שתפו‬        

מאיה פלח

דאטה למען איכות החיים

מזל טוב, ישראל הפכה לאחרונה לחברה החדשה ביותר ב-IIASA, ארגון עולמי שמתמחה בניתוח מערכות נתונים. אז מה בעצם ייצא לנו מזה?

24 בינואר 2018



דמיינו לרגע שאתם שר בממשלה, ועליכם לבצע בקרוב החלטה מורכבת שתשפיע על עתיד המדינה ועל הבריאות ואיכות החיים של אזרחיה. על שולחנכם מונחות ערימות של דפים עם המון חומר בנושא והיועצים שלכם – שהם לאו דווקא מומחים לנושא בעצמם – מספרים לכם מה האפשרויות שלכם ולמה כדאי לכם לבחור כך או כך. מה תעשו? איך תדעו שיש לכם את כל המידע שצריך, וחשוב מזה – איך תצליחו לשקלל בזמן הקצר שעומד לרשותכם את כל הגורמים הרלוונטיים להחלטה, ולדעת שאתם עושים את הבחירה הנכונה?

תשובה אפשרית מגיעה מכיוון וינה. ישראל הפכה לאחרונה לחברה הטרייה ביותר בארגון IIASA (International Institute for Applied Systems Analysis) – ארגון בינלאומי שמנסה, בין היתר, להפוך את תהליך קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות לפשוט ולמושכל יותר. IIASA, שפועל מווינה שבאוסטריה, הוא ארגון שמתמחה בניתוח מערכות נתונים באמצעות מחקר אקדמי ופיתוח של מודלים מורכבים. המידע שהוא מרכז יכול לסייע לקובעי מדיניות ברחבי העולם למצוא פתרונות לאתגרים בסוגיות גלובליות בתחומי סביבה, חברה, טכנולוגיה וכלכלה. המדינות החברות בארגון  (הכוללות, בין השאר, את ברזיל, סין, גרמניה, רוסיה, דרום אפריקה,  בריטניה וארה"ב) שותפות גם למחקר ולפיתוח המודלים, וגם נהנות מהניסיון והידע הרב שקיים בארגון ומתוצרי המחקר הבינלאומי.

עוזרים לממשלה לראות את התמונה הרחבה

"לאחרונה פנו אלינו מהארגון בבקשה להצטרף, והחלטנו שחשוב לעשות זאת משתי סיבות עיקריות: האחת היא האקדמיה, והשנייה – החשובה לא פחות – היא הממשלה", מספר ד"ר שמואל אברמזון, מי שהיה אחראי על הצטרפות ישראל לארגון. אברמזון הוא ראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה (גוף מטה שנמצא במשרד ראש הממשלה ובין תפקידיו ייעוץ כלכלי לראש הממשלה, קידום יוזמות כלכליות וחברתיות, בניית אסטרטגיות בין-משרדיות ארוכות טווח ועוד).

"יש לנו אקדמיה מאוד מפוארת ואנחנו חזקים מאוד בתחום המדעי, אבל החיבור של המדע שיוצרים אצלנו באקדמיה למדיניות הוא עדיין לא מספיק מוצלח. אין היום מספיק חוקרים שעוסקים בשאלות מדיניות. אחד הדברים שההצטרפות ל-IIASA ופיתוח של תחום ניתוח המערכות אמורים לעשות הוא לשפר את המצב הזה".

במסגרת ההסכם, הארגון יקצה תקנים לחוקרים ישראלים לשהות ולחקור בו. עובדה זו אמורה לקדם שיתופי פעולה אקדמיים שיובילו לפיתוח בסיס ידע בתחום ניתוח מערכות ויישום מדע למדיניות. "המטרה שלנו היא לעזור למשרדי הממשלה ולהביא את הידע מהאקדמיה לתוך העבודה שלה – כי היום אנחנו רואים שזה חסר שם", מוסיף אברמזון.

