שתפו‬        

רן בן מיכאל

לבן על הגג

גגות מחזירי קרינה הם אמצעי קל פשוט וזול להקטנת ההשפעה של השלילית של החום בשטחים עירוניים, אז למה לא משתמשים בהם מספיק בישראל?

6 בספטמבר 2018



 

כל מי שביקר באחד מאיי יוון ודאי הבחין בגגות הבתים הלבנים הבוהקים תחת השמש הים-תיכונית. המראה הזה נחשב לאחד המאפיינים הארכיטקטוניים הבולטים של יוון, אבל בתנאי האקלים והסביבה העכשוויים הוא יכול להוות לא רק מקור להשראה אסתטית לבנייה בישראל, אלא גם אפשר ללמוד ממנו כיצד שינוי קטן יכול לחולל שינוי סביבתי גדול.

ההערכה היא כי שטחים מיושבים תופסים כשלושה אחוזים מפני השטח של כדור הארץ, ובערך חצי מאוכלוסיית העולם חיה – בצפיפות –  על אחוז אחד ממנו. לשטח הבנוי יש השפעות סביבתיות מגוונות: אחת מהן היא החרפת שינוי האקלים. תהליך זה קורה משום שהשטח הבנוי מקטין את האלבדו, כלומר את החלק של קרינת השמש המוחזר מכדור הארץ.

גגות ואלמנטים סלולים (מדרכות, חניונים וכבישים), שמכסים יותר מ-60 אחוזים מהשטח המבונה, אינם מחזירים כמעט את קרינת השמש משום שהם ברובם כהים. החום שנשמר בתוך הסביבה העירונית מחייב משום כך שימוש במיזוג אוויר לקירור בבניינים. יחידות המיזוג פולטות חום לסביבה וכך מוחרפת תופעת ההתחממות וגדל ניצול האנרגיה ממקור מתכלה.

הבנייה הירוקה מנסה, בין השאר, לצמצם את ההשפעה של דירה או בניין על שינוי האקלים, זאת על ידי מעבר לאנרגיה סולארית, הקפדה על בידוד מוצלח ושימוש במכשירי חשמל חסכוניים. עם זאת, לצד תהליכים מורכבים (ויקרים) כמו התקנת רעפים סולאריים או טיפוח גג ירוק, הגגות הלבנים יכולים להיות פתרון חליפי פשוט, מוצלח וחסכוני.

גגות לבנים מחזירים עד 90 אחוז מקרינת השמש, זאת לעומת גגות כהים שמחזירים רק 20 אחוז מהקרינה. הטמפרטורה של גג לבן עולה רק במעלות בודדות במהלך חשיפה יומית לשמש בעוד שהגג הכהה מתחמם בעשרות רבות של מעלות. גגות לבנים מעלים במתינות גם את טמפרטורת הסביבה והבניין והדרישה לאנרגיה לשם קירור נמוכה ביותר מ-20 אחוז. כך, למשל, גג של 100 מ"ר המכוסה בשכבת צבע לבנה (ונקייה) מקטין פליטות גזי חממה השוות בערך לשמונה שנות נסועה של מכונית ממוצעת.

יוון. מהמראה הזה אפשר ללמוד כיצד שינוי קטן יכול לחולל שינוי סביבתי גדול. תצלום: Margaret Barley on Unsplash

הגג טוב לבריאות

ההשפעות החיוביות הללו משפיעות באופן חיובי לא רק על מצב הסביבה או הנוחות האישית של דיירים בבית עם גג לבן, אלא גם על הבריאות. בגל החום הקשה שפקד את אירופה ב-2003 מתו כ-15 אלף בני אדם, רובם בקומות הגבוהות של הבניין ובעיקר בגלל העדר בידוד מתאים. מחקר שהוצג לאחרונה בכנס השנתי של המכון האמריקאי לקרדיולוגיה מצביע על הקשר בין גלי החום הללו והתקפי לב.

גגות ומשטחים כהים יוצרים בישובים איי חום עירוני שימוש בגגות ירוקים (גינון או חקלאות) או לבנים מחזירי קרינה יכול להפחית את טמפרטורת איי החום הללו בעד 4 מעלות בהתאם למאפייני העיר והאקלים המקומי. עם זאת, באזורים קרים גגות לבנים עלולים דווקא להעלות את השימוש באנרגיה לחימום בחורף ויש להם תופעת לוואי לא רצויה של סנוור. בנוסף, גגות לבנים מחזירים רק את האור בטווח הנראה – אותו חלק מספקטרום הקרינה שנקלט בעין אנושית; צביעה בצבע שאינו לבן, שיכול להחזיר גם את הקרינה התת אדומה (אינפרה), תתרום לקירור הגג (או השטח הסלול) עוד יותר ויכולה להתמודד עם התופעות הפחות רצויות הללו. ציפוי כזה יכול להיות בצבעים שונים והוא מבוסס על הרכב כימי המגדיל פי כמה את החזר הקרינה התת אדומה ביחס לצבע רגיל בגוון זהה.

