זוהי השנה הראשונה למיזם ״אנשי הסביבה״, שמטרתו להאיר את עשייתם הסביבתית של סוכני השינוי הירוק המשפיעים בישראל. במסגרת היוזמה, שאותה מובילה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף ynet, החברה להגנת הטבע, קק"ל, ארגון חיים וסביבה, רדיקל, דיזנגוף סנטר ושגרירות ארצות הברית, יותר מ-200 פעילות ופעילי סביבה, ובהם יזמיות, מקדמי מדיניות, חוקרים, מדעניות ועוד, הגישו את מועמדותם והוגשו על ידי אחרים – ו-22 בלבד נבחרו ל"אנשי הסביבה" של ישראל 2023. אז קבלו את הנבחרת:
יוסי אוד, איש חינוך ופעיל סביבתי שמתמקד בהצלת דבורים מפני שלל מפגעים, כמו ריסוס והדברה – מאמין ש"הגיע הזמן לחיבורים: לחבר מחדש את מה שהופרד, בדיוק כמו שמתנהל נחיל הדבורים". לטענתו, הדבורים הן מקור לשפע, לבריאות ולרפואה. "את כל זה הן עושות בהיותן ישות של הרמוניה מופלאה בינן ובין עצמן ובינן ובין העולם", הוא אומר. פעילותו של אוד להשבת הדבורים נועדה לשקם את מערכות הטבע, שמבוססות על דבורים ועל מאביקים, ולאקלם אותן מחדש בעיר ובסביבה. אוד עומד בראש מיזמים שונים וקוצר הצלחות בשטח: "מגן דבורים אדום" מציל כ-4,000 נחילי דבורים בשנה (יותר מ-80 מיליון דבורים בשנה).
עופרי אוד, פעילה סביבתית ומתנדבת בארגון "מצילים את הרי ירושלים", שמטרתו היא הגנה על השטחים הפתוחים ועל הריאה הירוקה הגדולה ביותר במרכז הארץ מפני תוכניות פיתוח שונות – מסבירה על מניעי העשייה שלה. "בדרכה הטבעית, מערכת היחסים בין הטבע לאדם היא מעוררת התפעמות; מאחורי הפעילות הסביבתית שלי עומד הרצון להיטיב את היחסים הללו למען שני הצדדים", היא מספרת. "בארגון 'מצילים את הרי ירושלים' קמים בוקר-בוקר להגשמת החזון ליצירת איזון במערכת היחסים אדם-טבע".
בהרצאות של יעלי אטשטיין יש רגע אחד שבו האווירה משתנה. "זכורה לי במיוחד הרצאה שהעברתי בכנס לחינוך סביבתי – 120 מבטים שמשתנים ברגע", היא מתארת. "עשיתי את החיבור בין השיח הכללי על קיימות ועל משבר האקלים ובין צרכנות אישית ופגיעתה בבריאות שלנו בשל סוכרת, השמנה, ירידה בפוריות ועוד. אני זוכרת שהקשב העמוק התחלף בהלם ובדרישה לשמוע על פתרונות צרכניים בריאים לאדם ולסביבה".
אטשטיין הקימה את יוזמת "מסה קריטית", שמטרתה ליצור כלכלה תומכת בריאות וסביבה. "בקהילה חברים כיום 12 אלף אנשים, שמקבלים מידע על מוצרים נקיים מרעלים", היא מתארת. "הרכישות שלהם מסיטות את הכספים לחברות עם השפעות שליליות פחותות על כדור הארץ, ובכך מייצרות מצב של WIN-WIN-WIN – לצרכנים, לסביבה ולעסקים".
נחי ברוט מגדיר את עצמו "אובססיבי" לפתרון המשבר העולמי. "כמובן שמשבר האקלים הוא לא אתגר של אדם אחד או אפילו של מדינה אחת, אבל אני עושה כל שביכולתי כדי לסייע לצמצום הפער בין האופן שבו אנחנו חיים היום, ובין האופן שבו היינו צריכים לחיות", הוא מסביר.
