שתפו‬        

ענבר נעמן

מה קורה כשלים יש חום?

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה
14 בינואר 2023



יש מקרים שבהם הטבע עצמו הוא המעבדה שלנו: בתוך אזור מסוים משתלבים כמה גורמים שיוצרים תופעה שעשויה ללמד אותנו דברים שלא ידענו. כך גם אזור מזרח הים התיכון – הים שלנו, שלאורך חופי ישראל: התנאים הייחודיים שבו, שכוללים מים דלים יחסית בפעילות בעלי חיים, במקביל להתערבות אנושית ענפה (כמו הקמת סכר אסואן על הנילוס), ששינתה את הרכב המים באזור – הופכים אותו למעין "מעבדה חיה" לחקר ההשפעות של משבר האקלים על הימים והאוקיינוסים.

אותה "מעבדה" סיפקה לאחרונה ממצאים מדאיגים: מחקר ישראלי חדש מצא שההתחממות הגוברת במזרח הים התיכון מאיצה את היווצרותו של מינרל קריסטלי מסוג ארגוניט, שהתהוותו משחררת לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. משמעות הדבר היא שאזור מזרח הים התיכון פולט כמויות גדולות משחשבנו של גז החממה העיקרי שמחריף את משבר האקלים.

האוקיינוסים והימים הם גורמים מרכזיים בוויסות הפחמן-הדו חמצני עבור איזון אקלים הפלנטה שלנו; על כן, לדברי ד"ר אור ביאליק, חוקר באוניברסיטת חיפה במסגרת פרויקט EMS FORE (שמשתמש במזרח הים התיכון כמודל לעתיד האוקיינוסים) ועמית מחקר באוניברסיטת מונסטר שבגרמניה, שהוביל את המחקר בשיתוף עם חקר ימים ואגמים לישראל – יש להסתכל על התופעה הזאת כחלק ממכלול. "זה סימפטום של המשבר יותר ממחלה בפני עצמה", הוא מסביר. "ישראל מהווה מדגם למה שקורה בעולם כולו".

כמו בקבוק סודה במושב האחורי

לפני שצוללים לממצאי המחקר, יש כמה דברים שחשוב להבין על הפחמן הדו-חמצני. ראשית, למים יש יכולת גבוהה יותר מאשר לאטמוספרה לספוג את הגז הזה; שנית, מים חמים יעילים פחות ב"החזקת" גזים; כל מי ששכחו בקבוק סודה במושב האחורי של רכבם כנראה ידעו להעיד על כך. לפיכך, כל עוד רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גבוהה יותר – המים (האוקיינוסים והימים) הם אלה שיספגו אותו. אבל כשטמפרטורת המים, בימים ובאוקיינוסים, עולה, כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית – היכולת שלהם לספוג פחמן דו-חמצני מהאוויר נפגעת.

---
ההתחממות הגוברת במזרח הים התיכון מאיצה את היווצרותו של מינרל קריסטלי מסוג ארגוניט, שהתהוותו משחררת לאטמוספרה פחמן דו-חמצני.

שני המאפיינים האלה באים לידי ביטוי במצבו הנוכחי של הים שלנו, שלדברי ביאליק – מגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד, של 32-31 מעלות בקיץ. עד כמה המצב חמור? מחקרים של חקר ימים ואגמים לישראל מראים שב-40 השנה האחרונות נמדדה עלייה של 4-2 מעלות בטמפרטורת המים באזורנו; מדובר על שינוי משמעותי מאוד, שיש לו השלכות קשות. "בשל ההתחממות, יכולתו של הים לקליטת הגז נפגעה – וכיום אזור מזרח הים התיכון הפסיק לקלוט פחמן דו-חמצני", מסביר ביאליק.

וזאת לא הבעיה היחידה: לא רק שהים "ננעל" בפני פחמן דו-חמצני, הוא גם ממשיך לפלוט אותו לאטמוספרה, ובקצב מוגבר. "נוצרת פה לולאת היזון חיובית (מצב שבו שני תהליכים מחריפים זה את זה בקצב גובר – ע"נ): תהליך ההתחממות המים, שנוצר כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית, גורם לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, ופליטת הגז לאוויר תורמת להתחממות", אומר ביאליק. "זה תהליך שמזין את עצמו".

מי אתה, ארגוניט?

אז איפה נכנסים כאן קריסטלי הארגוניט? קודם כול, יש שני דברים שחשוב שנדע עליהם, ועל הקשר שלהם לים שלנו: הראשון, המינרל המדובר הוא החומר שממנו צדפות ואלמוגים בונים את השלדים שלהם. השני, במזרח הים התיכון אין גדילה משמעותית של צדפות ואלמוגים. וכאן נכנסים החוקרים. "בשל הפער הזה הגענו למסקנה שלא מדובר בתופעה ביולוגית, כלומר בתוצר של פעילות בעלי חיים, אלא בתופעה כימית – זאת אומרת, בשינוי של תכונות הים, שיוצר את הארגוניט", מסביר ביאליק.

לדברי ביאליק, הימצאות הארגוניט באזורנו מספקת ראייה לאופן שבו משבר האקלים משנה את הכימיה של המים. "בקיץ נמדד בים התיכון הפרש של 8 מעלות בין החלק העליון ביותר של המים לחלקים התחתונים של הים", הוא מעיד. "לצד תהליכים של ירידה בחומציות המים, נרקמים תנאים שבהם יכול להיווצר ארגוניט". כלומר, הים נהיה כל כך חם, שהתכונות הכימיות שלו מתחילות להשתנות, והוא מייצר בעצמו את הקריסטלים הללו, בתהליך כימי שגורם לתופעת לוואי: פליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, שמהווה להערכת החוקרים כ-15 אחוז מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני שהים התיכון פולט.

Underwater and lights
הימצאות הארגוניט באזורנו מספקת ראייה לאופן שבו משבר האקלים משנה את הכימיה של המים. Photo by Cristian Palmer on Unsplash

יש לציין שלא מדובר בתופעה חדשה: הארגוניט נצפה בעבר במפרץ הפרסי ובאזור איי הבהאמה, שם יצרו הקריסטלים מעין שכבת עננים לבנה על פני המים. אצלנו לא נצפתה שכבה כזאת, ודווקא בשל כך החוקרים סוברים שייתכן שמדובר בתופעה רחבה בהרבה. כלומר, במקרים מסוימים הארגוניט לא נותן לנו "רמזים" ברורים, מעל המים, אבל עצם העובדה שאנחנו לא רואים אותו מיד –  לא מעידה בהכרח על כך שהוא לא קיים.

בנוסף, כאמור, מימיו של הים שלנו דלים בפעילות ביולוגית (שכוללת בין היתר אצות ובעלי חיים מיקרוסקופיים), ולכן הם מאפשרים לנו לבודד תופעות כאלה באופן מיטבי. על כן, לדברי ביאליק, ההתמקדות של החוקרים בחופי ישראל היא שאפשרה להם לזהות את נוכחותו במזרח הים-התיכון.

קרן אור בענן שחור

בשורה התחתונה, כאמור, מזרח הים התיכון פולט לאטמוספרה כמות גדולה יותר של פחמן דו-חמצני ממה שהעלנו על דעתנו, וזה לא טוב בכלל. עם זאת, למרות הממצא המטריד של מחקרו, ביאליק מציע גם זווית אופטימית.

"בשלב מסוים יהיה לנו כל כך הרבה פחמן דו-חמצני באטמוספרה, שהוא יגרום לתהליך שבו המנגנון הזה ישבר", הוא מסביר. "במצב כזה, חלק מהמינרלים כמו הארגוניט – יימסו, וזה יגביר במעט את היכולת של האוקיינוסים לספוג שוב פחמן דו-חמצני".

כן, מדובר בנחמה קטנה, גם ביאליק מעיד על כך. "זאת קרן אור קלושה בענן מאוד שחור", הוא אומר. "במאה השנים הקרובות נצטרך להמשיך ולעקוב מקרוב אחרי השינויים, ולראות מה ההשפעות של התהליך הזה. אני מאמין שככל שנגלה יותר בנושא – כנראה נהיה מודאגים יותר". וכדי שקרני האור שביאליק מדבר עליהן ילכו ויגדלו – גם לנו יש תפקיד: להאבק במשבר האקלים, שמחריף את מצבו של הים שלנו, ואת מצבם של היצורים שחיים בתוכו ולצידו.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית