שתפו‬        

יהונתן שר

מלחמה, שלום וגז טבעי

הלחימה בין רוסיה לאוקראינה ממחישה את המידה שבה שיקולים מתחום הפקת האנרגיה משפיעים על המהלכים שמתבצעים בזירה הגאופוליטית. עם זאת, קיימות גם דוגמאות לכך שכשהם נבנים נכון, קשרים בינלאומיים בתחום האנרגיה יכולים דווקא להועיל ליחסים בין מדינות שונות
5 באפריל 2022



המתקפה הצבאית הרוסית באוקראינה, שהשלכותיה מרחיקות הלכת ישפיעו כנראה על העולם כולו, העלתה לדיון הבינלאומי גם את נושא הגז הטבעי – וספציפית את צינור נורד סטרים 2, מיזם בשווי 11 מיליארד דולר שנועד להכפיל את כמות הגז הטבעי שרוסיה מספקת לגרמניה. התלות של גרמניה ושל מדינות אירופאיות נוספות ברוסיה כספקית גז טבעי מהווה נקודת תורפה שרוסיה מנסה לנצל כדי להגביל את התגובות לתוקפנותה, אבל מה שברור זה ששיקולי הפקת אנרגיה – שמושפעים במידה הולכת וגוברת גם משיקולי סביבה, יכולים להשפיע על החלטות של מדינות בנושאים גורליים בסדרי גודל של מלחמות.

עם זאת, שיתוף פעולה בין מדינות בהקשר האנרגטי לא חייב להוביל לעימותים בלבד. הוא יכול להוביל גם לצמיחה משותפת – ודוגמאות לכך אפשר למצוא בין השאר בישראל.

רוסיה מספקת בסביבות 40 אחוז מהגז הטבעי שבו משתמשות מדינות אירופה, וספציפית כשני-שלישים מהגז הטבעי שבו משתמשת גרמניה. על התוכניות להגדיל עוד יותר את אספקת הגז מרוסיה מעיד צינור נורד סטרים 2 שמחבר בין רוסיה לצפון-מזרח גרמניה, שבנייתו הושלמה בספטמבר בשנה שעברה. יחד עם זאת, הגז עוד לא החל לזרום בצינור, מכיוון שהוא לא קיבל אישור פעולה סופי מהרגולטורים הגרמניים.

גרמניה ואירופה כולה נמצאות בעיצומו של משבר אנרגיה בחודשים האחרונים, עם מחסור בגז טבעי שמחירו שבר שיאים של כל הזמנים. כבר חודשים שנשמעת ביקורת מצד האירופאים על כך שרוסיה מגבילה את הזרמת הגז לאירופה ולא מאפשרת למלא את החוסרים באמצעות הערוצים הקיימים, וזאת לכאורה בכדי להפעיל לחץ שיביא לאישור הפעלת נורד סטרים 2. כעת אפשר להוסיף לטענה הזו את האפשרות שרוסיה חיפשה למקסם את הכוח שיש לה כספקית הגז המרכזית לאירופה, כהכנה לפעולותיה באוקראינה.

גז טבעי קריטי במדינות רבות באירופה, לא רק מפני שהוא משמש להפקת חשמל – אלא גם כי משקי בית רבים מסתמכים עליו לצורכי חימום. הכמות המועטה-יחסית של גז במכלי האחסון של גרמניה, שעומדת על 35 אחוז מהקיבולת שלהם, נחשבת לבלתי מספקת לעונה, ועלולה להביא לתוצאות קשות אם מזג האוויר יהיה קר במיוחד בשבועות הקרובים. "אנחנו, גרמניה, מוכנים לשלם מחיר כלכלי גבוה", הצהירה שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה ברבוק – ובתגובה לפלישה הרוסית, גרמניה אכן עצרה את תהליך אישור השימוש בנורד סטרים 2 עד להודעה חדשה.

הטעויות של גרמניה

כיצד האירופאים נקלעו למצב הבעייתי שבו הם נמצאים? במידה רבה, התלות בגז הטבעי היא אחת התוצאות של הניסיון של מדינות היבשת לצמצם את פליטות הפחמן שלהן, במטרה למנוע את המשך החרפתו של משבר האקלים העולמי. גז טבעי נחשב ל"דלק מעבר" – דלק שעדיין מזהם, בניגוד לאנרגיות מתחדשות (כגון אנרגיה סולארית או רוח), אבל שמזהם פחות מפחם (שעליו הסתמכה אירופה לייצור 40 אחוז מהחשמל שלה ב-1990 – אל מול 19 אחוז כיום).

יש לציין שעל אף ששימוש בגז טבעי לייצור חשמל או לחימום פולט בערך חצי מכמות גזי החממה שנפלטים בעקבות שריפת פחם, המרכיב העיקרי בגז הטבעי הוא מתאן, שהוא גז חממה פי 80 מזיק יותר מפחמן דו-חמצני (כאשר מתייחסים לזמן שהות של 20 שנה באטמוספירה), ולדליפתו יש השפעה משמעותית מאוד – שעלולה אך לגרום לכך שהשימוש בגז הטבעי יהיה גרוע כמו בפחם ואף יותר בכל הנוגע לפליטות גזי חממה.

Pioneering Spirit was one of the ships involved in laying pipes. kees torn, CC BY-SA 2.0
המרכיב העיקרי בגז הטבעי הוא מתאן, ולדליפתו יש השפעה משמעותית מאוד. הנחת צינור נורד סטרים 2, צילום: kees torn, CC BY-SA 2.0

"משבר האנרגיה נגרם מהיעדר אסטרטגיה ברורה של ביצוע המעבר לאנרגיה ירוקה", מסביר ניצן דוד פוקס, אנליסט גיאופוליטי ומייסד "המשחק הגדול". "יש מספר טעויות מצד אירופה, וספציפית מצד גרמניה, שהביאו למצב הזה. אחת היא שהם לא גיוונו מספיק את המקורות של דלקי המאובנים שלהם (שבהם נכלל גם גז טבעי, י.ש.)". ביקורת על חוסר הגיוון במקורות האספקה של גז טבעי לגרמניה וההסתמכות הנרחבת-מדי על הגז הרוסי נמתחו על ידי בעלות בריתה המערביות במשך שנים, גם לקראת העמקת התלות ברוסיה באמצעות צינור הגז החדש. "אחרת היא ההתעקשות האידאולוגית-פנאטית של הגרמנים לסגור את תחנות הכוח הגרעיניות שלהם, למרות שהן מספקות חשמל נקי ועוזרות להקטין את התלות בגז רוסי".

פוקס מדגיש שגם מעבר לאנרגיות מתחדשות לא ישחרר את המדינות השונות מתלות במדינות אחרות – ולכן יש צורך לפעול בצורה מחושבת וזהירה גם בתהליך השמשתן. "אף מדינה היא לא אי", הוא אומר. "המחשבה שברגע שנעבור לאנרגיות מתחדשות כל מדינה תייצר חשמל באופן עצמאי לחלוטין היא לא נכונה – עולם של אפס פליטות עדיין יהיה גלובלי ויכלול תלות בחומרי גלם, בדלקים ובחשמל. המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא תהליך מורכב שלא ישחרר אותנו מהגאוגרפיה, ולכן אנחנו חייבים לבצע ניהול סיכונים טוב כדי לקבל החלטות".

מיזמים של עניין משותף

אחת מאלו שאחראיים לוודא שישראל לא תיקלע למצב הבעייתי של גרמניה, ותפעל לפי הערכות הסיכונים הנדרשות, היא יאנה גרינמן, מנהלת תחום קשרי חוץ במשרד האנרגיה. "אנחנו אמונים קודם כל על כך שיהיה לנו בישראל מספיק חשמל כשאנחנו מפעילים את תנור האפייה והטלוויזיה", היא אומרת. "לכן, אנחנו מבצעים את המעבר לאנרגיות ירוקות בזהירות רבה, ואנחנו מתייעצים ולומדים ממשרדי אנרגיה אחרים בעולם".

"באירופה יש קישוריות גדולה בין המדינות, שסוחרות אחת עם השנייה בחשמל", אומרת גרינמן. "אם לגרמניה יש מחסור, היא יכולה לקנות אנרגיה מצרפת, למשל, בעוד שאנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו".

בניגוד לעוינות בין רוסיה ואוקראינה בחסות הגז הטבעי, גרינמן מדברת על אפשרויות לקידום יחסים ידידותיים בין מדינות בעזרת שיתופי פעולה אנרגטיים. "אנחנו קוראים לזה במשרד 'דיפלומטיית אנרגיה'", היא אומרת. "מאז ינואר 2020 אנחנו מייצאים גז טבעי גם לירדן וגם למצרים, והדבר גורם לשינוי חזק בתפיסה האזורית – מפני שבסופו של דבר, כשמתפתחים קשרים כלכליים, לכל הצדדים יש אינטרס לשמור על יחסים תקינים. בשנים האחרונות עולה צריכת הגז הטבעי של המדינות המתפתחות, כולל ירדן ומצרים, כי מצד אחד הן זונחות את הפחם – ומצד שני הן מגבירות את צריכת החשמל. אנחנו כישראלים רוצים להיות בשכנות טובה עם מדינות האזור, ולכן זה באמת מצב של win-win".

Silicon Valley Power
קיימות אפשרויות לקידום יחסים ידידותיים בין מדינות בעזרת שיתופי פעולה אנרגטיים. Photo by American Public Power Association on Unsplash

גרינמן מספרת על מיזמים נוספים שנבחנים בתחום האנרגיה ושצפויים להגביר את הקישוריות בין ישראל לבין מדינות האזור ומדינות באירופה. "אנחנו נמצאים בדיונים מול הירדנים ומול נציגים של איחוד האמירויות וחתמנו בנובמבר האחרון על קידום הבחינה להקמת מיזם סולארי בירדן שיחובר לרשת החשמל הישראלית", היא אומרת. "ישראל היא מדינה צפופה מאוד, ואפילו בנגב אין מקום רב, מכיוון שכמעט כולו מורכב משמורות טבע ומשטחים צבאיים. בירדן, לעומת זאת, יש שטחים פנויים רבים להקמת תשתיות אנרגיה מתחדשת והקרקע זולה יותר, ולכן כמו שמדינות באירופה קונות אנרגיה אחת מהשנייה – כך גם ישראל תוכל לרכוש אנרגיה מתחדשת מירדן".

לפי גרינמן, מיזמים אחרים שנמצאים בבחינה כיום הם הקמת כבל חשמלי תת-מימי בין קפריסין לישראל (שיצטרף לחיבור של קפריסין ליוון), שיוכל להציע ביטחון אנרגטי לישראל ולאפשר מכירה של אנרגיה מתחדשת בשעות היום בעתיד – כשישראל תסתמך במידה רבה יותר על אנרגיה סולארית. מיזם נוסף שנמצא בבחינה הוא ה-EastMed: צינור לייצוא גז טבעי מישראל לאירופה, שבעתיד אולי יוכל לשמש גם עבור הובלת מימן ירוק (דלק העתיד, לפי מומחים רבים). שני המיזמים הללו הוגדרו על ידי האיחוד האירופי כ"מיזמים של עניין משותף" (כלומר, שמשלבים אינטרסים של מדינות שונות), שפותחים את האפשרות למימון של עד חצי מעלות המיזם על ידו.

משבר האקלים לא מחכה

המצוקה האירופאית, ומולה שיתופי הפעולה המועילים עבור ישראל, מדגימים את הסכנות והתועלות בשינוי שעובר שוק האנרגיה העולמי – שהולך ונגמל באיטיות מפליטות פחמן. אך בין שאר השיקולים האסטרטגיים שווה גם לזכור את העובדה שהאינטרס המשותף של כל המדינות בעולם הוא לבצע את המעבר במהירות הרבה ביותר. "את העלויות של ההמתנה מרגישים כבר עכשיו עם אירועי מזג אוויר קיצוני", מסביר פוקס, בהתייחסו להשפעותיו ההולכות ומחמירות של משבר האקלים. "העולם הוא לא שחור ולבן, אלא אפור. המעבר לעולם של אפס-פליטות כרוך בקשיים – אך מצד שני, טמונות בו הזדמנויות רבות".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית