ביום שבת בלילה חיכו סטפאן רייט ואמנדה רייט-ליין על מסלול הנחיתה בשדה התעופה בדייטון, אוהיו. הם הגיעה במיוחד כדי לברך את אנדרה בורשברג וברטרנד פיקארד, צמד הטייסים השוויצרים שכבר יותר משנה מנסים לעשות את מה שלא עשה איש לפניהם: להקיף את העולם במטוס סולארי, בלי טיפה של דלק. האחים רייט ורייט-ליין הם צאצאים רחוקים מאוד של האחים רייט, חלוצי התעופה שגדלו בדייטון, ומעולם לא נישאו או הביאו ילדים. הגעתו של המטוס הסולארי לדייטון גרר כמובן השוואה, מאולצת-משהו, לחלוצי התעופה. "בעירם של האחים רייט נחתו האחים הסולאריים", אמר פיקארד בהתרגשות. "והסיפור חוזר שוב: מטוס חד-מושבי שטס לאט, רק כשמזג האוויר מאפשר זאת, ולפני עשר שנים אף אחד לא האמין בו".
המסע של האחים הסולאריים החל במרץ 2015 באבו דאבי, ונקטע לאחר ארבעה חודשים בגלל קריסה של מערך הסוללות, שלהן תפקיד מכריע בהנעת המטוס בשעות החשיכה. המטוס קורקע למשך כמה חודשים וכעת, לאחר שורה של תיקונים ועדכונים, נמצא המטוס שוב בעיצומו של המסע שובר השיאים להקפת העולם. יש גם סיכוי שנראה אותו בקרוב מעל שמי ישראל – הכול תלוי, כמובן, במזג האוויר.
בלי תדלוק, עם ביקור במוסך
המסע להקפת העולם במטוס סולארי יצא לדרך לפני יותר משנה, במטרה לעורר את המודעות לשימוש באנרגיות מתחדשות ולהפגין את כוחה ויכולותיה של אנרגיית השמש. בלי טיפה של דלק ובלי מגוון של מערכות נוספות שהיו הופכות את הטיסה לנסבלת, השלימו צמד הטייסים בורשברג ופיקארד עד כה 368 שעות טיסה ועברו מרחק של 28.5 אלף ק"מ. בחישוב פשוט, המהירות הממוצעת של המטוס היא קצת פחות מזו של פרייבט באיילון – וגם במקרה זה הכול תלוי בשעה ובצפיפות קרני השמש, הנוחתים על 17 אלף התאים הסולאריים שמכסים את כנפי המטוס.
ארבעה חודשים לאחר תחילת המסע קרס מערך הסוללות של המטוס לאחר שהתחממו יתר על המידה במקטע המאתגר ביותר מיפן להוואי, שנמשך לא פחות מארבעה ימים ו-22 שעות. למרות השמחה על חציית האוקיינוס השקט ושבירת שיא גינס לטיסת הסולו הארוכה ביותר אי-פעם, עם נחיתת המטוס בהוואי הוחלט על קרקועו והמאמצים לתקנו נמשכו חודשים רבים. כדי להבטיח שהתחממות שכזו לא תחזור, הותקנה במטוס מערכת קירור לסוללות שכוללת שסתום קטן שמאפשר לטייס להזרים אוויר קר מבחוץ לבית הסוללות.
ב-21 באפריל חודש המסע מהנקודה האחרונה בה נעצר, הוואי, והמטוס השלים את אחד המקטעים הפוטוגניים ביותר, כאשר חלף מעל גשר הזהב בסאן פרנסיסקו במה שכינו הטייסים "טיסת הזהב". מסאן פרנסיסקו המשיך המטוס לטולסה, אוקלהומה, עיר שכונתה בעבר "בירת הנפט של העולם". עם נחיתת המטוס, הקדיש הטייס פיקארד זמן לביקור במוזיאון של חברת הנפט פיליפס (כיום קונקו-פיליפס, החברה העצמאית הגדולה ביותר לחיפוש והפקה של דלקים). בסיכום הביקור השווה פיקארד בין עובדי הנפט, שאותם כינה "החלוצים של פעם", לבין מי שכיום מחפשים פתרונות אנרגיה ירוקה. "מה שנחשב בעבר, כאשר האוכלוסייה הייתה קטנה, לנס – כבר לא עובד בעולם עם שבעה מיליארד בני אדם", אמר פיקארד. "תופעות הלוואי – זיהום אוויר, עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני והידלדלות המשאבים – כל אלה מחייבים אותנו מעבר לפתרונות אחרים".
מסע להגברת המודעות
המסע להקפת העולם במטוס סולארי יצא לדרך במטרה לעורר מודעות לשימוש באנרגיות מתחדשות, ובראשן אנרגיית השמש. אם כן, מה מצבה של האנרגיה הסולארית בעולם, והאם השמש באמת תצליח לנצח את הנפט?
לפי מסמך של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (iea), בשנת 2013 אחוז האנרגיות המתחדשות מסך ייצור החשמל בעולם היה 22 אחוז. בשנת 2020, לפי הערכות הסוכנות, נתון זה יעלה ל-26 אחוז. הנתונים באירופה דומים, וב-2015 אנרגיות מתחדשות היוו 22 אחוז מסך הייצור. ואצלנו? החלטת ממשלה מיולי 2011 הגדירה יעד ייצור של עשרה אחוזים ממקורות מתחדשים לשנת 2020. עם זאת, בשנת 2013 אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות היה 0.9 בלבד (לפי נתוני הלמ"ס), ולפי דו"ח מצב משק החשמל לשנת 2015 נתון זה צפוי לגדול לשלושה אחוזים אחוזים בשנה הנוכחית ולכמעט חמישה אחוזים בשנת 2017.
המטוס הסולארי נמצא כעת בדייטון, אוהיו – תחנת ביניים בדרך לניו יורק, התחנה האחרונה בארצות הברית שלאחריה ייצא המטוס מזרחה בניסיון לחצות את האוקיינוס האטלנטי. מהלך הטיסה מאופיין בשינויים רבים בתוכניות ובצורך המידי לקבל החלטות באשר לנתיב הטיסה ויעד הנחיתה, כאשר את הכול מכתיב לא אחר ממזג האוויר. האם יש סיכוי שנראה את המטוס הסולארי בשמי ישראל? למרות שעיון בתוכנית המסע מראה שהמטוס חולף ממש מעל גבולה הצפוני של ישראל, התשובה לכך תתקבל כנראה רק בזמן אמת. "לא ניתן לומר עדיין האם המטוס יחלוף מעל ישראל", מסבירים גורמים במטה המשלחת. "המסלול שלנו נקבע בסופו של דבר בהתאם לתנאי מזג האוויר, ונוכל לקבוע מהי התחנה הבאה רק 24 שעות לפני ההמראה".