כמו שיודעים כל הילדים והילדות שבנו אי-פעם ארמון בחול – קל יותר להרוס מאשר לבנות. האמירה הזאת נכונה במיוחד כשזה נוגע לסביבה הטבעית: לעיתים, השימוש שעושים בני האדם בקרקע לצורכי מחייה, חקלאות וכריית משאבים – גורם לכך שהיא מאבדת כמעט לחלוטין חלק מדייריה החשובים: שלל חיידקים, פטריות וחומרי הזנה, שבריאותה תלויה בהם. וכך, אזורים בטבע שלנו שנפגעו מפעילות האדם עלולים להזדקק לעשרות ואף למאות שנים של שיקום – שבתקווה יצליחו להחזיר אותם (או לפחות לקרב אותם) למצב שבו היו לפני שנפגעו.
אך מסתבר שקיימת דרך לעזור לאדמה להשתקם ולהשיב אליה חומרים ויצורים שחיוניים לקיומה: השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. מחקר בינלאומי חדש ונרחב, שפורסם בכתב העת המדעי The Journal of Applied Ecology – מראה שמדובר בשיטה יעילה למדי לשיקום שטחים טבעיים.
החיים שמתחת לרגליים שלנו
כשאנחנו יוצאים לטבע, רובנו נבחן את הפרחים, העצים, הציפורים ואולי גם את החרקים, אבל מסתבר שכדי לבחון את הבסיס של המערכת הטבעית צריך להשפיל עוד יותר את המבט – אל הקרקע עצמה. "בריאות הקרקע באה לידי ביטוי במגוון המינים שנמצא בתוכה", מסביר פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג של שינוי אקלים בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. "צמחים זקוקים לחומרי הזנה, לחיידקים ולפטריות שעוזרים להם לגדול – וככל שהקרקע עשירה יותר, כך הצומח שגדל מעליה יציב וחסין יותר".
שכבת ה"עילית" של הקרקע, שכוללת את הכמות הרבה ביותר של חומרי ההזנה היא שכבת הקרקע העליונה (Topsoil). על כן, שכבה זאת של הקרקע עשויה להיות בריאה במיוחד – והיא זאת שמתאימה להיות תורמת ומקבלת בתהליך השתלת הקרקעות.
אך שכבה זאת עלולה גם להינזק קשות: לפי שטרנברג, פגיעה בקרקע יכולה להתרחש בשל גורמים שונים, כמו זיהום, כרייה של משאבים וגם חקלאות. "ניהול בעייתי של שטח חקלאי יכול לגרום לפגיעה בקרקע, שמתבלה", הוא מסביר. למשל, סחף קרקע חקלאית: תהליך שמתרחש כשהשכבה העליונה והחשובה של הקרקע לא מכוסה בצמחייה – ונסחפת באמצעות משקעים או רוח. גם נסיעת כלי רכב, בנייה, עבודות תשתית ועוד פעילויות אנושיות – עלולים להגביר סחף קרקע.
בנוסף, ריסוס בחומרי הדברה בתדירות גבוהה עלול לפגוע אנושות בקרקע. "מטבע הדברים, ריסוס לא מבדיל בין חיידקים, פטריות או חרקים שמביאים תועלת – לבין אלה שמזיקים; הוא פשוט הורג את הכול", אומר שטרנברג. לדבריו, גם דישון-יתר עלול לפגוע בקרקע מכיוון שהוא משנה את האיזון הטבעי שמתקיים בינה לבין היצורים והחומרים הטבעיים שבה.
כאמור, אחד הפתרונות למצב הוא השתלת קרקעות: העברה של שכבת קרקע בריאה – לאזור מזוהם. "השיטה הזאת מתבססת על יצירת איים בריאים בתוך שטח גדול פגוע", מסביר שטרנברג. "המוקדים הבריאים הללו אמורים להיות המקור שממנו צמחים ייצרו זרעים, יתפשט ויכסו את השטח המזוהם הנותר". כלומר, החלק שעבר שיקום ילך ויתפשט באופן טבעי – כמו הנענע באדנית שלכם שלעיתים קופצת לשטח אדמה ריק באדנית השכנה.
במחקר החדש החוקרים בדקו את תוצאותיהם של 46 ניסויי שטח בשיקום קרקעות שהתרחשו ב-17 ארצות ועל פני 4 יבשות שונות, בתנאי אקלים מגוונים – מהטונדרות הארקטיות ועד לאזורים טרופיים. את תוצאות השתלת הקרקעות הם בחנו גם בהשוואה לתהליך אחר לשיקום קרקעות: פיזור זרעי צמחייה רצויה בשילוב חומר דישון אורגני; כלומר, החוקרים בחנו את השתלת הקרקעות למול השיטה הקלאסית – שמלבד פיזור הדישון, סומכת על יכולתן של הקרקע והצמחייה להשתקם בכוחות עצמן.
עדיפות לטיט
תוצאות המחקר מפתיעות לטובה: החוקרים הראו שהשתלת קרקעות היא שיטה יעילה בכלל האזורים שנבדקו, מהקפואים ביותר ועד לטרופיים. עם זאת, מידת ההצלחה משתנה במיקומים שונים – ותלויה בסוג הקרקע.
במחקר התגלה שסוג האדמה ה"מצטיין" עבור השיטה הוא טיט – תערובת אדמה בעלת כושר החזקת מים, ניקוז ורמת אוורור גבוהה לשורשים; דוגמה לאדמת טיט היא החמרה האדומה שכנראה ראיתם גם כאן בישראל.
בנוסף, מהמחקר עולה שהשתלת קרקע מובילה להתפתחות של צמחייה רבה יותר מאשר השיטה המקבילה שנבדקה. וגם – ככל ששטח גדול יותר הושתל במרחב הפגוע, כך התוצאות היו טובות יותר.
סבלנות, האדמה משתקמת
על אף תוצאות המחקר החיוביות, יש לציין שלהשתלת הקרקעות יש גם חסרונות. "כשמעבירים קרקע ממקום אחד לאחר – הפעולה עלולה לפגוע במקום שממנו היא מגיעה", אומר שטרנברג. "תהליך ייצור קרקע לוקח אלפי שנים כי למעשה, קרקע היא תוצאה של בליית סלעים; לכן, כשמבצעים את השיטה יש לנקוט זהירות כדי לא לפגוע במקום שממנו מביאים את החומר". דרך אחת לעשות זאת, למשל, היא לא להעביר אדמה רבה מדי.
בנוסף, מדובר בשיטה שנדרשת עבורה סבלנות רבה – מצד האדם ומצד הטבע כאחד. "אותם איים בריאים של קרקע צריכים להתפשט ולכסות את השטח הפגוע שאליו הם מועברים – ומדובר בתהליך שלוקח מאות שנים", מסביר שטרנברג.
בשל כך, לדבריו, השיטה הטובה ביותר היא להקפיד על ניהול שטח חכם יותר. איך עושים את זה? לפי שטרנברג, תפקידו של החוק בנושא זה הוא משמעותי ביותר. "תהליך שיקום קרקעות דורש זמן ומימון רב – ועל כן זהו תפקידו של הרגולטור בכל מדינה לדרוש ניהול נכון של השטחים הפתוחים והחקלאיים ולעודד חקלאות משמרת ומקיימת". למשל, למנוע את היוותרותה של הקרקע חשופה, בין השאר על ידי השארת צמחייה בשטח לאחר איסוף היבול וזריעת צמחייה שתכסה את הקרקע עד לגידול הבא.
שטרנברג מציין שבימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומו של עשור שיקום מערכות הטבע, שהוכרז על ידי האו"ם ב-2021. מטרת המיזם הוא לעצור ולמנוע את תהליך הרס המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ. "מערכות הטבע נפגעו בצורה משמעותית כתוצאה מפעילות אנושית – ועכשיו עלינו לטפל בהן", הוא מסכם.
