שתפו‬        

ד"ר עדי לוי

מדוזות: דע את הצורב

10 דברים שאתם צריכים לדעת על האורחות החדשות/ישנות שהגיעו השבוע לחופי ישראל

18 ביולי 2019



sophie coonen – unsplash

נחיל מדוזות באורך של עשרות רבות של קילומטרים הגיע לפני כשבוע לחופי ישראל. המדוזות הגיעו מדרום ונעו עם הזרם צפונה, כשהן צפויות להישאר בסביבתנו לאורך חודש יולי. למרות ההתרגשות והבהלה שמעוררות כמעט כל קיץ הגעתן של נחילי מדוזות צורבות, מדובר בתופעה שגרתית המתרחשת לחופי ישראל מאז אמצע שנות השמונים ונראה שתישאר עימנו גם בעתיד.

נחילי המדוזות של הקיץ שוהות באזורנו במשך כמה שבועות, לרוב בין סוף יוני לתחילת אוגוסט. דיווחים של חוקרים ימיים מספרים על נחילים בים הפתוח שיכולים להגיע אף לצפיפות אדירה של חצי מיליון מדוזות למייל מרובע. מועד התחלתה ואורכה של "עונת המדוזות" מושפעים מתנאים סביבתיים שונים השוררים באזורנו, כגון טמפרטורת המים וקצב ההתחממות שלהם בין החורף לקיץ, עוצמת הזרמים הרוחות והגלים ועוד. חלק מהמדוזות נסחפות מהים הפתוח לכיוון החוף, ואז הולכים ומתרבים דיווחים על צריבות במים ומפגשים מהסוג הכואב עם המדוזות.

אז הנה רשימה של 10 דברים שכדאי וצריך לדעת על היצורים המיוחדים והצורבים האלה כדי להיות מוכנים לעונת המדוזות:

  1. מדוזות זוהו בים התיכון כבר לפני 2,000 שנה

המדוזות הן אזרחיות ותיקות בכדור הארץ. בשנים האחרונות נמצא ביוטה, ארצות הברית, המאובן העתיק ביותר של מדוזה שהתגלה עד כה וגילו מוערך ביותר מ-500 מיליון שנה. עוד במאה הראשונה לספירה תועדה בספרות העתיקה נוכחותן של מדוזות בים התיכון, אך תיאור מדעי מודרני של מדוזות סוכך התבצע רק במאה ה-18, על ידי על ידי חוקר הטבע הנודע קרל לינה. בהמשך שני מיני מדוזות (המדוזה המצויה Rhizostoma pulmo ואורליה כחולה Aurelia aurita) תוארו בחופי ארץ ישראלי על ידי הזואולוג שמעון פריץ בודנהיימר בספרו "החי בפלסטינה" שיצא לאור בשנת 1935 בירושלים.

המדוזות משתייכות למערכת הצורבים (Cnidaria) שמאופיינות, איך לא, בהימצאותם של תאים צורבים המכונים נמטוציסטים (Nematocysts) בתוך גופם. המדוזות שתיאר בודנהיימר ב-1935 שייכות למחלקת מדוזות הסוכך ומאופיינות במבנה גוף הכולל סוכך המזכיר פעמון, המכיל את חלל העיכול ואברי הרביה, כאשר מחלקו התחתון יוצא איבר דמוי ענבל מעוטר בזרועות צייד המשובצות בתאים צורבים.

hyeryeong oh – unsplash

 

  1. 95 אחוז מגופן של המדוזות הם מים

המדוזות הן חסרות חוליות, חסרות שלד פנימי ו-95 אחוז מגופן מורכב ממים בתוספת מעט חלבון רב-סוכרים ומלחים. מלבד המדוזות נפוצים באזורנו בעלי חיים ג'לטיניים נוספים: קבוצת הסיפונופורות ,(Siphonophores) הסלפות  (Salps) והמסרקניות  (Ctenophores) שאינן צורבות, אך מהוות מטרד אקולוגי קשה בים השחור אליו פלשו, עקב יכולתן לטרוף כמויות גדולות מאוד של ביצי ולרוות דגים (דגיגים קטנטנים שרק בקעו). רוב המדוזות ניזונות מזואופלנקטון, בעלי חיים זעירים שיחד עם הפיטופלנקטון (אצות זעירות) מהווים את הבסיס למארג המזון בים אך גם מדגיגים ודגים קטנים. הטרף שנקלע אל בין זרועות הציד, נצרב ומשותק ועובר אל מערכת העיכול. מדוזות נושמות באמצעות חילוף גזים עם המים ואין להן מערכת נשימה מפותחת.

  1. המדוזות שלנו אוהבות מים חמימים

מאות מינים פולשים הגיעו אל מזרח הים התיכון והתפשטו לחלקים נרחבים שלו דרך תעלת סואץ אחרי שנפתחה בשנת 1869 והורחבה בשנת 2015. התעלה מחברת בין הים האדום והאוקיאנוס ההודי לים התיכון. על פי דוחות הניטור של המכון לחקר ימים ואגמים מי הים במזרח הים התיכון מתחממים בקצב של מעלה צלזיוס לעשור, לכן מדוזות פולשות שמקורן באוקיינוס ההודי החם והטרופי מוצאות אצלנו "בית חם", בזמן שאוכלוסיות בעלי חיים מקומיים כגון קיפודי-הים המתקשים להתמודד עם התחממות הים מצטמצמות. תהליך זה נותן למדוזות יתרון נוסף בתחרות על מקורות המזון.

ב-1990 התפרסם מחקרה של פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל שתיאר לראשונה את המדוזה הנפוצה ביותר כיום לחופי ישראל, החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica)  ויחד עמה עוד שני מיני מדוזות סוכך פולשות: קסיופאיה  (Cassiopeia andromeda) שהגיעה מהים האדום דרך תעלת סואץ ופילוריזה נקודה (Phyllorhiza punctata) שככל הנראה תפסה טרמפ על ספינות ועברה מאוקיינוס השקט לאטלנטי דרך תעלת פנמה. בשנת 2010 תיארה גליל מדוזה פולשת נוספת שהתבססה בחופי ישראל, מין חדש למדע בשם כוכבנית .(Marivagia stellata) הכוכבנית נמצאה בסמוך לנמל חיפה ולכן סביר שגם היא הגיעה כנוסעת סמויה על אניות הסוחר.

lance anderson – unsplash

 

  1. האימפקט הכפול של המדוזות על המערכת האקולוגית הימית

עקב יעילות הרבייה הגבוהה של המדוזות יש להן השפעה כפולה על מארג המזון והמגוון הביולוגי בסביבה הימית. המדוזות בנחיל צורכות כמויות אדירות של פלנקטון כדי לגדול משמעותית ובזמן קצר, וכך גוזלות את המזון של בעלי חיים אחרים שניזונים מאותו הפלנקטון. חלק מהמדוזות ובעלי החיים הג'לטינים ניזונים גם מביצים ולרוות של דגים, מה שפוגע בדור ההמשך של אותם הדגים, בטורפיהם שמאגר המזון שלהם מצטמצם וגם בנו בני האדם שתלויים בשלל הדיג כמקור חלבון משמעותי.

למדוזות באזורנו מספר קטן מאוד של טורפים, ביניהם צבי ים, שנמצאים כבר היום בסכנת הכחדה ומספר מינים של דגים. אחד מטורפי המדוזות המפורסמים הוא דג השמש  שנוכחותו נדירה מאוד אצלנו. שילוב של מיעוט טורפים יחד עם יכולת רבייה אדירה ושרידות גבוהה לתנאים סביבתיים משתנים, מאפשר את הצלחתן המופלאה של המדוזות במרחב הימי.

