תפריט
תפריט
עולות על גל החום: מחקר ישראלי חדש מצא ששלבי חייה הצעירים של המדוזה הנפוצה ביותר בישראל משגשגים בתנאי חום, שעתידים רק להחריף לאור עליית הטמפרטורות העולמית. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק ממנה באזורים אחרים וקרירים יותר של הים התיכון – תתאכזבו לגלות שכנראה גם לים של ספרד היא עתידה להגיע
מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו
מעבר לכך שיתושים הם אחד מבעלי החיים השנואים ביותר, באזורים רבים בעולם עקיצותיהם עלולות להוביל (מעבר לגירוד האינטנסיבי) להתפרצותן של מגוון מחלות טרופיות. בדו"ח חדש מובאות המלצות מעשיות להתמודדות עם נוכחותו של יתוש הטיגריס האסייני הנפוץ בישראל ועם סיכוני התחלואה שטמונים בו
כיצד כדאי לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום - "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הדיון הבלשני הזה חשוב יותר ממה שנדמה לנו?
חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם
הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו
יוזמה חדשה של מדעני ים מאפשר לאזרחים לדווח על זיהומי הזפת בחופי ישראל ולהתעדכן באופן שוטף בהתפתחות האסון הסביבתי הקשה שפקד את הסביבה הימית שלנו
גם בימים של סגר אפשר להועיל למדע. הנה כמה דרכים שבהן כולנו יכולים להשתתף במחקרים סביבתיים חשובים
חברה פיליפינית מציעה למכירה מסכות פנים מעלי בננה, שלא רק מבטיחות ביצועים טובים בזמן קורונה, אלא גם מהווים חלופה ידידותית יותר לסביבה מאשר מסכות הפלסטיק הרגילות
בחוף של בת גלים בחיפה מתחבא אוצר טבע תת-ימי ייחודי, אך המשך ההתעלמות של הרשויות ממנו עלול לגרום לפגיעה משמעותית בערכי הטבע הייחודיים המתקיימים בו
לדיג הספורטיבי והחובבני בישראל יש השלכות שליליות רבות על מצב הדגים בים התיכון. מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
חוקרים החליטו לבדוק כמה זמן באמת לוקח לפלסטיק להתפרק בים באמצעות פיסות לגו ששלו מהאוקיאנוס
בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן
נתונים עדכניים מראים שהאוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. מה עושים בישראל כדי להתכונן למציאות החדשה הזאת?
המדוזות של החורף כבר נמצאות בהמוניהן בחופי ישראל, והן גדולות וכבדות יותר מאשר בקיץ. למה חשוב לחקור את המדוזות של החורף, וכיצד פסולת פלסטיק בים גורמת לכך שיהיו יותר מדוזות?
שריפות, דובונים על הירח, חלבון מקינואה, נשרים מתים, זיהום אוויר, שיאי חום ופרות שנראות כמו זברות - סיכום שנת 2019 בסביבה
הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב
נחיל המדוזות הרציני הראשון של 2019 כבר הגיע לחופי ישראל. האם יש סיבה של ממש לדאגה ומה אפשר לעשות כדי לעזור למדענים לעזור לנו להתמודד עם היצורים המסקרנים והצורבים האלה?
לרגל יום חיות הבר הבינלאומי: איזה בעלי חיים הייתם מצילים אם הייתם צריכים לבנות היום תיבת נח חדשה ולהעלות אליה מספר מוגבל של מינים שניתן להציל מפני הכחדה?
הקיץ עוד מעט יסתיים, אבל המדוזות לא מתכוונות לעזוב את החופים שלנו. בהעדר מתרחצים בים הן יגרמו נזק בעיקר למתקני תשתיות גדולים לאורך החוף. מיזם מדעי ישראלי מציע דרך מקורית להתכונן לפלישה הימית הזאת ומזמין גם אתכם לסייע לו
חוגגים יום הולדת, חתונה או טקס סיום קייטנה? נסו לא להפריח בלונים מרוב שמחה, כי הם עלולים לגרום למותם של ציפורים, צבים ובעלי חיים ימיים
ממשלת האיים הבלאריים בספרד נוקטת מדיניות סביבה עצמאית כדי לנהל את התיירות הנכנסת באופן מקיים. האם גם אצלנו אפשר לבצע מהלך דומה?
מחקר חדש חושף את התלאות של דגי מפרץ אילת בראשית חייהם, כשהם נסחפים בזרמי הים הרחק מהוריהם. ואיך כל זה מלמד אותנו על מינים פולשים, תעלת הימים ושימור דגי השונית?
שלל הדיג בים התיכון הולך ופוחת. מה צריך לעשות כדי שגם בשנה הבאה נוכל לאכול דג בערב החג, וגם יישארו מספיק דגים בים?
הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?
דג השמש יכול לשקול למעלה מ-2 טון והוא אורח די נדיר באגן המזרחי של הים התיכון, אבל בשבוע שעבר הוא נקלט ליד אשקלון בפוזה אופיינית
השבוע פרצה פאניקה קלה עם שלל כתבות לא ממש מדויקות שהכריזו על הגעתם של דגים מסתוריים לחופי ארצנו, שגרמו לפציעות רוחצים בעקבות נשיכות קיצוניות במיוחד. אנחנו כאן כדי להרגיע
הנה האפליקציות והאתרים שישדרגו את הביקור שלכם בים הקיץ: החל מדיווחים על מדוזות ועל מצב הגלים ועד הצלת צבי ים שנשטפו אל החוף
לרגל יום הצב הבינלאומי: מבשלת בירה אמריקאית פיתחה מארז שישייה מתכלה ואכיל, שיעזור לצמצם את הפגיעה בצבי ים וביצורים ימיים אחרים שנחנקים מפסולת פלסטיק
עורבים הודים חמי מזג, חיפושיות ענק שנוברות בעצי תאנה וחסרי חוליות ימיים הגיעו כנוסעים סמויים לישראל בעשורים האחרונים. פתיחת נתיבי מים חדשים באזור עלולה להגביר את הפצת המינים הבלתי מכוונת ולפגוע במגוון הביולוגי המקומי
חתיכות פלסטיק גדולות שמזהמות את הים יוצרות בעיות סביבתיות קשות, אך איום גדול עוד יותר לסביבה ולאדם מגיע דווקא מחלקיקי פלסטיק זעירים שמוצאים את דרכם גם לצלחת שלנו
בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון
הדרישה ההולכת וגוברת למחצבים, דלקים ומינרלים הופכת את מעמקי האוקיינוסים ליעד אטרקטיבי בעבור חברות כרייה והפקת אנרגיה. פרויקט שאפתני בשם MIDAS מבקש לחקור את ההשפעות הסביבתיות של כרייה בים עמוק על המערכות האקולוגיות המורכבות במעמקים
כיצד פועלים מנגנוני הארס וההגנה הכימית בשונית האלמוגים, ומה יכול האדם ללמוד מהם? השבוע ב"ים על הבר"
גולשים וחובבי ים אחרים היזהרו - בימים אלה מגיעות אל חופי ישראל מדוזות, והן צורבות בדיוק כמו בקיץ
ריאיון מיוחד עם הביולוג הימי ד"ר דיוויד גרובר, הדובר המרכזי באירוע ההשקה של זווית
