בשבוע שעבר נערכה הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה במתחם אקספו תל אביב. במהלך שני ימי הוועידה (ד'-ה') פקדו אותה כ-2,000 משתתפים, שהאזינו ל-220 הרצאות שהציגו את כל מה שנמצא בחזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית.

במליאת הפתיחה שהתקיימה ביומה השני של הוועידה דיבר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על חשיבותן של שותפויות אזוריות סביב התמודדות עם משברי סביבה ואקלים. "חשוב לזכור שאסונות אקלימיים הם גם הזדמנות לשינוי וליצירת שיתופי פעולה אזוריים במזרח התיכון", אמר הנשיא. "מדובר ביעד חשוב, שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש'".

באותה מליאה נשא דברים (מרחוק). ג'ונתן ספרן פויר, הדובר הראשי ואורח הכבוד של הוועידה. "אני לא גונב מחנויות", הצהיר הסופר בפני הקהל המשתאה. "למרות שמן הסתם הייתי שמח לקבל דברים בחינם – אני לא עושה את זה. מה עובר בראש שלי כשאני לא גונב? כלום. אני לא חושב על האמנה החברתית, אני לא חושב על רווחתו של בעל החנות – אני פשוט מישהו שלא גונב. אנחנו צריכים לעצב את עצמנו לכדי אנשים שפשוט לא גונבים מכדור הארץ, שלא גונבים מהעתיד".

לפני האסון הבא

ד"ר קייוואן ריהאי, מנהל תוכנית האנרגיה, האקלים והסביבה (ECE) במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA), שפתח את המליאה הראשונה של הכנס – התייחס לנחיצותן של פעולות מיידיות למען התמודדות עם משבר האקלים. "כדי לעצור את עליית הטמפרטורות העולמית אנחנו צריכים להפחית את פליטות גזי החממה שלנו לאפס", אמר ריהאי. "אנחנו לא יכולים להמשיך לפלוט עוד גזי חממה כמו בעבר, ונותרו לנו רק 7 שנים כדי להגיע ליעדים של הסכם פריז״.

בנוסף, ריהאי התייחס להיבטים של צדק אקלימי – מאבק שלדבריו דורש התגייסות עולמית. "מערכות רבות עוד צריכות לעבור מהפך מהיר עבור אותם אנשים שאין להם ביטחון תזונתי, גישה למים נקיים או יכולת להפיק אנרגיות מתחדשות", הוא אמר. אך במקביל לאזהרות על המצב – ריהאי גם העיד על כך ששינויים מבורכים מתרחשים בכל רחבי העולם. "צמצום פליטות פחמן דו-חמצני הופך למיינסטרים ומביא לחדשנות".

במושב זה נשא דברים גם פרופ' אבינתן חסידים, ראש קבוצת המחקר של גוגל ישראל. "הבנו שאנשים במצבי משבר מחפשים וזקוקים למידע", הוא מספר, "אז הקמנו מערכת שהמטרה שלה היא לעשות בדיוק את זה: להנגיש מידע לאנשים במצבים כמו שטפונות, שריפות, אירועי טרור ועוד". חסידים העיד שהאלגוריתם מתמקד בשטפונות – אסון טבע שלדבריו הוא דווקא קל יחסית להתמודדות, אם קיימת התרעה מראש. ״היום המערכת שלנו פרוסה ב-80 מדינות, ושלחנו למשתמשים שלנו מעל ל-100 מיליון התראות שמראות להם שהם נמצאים באזור שהולך להיות בו שיטפון – ולכן צריכים להתפנות״.

ילדים סוקרים

ביומה הראשון של הוועידה פרופ׳ עידן שגב, המנהל המדעי של כתב העת ״פרונטירז – מדע לצעירים״, הציג את כתב העת וייחודו. ״מדובר בסדרה של כתבי עת שנוצרה לפני כ-15 שנה על ידי קבוצת מדענים, שאני הייתי אחד מהם״, הוא סיפר. "אחד מכתבי העת בסדרה, ׳פרונטירז – מדע לילדים׳ כולל מאמרים של מדענים שנכתבו עבור ילדים – והילדים עצמם הם הסוקרים שמחליטים האם המאמר הוא לרמתם או לא״.

בפאנל שעסק בכתב העת המותאם לילדים, משתתפת אחת צעירה במיוחד סחפה את הקהל במילותיה. ״האתגר הכי גדול היה בהתאמת החשיבה שלי: לחשוב כמו ילדים קטנים יותר או ילדים גדולים יותר ממני״, סיפרה מאור קארם, אחת הסוקרות הצעירות בכתב העת, מחטיבת הביניים טביב שבראשון לציון. "עבורי, החוויות המשמעותיות ביותר בעבודה היו השיח עם מדענים זוכי פרסים – וההרגשה שאת מעורבת במשהו גדול״.

האוכל שלנו – העתיד שלנו

ביום שאחרי, לקראת ארוחת הצהריים, פאנל אמצע היום עסק באחד מהנושאים הלוהטים בתחום: האוכל שלנו – וההשפעה שלו על הסביבה. "קשה לשנות הרגלי תזונה כי המזון שלנו נוגע בתרבות שלנו וקשור בפרנסה שלנו", אמרה פרופ' רות דה-פריס, מהמחלקה לאקולוגיה ולפיתוח בר-קיימא באוניברסיטת קולומביה, בראיון מוקלט שערך עמה פרופ' רון מילוא, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "עם זאת, אפשר לראות איך התזונה שלנו בכל זאת השתנתה עם הדור; בתור ילדה, לא הייתי רגילה לזה: מי היה חושב שיום אחד נאכל סושי וקינואה?"

ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI – עמותה ללא מטרות רווח, שמהווה פלטפורמה לקידום רעיונות ומחקרים בנושא בשר נקי וחלופות למוצרים מן החי שמבוססות על מקור צמחי – התייחס לבעייתיות המובנית בצריכת בשר. "ייצור מזון מן החי הוא לא יעיל ושברירי מאוד: ייצור של קלוריה אחת למאכל אדם עולה לנו בהאבסת פרה ב-34 קלוריות", הוא הסביר. "מדובר ביחס המרה לא הגיוני בעולם של משבר אקלים שבו האוכלוסייה גם הולכת וגדלה. בנוסף, יש כאן אבסורד: בעוד שחלק מאוכלוסייה העולמית סובלת ממחסור במזון, אנחנו משתמשים ב-40 אחוז מהתבואה שלנו עבור הזנת בעלי חיים שמהם אנחנו בסוף מייצרים מזון אחר".

המושב נסגר בפאנל שבו השתתפה סטפני האלט, סגנית נשיא שגריר ארצות הברית בארץ – שהחמיאה לחדשנות הישראלית בנושא. "המנהיגות שלכם בתחום החלבונים האלטרנטיביים היא ידועה בעולם, וכולם רוצים לשתף פעולה עם ישראל״, היא אמרה.

שותפה לפאנל, גדעון בכר, שליח מיוחד למשבר האקלים ולקיימות במשרד החוץ, הדגיש גם הוא שהתמודדות נכונה עם משבר האקלים תעשה רק בעזרת בחירות נכונות בתחומי המזון. ״אנחנו לא יכולים לנצח את משבר האקלים ללא שינוי האופן שבו אנחנו צורכים את האוכל שלנו", הוא אמר. "תופעות הרסניות שונות, שמתרחשות בכל רחבי העולם, מושפעות ממה שאנחנו מניחים בצלחת שלנו לארוחת בוקר, צוהריים וערב".

אחד הנושאים שצועדים יד ביד עם המזון שאנחנו צורכים הוא בריאות. "ה- Wellbeingשלנו קשור באופן הדוק ל-Wellbeing של כדור הארץ", אמרה ד"ר טל פטלון, מנהלת KSM, מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות – והצביעה על הקשר העמוק בין האדם לפלנטה.

ביערות הגשם של הים

במסגרת מליאת הפתיחה ביומה השני של הוועידה, הוענק פרס מפעל חיים ליוסי לויה, פרופ' (אמריטוס) לאקולוגיה ימית באוניברסיטת תל אביב, על תרומתו לחקר שוניות האלמוגים ומאמציו בשמירה עליהם. "לא סתם קוראים להן 'יערות הגשם של הים'; עושר המינים שבשוניות הוא יוצא דופן", אמר לויה, "אבל בעקבות משבר האקלים הן סובלות מבעיות רבות ובעולם רואים מקרי הלבנה ותמותת אלמוגים נרחבת״.

אחרי קבלת הפרס, במושב שהוביל, לויה התריע על הסכנות החדשות שעומדות בפני שונית האלמוגים באילת, שבראשן תכנית קצא"א. "שמורת האלמוגים באילת היא היחידה בעולם שסמוך אליה ולחופי הרחצה שלצידה יש מזחים שבהם מכליות פורקות נפט", הוא הזהיר, וקרא למשתתפים להצטרף למאמץ בשמירה על אוצרות הטבע שבעירנו הדרומית.

ועידה בזמנים מורכבים

לאורך יומיים אלה, רבים מהדוברים התייחסו למצב הסוער בישראל בעת האחרונה. "לסביבה יש שעון משלה; היא לא מבדילה בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים או בין נשים לגברים", אמרה שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, "ולא די בכך שלא אכפת לה מאיפה הגענו ולאן אנחנו הולכים – הסביבה היא חלק מכל היבט בחיי היומיום שלנו ומשפיעה באופן עמוק על אורח ואיכות החיים שלנו".

גם לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שהחליף את ד"ר אורי שרון בתפקיד – הגיב לרוחות הסוערות ולתקופה המורכבת שבה אנחנו מצויים. "זאת אחריות גדולה להוביל את האגודה בזמנים כאלה", הוא אמר. "אני מקווה שכמו קודמיי בתפקיד אשכיל לפעול למען העצמת מדעי הסביבה ומדעני הסביבה, הן בתוך העולם האקדמי עצמו, והן בהנגשת העשייה החשובה הזאת לקהל הרחב – וזאת, במקביל לשיתוף פעולה של האגודה עם אנשי מקצוע במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי, כדי לסייע בקידום מדיניות סביבתית מבוססת מחקר".

במהלך שני ימי הוועידה פקדו אותה כ-2,000 משתתפים, שהאזינו ל-220 הרצאות שמציגות את חזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית. בנוסף, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה דאגה לקיזוז פליטות הפחמן הדו-חמצני של הוועידה – והציעה למשתתפים לעשות זאת גם כן, ולשלם על פליטות הנסיעה שלהם, באמצעות מחשבון קיזוז שפותח במיוחד לכנס זה, על ידי KVS – קיימות ושפע בשיתוף עם חברת terrra. אז נתראה בשנה הבאה?