לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-8 מיליון בני אדם מתים בטרם עת מדי שנה בעקבות מחלות הקשורות בזיהום אוויר. נכון ל-2016 כ-91 אחוז מאוכלוסיית העולם היתה חשופה לאוויר מזוהם ברמות שחורגות מההגדרות של ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, נכון ל-2015, העלות השנתית של טיפול בבעיות בריאותיות הקשורות בזיהום אוויר באירופה עמדה על 1.6 טריליון אירו.
בני הזוג ליאנג וו ופיטר זינגר מאמינים שאחת הדרכים להיאבק בסיכון ובנזק שיוצר זיהום האוויר היא לפתח עצים מלאכותיים. השניים יצרו מתקן ייעודי בשם CityTree, המנצל את כוחם של צמחים לסייע בהפחת זיהום אוויר. המתקן הזה, לו הם קוראים "עץ מלאכותי", עשוי בטון ובתחתיתו יש מקומות ישיבה. בתוך העץ המלאכותי מותקנים פילטרים בטכנולוגיה מתקדמת לניקוי אוויר, מכל אגירת מים ומערכת השקיה אוטומטית. והעיקר – חלק ניכר מהמבנה מכוסה בטחב, שתפקידו לתפוס חלקיקים ותחמוצות חנקן ובו בזמן לייצר חמצן. על פי מפתחי המתקן, המערכת שלהם יכולה להשפיע לחיוב על איכות האוויר ברדיוס של עד 50 מטר ממנה ומבנה אחד כזה הוא בעל יכולת סינון אוויר כשל 275 עצים, על שטח מצומצם הרבה יותר, ולכן היא מתאימה מאוד לסביבה העירונית.
"החזון שלנו הוא עולם בו אנשים יכולים לחיות בעיר באופן בריא. אנו רוצים ליצור תנאי חיים המאפשרים לכל האנשים ברחבי העולם אוויר נקי יותר לנשימה", סיפרו ליאנג וזינגר בחודש שעבר, כששלושה מתקני CityTree הוצבו ברחובות לונדון, במוקדים שמוגדרים כ"נקודות חמות" מבחינת זיהום אוויר (זאת בהמשך לפיילוט זמני של המתקנים שבוצע ב-2018). הצעד הבא של המיזם הוא להציב 15 מבנים חדשים בנקודות חמות בברלין במהלך 2020.
מה עושים העצים?
"לצמחייה בעיר יש ארבעה יתרונות בולטים", אומר פרופ' מרסלו שטרנברג, ראש המעבדה לאקולוגיה של צמחים בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב, "הפחתת הטמפרטורה, הקטנת הסיכוי לסחף ונגר עילי באירועי גשם, שמירה על איכות האוויר והפחתת הזיהום ויצירת סביבה נעימה יותר למגורי אדם". הוספת צמחייה לעיר לא תפתור לחלוטין את בעיית זיהום האוויר, אבל כן יכולה לסייע לשיפור האיכות שלו. כדאי לפעול בשני מישורים: צמצום הפליטות והוספת צמחייה. על פי שטרנברג, בערים הגדולות אין שילוב מספיק של צמחייה בגלל צפיפות האוכלוסייה וייעודי קרקע (רוב הקרקעות בעיר מוקדשות לבנייה וכמעט אין מקומות המוקדשים לצמחיה). לכן, דרוש פתרון יצירתי כדי לשלב יותר צמחים בערים הגדולות.
עם זאת, שטרנברג חושב שאין טעם לייבא את רעיון העצים המלאכותיים. "טחבים לא מתאימים למזג האוויר שלנו", הוא אומר, "הם מתאים רק למקומות שיש בהם הרבה מים, ורוב השנה אין לנו הרבה מים. בלונדון הפיזור של הגשם הוא שונה ולכן הרעיון יכול לעבוד שם טוב יותר".
"פתרון ישים יותר בישראל להגדלת כמות הצמחים בעיר יכול להיות גגות ירוקים", אומר שטרנברג. כלומר, כיסוי של צמחייה טבעית על גגות של מבנים. "לצמחים הגדלים על גגות של בניינים יש כמה יתרונות: הם משמשים לבידוד תרמי של גגות הבניין, מונעים ייצור של סחף ונגר עילי, בעקבות הוספת שטח לאגירת מים והם משמשים כמקור משיכה של מאביקים וציפורים לקינון".
שטרנברג מציע להקים מעין "רשת של גגות ירוקים" בערים הגדולות בישראל. זאת כדי שהצמחייה שתגדל על הגגות תספק לתושבי הערים את השירותים האקולוגיים ששטחים פתוחים אמורים לספק. הרעיון של גגות ירוקים כבר נוסה במקומות שונים בעולם, ביניהם שיקאגו, שם הפתרון סייע לצמצם את זיהום האוויר בעיקר בחודשי הקיץ. גם בישראל הרעיון נוסה במספר מקומות בעיקר למטרות חקר ונוי, בין השאר גם באוניברסיטת חיפה, שם הוקם מרכז לחקר הגגות הירוקים.
אולם, גם אם הפיתוח של CityTree לא מתאים לישראל, אין ספק שהוא יכול להוות השראה למחשבה מדעית, טכנולוגית ויצירתית שתשכיל להציע פתרונות מקיימים לאתגר זיהום האוויר שמאיים על כולנו.