ברוט היה חבר בצוות ממשלתי בין-משרדי לגיבוש יעדי אקלים וחבר ועד מנהל באיגוד היועצים לבנייה ירוקה; הוא הכשיר סטודנטים וסטודנטיות לכניסה לתחום הבנייה הירוקה, פיתח את נושאNet Zero Carbon Buildings בעבור המשרד להגנת הסביבה, סייע לחברות מובילות בגיבוש אסטרטגיה להפחתת פליטות, סייע בהקמת קהילת קיבוע הפחמן בישראל ויזם כנסים בתחום.
בשלוש השנים האחרונות יניב גולן נאבק כדי שיישובי הערבה לא יעקפו את ועדות התכנון המקומית והמחוזית בדרכם לאשר עשרות מיזמים תיירותיים. אחד המאבקים הבולטים ביותר שהוביל גולן הוא המאבק נגד הקמת המלונות בתמנע שהחל כבר ב-2009 ולאחר לא פחות מ-12 שנים – לוחמי הסביבה, וגולן בהם, ניצחו.
"שותפיי ואני הצלנו משיני הדחפורים ומציפורני הממסד אלפי דונמים יפים ויקרים במיוחד", אומר גולן. "הקונפליקטים הללו התנהלו במשך שנים, גרמו למתחים רבים בתוך הקהילה, אבל בסוף הצלחנו: עמדנו מול ראשי המועצה האזורית חבל אילות ומול משרדי הממשלה והגנו על נכסי הטבע הישראלי".
פרופ' אמציה גנין הוא פעיל סביבתי במאבק להצלת מפרץ אילת. הוא היה שותף מרכזי במאבק הסביבתי שהביא להוצאת כלובי הדגים מהמפרץ והקים וניהל את התוכנית הלאומית לניטור האזור, עד פרישתו. כמו כן, הוא מייעץ לגורמי התכנון והניהול של סביבת המפרץ וחופיו, ואת פעילותו הסביבתית שזר גם בעבודתו האקדמית בכך שרבים ממחקריו התמקדו בנושאים סביבתיים.
"בראש ובראשונה, מטרת פעילותי היא העמקת הידע על התהליכים המרכזיים שקובעים את תפקודם האקולוגי של שונית האלמוגים ושל המים הפתוחים במפרץ אילת", אומר גנין. "בהסתמך על ידע זה, פעלתי ואני ממשיך לפעול לצמצום הנזקים שפעילות האדם גורמת למערכות אקולוגיות אלו".
את הפעילות הציבורית שלו בתחום הסביבה החל פרופ' עדי וולפסון לאחר שנולד בנו הבכור. "הרגשתי אחריות ומחויבות לדאוג לעתיד ילדיי ולעתידם של הדורות הבאים, וגם רציתי לתת להם דוגמה לחשיבות הפעולה למען הכלל", הוא מסביר.
"הפעילות שלי מתמקדת בהעלאת המודעות והמחויבות של אזרחי ישראל ונבחרי הציבור בתחומי הסביבה השונים, ובקידום וביישום מדיניות סביבתית מבוססת מדע", הוא אומר. "לשם כך, אני פועל באופן יום-יומי להנגשת הידע בתחום דרך תקשורת, דוחות, ספרים, הרצאות ועוד; אני שותף בהכנה של ניירות עמדה, מסמכים מקצועיים, תוכניות אסטרטגיות, תוכניות פעולה ומיזמים בנושאי הסביבה השונים".
לכולנו יש כל מיני חפצים שסתם זרוקים בבית שלנו – ובמקום זאת, יכולים לשמש אחרים; זה סביבתי, זה אקולוגי וזה גם כלכלי. וזה בדיוק הרעיון שעמד מאחורי מיזם "ספסל נתינה" שהקימה סיניה זילברמן.
הכול התחיל מספסל אחד. "הצמדתי לספסל שלט שמתאר את הרעיון הסביבתי-קהילתי הזה, בצמוד לו התקנתי את סלסלת הנתינה הראשונה שלי ובתוכה הנחתי את החפצים הטובים ביותר שאימי השאירה אחריה אחרי שהלכה לעולמה", היא מספרת. להפתעתה, בתוך שעות בודדות כל הפריטים נלקחו ואת מקומם תפסו חפצים של אחרים. "התרגשתי מכך שהחפצים של אימי ממשיכים הלאה", היא מספרת. מאז עברו שש שנים והיום היוזמה מונה כ-95 נקודות ברחבי הארץ, ולהערכת זילברמן, בשנה שעברה כמיליון פריטים הוחלפו דרך המיזם. "גיליתי שיש תושבים שמכירים בערך האקולוגי והקהילתי של שימוש חוזר".
