ים וחופים

הדולפינן המצוי שחי לאורך חופי ישראל הוא יונק חברותי ובעל אינטליגנציה גבוהה במיוחד. האם זיהום, דיג יתר והתחממות הים יעמידו את כושר ההסתגלות שלו במבחן? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

היא נראית כמו ארוחת בוקר, חיה בשותפות עם אצות ועשויה להרוויח מהתחממות הים, אבל הכי מעניין – האם מדוזה ביצת עין צורבת? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

הם יוצרים רושם שברירי ועדין, אבל סוסוני הים הם למעשה טורפים מהירים ומדויקים עם מנגנון אכילה יוצא דופן. האם יצליחו לשרוד את השינויים הרבים שמתרחשים בים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

מחקר חדש בחן את השפעות משבר האקלים על דפוסי התיירות באתרי מורשת בדרום אירופה, וגילה שהחום לא מרתיע את התיירים ואף לא פוגם בחוויית הביקור

מחקר חדש מציע לחשב היכן חסרים עצים בערי ישראל כדי לצמצם את עומסי החום, אך חושף גם פערים תכנוניים וחברתיים שמותירים אוכלוסיות שלמות חשופות לחום הקיצוני

תעלת הירדן המזרחית נחפרה כדי לסייע בייבוש הביצות של עמק החולה, אבל גרמה גם לפגיעה בטבע שבאזור. פרויקט חדש מנסה לשקם את התעלה וסביבתה תוך יצירת מרחב שמפגיש באופן מאוזן בין טבע, חקלאות ותיירות

הוא אורח לא קרוא שניחן בכל מה שצריך בשביל פלישה מוצלחת. הכירו את סרטן הביצות האדום שהגיע אלינו מאמריקה. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף יוני חושף עוד 20 שנה של שיתוק ממשלתי מול ירידת מפלס ים המלח. כעת הגיע הזמן להחליט: האם ים המלח חשוב לנו כמדינה, ואם כן, מה אנחנו מוכנים לעשות כדי להציל אותו? דעה

איך דג קטן וצבעוני יכול להעיד על בריאות שונית האלמוגים? הכירו את הפרפרונים – דגי שונית מרהיבים בעלי זוגיות יוצאת דופן, שמושפעים ישירות מהתחממות הים ומשינויי האקלים.

היא נראית כמו חללית שקופה וזוהרת, היא לא עוקצת, ואפילו מסוגלת לחזור אחורה בזמן. אבל אל תתבלבלו מהמראה העדין שלה – מסרקנית ליידי היא אחת הפולשות ההרסניות בעולם. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

שונית האלמוגים באילת היא השונית הצפונית ביותר ואוצר טבע חשוב, בעיקר כשהתחממות הים גורמת למצוקה בשוניות רבות בעולם. אבל מתברר שהאלמוגים בה נתונים לאיום מפתיע: תאורת הלילה שלנו באילת מפריעה להם לנוח

עם גדילת האוכלוסייה העולמית בתי הקברות נהיים עמוסים ותופסים יותר ויותר שטחים. האם קבורה מתחת למים יכולה להיות הפתרון?

שביל ישראל זה פאסה. "שביל הים" יאפשר לנו לטייל בשלווה במקטע רצוף לאורך החוף ולהניע את הכלכלה הישראלית תוך כדי הליכה

עליית מפלס פני הים היא כבר לא תרחיש עתידי, אלא מציאות עכשווית. ערים סמוכות לים, כמו ונציה, נאלצות למצוא פתרונות שיגנו עליהן מהצפות, אך אלו מגיעים לרוב עם מחיר כלכלי וסביבתי כבד

היא טורף-על, מומחית בצלילה אבל מתרחקת ממים סוערים. למה הלוטרות נעלמו מעמק המעיינות, ואיך מעברים יבשים מתחת לגשרים מצילים את חייהן? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

הים התיכון הוא חלק משמעותי משטחה של מדינת ישראל, ובהתאם הוא גם משאב חשוב בכלכלה שלנו. עם זאת, ניצול יתר, חוסר ברגולציה מתאימה ופגיעה בסביבה הימית מעמידים אותו בסכנה

ים המלח הנעלם, אגמון החולה המשוקם ומצוקי הכורכר – שלושה נופים שחושפים את האתגר שבין פיתוח לשמירה על הטבע

יש לו את המוח הכי גדול ואת הקול הכי חזק, והוא צולל לעומקים שבהם שורר חושך מוחלט. הכירו את הלווייתן הראשתן. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

הים הוא הווסת המרכזי של ההתחממות הגלובלית, אבל הוא מתחיל להתעייף. מסתבר שכדי לשמור על העתיד שלנו, צריך להסתכל לעומק

התקיפה במצר הורמוז והזינוק במחירי הנפט ממחישים בזמן אמת כיצד משבר גיאופוליטי הופך מייד למשבר כלכלי, משבר בריאותי ומשבר ביטחוני גם בישראל

ההרס של שוניות האלמוגים הוא לא רק איום על הטבע, אלא איום על הפרנסה ועל הבריאות של מאות מיליוני בני אדם

בים התיכון הוא פולש קטלני וביום סוף הוא מין מוגן. מי אתה, זהרון הדור? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות

סרט המציאות המדומה "פירוא" לוקח את הצופים אל העבר המפואר של הירדן, כשעוד היו שם נמרים ודובים. בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, מדע ורגש, הסרט מבקש לעורר אמפתיה ולהניע לפעולה לשקם את הנהר

על רקע נסיגתו והוויכוח סביב עתידו של ים המלח, פרויקט מהטכניון מציע להשתמש בנוף הדרמטי כמרחב לתהליכי ריפוי ושיקום

הקרבות אולי נרגעו אבל הזיהום, הדיג והפגיעה בים נמשכים. מחקר שעקב אחר הכרישים ודגים אחרים ברצועת עזה מזכיר שלבעלי החיים הימיים אין גבולות

כשיורד גשם בישראל, כולנו שמחים; אבל הגשם הזה "מנקה" את הרחובות ושוטף אל הים זיהום רב. בעמותת צלול מציעים פתרון: מתקן אגירה שיקלוט את הזיהום

עם רדת הגשמים מתגלים עולמות נסתרים בבריכות החורף. סקר שנערך באגן הירקון חושף את המגוון הביולוגי הייחודי שבהן ואת הסכנות המאיימות עליו

מחקר ישראלי גילה כי הנחלים העונתיים מזרימים כמויות של מיקרו-פלסטיק לים התיכון. בקיץ חלקיקי הפלסטיק מצטברים, ובגשמים הם משתחררים בגל גדול לים

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?

אילו יצורים חיים אצלנו בנהרות ובנחלים? כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים השתמשו עד היום בעיקר בשיטות שפוגעות בדגים ובבתי הגידול המימיים; מחקר שנעשה בישראל בחן שיטה שתאפשר לצמצם את הנזקים הללו

נהרות מזוהמים בעולם עוברים שיקום ונפתחים לשחייה. האם בקרוב נוכל לשחות גם בקישון?

בחגים נוהגים לפקוד את אילת המוני תיירים, אבל מי אחראי לכך שהם יוכלו ליהנות מהעולם הימי המופלא שלה לצד הבילויים ביבשה? אילת מתמודדת עם האתגר שבתכנון חכם תוך שמירה על הטבע הייחודי שלה

בים העמוק עוד רב עדיין הנסתר על הגלוי, אבל בשנים האחרונות מתגלים שם בתי גידול ייחודיים ובעלי חיים מרתקים. החברה להגנת הטבע הובילה מהלך להגנה עליו

אירועי קיצון בכינרת הופכים תדירים יותר עקב משבר האקלים וגורמים לנזקים רבים. האם מערכת חיזוי חדשה תסייע לשנות את התוצאות של אירועים כאלה, ותעזור להציל חיים?

אולי לא מפתיע במיוחד לדעת ששינוי האקלים משפיע על מפלס הכינרת, אבל מחקר חדש חושף השפעה על האזור הרדוד של האגם, עם השלכות על כלל המערכת האקולוגית שלו. אלה עלולות להביא בין היתר לירידה באיכות המים ולפחות אזורי חוף שמישים עבורנו

מחקר חדש חישב את הערך הכלכלי של שמורת הטבע המוכרת ומצא שהתמיכה בהגנה עליה חוצה מגזרים

הים לא מכיר בגבולות מדיניים – וכשמדינה אחת שופכת פסולת תעשייתית או ביוב גולמי לים, זו לא רק הבעיה שלה. בים התיכון, שבו ישראל חולקת גבול ימי עם לבנון, מצרים, קפריסין ועוד – כל החלטה מזהמת עלולה להתגלגל אלינו בגל הבא

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו

מאילת, דרך הנגב ועד אשקלון: הזרמת יותר נפט תגדיל את הסיכון לשונית האלמוגים, לשמורות הטבע בנגב ולמי השתייה שלנו

למה ההשלכות המדאיגות מהפשרת הקרחונים עשויות לעניין פתאום את טראמפ?

השונית בבת גלים היא לא רק מקום בילוי, אלא גם בית גידול ייחודי שמבוסס על מאקרו-אצות, כמו אלה שבסושי. בעזרת הנופשים והגולשים היא עשויה להפוך לשמורת טבע ימית

מחקר חדש מגלה: פוסטים ברשתות החברתיות יכולים לשמש לאיתור מדוזות בחופי ישראל – אז יש או אין מדוזות בחורף?

לאחר האסון הגרעיני שאירע ביפן ופגע קשות בכור הגרעיני שם, ממשלת יפן משחררת לאוקיינוס כמויות בלתי נתפסות של מים רדיואקטיביים – על הסכנה למגוון המערכות האקולוגיות ולאוכלוסיית נשים אחת מיוחדת במינה

בינואר הקרוב תחל אכיפה בשמורת ים ראש כרמל – על מה השמורה מגינה ואיך שיתוף הפעולה בין חוקרים לפקחים מסייע בשמירה על החי והצומח מתחת למים?

במדרונותיו התת-ימיים של ים סוף אפשר למצוא מרבדים של עשב ים הקרוי ימון הקשקשים. אבל לא מדובר בסתם "דשא", אלא בפוטנציאל למאבק במשבר האקלים

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי

מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"