בטיסה שיצאה מישראל לדובאי ישבו אנשי הייטק סביבתי מהעוטף, בראש מורם. מתקפת ה-7 באוקטובר הכתה גם בתעשיית הקליימטק והקלינטק הענפה שהלכה וצמחה בעוטף ובנגב: עובדים נרצחו, וחבריהם של עובדים נחטפו, נרצחו ונפצעו. כמו בשאר המדינה, גם בחברות הללו רבים מהעובדים הקריטיים תורמים במילואים כרגע. בימים אלה, עם פתיחתה של ועידת האקלים העולמית של האו"ם (COP28) באיחוד האמירויות – הנציגים של ישראל בה הם הסטרטאפיסטים וההייטקיסטים מהדרום. המסר שלהם לישראל ולעולם בשיחות איתנו ברור מאוד: ממשיכים הלאה, וממשיכים להצליח.
ועידות האקלים של האו"ם נערכות מדי שנה מאז 1995, במטרה לכנס גורמי ממשל ונציגים מכל העולם כדי לדון בצעדים למאבק במשבר האקלים, והן האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם. ב-2015 נחתם בוועידה הסכם פריז, שנועד להגביל את עליית הטמפרטורות העולמית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד 2050 (בשאיפה להגביל אותה עוד יותר, ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה), ושאליו התחייבו קרוב ל-200 מדינות בעולם (כולל ישראל).
במקור, המשלחת הישראלית לוועידת האקלים, שנפתחה ביום חמישי ותימשך עד ה-12 בדצמבר, הייתה אמורה להיות הגדולה מבין כל מדינות העולם ולכלול לא פחות מ-1,000 איש, בהם ראש הממשלה, נשיא המדינה, לפחות 11 שרים, משלחת רחבה של חברות מסחריות (כולל תעשיינים ונציגי חברות נפט וגז) ועשרות עובדי מדינה ומקורבים, ואושרה עבורה הקמת ביתן ישראלי בעלות של כ-9 מיליון שקל. הדבר הביא לביקורת רבה, שלפיה המשלחת הישראלית ראוותנית – אך העשייה הסביבתית במשרדי הממשלה השונים מועטה. עם זאת, לאור המלחמה המשלחת הצטמצמה בצורה משמעותית מאוד, והיא תכלול בעיקר מספר נציגי חברות הייטק סביבתיות ישראליות מאזור העוטף (וכן את נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהצטרף למשלחת ברגע האחרון לביקור קצר ושצפוי לשוחח עם מנהיגי העולם על מעשי הזוועות שביצע חמאס).
"ההשתתפות של חברות הזנק ישראליות בתחום האקלים שמגיעות מעוטף הרצועה בוועידת האקלים בדובאי חשובה מאוד בעינינו", מסביר השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ. "למרות הפגיעה הקשה שספגו, הן ממשיכות לייצר פתרונות ישימים ומשמעותיים לטובת המאבק במשבר האקלים והאנושות כולה. אנחנו שמחים שניתנה לנו הזכות לסייע בהגעתן לוועידה ולחשוף את הפיתוחים החדשניים שלהן בביתן הישראלי בהובלת משרדי החוץ והגנת הסביבה, דבר שמחזק את המשק הישראלי ומציב את ישראל בחזית החדשנות האקלימית העולמית".
קמלוט: מנכ"ל החממה נלחם במחבלים, השותף בה נפל בקרבות
ב-7 באוקטובר המשרדים של חברת קמלוט חדשנות טכנולוגית שבאזור התעשייה שער הנגב היו בלב אזור הפרעות והקרבות. מנכ"ל החממה הטכנולוגית SouthUp שאליה משתייכת החברה, תא"ל (מיל') גיל שוורצמן, יצא עם האקדח שלו בזמן מתקפת הפתע ונלחם במחבלים. שותף אחר בחממה ואחד ממקימיה היה אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, שנפל בלחימה בכפר עזה. "אחד העובדים שלנו, שגר בעוטף ממש מטר מהגדר, במזל לא היה בבית באותו בוקר נוראי", מספר איתן דוידוב, סמנכ"ל התפעול וממייסדי קמלוט.
המוצר של קמלוט (AGIL) מייצר מודלי בינה מלאכותית לחיזוי הפקת אנרגיה מתחדשת, בדגש על אנרגיה סולארית. הוא חוזה את היקף האנרגיה שאפשר יהיה לייצר בכל רגע נתון, ברמת דיוק גבוהה מאוד (מעל 90 אחוז), ומנהל את המערכת של השדה הסולארי, בין השאר בהתאם לחוזי האספקה: אם למשל צפוי חוסר בזמן מסוים, המערכת יודעת לומר למפעילים אילו הגדרות לקבוע עבור פעולת הפאנלים הסולאריים וכמה אנרגיה יש לאגור כדי שאפשר יהיה לספק את הכמות הנדרשת.
"יותר מחצי מהחברה שלנו בצו 8, כולל המנכ"ל וה-CTO (מנהל הטכנולוגיות הראשי, ר"ו)", אומר דוידוב. לדבריו גם הוא בעצמו ניסה להתנדב לשירות מילואים בתפקידו בחיל האוויר, על אף שהוא בן 45 ושוחרר משירות בשנה שעברה. "התקשרתי ליחידה שלי, וקיבלתי תשובה מדהימה: אין מספיק כיסאות עבור כל מי שהגיע להתנדב", הוא מספר.
אלו מחברי הצוות שכן עובדים כיום עושים זאת מהבית, כמובן. "כרגע החברה פשוט שורדת – יש לנו מתכנת וחצי שמתחזקים את המוצר", אומר דוידוב. עם זאת, לדבריו, הם רחוקים מלעצור. "ממש בימים האחרונים קיבלנו הודעה שרשות החדשנות מאריכה את התוכנית שלנו".
לדברי דוידוב, המוצר של החברה רלוונטי מאוד לאיחוד האמירויות. "מדובר במוצר שאוהב שמש – וזה אזור משופע שמש", הוא אומר. לדבריו, כיום אזור האמירויות לא ממצה את הפוטנציאל הסולארי שלו – והפיתוח שלהם יכול לסייע בכך, ולייעץ ליזמים היכן להקים שדות סולאריים וכיצד, על בסיס שכבות המידע שהוא מספק.
בעיני דוידוב, נוכחות החברה בוועידה הבינלאומית מעבירה מסר לעולם. "זו הזדמנות לבוא ולשדר שעברנו טרגדיה, כעם וכמדינה, אבל אנחנו לא מסכנים: העם היהודי והישראלי משופע טרגדיות – ומשופע קימות מחדש, ואנחנו פה כי אנחנו קמים וממשיכים", הוא אומר.
UBQ: חברה ששילמה מחיר קשה מנשוא
חברה שצוותה ספג מכה קשה ב-7 באוקטובר היא UBQ Materials, שמפעלה ממוקם בקיבוץ צאלים. שניים מעובדיה נרצחו במתקפת הפתע בכפר עזה: הדר ברדיצ'בסקי, חשבת המפעל, שנרצחה עם בעלה בביתם, ואורי רוסו, מנהל התחזוקה וההנדסה, שהיה חלק מכיתת הכוננות של היישוב. עובדים אחרים איבדו קרובי משפחה, מכירים היטב פצועים, נרצחים או חטופים או שרדו את התופת בעצמם. כל 30 עובדי המפעל מתגוררים בדרום, רבים מהם ביישובי העוטף. בצירוף מקרים שרק המציאות יכולה להמציא, זמן קצר לאחר מתקפת הפתע נבחרה הטכנולוגיה של UBQ לרשימת ההמצאות הטובות ביותר של 2023 של מגזין TIME.
חברת UBQ מייצרת תחליף פלסטיק ידידותי לסביבה לשימוש תעשייתי – מפסולת ביתית. הטכנולוגיה של החברה מסוגלת להתמודד עם פסולת מכל סוג ולהפוך אותה לחומר הגלם דמוי הפלסטיק, שאותו אפשר למצוא כיום בין השאר בכלי הרכב של מרצדס, במגשי האוכל של מקדונלד'ס ובארגזים ובמדפי התצוגה של תאגיד המשקאות והמזון PepsiCo.
פעילות החברה בוועידת האקלים צפויה להתמקד ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, עם גורמי ממשל ובעלי עניין אחרים. "אנחנו מקימים בימים אלה מפעל בהולנד, ומכוונים לשוק האירופאי והאמריקאי", אומרת גלי פלדבוי קלינגר, מנהלת קיימות גלובלית ב-UBQ.
"כמו כולם, אנחנו בחששות לקראת הנסיעה – גם ביטחונית, אבל גם כי כולנו חשים אכזבה מהאו"ם, במיוחד עקב חוסר הגינוי של האירועים בישראל מצד ארגוני הנשים והעובדה שלא נאמרה מילה על הילדים שלנו ביום הילד הבינלאומי של האו"ם", אומרת פלדבוי קלינגר. "הנושאים האלה טעונים מאוד והרגשות שלנו מעורבים מאוד. מצד שני, דווקא העובדים מהעוטף מעודדים אותנו מאוד לנסוע – ומבחינתנו זו שליחות לנסוע דווקא עכשיו". לדבריה, עובדי המפעל חדורי המטרה פתחו מחדש את המפעל כבר ימים ספורים אחרי מתקפת הפתע. "חשוב לנו להראות שאף על פי כל מה שקרה – אנחנו שם".
Emnotion: "נושא האקלים הוא חוצה דעות ומלחמות"
חברת Emnotion, שממוקמת ברהט, נפגעה מהמלחמה פחות מחברות אחרות. "אנחנו מרגישים בעיקר את המצב הנפשי, שמשותף לאנשים רבים עכשיו", אומר איליה שפירא, מנכ"ל וממייסדי אמנושן. "עברנו לעבוד מהבית, אבל מתוך 10 עובדי החברה רק אחד מגויס, כולנו מבוגרים – אני בן 45 ואני הכי צעיר בחברה".
אמנושן מפתחת מודלים מתקדמים של חיזוי מזג אוויר ואקלים שמתמקדים בסיכונים אקלימיים. זאת בעזרת כלים כמו ניתוחי ביג דאטה, למידת מכונה, אינטליגנציה מלאכותית ועקרונות מעולם מכניקת הקוונטים. החברה משתייכת לחממת InNegev של רשות החדשנות.
"היו לנו התלבטויות האם להצטרף למשלחת, גם לאור המצב הביטחוני וגם כי המשמעות היא להשאיר משפחה מאחור פה בארץ בזמן הזה – אבל זה רק לכמה ימים ונקווה לטוב, וזו זכות להיות חלק מהמשלחת", אומר שפירא. "יש לנו את האפשרות להוסיף קצת משקל לכך שיש לישראל מה להציע בתחום האקלים – ולהתגאות בכך שפיתחנו מודל אקלימי שהוא נטו ישראלי".
גם שפירא מקווה ליצור בוועידה קשרים עם גורמים באיחוד האמירויות, כמו גם במדינות אחרות בעולם. "נושא האקלים הוא חוצה דעות ומלחמות – הוא מאחד, הוא מכנה משותף שרלוונטי לכולם", הוא אומר. "אנחנו עובדים במדינות מוסלמיות, וממשיכים לעבוד ולחתום על עסקאות חדשות. כשהמלחמה תסתיים – נושא האקלים לא ילך לשום מקום, הוא שם והוא יהיה שם, וחשוב להמשיך את העשייה הזאת".
AKOLogic: "אנחנו אנשים גיבורים"
אנשי חברת AKOLogic, שפועלת מקיבוץ ברור חיל, מדווחים על תגובות שונות למצב בישראל מצד גורמים עסקיים בחו"ל. "חלק מהאנשים מראים חמלה ומבינים, חלק סתם בורים – וחלק גם אנטישמים", אומר אסף דותן, סמנכ"ל תפעול, חדשנות ופיתוח עסקי בחברה.
AKOLogic היא פלטפורמת מחשוב ענן לחקלאים. היא מאפשרת למשתמשיה לנהל ולנטר את כל ההיבטים של הגידול החקלאי, שיתופי הפעולה שמתקיימים, הסיכונים לתוצרת, המידע הגאוגרפי הרלוונטי ועוד. בין השאר, המערכת מסייעת לחקלאים להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, ומעודדת אותם להגדיל את מגוון הגידולים שלהם במטרה לספוח כמות גדולה יותר של פחמן מן האטמוספרה (וכך גם להיות חלק מהשוק העולמי של סחר בהיתרי פליטת פחמן).
"אנחנו אנשים גיבורים – חקלאים, עובדי אדמה", אומר דותן, שלא התלבט רבות האם לנסוע לוועידה. "אני לא רואה שום צורך לעצור את החיים ולהפסיק. להפך – צריך להמשיך בכל הכוח. אני מסתובב בעולם שנים רבות, ואני רואה שנוצר בישראל פלא אדיר בתחומי החקלאות והאקלים, משתמשים בטכנולוגיות שאנחנו מייצאים בכל העולם – ואנחנו לא הולכים לשום מקום".
לדבריו, גם הם מכוונים ליצירת שת"פים עם חברות מאיחוד האמירויות. "אנשי האמירויות לקחו על עצמם לייצר הסכמים אסטרטגיים בין-מדינתיים, שחלקם כוללים חקלאות", הוא אומר. "אנחנו רוצים למחשב את החוות שלהם לפלטפורמה מתקדמת".
לדברי דותן, הם תמיד נדרשים להסברה ישראלית במפגשים עם גורמים בינלאומיים. "אנשים שחיים במדינות טרופיות או במדינות שלא מכירות מדבריות תמיד מתפעלים מהחקלאות בנגב ובמדבר הישראלי, ותמיד מסתקרנים איך אנחנו מצליחים לגדל יבולים במדבר כשהם לא מצליחים בכך בגני העדן שאצלם", הוא אומר. "הישראלים מובילים בתחומים רבים בחקלאות – אם זה מים, זרעים, זנים, דשנים או מערכות. הפינה שלנו היא ארץ זבת חלב ודבש כבר אלפי שנים, הצלחנו לייצר בסביבה המיוחדת שפה קִדמה – ואנחנו צריכים לשמור על זה".