לא קל להיות בני נוער; זהו גיל מטלטל ומבלבל. ויש נערים ונערות שאף לוקחים על כתפיהם משא נוסף, מעבר להתמודדות היום-יומית בבית הספר ועם החברים. בשנתיים האחרונות, ירדן ישראלי מתנדבת כראש צוות ממשל ב"מחאת הנוער למען האקלים"– ארגון צעירים שמטרתו לדחוף את מקבלי ההחלטות לפעולה בנושא משבר האקלים, בדגש על הפסקת התלות בדלקי מאובנים והחלת תוכנית לימודים מקיפה בתחום לכל תלמידי ישראל.
"מאחורי העשייה שלי עומדים בני נוער רבים שמתוסכלים מהפעולות המועטות של מקבלי ההחלטות מול המשבר העולמי – ובוחרים לתעל את התסכול שלהם לפעולה", היא אומרת. "המטרה שלנו היא להזכיר למקבלי ההחלטות שמשבר האקלים גורם לבעיות רבות, ושהם מחויבים להתמודד איתן".
"בני האדם לא טוו את רשת החיים. אנחנו רק סיב אחד בתוכה. כל מה שאנו עושים לרשת, אנו עושים לעצמנו. כל הדברים קשורים יחד. כל הדברים מחוברים", מצטטת סיוון כהן שחרי פתגם אינדיאני מוכר.
ואכן, כהן שחרי מתמקדת בחיבורים: היא ממקימי DeserTech – יוזמה ללא כוונת רווח, שמטרתה היא פיתוח כלכלי של הנגב דרך מיצובו כמרכז גלובלי לטכנולוגיות מדבר.
אחד מאירועי השיא של החברה התרחש השנה. "במרס 2023 אירחנו בישראל 30 מנהיגי חדשנות מעשר מדינות באפריקה, שעם כמה מהן לישראל אין יחסים רשמיים", היא מספרת. "עשינו זאת לשם יצירת חיבורים עסקיים וקידום שיתופי פעולה עם טכנולוגיות ישראליות בתחומי האקלים והמדבור".
מזה שנה מגישות העיתונאית והמאיירת דניאלה לונדון דקל, והעיתונאית, חברת הכנסת לשעבר ויו"ר הוועד המנהל של מרכז "השל" מיקי חיימוביץ' – את התוכנית "ירוקות" ברדיו תל אביב (102FM), שבה הן מבקשות להאיר את האירועים החדשותיים מהזווית הסביבתית ולתבל גם בסיפורים שלא מגיעים לתקשורת הממסדית.
"את תוכנית הרדיו אנחנו מגישות מתוך מחויבות, אהבה ודאגה לעולם הטבע, הסביבה, בעלי החיים והאנשים שמכלים את משאביו", הן מספרות. "כמו כן, אנחנו שמחות למצוא סיפורים משעשעים, מרחיבי לב ומחשבה ולחשוף את המאזינות והמאזינים לסוגיות אתיות, לאקטיביזם סביבתי, וגם להרחיב את הידע ולקדם פתרונות מעשיים. התוכנית היא גם נקודת מפגש בין שתינו, שתי נשים שאוהבות, מעריכות ומצחיקות זו את זו – ושהגיעו אליה משתי דרכים שונות".
"ביולי 2018 הבנתי שכדי להשפיע באמת על איכות החיים והסביבה שלנו באשדוד – עליי להפשיל שרוולים ולהיכנס לג׳ונגל הפוליטי: להיות חלק מהנהלת העיר ומשולחן מקבלי ההחלטות", מספרת שרון מרק, חברת מועצת העיר אשדוד.
בין יתר הישגיה, הצליחה מרק לגרום למשרד להגנת הסביבה לפעול עם מפעלים מזהמים להפחתת פליטות חומרים מסרטנים ולהצבת אמצעי ניטור בקרבתם. כמו כן, היא פועלת עם הממשלה והכנסת לקידום תוכנית לאומית להבראת אזור התעשייה באשדוד, בדומה לזו שגובשה למפרץ חיפה. במסגרת פעילותה הוקמו, בין היתר, גני ים, תשתית לבית ספר בדגש חינוך יער, ולעירהּ אשדוד הוענקו פרסי סביבה בין-לאומיים בזכות פעילויות סביבה אלו ונוספות שהובילה מרק.
