אמירותיה של פעילת האקלים גרטה טונברג כנגד המלחמה בעזה וקריאותיה לעצירת ״רצח העם״ באזור – תוך התעלמות מוחלטת מטבח ה-7 באוקטובר, הובילו לפגיעה עמוקה וכעס בקרב ישראלים רבים. עבור מי שמזוהים עם המאבק הסביבתי ושהעריכו את פועלה בתחום, מדובר הייתה באכזבה גדולה. עתה, מחקר חדש מראה שבעקבות התבטאויותיהם הפרו-פלסטיניות של גרטה ושל פעילי אקלים אחרים, כרבע מהישראלים שינו לרעה את עמדתם כלפי חשיבות המאבק הסביבתי.

מדינת ישראל ספגה לא מעט ביקורת מצד פעילי אקלים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. לאחר שטונברג העלתה פוסטים רבים שבהם היא קידמה עמדה אנטי-ישראלית מובהקת, בפסגת האקלים האחרונה בדובאי מתחו פעילים סביבתיים נוספים ביקורת על התנהלות ישראל במלחמה.

המחקר החדש, שהוזמן על ידי עמותת "צלול" ובוצע על ידי חברת ״גיאוקרטוגרפיה״, מראה כאמור את ההשלכות המדאיגות של האמירות המקוממות של פעילי האקלים. המחקר בוצע בדצמבר האחרון באמצעות סקר אינטרנטי ייעודי, שעליו ענו גברים ונשים יהודים וערבים בגילאי 18 ומעלה, שמהווים לדברי החוקרים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל.

הממצא המשמעותי ביותר של המחקר הוא שהפרסומים וההתבטאויות של בכירי תנועת האקלים העולמית לאחר ה-7 לאוקטובר השפיעו לרעה על תפיסת חשיבות המאבק במשבר האקלים בקרב כרבע מהציבור הישראלי. מתוכם, עבור 8 אחוזים ההתבטאויות השפיעו מאוד לרעה, ועבור 19 אחוז הן השפיעו קצת לרעה. 64 אחוז ענו שהם לא הושפעו מההתבטאויות, 6 אחוזים דיווחו שהושפעו קצת לטובה ו-2 אחוזים בלבד ענו שהם הושפעו מאוד לטובה. ״איך שלא נהפוך את זה, יש פה פגיעה בחשיבות המאבק במשבר האקלים״, אומר אלי משולם, סמנכ״ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה.

״גרטה נתפסת לפעמים בציבור כפנים של משבר האקלים ושל הסביבה, והיא אומנם משמעותית יותר ממשפיענית רשת – אבל בסופו של דבר, הפרזנטור הוא לא המהות, אלא רק גורם ששמים בחזית כאמצעי להעברת מסרים״, מדגיש ד״ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחוה. ״גרטה הצליחה לקדם מודעות ופעולה למאבק במשבר האקלים, בעיקר בקרב הדור הצעיר – אבל אי-הסכמה עם מה שהיא כותבת או מפרסמת לא משנה את העובדה שריכוז גזי החממה באטמוספרה עולה בקצב חסר תקדים, ולא מאט את קצב התקדמות משבר האקלים או מסיר מבני האדם את האחריות לכך. בסופו של דבר, חשוב להבדיל בין העובדות המדעיות, שנמצאות בקונצנזוס מדעי רחב – לבין האנשים שמפיצים אותן בציבור ובתקשורת״.

בסביבה אין "ימין" ו"שמאל"

הסקר החדש הראה גם שקרוב למחצית מהציבור מדווחים שהפרסומים האנטי-ישראליים של אנשי ארגוני האקלים הבינלאומיים בעקבת אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו לרעה על תפיסתם את ארגוני הסביבה בעולם – ובמידה פחותה גם בישראל. בהתייחסות לארגונים הבינלאומיים, כ-45 אחוז מהנשאלים דיווחו שהפרסומים השפיעו על תפיסתם כלפיהם לרעה, ו-26 אחוז דיווחו שהושפעו לרעה בהתייחס לארגונים ישראליים. ״כלומר, גם הארגונים הישראליים נפגעו מההתבטאויות – אומנם בצורה פחות משמעותית, אבל עדיין קיימת״, אומר משולם.

״ההתבטאויות של גרטה לאחר ה-7 באוקטובר הראו שאין לה מושג על מה היא מדברת, ומן הסתם אנשים עלולים להיות מושפעים מכך לרעה – כי הם עלולים לחשוב שהיא מתנהלת באותה צורה גם בכל הנוגע לאקלים", אומר לוי. "זה עלול לפגוע במטרה הכללית של ארגוני הסביבה – המאבק במשבר האקלים. לכן, הניסיון להיות 'מגדלור צדק' עולמי ולנסות להביע עמדה בכל נושא, גם אם לא מבינים בו בכלל, הוא בעייתי – והוא פוגע במאבק במשבר האקלים, שהשפעותיו לא מבחינות בין ימין ושמאל ובין יהודים וערבים״.

