בסוף שנות השמונים של המאה שעברה התגלה בצפון האוקיינוס השקט אי חדש. למרבה הצער, האי הזה היה מורכב כמעט כולו מפסולת פלסטיק ולכן הוא זכה לכינוי הבלתי מחמיא "חלקת הזבל הגדולה של האוקיינוס השקט״. פיסת האשפה הצפה הלכה וגדלה במרוצת השנים, עד שלאחרונה היא הגיעה לשטח שזהה לגודלה של צרפת. בעקבות זאת, החליטו קרן אוקיינוסים מפלסטיק ופלטפורמת המדיה הבריטית LADbible לבקש מהאו"ם להכריז על אי הפלסטיק כעל מדינה רשמית – זאת במטרה להקנות למקום את ההגנה הסביבתית המוקצה על פי החוק הבין לאומי למדינות.
האי אמור להיקרא "איי האשפה" ויהפוך להיות המדינה ה-196 בעולם. מאז, זכתה המדינה שבדרך בעיצוב של דגל רשמי (בקבוק פלסטיק שצף בים, כמובן), בדרכון שעשוי מחומרים מתכלים, במטבע שזכה לשם Debris (שברי פסולת) ובבולים משלה.
כמויות הפלסטיק שמצטברות בים הולכות והופכות לבעיה רצינית ומסובכת יותר ויותר ככל שהזמן חולף וככל שאנחנו ממשיכים להשתמש בפלסטיק ולהשליך אותו לאחר שימושים בודדים. לא רק שפריטים שעשויים פלסטיק מיועדים לרוב לשימוש לטווח קצר למדי ומוצאים מהר מאוד את דרכם אל הזבל, אלא שהפלסטיק גם מזהם את הקרקע ואת הנוף, נאכל על ידי בעלי החיים וגורם להם לפציעות, לזיהום ולחנק.
12 מיליון טון בשנה
אחד התצלומים הוויראליים ביותר ברשת בשבועות האחרונים היה תצלום של סוסון ים בים האינדונזי, שנאחז בזנבו בקיסם אוזניים. סוסוני הים העדינים מבלים את רוב זמנם בהיאחזות בצמחים או אלמוגים כדי לא להיסחף בזרם, תוך שהם קולטים לפיהם מזון הנישא לעברם עם הזרמים. לפי תיאור הצלם, ג׳סטין הופמן, הוא עקב אחר הסוסון האוחז בעשב ים, אך כשהגאות השתנתה מי הים התמלאו פתע בביוב, חלקי אשפה ופריטי פלסטיק, כשהם מבלבלים את הסוסון הקטן וגורמים לו להיאחז בפסולת פלסטיק ולעבור מפריט אשפה אחד אל השני. ״אם תסתכלו על התמונה, ישנם כמה גושים לבנים ברקע״, מוסיף הופמן, ״הגושים הלבנים האלה הם למעשה שקיות ניילון״.
אכן, כמות בלתי נתפסת של פסולת פלסטיק שאנו משליכים מגיעה בסופו של דבר אל הים: 12 מיליון טון של פלסטיק מגיעים לים בכל שנה – כלומר, טון שלם של פלסטיק מתווסף אליו בכל 2.6 שניות. בים הפסולת מצטברת לאיים צפים גדולים, או מתפרקת לחתיכות קטנות של מיקרו-פלסטיק שפוגעות בבעלי החיים ובסביבה הימית. עד לשנת 2050, מעריכים מחקרים מהזמן האחרון, יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל הדגים שבו. פסולת הפלסטיק שבים מהווה גם סיכון סביבתי חמור לבריאות האדם: מחקרים בעולם ובישראל מצביעים על הימצאות של חלקיקי פלסטיק שסופחים אליהם רעלים מסוגים שונים, בגופם של בעלי חיים ימיים, לרבות כאלה הנאכלים על ידי האדם.
לכווץ את המדינה
כדי שטריטוריה או ישות תוכר כמדינה היא נדרשת לעמוד בארבעה קריטריונים: להגדיר שטח פיזי בתוך גבולות ספציפיים, לייסד ממשל רשמי, לייצר מערכת של תקשורת חיצונית וכמובן – להכיל אזרחים. בינתיים עומדים "איי האשפה" בשלושת הקריטריונים הראשונים בלבד. לצורך הרביעי הם זקוקים לעזרתכם: עצומה שיזמו קוראת לאנשים ברחבי העולם להתפקד כאזרחי מדינת איי האשפה.
הרעיון הוא כמובן לא ליישב את איי האשפה, אלא בעצם לצמצם או להכחיד אותם, ובעיקר – לוודא שהמדינה החדשה לא תוסיף להתפתח ולגדול. הקמפיין הבינלאומי מבקש להפנות זרקור אל נושא כמויות הפלסטיק ההולכות ומצטברות באוקיינוסים. אם האי יוכר כמדינה, מסבירים ב-LADbible, האזור יהיה מחויב להגנה סביבתית בינלאומית, זאת על פי תצהיר האו״ם שהתקבל בוועידת ריו 1992 לסביבה ופיתוח, שאומר ש״המדינות ישתפו פעולה תחת רוח השותפות העולמית כדי לשמר, להגן ולשקם את בריאותה ושלמותה של המערכת האקולוגית על פני כדור הארץ״.
״אנחנו לא רוצים שיתווסף יותר פלסטיק לים. בואו נמציא חומרים מתכלים במקום הזבל הזה", אמר לאחרונה אל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, שכדי לעורר מודעות לנושא הסכים בשמחה לקבל על עצמו את הכבוד להיות האזרח הראשון של המדינה. "50 מיליארד טונות של פלסטיק שנשפך אל הים במהלך 70-60 השנה האחרונות. זה נתון מזעזע לחלוטין״.