"אני מנהלת סיכונים בחברה ממשלתית כבר 12 שנה, ועד לרגע זה לא הבנתי את השפעות משבר האקלים על העבודה שלי", אמרה לאחרונה משתתפת בכנס שאורגן על ידי עמיתת תוכנית "ממשק", ד"ר נגה נאור. והיא לא לבד: במשך מעל עשור נדחקו הנושא הסביבתי ונושא ההערכות למשבר האקלים לשולי העבודה במרבית המשרדים הממשלתיים, על אף שמדובר ברשת של בעיות סבוכות שנוגעות לכל תחום בחיינו: בריאות, חקלאות, אנרגיה, צרכנות, בנייה, תחבורה, כלכלה, מזון ועוד.

עם זאת, תוכנית "ממשק" פועלת כדי לסגור את הפער הזה, והיא מייצרת שיתוף פעולה יומיומי בין הקהילה המדעית ובין קובעי המדיניות בממשלה, במטרה לחזק ולשפר את התמיכה המדעית והסביבתית בבסיס גיבוש המדיניות בישראל. איך הדבר נעשה? קודם כל, בעזרת אנשים רציניים שאכפת להם.

"ממשק – תוכנית ליישום מדע בממשל" הושקה ב-2011 על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בכל שנה נבחרים לתוכנית, לאחר מסלול מיון ארוך וקפדני, עד 15 עמיתות ועמיתים, כולם בוגרי דוקטורט מתחומים שונים. עמיתי ממשק עובדים במשך שנה במשרד ממשלתי, לצד נשות ואנשי מקצוע בכירים במשרדים, שמשמשים עבורם כמנטורים. העמיתים מובילים מחקרים, יוזמים מדיניות ומקדמים פיילוטים שנבנים בשיתוף המשרדים. הם זוכים להיכרות עם העולם הסביבתי בישראל, מגלים מבפנים מה קורה בחלק המקצועי של משרדי הממשלה ולומדים כיצד לקדם מדיניות ציבורית. נוסף על כך, העמיתים לוקחים חלק בתוכנית לימוד והכשרה מעמיקה בנושאי סביבה, מדיניות, מנהיגות והעצמה אישית, ובונים לעצמם רשת קשרים חזקה.

נבחרים בפינצטה

בכל שנה מתווספים לשוק העבודה הישראלי כ-1,600 דוקטוריות ודוקטורים חדשים בכל התחומים. מתוכם, רק מעטים יגיעו לתפקידים אקדמיים, ומעטים עוד יותר יגיעו למוקדי קבלת ההחלטות וישתמשו בידע הרב ובכישורי המחקר שרכשו באקדמיה כדי לשפר את החיים במדינה. למעשה, ישראל היא מדינת הOECD- עם האחוז הנמוך ביותר של בוגרי תואר שלישי שמשתלבים במשרות בשירות המדינה.

אל תוכנית ממשק פונים מדי שנה מועמדות ומועמדים רבים מישראל, וגם מסיימי דוקטורט ופוסט-דוקטורט מחו"ל שרוצים לחזור לארץ. הם מגיעים מכל התחומים: ביולוגיה, כימיה, מדעי הים ואקולוגיה – וגם משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ואפילו מדעי המוח ומדעי הרוח. חלקם באים עם ניסיון מהתעשייה או מהמגזר הפרטי ולחלקם אין כל ניסיון מחוץ לאקדמיה – אך הם נבחרים בזכות כך שהם מצוידים ביכולות מחקר מצוינות ובכישורים אנושיים מפותחים, שנטועה בהם מוטיבציה ליצירת שינוי לטובה באיכות החיים והסביבה בישראל, ושהם מוכנים לעבוד קשה ולהתמודד עם אתגרים כדי להצליח בכך.

עם סיום שנת העמיתות, רבים מבוגרי התוכנית נשארים בשירות הציבורי, ואחרים משתלבים בתפקידי מפתח במשק, בשלטון המקומי, באקדמיה ובמגזר השלישי, שם הם ממשיכים להוביל ולהשפיע.

ממשרד החקלאות עד משרד הרווחה

תוכנית ממשק היא חלק מ"עתודות לישראל", רשת תוכניות עתודה שהוקמו במטרה לאייש תפקידי מפתח במדינת ישראל במשרתי ציבור מקצועיים, ממלכתיים, ערכיים ומגוונים. בהתאם לכך, התוכנית פועלת תחת כל ממשלה וללא כל זיקה פוליטית, מתוך מחויבות עמוקה לתחום הסביבה ולהנגשת מדע מבוסס-נתונים למקבלי ההחלטות.

ממשק נבנתה במודל של תוכנית העמיתוּת היוקרתיות של ההתאחדות האמריקאית לקידום המדע (AAAS), שפועלות בארה"ב מאז שנות ה-70 ומלוות כ-250 עמיתים בשנה. רבים מבוגרות ובוגרי תוכניות אלה משתלבים עם סיומן בשורות הממשל האמריקאי ומסייעים בהטמעת הידע המדעי בקבלת ההחלטות. יישום מבנה התוכניות האמריקאיות בישראל הוחלט לאור הצלחתן, והתבצע, כמובן, תוך התאמות מקומיות הכרחיות.

במהלך השנים, קשת רחבה של משרדי הממשלה ורשויות ציבוריות לקחו חלק בתוכנית ממשק: החל מהשותפים האינטואיטיביים – המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, דרך מנהל התכנון, משרד הבריאות ומשרד הביטחון, ועד למשרדים ואגפים שהחיבורים בינם לבין התחום הסביבתי עשויים להיראות מפתיעים יותר, כמו משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר.

משפיעים בממשק, מתקדמים אחרי

במהלך שנתם בממשק, העמיתים שותפים למיזמים סביבתיים עמוקים, רחבי היקף וארוכי טווח שנוגעים בחיים שלנו. כך למשל, במחזור ג', ד"ר דניאל מדר כתב את התוכנית להפקת אנרגיה מפסולת ביומסה של המשרד להגנת הסביבה. התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה של משרד הכלכלה, שנכתבה על ידי ד"ר אריק ריבקין ממחזור ח', מוכיחה שעבור מפעלים זבל של מישהו בהחלט יכול להיות אוצר של מישהו אחר – ולימים פותח המרכז לסימביוזה תעשייתית, שפועל בגישה זו. שני עמיתים ממחזור ט', ד"ר דוד קלר וד"ר רינת מרקוביץ, קידמו דו"ח בנושא יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל שנוצר תוך שיתוף פעולה בין שלושה עמיתי ממשק: ד"ר עדי לוי ממחזור ה' וד"ר ניבי קסלר וד"ר עידו קליין ממחזור ח'. הדבר הוביל מהלך משולב שאפשר ל-800 אלף עובדים בשירות המדינה להמשיך ולעבוד יום עבודה אחד בשבוע מהבית, גם אחרי הקורונה – וכך, חסך כמות אדירה של נסיעות בכביש מדי שבוע.

כאמור, השפעתם של הממשקיסטים בהחלט לא מסתיימת כשהם מסיימים את שנתם בתוכנית. כך, ד"ר דוד אסף ממחזור ב' המשיך והתקדם, וכיום הוא משמש כסמנכ"ל בכיר לניהול נגר ומשאבי סביבה במשרד החקלאות. יחד עם בוגרי ממשק נוספים הוא הוביל שינויי מדיניות למאבק בשיטפונות, וחשף את התוכנית הלאומית להגנה מפני סיכוני שיטפונות. הישגיו הובילו לכלילתו להכללתו ברשימת 100 המשפיעים של דה מרקר לשנת 2022.

ד"ר נדב לוי, בוגר מחזור ד', שייעץ בשנת הממשק שלו למשרד התחבורה במגוון נושאים, הוא כיום מנהל היחידה לתחבורה ציבורית בעיריית תל אביב – והוא נכלל גם ברשימת 40 הצעירים המבטיחים של דה מרקר לשנת 2019. ד״ר ליהי שחר ברמן ממחזור ט', שעסקה בקידום התוכנית לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, היא מנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה, אזור מפרץ חיפה.

בוגרים בולטים אחרים נמצאים בתעשייה ובחברות הזנק מובילות ומובילים בזירת הקליימטק והפודטק, בהם ד"ר אבי לובצ'יק, לשעבר סמנכ״ל פיתוח עסקי ב-Capital Nature וכיום מנהל ושותף ב-Noah Capital, וד"ר לי רכט, שהייתה שותפה אסטרטגית בסטארט-אפ ניישן סנטרל וכיום מלווה חברות טכנולוגיה באסטרטגיית הקיימות שלהם ומשמשת כסמנכ"לית קיימות באלף פארמס.

המיונים לתוכנית ממשק נפתחים מידי שנה באוקטובר, ובעלי תואר שלישי או דוקטורנטים בשנתם האחרונה מוזמנות ומוזמנים להגיש את מועמדותם.

לוס אוריה מיטלמן היא מנהלת הקהילה של תוכנית ממשק באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, והיא מלווה את בוגרי התוכנית בשנים שלאחר סיומה.