בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי

מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי

מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון

חתיכות פלסטיק גדולות שמזהמות את הים יוצרות בעיות סביבתיות קשות, אך איום גדול עוד יותר לסביבה ולאדם מגיע דווקא מחלקיקי פלסטיק זעירים שמוצאים את דרכם גם לצלחת שלנו  

הים התיכון התחמם בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, כך קובע דו"ח חדש של המכון לחקר ימים ואגמים. איך משפיעה ההתחממות הזו על היצורים הימיים ועל החמצן שאנו נושמים?

פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?

לאחר שלוש שנים של דיונים, אישרה בשבוע שעבר ועדת התכנון לתשתיות לאומיות את תכנית קציר המלח מהאגן הדרומי של ים המלח. מה המשמעות הסביבתית והכלכלית של התכנית, וכיצד היא תשפיע על האגם ההולך ונעלם?

בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון

החמצת האוקיינוסים גורמת לשינוי ההרכב הכימי של המים ולהיעלמות של בעלי חיים ימיים. חוקרים ישראלים מנסים לבדוק מה הנזק שייגרם לחיים בים התיכון ולמצוא דרכים לשפר את המצב

האלמוגים באילת מגלים חסינות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים, לעומת שוניות האלמוגים ברחבי העולם שסובלות מתופעות של הלבנה ומוות. אבל זו לא סיבה להפסיק לדאוג להם

האם ידעתם שהאור החודר למים יכול לדכא את רביית האלמוגים או לפגוע במבנה שרשרת המזון? זכרו את זה בפעם הבאה שאתם צועדים על טיילת סמוך לים ונהנים מריצוד הפנסים על פני המים

גולשים וחובבי ים אחרים היזהרו - בימים אלה מגיעות אל חופי ישראל מדוזות, והן צורבות בדיוק כמו בקיץ

הכירו את מתקן המילוט לצבי ים, שעשוי להציל מאות צבים שנתפסים ברשתות דיג של ספינות מכמורת בישראל מדי שנה

אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018

חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?

המטיילים הרבים שגודשים את שמורת נחל אלכסנדר מבלים ליד תעלת ניקוז של ביוב שמקורו בשכם ובטול כרם. שלושה חוקרים מודאגים מנסים להחזיר את הטבע לנחל

כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל? צוות חוקרים מיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט, וגילה שישראל לא תהיה הנפגעת היחידה

שלל הדיג בים התיכון הולך ופוחת. מה צריך לעשות כדי שגם בשנה הבאה נוכל לאכול דג בערב החג, וגם יישארו מספיק דגים בים?

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

מחקר ישראלי מראה שצבי ים בוחרים לא להטיל ביצים בחופים שחשופים לתאורה מלאכותית, ומציע כלי שיכול לסייע במאמצי השימור שלהם

מחקר חדש: האלמוגים באילת מצליחים להישמר מנזקים ואף ממשיכים להתרבות גם תחת תנאי מחייה קשים, המדמים את שינוי האקלים הצפוי לקראת סוף המאה ה-21

במעבדה של פרופ' אורי להב בטכניון מפתחים שיטות שיאפשרו להתפיל מי ים בצורה יעילה וחסכונית יותר. ביקור מעבדה: כתבה ראשונה בסדרה

ריכוז המלחים במי הכנרת עולה, דבר שעלול לפגוע בשימוש במים להשקיה ולשתייה. איך ניתן לפתור את הבעיה?

יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות

מחקרים מגלים מידע חדש על שקיעת המלח בים המלח, ויכולים לסייע בקידום הפרויקט השאפתני והיקר של קציר המלח

מנגנון חדש ומתוחכם של אלמוגים שהתגלה על ידי חוקרים ישראלים שופך אור על אופן הרבייה שלהם

דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות להתאושש מהם. האם כבר מאוחר מדי לשנות את גורל האלמוגים ואולי הפתרון מסתתר דווקא במפרץ אילת?

הירידה המתמשכת בכמות המשקעים בצפון הארץ פוגעת בשפיעת הנחלים שמזינים את הכנרת, המפלס מתקרב לקו השחור למרות הפסקה כמעט מוחלטת של השאיבה מהאגם ולפי מספר תרחישים הרע עוד לפנינו. מה אפשר לעשות?

מיזם ישראלי חדש מבקש לטפל בשתי בעיות גדולות שמחכות לנו בים: מדוזות ומיקרופלסטיק

עורבים הודים חמי מזג, חיפושיות ענק שנוברות בעצי תאנה וחסרי חוליות ימיים הגיעו כנוסעים סמויים לישראל בעשורים האחרונים. פתיחת נתיבי מים חדשים באזור עלולה להגביר את הפצת המינים הבלתי מכוונת ולפגוע במגוון הביולוגי המקומי

רעש שמקורו בפעילות האדם גורם להשפעה מזיקה אצל בעלי חיים בים וביבשה. הכירו את זיהום הרעש: מפגע סביבתי שההתמודדות איתו רק בתחילת דרכה

תחשבו טוב לפני הכביסה הבאה: מעילי פליס ובגדים סינתטיים אחרים פולטים סיבי פלסטיק מיקרוסקופיים שנשטפים לים, פוגעים בדגים ומגיעים בסופו של דבר גם לצלחת שלנו

איך למדתי להתפעל מדגי הזהרון, לחשוש מהתפשטותם בים על חשבון מינים אחרים ולבסוף גם קצת לרחם עליהם  

נתונים עדכניים מראים שהאוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. מה עושים בישראל כדי להתכונן למציאות החדשה הזאת?

סקירה נרחבת שהסתיימה בשבוע שעבר מאשרת ששונית המחסום הגדולה באוסטרליה עוברת בימינו את הלבנת האלמוגים הקשה בתולדותיה

התרעת צונאמי בחופי אשדוד? בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה

כיצד שינו שני מיני דגים קטנים את סביבת המחיה של קיפוד הים בים התיכון, וכיצד מיקרופונים תת-ימיים מלמדים אותנו על פלישות אקולוגיות?  

סקר פסולת שנערך בחודש יוני האחרון בחופי הארץ מגלה שחלה ירידה של כמעט 50 אחוז בפסולת שקיות הפלסטיק. האם זה סימן שחוק השקיות עובד?

דעה: הסכם העברת הנפט מהמפרץ הפרסי עלול להוביל להתרחשותן של דליפות נפט רחבות היקף – וכך לפגוע בהתפלה, מקור מי השתייה העיקרי של ישראל. מה צריך לעשות כדי שימשיכו להיות לנו מים נקיים בברז?

כיצד הסערה הגדולה פוגעת בחופי ישראל החוליים? ד"ר דב צביאלי מסביר ומזהיר מהמשך בנייה על קו החוף של ישראל

את קיפוד הים השחור כפות הרגליים שלנו מכירות היטב ממפגשים לא נעימים בים סוף, אבל בקרוב נצטרך להישמר מלדרוך עליו גם בחופי הים התיכון. איך הוא הגיע לכאן ומה הנזק הסביבתי והכלכלי שהוא עלול לגרום באזורנו?

מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים

מתקן לניקוי אי הפלסטיק באוקיאנוס השקט התנגש במציאות וחזר למקצה שיפורים במוסך. כעת יוצאת היוזמה האופטימית לניסיון שני, על אף הבעיות והביקורת

גם יותר מעשור אחרי שהוצאו ממימי מפרץ אילת, השפעותיהם של כלובי הדגים עדיין ניכרות בשטח – וחוקרים ישראלים איתרו חומרים מזהמים באזור שבו הם שכנו בעבר