מרוות עודה הקימה את עמותת "מנדיל" (מטפחת) להעלאת המודעות לנזקי תעשיית האופנה וצריכת-יתר בקרב החברה הערבית, וכן את חנות הווינטג' הראשונה בחברה הערבית, "דולאב" (ארון). "הקושי העיקרי בחברה הערבית הוא המוסכמות החברתיות והחסמים הרגשיים שקשורים בלבישת פריט שמישהי אחרת לבשה; יש תפיסה ולפיה יד שנייה זה רק לעניים", היא מסבירה.
עודה מרצה, עורכת חוגי בית ופועלת במדיה החברתית, וכן מנגישה חלופות באמצעות בזארים של יד שנייה וְוינטג', סדנאות מחדוש והחלפת בגדים ועוד. "מטרת הפעילות שלי היא לחשוף אנשים להיקף הזיהום שגורמת האופנה המהירה, לסייע בשינוי הרגלי צריכה ולהנגיש חלופות – בייחוד לצרכנים מהחברה הערבית", היא אומרת.
בעבור איתי צחר, קיימות היא חלק בלתי נפרד מניהול. "קיימות היא מרכיב משמעותי במכלול נושאים שמרכיבים DNA בריא לחברה ולארגון", הוא מעיד. "חברה שתדע להטמיע ערכים אלו תהיה טובה יותר בעבור כל חבריה".
כמנכ"ל מועצה מקומית ג'לג'וליה, צחר שותף למהלכים ירוקים נרחבים, בין היתר: הטמעת גינון בר-קיימא והפסקת השימוש בקוטלי עשבים, קידום מדיניות של אפס פסולת להטמנה, הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים במערכת החינוך, איפוס אנרגטי של רשויות מקומיות ועוד. "התפקידים שאני ממלא מקנים לי את הסמכות, וכתוצאה מכך, את הזכות – ולמעשה, החובה – לפעול בעבור הסביבה", הוא אומר.
לפני כשלוש שנים החליטה נגה קרונפלד-שור שהיא רוצה להשקיע את זמנה בנושא הסביבה – ונכנסה לתפקיד המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "זה תפקיד מאתגר, רצוף הצלחות לצד כישלונות ויש בו יכולת השפעה גדולה", היא מספרת.
לדבריה, מה שמנחה אותה בפעילותה הסביבתית היא ההבנה שכל בחירה, קטנה כגדולה, משפיעה על הסביבה. "כמי שהסביבה חשובה לה מאוד, אני מנסה לגרום לכך שההשפעה האישית שלי עליה וההשפעה המקצועית הרחבה שלי יהיו חיוביות, או לפחות לא מזיקות", היא אומרת, ומוסיפה: "המאבק הסביבתי הוא מאבק מתמשך שצריך להישען על בסיס מדעי מוצק ומבוסס".
כבר יותר מעשור שעזרי קידר מנהל בעמותת "קשת" את תחום תכנון וסביבה, שמנטר באופן שוטף את הכוונות והתוכניות של יזמים, רשויות ומוסדות התכנון במצפה רמון, במכתש רמון ובהר הנגב.
"אם אנחנו מגלים תוכניות עם פוטנציאל נזק סביבתי – אנחנו פועלים מול הציבור, התקשורת ומקבלי החלטות כדי להביא לתיקונן", הוא מסביר. "במהלך השנים הצלחנו למנוע בנייה פרטית על שפת מכתש רמון, לשנות תוכנית מאושרת להקמת קו מתח גבוה במכתש ולגרום לביטול הקמת אמפיתיאטרון למופעי ענק בלב השמורה".
בעשור האחרון הוביל עודד קינן מגוון מיזמים חינוכיים, קהילתיים ואקולוגיים למען השמירה על הסביבה המדברית, בין היתר: הקים והוביל את המרכז ללימודי מדע, חקלאות וסביבה בערבה, שאליו מגיעים היום אלפי תלמידים ותלמידות מכל הארץ. נוסף על כך, קינן עמד בראש התביעה הייצוגית נגד חברת כי"ל באסון נחל אשלים והוא מסייע לתביעה הייצוגית נגד כי"ל בעין צין ובעין עקרבים.