נזקים רבים מתרחשים כשסביבה ופוליטיקה מתערבבות זו בזו. בתקופת שלטונו של דונלד טראמפ באמריקה, למשל, קיומו של משבר האקלים הפך מעובדה מדעית מוסכמת היטב – לנושא שיש בו "ימין" ו"שמאל". ״הכנסה של המשחק הפוליטי או של מאבקים בין עמים לתוך הנושא הסביבתי – שעוסק באיומים שמסכנים את כולנו – היא טעות אסטרטגית מבחינת ארגוני הסביבה״, מוסיף לוי. ״הם מנסים לדבר בשם הצדק והמוסר – אבל הם בעצם הופכים את הנושא הסביבתי לפוליטי ולמקטב יותר, מה שיקשה על גיוס תמיכה משמעותית ליציאה לפעולה״.

עם זאת, לדברי לוי, העובדה שהפגיעה בתפיסת הארגונים הישראליים נמוכה יותר היא נקודה של תקווה. ״לשמחתנו, על אף המצב במקומות אחרים בעולם, רוב הציבור הישראלי לא מסתכל על נושאי משבר האקלים והסביבה תחת משקפיים של ימין או שמאל – אלא כנושא מדעי״.

על ארגוני הסביבה לעסוק ב…סביבה

אז מה ארגוני הסביבה הישראליים יכולים לעשות כדי לנסות ולמנוע את הפגיעה באמון הציבור עקב התבטאויות פעילי הסביבה מחו"ל? ״ארגוני הסביבה בישראל צריכים להתרחק מהמחלוקות הפוליטיות ולהימנע מנושאים שלא רלוונטיים לפעילות שלהם", אומר לוי. "הם צריכים להמשיך להתמקד באתגרים הסביבתיים – ויש אין-ספור כאלה, שמשפיעים לרעה על כל אחד ואחת מאזרחי ישראל מדי יום״.

לצד זאת, לוי מדגיש שייתכן שההשלכות שבאו לידי ביטוי בסקר ייחלשו ככל שיחלוף הזמן. ״יש לאנשים נטייה לשכוח", הוא אומר. "יכול להיות שסקר נוסף שייערך בחודשים הבאים יראה שההשפעה הזו תדעך. מצד שני, ככל שארגונים או פרזנטורים סביבתיים כמו גרטה יחליטו להמשיך ולהתמיד בהסתכלות החד-צדדית על האירועים ובהבעת העמדות החד-צדדיות כנגד הזכות של מדינת ישראל להגן על אזרחיה מטרור מפלצתי, אפשר להניח שההשפעה תישאר לאורך זמן״.

הסביבה עדיין חשובה לציבור

ממצא נוסף של המחקר החדש הוא שכשני שלישים מהנשאלים (68 אחוז) מדווחים שהמאבק במשבר האקלים חשוב עבורם באופן אישי – אך חשיבות המאבק נמוכה יותר בקרב דתיים וחרדים. כך, בקרב האוכלוסייה החילונית כ-77 אחוז דיווחו שהמאבק חשוב עבורם באופן אישי, לעומת 69 אחוז במגזר המסורתי ו-45 אחוז בלבד במגזר הדתי-חרדי. ״בולט וברור במחקר שההזדהות עם משבר האקלים הולכת ויורדת ככל שאדם אדוק יותר מבחינה דתית״, אומר משולם.

״הנתונים הללו מוכיחים פעם נוספת את הצורך בעבודת הסברה ובהעלאת מודעות בקרב הקהילה הדתית והחרדית בישראל בכל האמור לחשיבות ההגנה על הסביבה ולקידום פרקטיקות יומיומיות שמסייעות לכך״, מוסיף מור גלבוע, מנכ״ל עמותת צלול.

כך או כך, ממצאי המחקר גם מראים כאמור שרוב מכריע של הציבור בישראל עדיין מייחס חשיבות גבוהה מאוד למשבר האקלים, למרות האמון שנפגע מול הארגונים הבינלאומיים שעוסקים בנושא. על פי גלבוע, ממצא זה ממחיש שאסור לממשלה להזניח את הטיפול בנושאים סביבתיים – עד כמה שמתאפשר בזמן מלחמה, כמובן. ״אלו ימים קשים לכולם ובטח לצורך בפעולות חיוניות שעל הממשלה לבצע בתחום הסביבה״, הוא אומר. ״מלחמת חרבות ברזל מביאה איתה אתגרים רבים, אך מקומם של ארגוני הסביבה בישראל חשוב היום מאי-פעם. התמיכה הציבורית בצורך בצעדים מיידים, לצד שלל ארגונים ישראלים המחויבים לנושא, מהווים חזית רחבה וחזקה בדרישה הברורה מהממשלה לפעול להגן על האדם והסביבה", הוא מסכם.