  1. יש כמה סיבות אפשריות לעלייה בכמות המדוזות

בחופי ישראל ממשיכים בשנים האחרונות להופיע מינים חדשים של מדוזות כחלק מפלישת המינים המתמשכת מתעלת סואץ. שינויים רבים המתרחשים בסביבה החופית הקשורים לפעילות האדם עשויים להוביל לעלייה בשכיחותן של מדוזות ובעלי חיים ג'לטיניים והעדפתן על פני בעלי חיים אחרים. סביר שמדובר בשילוב של מספר גורמים כגון: שינוי האקלים שעשוי להשפיע על רביית המדוזות, העשרה בחומרי מזון על ידי זיהום הים בביוב ודשן שנסחף משדות חקלאיים, לצד דיג ייתר הפוגע באויבים הטבעיים ובמתחרים של המדוזות על מקורות המזון. בנוסף, עלייה בהקמתם של מבנים ימיים ותשתיות לאורך החופים- מרינות ומעגנות, צינורות וכבלים תת ימיים שאינם מכוסים בקרקע, מזחים ואסדות, מרחיבה את שטח ההתיישבות הזמין לפוליפים הצעירים של המדוזות (שלב החיים בו עוברי המדוזות (פלנולות) הנסחפים בזרמי הים מתיישבים על מצע קשיח. כשהתנאים מתאימים אותם פוליפים עוברים חלוקה לרוחב ומשחררים למים מדוזות זעירות הנקראות אפירות שגדלות והופכות למדוזות שאנו פוגשים בחוף.)

צמצום בזיהום הים, הפחתה של דיג-יתר, הקמת נרחבת של שמורות ימיות שישפרו את עמידות האוכלוסיות הימיות המקומיות כנגד מינים פולשים וביניהן מדוזות, פיתוח תשתיות ימיות באופן מושכל, ואף הפיכת המדוזות ממטרד למשאב באמצעות דיג שלהן למאכל (מנהג הנפוץ ביפן ובסין) עשויים להפחית משמעותית את כמות המדוזות שיפקדו את חופינו בעתיד.

 

  1. החוטית הנודדת נמצאת כאן גם בחורף

החוטית הנודדת היא המדוזה הנפוצה ביותר לחופי ישראל ושייכת למחלקת מדוזות הסוכך. מקורה ככל הנראה באוקיינוס ההודי. סימן הזיהוי הבולט שלה הוא חוטים רבים וצורבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות. נוכחותה של החוטית, הנחשבת למין פולש שהגיע למזרח הים התיכון דרך תעלת סואץ, אובחנה לראשונה בחופי ישראל בקיץ 1976. מאז, התבססה החוטית בחופי ישראל ובאגן הלבנט והגיע גם לחופי תורכיה, יוון ואף לתוניסיה ומלטה. נחילי החוטית שמגיעים אלינו בקיץ כוללים מדוזות בקוטר ממוצע של 40-30 סנטימטר. עד לאחרונה, בחורף נצפו פרטים בודדים גדולים שקוטרם 80 סנטימטר ואף יותר, אך החל מחורף 2009 מתועדות מדוזות רבות ואף נחילים בסמוך לחופי ישראל.

  1. מנגנון הצריבה של המדוזות הוא פשוט מדהים

בתוך רקמת המדוזות ובעיקר בזרועות הציד יש מיליוני תאים צורבים (נמטוציסטים) זעירים חד-פעמיים, הנראים כבועה אליפטית שבה מגולגל סליל של צינור ובקצהו מחט או צלצל חד. כאשר הקומפלקס הנ"ל מופעל באמצעות מגע ישיר או חישה כימית של חומרים אורגניים שמשחררים בעלי חיים ימיים, נורה הצלצל אל מחוץ לתא הצורב, פוגע במטרתו ומחדיר אליה ארס. קיימים סוגים שונים של תאים צורבים הנבדלים בעצמתם, בגודלם ובצורתם. מה שמדהים עוד יותר הוא שמרגע גירוי התא הצורב משתחררות בתוכו כמויות גדולות מאוד של סידן מה שיוצר לחץ אוסמוטי אדיר הקרוב בעוצמתו ללחץ השורר בתוך מיכל צלילה מלא. הלחץ שנוצר מעיף את הצלצל אל מטרתו במהירות אדירה וכל התהליך הזה מתרחש תוך שבריר שנייה.

כאשר אתם חשים צריבה ממפגש עם מדוזה, כמות גדולה של תאים צורבים כאלה הופעלו כתוצאה מהמגע עם גופכם. פגיעת החוטית הנודדת גורמת לצריבה דמוית כוויה החולפת לאחר שעות או ימים בודדים. במקרים של פגיעה קשה יותר תיתכן הופעת שלפוחיות ואף עליה בחום הגוף. היקף הפגיעה תלוי גם בסוג האיבר שנפגע במספר תאי הצריבה שהופעלו וברגישות קורבן הצריבה.

  1. בעולם יש מדוזות מפחידות בהרבה

הגעתם לחוף הים והמים משובצים בחוטיות נודדות? לא נורא, יכול להיות גרוע הרבה יותר. במדינת קווינסלנד שבצפון מזרח אוסטרליה המתרחצים מבלים את הקיץ בברכות מוגנות הסמוכות לשפת הים ונמנעים כלל מכניסה לים, בגלל מדוזות הקופסה מהמין צרעת הים ((Chironex Fleckri. מדוזות הקופסה שקופות וקטנות ועל כן קשה להבחין בהן, אך זרועות הציד שלהן עשויות להגיע לאורך 3 מטרים. עד היום תועדו בחופי קווינסלנד בלבד למעלה 400 מקרי מוות מצריבות. מקרים דומים אירעו בשנים האחרונות גם לחופי קופנגן אשר בתאילנד והובילו למותם של מספר תיירים.

גם מערב הים התיכון משופע בבעלי חיים ג'לטינים מאיימים כגון ספינת הקרב הפורטוגזית שאינה מדוזה בכלל אלא מושבה של הידרוזואה (Hydrozoa), אך גרמה לא פעם לסגירת חופים בספרד ואף למוות של תיירת כתוצאה מתגובה אלרגית.

luke paris – unsplash

 

  1. מים מתוקים לא יעזרו במקרה של צריבת מדוזה

הפתרון הקל ביותר להימנע מצריבה הוא להישאר על החוף מחוץ למים. בהתחשב בחום הקיץ הישראלי זה איננו פיתרון מוצלח כל כך. החוקרים הישראלים ד"ר תמר ועמית לוטן מאוניברסיטת חיפה פיתחו לפני כ-15 שנים קרם הגנה ממדוזות המונע את הפעלתם של התאים הצורבים ומשולב בו קרם להגנה מקרינת השמש. פעילותו של הקרם נבדקה כנגד מדוזות מהמין חוטית נודדת, צרעת הים הנפוצה באוסטרליה ומיני צורבים נוספים. את הקרם אפשר למצוא בחנויות באירופה, בארה"ב ואפילו בתאילנד וביפן.

אם בכל זאת נצרבתם מחוטית נודדת שטיפה בחומץ או שתן איננה יעילה. יש לשטוף את המקום במי ים מלוחים ולא במים מתוקים. במקרים של הופעת סימפטומים כגון הקאות, התכווצויות שרירים או קשיי נשימה יש לפנות את הנפגע לבית החולים בהקדם. מספר הטלפון של מרכז ההרעלות הארצי ברמב"ם הינו  04-8542725.

  1. גם אתם יכולים לעזור בחקר המדוזות

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה הקימה לפני מספר שנים את אתר המדוזות הישראלי, אתר בו תוכלו למצוא מידע רב על מדוזות, לבדוק את תחזית המדוזות לחופי ישראל ולדווח על תצפיות. בנוסף הוקמה קבוצת פייסבוק דרכה הציבור מדווח על תצפיות של מדוזות. לאחרונה הצטרפה לפעילות שלהם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ויחד אתה פותחה אפליקציה חדשה בשם "מדוזות בעם", סוג של ווייז למדוזות. הפלטפורמה החדשה הזאת מסתמכת על דיווחי משתמשים ו"משתמשי זהב" שנוכחותם בחוף גבוהה יחסית לציבור הרחב, כל זאת  כדי לאפשר לכם לדעת באיזה חוף רחצה נצפו פחות או כלל לא נצפו מדוזות ולסייע לכם לבחור בזמן אמת באיזה חוף כדאי לבקר.

אז כל שנותר לכם הוא להוריד את האפליקציה "מדוזות בע"מ", לדווח ולהעלות תמונות, וכך תוכלו להפוך לעיניים של המדענים בים ולסייע לציבור הרוחצים להימנע מצריבות.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית