שתפו‬        

יעל מור

נעליים שקונים רק פעם אחת

חברת ON מציעה שירות מנוי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית, שבמסגרתו לקוחות יכולים לקבל בכל פעם שירצו נעלי ריצה חדשות שייוצרו מנעליהם הישנות. נשמע טוב, אך האם הנעליים, והמודל הכלכלי, באמת יכולים להיחשב לידידותיים לסביבה?
12 בנובמבר 2020



תארו לעצמכם שנעלי הספורט האהובות עליכם נקרעו, דווקא עכשיו כשאי אפשר למדוד נעליים, משום שכל החנויות סגורות. ועכשיו תארו לעצמכם שלא הייתם צריכים ללכת לחנות בכל פעם שהנעל נקרעת או נהרסת. אלא, תמורת מחיר חודשי קבוע הייתם מקבלים ישירות לבית נעלים חדשות במועד שמתאים לכם, ועוד כאלו שעשויות מחומר ממוחזר, בתמורה לישנות הבלויות.

זה בדיוק מה שחברת "ON" השוויצרית מציעה לקהל לקוחותיה. החברה השיקה לאחרונה את נעלי "ציקלון" שאותן "לעולם לא תרכשו, לפחות לא במובן המסורתי". הנעליים משווקות כידידותיות לסביבה ומונגשות לקהל המנויים על פי מודל עסקי מבוסס מנויים (subscription model).

מובן שרעיון המנויים אינו חדש. מכוני כושר, למשל, תמיד השתמשו במודל זה, אך נראה כי הרעיון מתפשט למחוזות חדשים כמו תעשיית הקוסמטיקה, התרופות, הביגוד וההנעלה. לפי הרעיון, הלקוח לא רוכש את המוצר כי אם "שוכר אותו" תמורת סכום חודשי. יש חברות המספקות את המוצר לפי דרישה, כמו חברת ON ויש חברות המספקות את המוצר בכל חודש, כל כמה חודשים וכו' (כמו במקרה של סכיני גילוח, תרופות ועוד).

היום, כשהמודעות למשבר האקלים והמודעות של השפעות האדם על הסביבה רק עולה, אי אפשר להתעלם מחלקן של תעשיות האופנה וההנעלה בנזקים הסביבתיים – החל מהשלבים הרבים בתהליך הייצור ועד להשלכת המוצר לאשפה, לעיתים מבלי שנעשה בו כלל שימוש משמעותי. מזה שנים שחברות גדולות ומוכרות בעולם הספורט פועלות לשיפור תהליכי הייצור והפיכתו לבר קיימא, אבל אף חברה עדיין לא הציעה מודל עסקי כמו זה של ON השוויצרית.

על פי החברה, המודל שלה יכול לצמצמם את הנזקים לסביבה: בתמורה לכ-30 דולר בחודש, מקבל המנוי זוג נעליים שניתנות למחזור ושעשויות בחלקן ממקור צמחי (שמן קיקיון מצוי) ושאותן הוא יכול להחליף בנעליים חדשות ככל שעולה הצורך. בתמורה, מוסר המנוי את הזוג הישן והמשומש בחזרה לחברה, שממחזרת אותן לשם ייצור נעליים חדשות, וחוזר חלילה.

אך האם הנעליים, והמודל העסקי שמאחוריהן, אכן ידידותיים לסביבה כפי שמתואר בפרסומים?

הדגם של ON. בנעליים יש שלושה חלקים עיקריים: הגפה, הספידה והסוליה. לכל חלק יש דרישות שונות לחלוטין מבחינת חומרים ובסוף גם מדביקים אותם אחד לשני

לא מספיק שקופים לגבי תהליך הייצור

"תעשיית האופנה בעייתית לסביבה בעיקר בגלל הכמויות המיוצרות בה. תעשיית הבגדים והנעליים מייצרת כ-150-120 מיליארד פריטים בכל שנה, כאשר רק אחוז אחד מתוך זה ממוחזר", אומר עתניאל גדז׳, שותף מייסד בסטארטאפ Made2flow, שעוזר למותגי אופנה ולספקים בתחום למדוד ולשפר את האימפקט הסביבתי שלהם. "הבעיה הספציפית עם מיחזור נעליים היא עירוב החומרים – קשה מאוד להפריד אותם ולמחזר כל אחד בנפרד. בנעליים, יש לפחות שלושה חלקים עיקריים: הגפה, הספידה והסוליה. לכל חלק יש דרישות שונות לחלוטין מבחינת חומרים ובסוף גם מדביקים אותם אחד לשני. בנעלי ספורט ניתן להגיע ל-40 חלקים קטנים שונים, אז טכנית כמעט בלתי אפשרי לפרק אותם בגלל שהם דבוקים".

לדברי גדז', יש היום בשוק שני טרנדים חזקים שנוגעים למחזור נעליים: הגישה של חברת נייקי, שבה הם פשוט לוקחים את הנעליים, גורסים אותם ועושים מהם מגרשי משחקים (ללא הפרדה בין החומרים השונים) והגישה של חברת אדידס שהיא יותר טהרנית שבה הם מנסים להגיע למיחזור מלא ככל הניתן. "אדידס יצרו נעל שלטענתם ניתנת למחזור והם פתרו את הבעיה בכך שהם מייצרים את שלושת החלקים העיקריים של הנעל מאותו חומר", הוא מסביר.

חברת ON טוענת שנעלי הציקלון שלה עשויות מ-100 אחוז חומרים הניתנים למחזור, ש-30 אחוז מתוכם מקורם בשמן קיקיון מצוי. צמח שפירותיו אינם למאכל ולכן גם לא משפיע לרעה על הביטחון התזונתי העולמי, כפי שקרה בעבר עם תחליפים צמחיים אחרים (כמו למשל, גידולי התירס, הסוכר והסויה המשמשים לא רק למאכל, כי אם גם לייצור ביודלקים).

"כשמסתכלים בפרסומים של ON רואים שהם מציינים את המרכיב הזה בכל מקום. הם טוענים שהנעליים עשויות עם שמן קיקיון מצוי, ככל הנראה מדובר בספידה שבבסיסה לפחות 30 אחוז מהשמן אבל אז לא ברור מה שאר החלקים וגם לא ברור אם בכלל יש להם את האפשרות למחזר את כל הנעל, בגלל שאר החומרים שיש בה ובגלל שאי אפשר לדעת באיזה דבק הם משתמשים כי החברה לא חושפת את זה", אומר גדז'. "המגמה היום, במיוחד בנעליים כאלה, היא לפרט באילו חומרים השתמשו לייצור, איך ייצרו, איך עיצבו וכן הלאה – אבל במקרה הזה זה ממש לא ברור. לכן, אני לא לגמרי מבין איך הנעל מיוצרת, איך היא ממוחזרת וכו'. ON לא מספיק שקופים ולכן לא ברור מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הנעליים שלהם".

לעגל את שוק האופנה

"הבשורה הסביבתית הגדולה כאן זה דווקא נושא הענקת שירותיות – כלומר, הרעיון להפוך מוצר לשירות", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן, הטכניון ומהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "החברה למעשה לא מוכרת ללקוח נעליים אלא שירות שיעזור לו לרוץ".

על פי אילון, מסלול החיים של רוב המוצרים כיום הוא לינארי – כלומר, מתחיל בתהליך הייצור, עובר בצריכה ומסתיים כפסולת. בכלכלה הלינארית הייצור והצריכה מתאפיינים בשימוש בזבזני במשאבי הטבע ובחוסר יעילות, תהליכים המשפיעים על הסביבה ובסופו של דבר על רווחת הפרט (זיהום אוויר, קרקע ומים, פסולת ודילול משאבים). לעומת זאת, כלכלה מעגלית ומודלים עסקיים מעגליים חותרים לסגירת מעגל הייצור על-ידי שימוש חוזר במשאבים, מיחזור ושימוש מחדש במוצרים.

"ניתן להבין מהאתר של ON שהם אכן מסתמכים על כלכלה מעגלית, ובפרט על מודל עסקי של שירות-במקום-מוצר (servicizing)", מסבירה ד"ר נועה מירון, בוגרת ממשק – תכנית יישום מדע בממשל. "זהו מודל שמבוסס על מוצר שמחזיק זמן רב. באופן זה האינטרס של החברה משתנה. במקום לגרום לצרכן לקנות יותר מוצרים, החברה שואפת שהמוצר (במקרה הזה נעליים) יחזיק כמה שיותר זמן, ובכך מקטינה את העלות שלה לאספקת השירות. באופן דומה, בעבר היה צורך בבעלות על מדפסת. כיום ניתן לקנות שירות הדפסה. המדפסת עדיין בבית הלקוח, אבל התשלום הוא לפי שימוש (הדפסות). החברה אחראית לתחזוקת המדפסת ולאספקת הדיו, והאינטרס שלה שהלקוח תמיד יוכל להדפיס. הקונספט הזה אמור להיות יותר סביבתי, כי החשיבה היא על המעגל כולו – מתכנון המוצר, דרך השימוש בו ועד סוף חיי המוצר, במקום כלכלה בקו ישר של קניה, שימוש השלכה, וקניה חדשה".

ON לא מספיק שקופים ולכן לא ברור מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הנעליים שלהם

"הרעיון לפיו לא צריך להיות בעלים של דברים חדשים הוא טרנד עצום היום בכל עולם הביגוד", אומר גדז'. "חנויות יד-שנייה גדלות מאוד מהר וגם כל מודל המנויים. האם מודל זה עדיף על פני רכישה או בעלות על מוצר מבחינה סביבתית? קצת מוקדם להגיד, אבל לפחות תיאורטית ההבטחה של השכרה או מינוי היא שאם אני מתחיל מנוי עם חברה אחת שמספקת לי הכול, גם אצמצם את הרכישות שלי בשאר החברות בכ-80 אחוז. אז גם קונים פחות, וגם עוברים למודל שלא מחייב את החברה לייצר כל כך הרבה יש כאן רווח לסביבה, אבל עדיין קשה לדמיין איך זה פועל כשיש רק מוצר אחד בכל הסיפור הזה".

חברת ON פתחה את ההרשמה לקהל והיא אף מבצעת משלוחים לישראל. יש לקחת בחשבון שאמנם ניתן להירשם כמנויים לשירות עוד היום, אבל את הנעליים יקבלו המנויים רק בסתיו של שנת 2021.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית