בצפון האוקיינוס השקט יש אי של פסולת. האמת היא שזה לגמרי לא אי – האזור הזה רק מכונה כך כדי להדגים עד כמה הוא גדול ומשמעותי – אלא שטח עצום שבו מרוכזת כמות עצומה של פסולת מעשה ידי אדם מסוגים שונים, בעיקר פלסטיק למיניו.

ההערכות לגבי גודלו אינן אחידות: יש כאלה שמדברים על 700 אלף קמ"ר, ואחרים מציינים את המספר 10 מיליון קמ"ר – כשטחה של ארצות הברית כולה.

הנזק שגורמת הפסולת ליצורים החיים בים ידועה – הם בולעים אותה, מסתבכים בתוכה ומתכסים בה. מה שפחות ידוע הוא שהזבל הנודד הזה אחראי גם למחלה קטלנית של אלמוגים בשם Skeletal Eroding Band (SEB). על פני האלמוג מופיעה רצועה בצבע שחור-אפור של פוליפים מתים, שמתקדמת במהירות של שניים-שלושה מילימטרים בכל יום. רצועת המוות הזו עוברת במושבת האלמוגים ומותירה אחריה הרס עצום.

מוות בהריסה

הגורם למחלה הוא יצור חד תאי בשם Halofolliculina, שיש לו קרום חיצוני נוקשה וגודלו כשל גרגיר שומשום. כשהיצור הבוגר מתחיל להתחלק, נוצרים שני חלקים דמויי תולעת: כל אחד מהם נצמד אל אלמוג בריא שנמצא בחלק הקדמי של הרצועה שנהרסה. כדי לעשות את זה, היצור מסתובב ומתחפר וגם מפריש חומר כימי שיקל על התהליך. הסיבוב והחומרים האלה גורמים למותו של הפוליפ.

המחלה זוהתה לראשונה ב-1988 בפפואה גינאה החדשה, שנמצאת בדרום האוקיינוס השקט סמוך לחופי אוסטרליה, ובהמשך נצפתה בשונית האלמוגים הגדולה של אוסטרליה. מסלול ההתקדמות עבר באיי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי (1990) ומשם אל הים האדום (1994). היום זו המחלה הנפוצה ביותר באלמוגים שחיים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, במיוחד באזורים שבהם המים חמימים ומזוהמים יותר יחסית לאזורים אחרים.

מה שמפחיד בסיפור הזה הוא שבאחרונה התגלה שהמזיק הזה נצמד לשברי הפלסטיק שמרחפים במי האוקיינוס, והוא האחראי ל-SEB שפגעה באלמוגים שמסביב לאיי הוואי בשנת 2010. החוקרים שמצאו את היצור חוששים שהוא ימשיך את מסעו לאזורים חדשים ויגרום להרס מוחלט של שוניות אלמוגים שלמות. ומכיוון שאין דרך לעצור את ההתפשטות הזו, ממליצים המדענים לצמצם בצורה משמעותית את השימוש בפלסטיק בכל דרך שאפשר.

למאמר המקורי לחצו כאן