בעקבות המאבקים הסביבתיים, קינן וכמה שותפים הקימו את ארגון "מדבר קיימא", שמאגד פעילות ופעילי סביבה מכל רחבי הנגב ומדבר יהודה לעשייה משותפת. "50 תלמידים יהודים מהערבה, מדבר יהודה ותל אביב ו-50 תלמידים בדואים יושבים יחד במיזם 'מגיני המדבר' שבהובלתי ומשקיפים על בולעני ים המלח", מתאר קינן רגע משמעותי מעבודתו. "לאחר מכן, הם מתחלקים לקבוצות מעורבות ומנסים ללמוד על הגורמים להתייבשות ים המלח ולפתח פתרונות אפשריים; בעבורי, זהו רגע מזוכך של אופטימיות ותקווה לעתיד טוב יותר".
משימת חייה של עינט קרמר היא לקדם קיימות מקומית, "אורח חיים מקיים ומחובר לאדמה ולמורשת, שמאפשר להרחיב את המעגלים של התנועה הסביבתית גם לציבורים שלא מזוהים היום עם התחום, ולתת לפעילי סביבה כלים והשראה כדי לפעול מתוך חיבור לתרבות ולזהות המקומית".
לפני 14 שנה היא הקימה את עמותת "טבע עברי", שעוסקת בקיימות באמצעות מרכז למידה מקוון והכשרות לרבנים ולאנשי ונשות רוח ובעזרת תפעול קהילות צעירים שלומדות ומתנדבות. מעבר לכך, קרמר מובילה קבוצת מיקוד בנושא דתיים וחרדים בפורום האקלים הישראלי של בית הנשיא.
"במהלך שנותי כפעיל סביבתי למדתי שאין זמן אחר לתקן ואין אדם אחר שיתקן; ברגע שאנשים יפנימו שאומנם יד אדם היא הפוגעת, אבל היא גם המתקנת – נוכל לעשות זאת יחד", אומר עודד רהב, שעומד בראש ארגון "שומרי ים המלח". "מטרתנו היא לקדם את חוק רשות ים המלח ולדאוג לפעילות תעשייתית בת-קיימא בסביבתו. הצלת ים המלח היא חובה מוסרית".
פעילויותיו הנוספות למען הסביבה כוללות גם מניעת גניבת חולות דיונה, ורהב גם השתתף במשחה קפריסין–ישראל 2014 – וזאת, במטרה להעלות על סדר היום את זיהום הפלסטיק בים.
לראניה סלמאן יש מטרה. "אני רוצה לחשוף את כלל תלמידי הכפר לנושא משבר האקלים ולעודד אותם להוביל מיזמים ירוקים בעתיד, כמו גידול דבורים לצורכי האבקה, בנייה ירוקה וגידול הידרופוני", היא מצהירה. בעבורה, קידום הנושא גם בתוך הקהילה והעדה הדרוזית הוא חשוב. בין היתר, הקימה סלמאן בבית הספר שבירכא מגמת מדעי הסביבה, חממה אקולוגית, גן בוטני וכוורות.
"היעד שלי הוא להמשיך בהקמת מיזמים סביבתיים בכל המישורים ובכל המקומות שאליהם אצליח להגיע ולשלב את הנוער בפעילות סביבתית מגוונת שתתרום לחברה ולמדינה שלנו", היא אומרת.
לפני עשור עזב רון שני משרה בכירה בהייטק כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר: הוא פיתח את פלטפורמת מחשוב הענן לחקלאות AKOLogic למעקב וניהול חקלאי מהשדה ועד לסופרמרקט.
הטכנולוגיה זכתה להכרה בין-לאומית. "ארגון הרגולציה המוביל בעולם, GLOBALG.A.P, בחר בנו כאחת מחמש הטכנולוגיות שיקדמו את תקני הקיימות הדיגיטליים שעתידים לשנות את עולם החקלאות, ומיקרוסופט בחרו לקדם את הטכנולוגיה שלנו לצמצום פליטות פחמן בחקלאות", הוא מספר. "וכך, הצלחנו להפוך חברה ישראלית קטנה למשפיעה עולמית בתחום הסביבה והקיימות".
