שתפו‬        

יהונתן שר

בועת האוויר של ילדי ורשה

בבירת פולין, ילדים משחקים בתוך גן שעשועים חדש שהוקם בתוך "בועה" של אוויר שמטוהר באמצעות אצות מיקרוסקופיות. האם אלו פני העתיד של האנושות, נוכח בעיית זיהום האוויר העולמית?
22 בספטמבר 2021



את השריפות שהשתוללו השבוע בהרי ירושלים, החריבו מעל 10,000 דונם של יער וגרמו לאלפי תושבים לפנות את בתיהם, אפשר היה לראות מכל רחבי האזור, ואולי חשוב מכך –להריח אותן. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הוציאו התרעות על "זיהום אוויר גבוה מאוד", בעקבות מדידות ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים מסוכנים בסביבת השריפות. אבל גם בשגרה, האוויר של ירושלים, כמו האוויר של רוב הערים הגדולות, לא בדיוק צלול כיין.

בוורשה, אחת מערי הבירה המזוהמות במערב, שממוקמת בין המקום ה-20 ל-24 בדירוג 1000 הערים המזוהמות באירופה, החליטו להתמודד עם בעיית זיהום האוויר המקומי  ולנסות ליצור מרחב משחקים נקי מזיהום אוויר עבור ילדים, שרגישים במיוחד להשפעותיו השליליות, תוך שימוש באצות מיקרוסקופיות – בתוך בועת אוויר מוגנת.

מעל 2,000 מקרי מוות בשנה

"האוויר שאנו נושמים עלול להכיל מגוון כימיקלים וכן חלקיקים נשימים, שחלקם עלולים להיות קטנים מאוד – בקוטר הקטן מעשרה ואפילו משניים וחצי מיקרון (אלפיות המילימטר, י.ש.)", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, חבר סגל בפקולטה להנדסה וחוקר במרכז על שם אמרי אלוני לחקר המידע בבריאות במרכז האקדמי רופין. "ככל שהחלקיק קטן יותר, הוא עשוי לחדור עמוק יותר למערכת הנשימה, לדם ואפילו למוח".

לדברי ברנט-יצחקי, בנוסף לזיהום ממקורות אנושיים, שמגיע בעיקר מתחבורה ומתעשייה, זיהום אוויר יכול להיווצר גם ממקורות טבעיים, כגון סופות אבק, שריפות טבעיות והתפרצויות הרי געש.

לפי דו"ח הקרן לבריאות וסביבה, זיהום אוויר הוא גורם הסיכון העיקרי בתחום בריאות וסביבה בישראל, והוא מקושר לעלייה בשכיחות של מחלות נשימתיות, מחלות לב, סוכרת, סרטן ובעיות התפתחותיות לפני הלידה. ישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 40 בדרגת הזיהום הממוצעת מבין מדינות ה-OECD, ויש בישראל בכל שנה מעל 2,000 מקרי מוות בטרם עת שמיוחסים לזיהום האוויר. "מי שנמצא בסיכון הגדול ביותר הם חולי לב-ריאה, נשים בהריון, תינוקות וילדים", אומר ברנט-יצחקי. "זיהום אוויר עלול להשפיע גם על המערכת ההורמונלית, שתפקודה התקין חיוני להתפתחות. בנוסף, אוויר מזוהם כבד יותר ושוקע למטה, ולכן ילדים ותינוקות עלולים לשאוף את האוויר הכי מלוכלך שיש".

גם להסתגר עם הילדים בבית, עם החלונות סגורים ואטומים, עלול לגרום לנזק משמעותי. "גם האוויר שנמצא בתוך הבתים עלול להיות  מזוהם", אומר ברנט-יצחקי. "בישול בבית עם חלונות סגורים עלול לזהם את האוויר, בפרט כשמבשלים על אש גלויה". בנוסף, לדבריו, לעיתים גם הרהיטים והחפצים שלנו מכילים כימיקלים שמשתחררים לאוויר. "לכן, חשוב לאוורר את הבית".

הפחתה של עד 83 אחוז במזהמים

המיזם החדש שפועל בוורשה נקרא "בועת אוויר" (AirBubble), והוא מציע לילדים מרחב משחקים, שכולל נדנדות, חבלים תלויים ומגוון משטחים קופצניים – ואוויר מטוהר ובטוח לנשימה. האוויר שנכנס לתוך בועת האוויר עובר סינון דרך 52 מכלי זכוכית, שמכילים 520 ליטר של תמיסת גידול ומיקרואצות חד-תאיות בשם כלורלה (Chlorella). המים לוכדים עד 75 אחוזים מהחלקיקים הנשימים שבאוויר, והאצות צורכות את הפחמן הדו-חמצני ועד 97 אחוז מהחנקן הדו-חמצני שבאוויר ומשחררות חמצן אל בועת האוויר. לטענת החברה, ההפחתה המקסימלית שנצפתה בריכוזם של ששת מזהמי האוויר העיקריים (PM2.5, PM10, גז אוזון, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית ופחמן חד-חמצני) היא 83 אחוז, וקצב סינון האוויר הוא כ-200 ליטר בדקה. כך, ילדים שנמצאים בתוך בועת האוויר יכולים לבלות, ללמוד, ולשחק באזור שבטוח יותר מבחינה בריאותית מפני נזקי זיהום האוויר.