היתרונות של גג לבן או צבע מחזיר קרינה רלוונטיים לא פחות גם למדרכות ולדרכים סלולות, משום שאספלט מחזיר רק 4 אחוזים מקרינת השמש. פתרונות לשטח הסלול יסייעו בין היתר גם בהפחתת צריכת חשמל לתאורת רחוב ודרכים, בהפחתת התפתחות ערפיח ובמיתון השפעות שליליות אחרות.

"הבעיה של איי חום עירוני היא קריטית בישראל, בגלל הבנייה האינטנסיבית כאן", אומרת הילה בייניש מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "בשכונות חדשות, שבהן אפילו התשתית להתמודדות עם התופעה (כמו הצללה באמצעות עצים) עדיין לא מתפקדת, הבעיה קשה עוד יותר ובמיוחד בטווח הקצר. הקהילה המקצועית מודעת לבעיה ומנסה להתמודד אתה. כלי מדיניות כמו התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281 מתייחס לנושא באופן ספציפי ומעודד שימוש בגגות לבנים וירוקים ובחומרים מבודדי חום; התקן מתייחס לגגות, לקירות ולמשטחים חיצוניים אחרים ויש בו מגוון פתרונות כמו צמחייה, הצללה, ועוד. גם המדריך לתכנון ופיתוח שכונות מקיימות שכונה 360, מתייחס בפירוט למיתון איי החום העירוני".

"הבעיה של איי חום עירוני היא קריטית בישראל, בגלל הבנייה האינטנסיבית כאן". תצלום: Dan Gold on Unsplash

בהיר בעיר ובהיר בכפר

על אף שאיי החום הם תופעה משמעותית יותר בשטח העירוני – ערים חמות יותר במספר מעלות מהאזורים הצמודים להן – ניסה צוות חוקרים בינלאומי לבחון אם הגישה תעבוד גם בסקלה רחבה יותר של שימושי קרקע במרחב הכפרי. מאמרם, שפורסם לאחרונה במגזין Nature Geoscience, מצביע על כך שניהול החזר הקרינה יכול להיות חלק חיובי בהתמודדות עם שינוי האקלים. כבר ב-2010 הצביע מחקר מודל על כך שצביעת גגות בלבן בקנה מידה עולמי עשויה להפחית את הטמפרטורה בעד 0.6 מעלות צלזיוס בממוצע.

לצד שימוש בגגות לבנים ובצבעים מחזירי קרינה הצביעו החוקרים על צעדים שונים שניתן לנקוט במרחב החקלאי. השארת שאריות הקציר (שלף) על הקרקע החקלאית או בחירת זני גידול בעלי גוון בהיר יותר יגבירו את החזר הקרינה. השיטות הספציפיות ישתנו בהתאם למאפיינים המקומיים, אך מאחר שמדובר על שטחים גדולים מאד – שטחי גידולים חקלאיים תופסים בערך פי שלושה משהשטח העירוני – אפילו בחירה פשוטה (למשל, השלף) תשפיע בקנה מידה נרחב. מובן שרצוי ליישם גגות לבנים גם במבנים חקלאיים, למשל רפתות, או במבני המגורים הנמוכים המאפיינים את המרחב הכפרי.

על גגות ניו יורק

בניו יורק יצא לדרך ב-2009 מיזם חברתי-סביבתי לצביעת גגות בלבן. במסגרת המיזם מוכשרים כמה עשרות אנשים בעבודות הצביעה הייעודית להחזרת קרינה. השטחים שהם צובעים במסגרת הפרויקט זוכים להשפעות החיוביות והמשתתפים זוכים להכשרה מקצועית ולהשמה עתידית בתחום. עד 2017 נצבעו במסגרת הפרויקט כ-630  אלף מ"ר של גגות וההערכות הן כי נחסכו 10 עד 30 אחוז בהוצאות מיזוג האוויר בבניינים

בלוס אנג'לס, כחלק מתכנית עירונית להפחתת יעדי ההתחממות, החל בקיץ שעבר – אז נשבר בה שיא החום – מיזם חלוץ לצביעת כבישים בצבע אפור בהיר המחזיר קרינה; בדיקות מקדימות הצביעו על פוטנציאל הפחתה של עד עשר מעלות חום. גם בסידני החל במקביל מיזם דומה כחלק מתוכנית הקיימות העירונית.

ב-2015 החלה עיריית מלבורן בפרויקט של הקטנת איי החום בעיר באמצעות שילוב גגות ירוקים וגגות מפחיתי חום, אולם התברר כי חסמים בירוקרטיים מאטים את יישומו של מה שאמור להיות פרויקט מוצלח. גם העיר היידראבאד בהודו פתחה במיזם גגות לבנים מסיבות דומות, בעיקר התמותה והתחלואה בשל גלי החום הכבדים שהעיר חוותה לאחרונה.

החוקרים והמדענים עדיין מתלבטים בשאלה מה יעיל יותר לעשות עם הגג – פאנלים סולאריים לאנרגיה חשמלית נקייה, גינה ירוקה לספיחת פחמן וייצור מזון עצמי או צביעה בלבן להחזר הקרינה. לכולם יש יתרונות ברורים וגם חסרונות. מה שבטוח הוא שלהשאיר את היריעה הביטומנית השחורה על גג ריק היא חלופה לא אסתטית, לא בריאותית, ובוודאי לא מקיימת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מגזין דה מרקר

שתפו‬