IIALA הוא ארגון שמתמחה בניתוח מערכות נתונים באמצעות מחקר אקדמי ופיתוח של מודלים מורכבים

אז איך, בעצם, הצטרפות לארגון שמתמחה בניתוח מערכות נתונים תעזור לממשלה? "מה שאנחנו מנסים לעשות באקדמיה באמצעות בנייה וניתוח של מערכות נתונים זה לספר סיפור בהיר, תמציתי ומגובש על נושא מסוים, כדי שנוכל אחר כך לדון בו ולנתח אותו בממשלה כשיש לפנינו את כל המידע הרלוונטי באופן מסודר וברור", מסביר אברמזון. "בתחום ניתוח מערכות הנתונים, אנחנו בעצם בונים את הסיפור הזה בכלים מתמטיים, באמצעות 'ביג-דאטה' (נתוני עתק, מ.פ) ובעזרת סימולציות מחשב, למשל".

" אם מדובר על הסביבה, על משק האנרגיה, משק המים או כל נושא אחר בעל השפעה על איכות החיים של הציבור, כדי שקובעי המדיניות – השר, מנכ"ל משרד ממשלתי או ראש הממשלה – יידעו איזה צעד מדיניות צריך לעשות, כדאי מאוד שיהיה להם מודל מסודר שכולל את כל המידע הרלוונטי", מוסיף אברמזון. "אחרת, מקבל ההחלטות מסתמך במידה רבה בעיקר על אינטואיציות – שלו או של היועצים שלו".

אוויר נקי ואנרגיה מקיימת

"האיכות הגבוהה של המדע בישראל ושל המדענים שלה יביאו ערך רב למחקר של IIASA, ויעזרו לקדם את המצוינות של מיזמי המחקר הבינלאומיים שלה ושל המדינות החברות בה", אומר פרופ' פאבל קבט, מנכ"ל הארגון, שמבקר השבוע בישראל. "IIASA יכולה לסייע לישראל לנווט בנתיבים חכמים בין האתגרים הסביבתיים הגלובליים מולם היא ניצבת כיום. ניתוח מערכות הוא אחד מכלי המחקר היחידים שלהם גם הרוחב וגם העומק שיכולים לאפשר הבנה אמיתית של השינויים הגלובליים, ו-IIASA תוכל לסייע לישראל, למשל, בפיתוח אמצעים ותכנית ארוכת טווח לבניית מערכת אנרגיה מקיימת בישראל, או בזיהוי האמצעים היעילים ביותר מבחינת עלות-תועלת להפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי חממה בישראל".

לדברי קבט, הארגון כבר היה שותף בסיפורי הצלחה רבים בתחום הסביבתי. בין היתר, למשל, מודל שיצר הארגון היה בעל השפעה משמעותית על הפחתת זיהום האוויר במדינות שונות באופן היעיל ביותר כלכלית. המודל – שנקרא GAINS – מעריך כמויות מזהמים שונים ואת מקורותיהם, ובוחן מהן העלויות והתועלות של התערבויות אפשריות שונות. לדבריו, מדינות אירופה השתמשו במדע של IIASA כבר מאז שנות ה-80 ביישום החלטות מדיניות שונות כדי להפחית את זיהום האוויר בתחומיהן, והצליחו לעשות זאת באחוזים טובים מאוד. גם המדיניות האירופית החדשה לאוויר נקי שאומצה ב-2016 מבוססת על ניתוח של IIASA, כשהיעד של התכנית הוא להפחית עד לשנת 2030 ב-50 אחוז (ביחס לשנת 1990) את ההשפעות הבריאותיות הנגרמות מזיהום האוויר.

גם בתחום האנרגיה יש לארגון השפעה משמעותית: כלי ניתוח בשם MESSAGE שפיתח כבר סייע לגופי תכנון ביותר מ-80 מדינות למצוא את הגישות היעילות ביותר כלכלית לפגוש את צרכי האנרגיה העתידיים שלהן, ולגבש ולהעריך חלופות לאספקת האנרגיה שלהן כחלק מתכנית ארוכת טווח שלמה ומקיפה.

תחום האנרגיה הוא אחד התחומים שבו ישראל כבר יכולה לנצל את חברותה ב-IIASA באופן המוצלח ביותר. לדברי אברמזון מדובר בתחום שמדגים באופן מדויק את הצורך בשימוש בכלים שכאלה: "ישראל עברה המון שינויים דרמטיים בתחום האנרגיה בשנים האחרונות: גילינו פה מרבצי גז בים, גילינו שיש לנו מתחת לאדמה פצלי שמן, יש שינויים טכנולוגיים כאלה ואחרים שמתרחשים בתחום האנרגיה הסולארית. לכל השינויים האלה יש הרבה מאוד השלכות – סביבתיות, כלכליות וחברתיות. הנושא הזה טומן בחובו מערך עצום של שיקולים וידע, שיש צורך לרכז אותו בצורה בהירה ונוחה לפני מקבלי ההחלטות. היום אין לנו פלטפורמה מסודרת בשביל לעשות את זה – וזו אחת הסיבות שהחלטות בתחום הזה מתקבלות במידה רבה אד-הוק, כלומר באופן נקודתי ולא כחלק ממדיניות רחבה יותר".

שדה סולארי. הארגון החדש יכול לסייע לישראל לקבל החלטות משוכלות יותר בתחום האנרגיה. תצלום: american public power association, unsplash

"לידע שנוצר באמצעות IIASA יש יתרון משום שמדובר בגוף מבוסס אקדמיה. בתחומים האלה מתערבבים לא מעט אינטרסים ואג'נדות, ואפשר לקוות ולהאמין שגוף אקדמי הוא יותר ניטרלי מבחינה זו", מוסיף אברמזון.

"המטרה של תכנית האנרגיה ב-IIASA היא לספק ניתוח מדעי ואסטרטגי, כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה של שינויי האנרגיה העתידיים וההשלכות שעלולות להיות להם על רווחת האדם והסביבה", מוסיפה ד"ר אורית רפאלי, מ"מ ראש אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה. רפאלי, בהשכלתה חוקרת מערכות נתונים המתמחה בביג-דאטה, מופקדת על ריכוז תכנית האב של משרד האנרגיה למשק האנרגיה הישראלי, ולצורך זה היא מקדמת את בנייתם של מודלים לתכנון משק האנרגיה.

"ההצטרפות של ישראל ל-IIASA תעזור לנו בישראל לקדם את יכולות ניתוח מדיניות האנרגיה שלנו, שתהיה מבוססת על שימוש במתודולוגיות להערכת עלות-תועלת של שינויים במשק האנרגיה, ושילוב של מודלים להערכות טכנולוגיות, כלים לניתוח סיכונים ועוד", אומרת רפאלי.

"צריך להסתכל על התמונה הרחבה", אומר אברמזון. "הרבה פעמים קשה להבין עד הסוף את הקשר בין שינויים שמתרחשים בתחום אחד לשינויים שקורים בתחום אחר: למשל, איך שינויים דמוגרפיים יכולים להשפיע על צריכת האנרגיה, שמשפיעה על פליטות גזי החממה, שמשפיעים על שינוי האקלים, שבתורו משפיע על איכות החיים שלנו", הוא מסביר. "לכן, כשבונים דבר מורכב ומשמעותי כמו תכנית אב למשק האנרגיה, אחד הדברים הבסיסיים שאמורים לתמוך בה הוא מודל שיעזור לרכז את כל הנתונים הרלוונטיים ולנתח אותם. אז ב-IIASA יש גם מודל קיים שבו אפשר להיעזר ולהתאים אותו לצרכים שלנו וגם הרבה ידע וניסיון, וליווי לאורך זמן של מומחים שיוכלו לתת עצות לגבי תהליך התכנון בישראל".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-גיקטיים

שתפו‬