"טענות החברה בנוגע להפחתת הזיהום דורשות מחקר רציני, שאותו יש לבצע לאורך תקופות שונות בשנה, אבל אם יוכח שבועות אוויר כאלה הן יעילות הייתי שמח מאוד לשלוח את בנותיי לשחק בהן", אומר ברנט-יצחקי.

המגדלים שמסננים את האוויר שברחובות

בועת האוויר בוורשה היא אחת משלל דרכים יצירתיות שנועדו לטפל בבעיית החשיפה לזיהום האוויר. בערים אחרות בעולם נעשים ניסיונות לסנן גם את האוויר שמחוץ למבנים, ברחובות העיר עצמם. דוגמה אחת לכך היא מיזם "מגדל סינון" שאמור להתחיל לפעול החודש ברובע הקניות היוקרתי Connaught Place שבעיר ניו-דלהי שבהודו, שזכתה ב-2021 בתואר המפוקפק "עיר הבירה המזוהמת ביותר בעולם" זו השנה השלישית ברציפות. מדובר במגדל בגובה 25 מטר, שבו אוויר שיסונן ישוחרר אל הרחובות באמצעות 40 מאווררי ענק במטרה להפחית בחצי את כמות החלקיקים הנשימים הקטנים מ-2.5 מיקרון ברדיוס של קילומטר רבוע מהמגדל. עיריית ניו-דלהי הודיעה שאם המגדל יצליח במשימתו, היא תבנה עוד מגדלים רבים אחריו. יש לציין שהמגדל הוקם לאחר פסיקה של בית המשפט העליון בהודו, שלפיה על השלטונות לשלם פיצויים לאזרחים אם ימשיכו להיכשל בלספק להם אוויר ומים נקיים, ושבה נדרש מהעירייה מפורשות לבדוק את יעילות השימוש במגדלי זיהום מהסוג שמוקם בה כעת.

המיזם החדש שפועל בוורשה מציע לילדים מרחב משחקים, שכולל נדנדות, חבלים תלויים ומגוון משטחים קופצניים – ואוויר מטוהר ובטוח לנשימה. צילום: Maja Wirkus

עם זאת, הספקות באשר להיתכנות המיזם גדולים, ראשית כל מכיוון שהדרך הטובה ביותר לטפל בכל זיהום, ובמיוחד בזיהום האוויר, היא על ידי טיפול במקורו – ולא על ידי ניסיון לטפל בכל האוויר בעיר לאחר שהמזהמים כבר התפזרו בו. בנוסף, ספקות עלו עקב התוצאות הלא-מעודדות מניסיונות קודמים להשמיש מגדלי סינון עירוניים, שהתבצעו בסין. הבולט מבין ניסיונות אלה הוא מגדל סינון בגובה 60 מטר שהופעל ב-2018 בעיר שיאן, שתושביה סובלים מזיהום אוויר גבוה. במגדל זה נעשה שימוש בחממות כדי לחמם את האוויר המזוהם, וכך לגרום לו לעלות דרך המסננים שנמצאים במגדל ולשפר את איכותו. על אף שהמדענים הסינים מדווחים על שיפור ניכר באיכות האוויר בטווח של כ-10 קילומטרים רבועים מסביב למגדל, ביקורות מתוך סין מדברות על כך שיעילותו של המגדל מוגבלת לרדיוס צנוע הרבה יותר, של כ-100 מטר, וקולות מחוץ לסין טוענים שהמגדל מסוגל לטפל רק בכ-0.01 אחוזים מהאוויר המזוהם בעיר – ולכן, שמיזמי מגדלי סינון נועדו בכל מקרה להיכשל בתור פתרון כולל לזיהום העירוני.

"יש עוד הרבה מה לעשות"

מה צופן לנו העתיד בכל הנוגע לזיהום האוויר? לפי דו"ח בריאות וסביבה 2020, שפורסם על ידי משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה, בין 2018-2012 נרשמה בישראל ירידה בריכוזיהם של חלק ממזהמי האוויר – תחמוצות החנקן והגופרית הדו-חמצנית, אך לא הייתה ירידה משמעותית בריכוזיהם של מזהמים אחרים –  חלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון (PM10) ואוזון (שנוכחותו בסמוך לפני הקרקע מהווה סכנה בריאותית).

"במדדים מסוימים אנחנו במגמת שיפור, בין השאר בעקבות פעולות משמעותיות של המשרד להגנת הסביבה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות", אומר ברנט-יצחקי. "הדרך הטובה ביותר להפחית את זיהום האוויר בערים היא לצמצם את השימוש בדלקי מאובנים – נפט, פחם וגז טבעי, ולעבור לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות". לדבריו, משבר האקלים גורם לעלייה משמעותית בכמות השריפות בישראל ובעולם, מה שמוביל לפליטתם של חומרים מסוכנים לאטמוספירה ולהפחתת כמות העצים שמסננים את האוויר. "קשה להתנבא מה יהיה בעתיד, אבל אני מקווה מאוד שלא נצטרך לחיות באופן קבוע בבועות אוויר כאלה", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית