במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות
חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון
מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
תוסף אינטרנטי חדש מציע לצרכנים ולבתי עסק להפחית, ולו במעט, את טביעת הרגל הסביבתית של הקניות ברשת, באמצעות הפניית משאבים למיזמים אקלימיים נבחרים
התייעלות אנרגטית היא תחום שתופס תאוצה בעולם, ושמאפשר חיסכון משמעותי בחשמל – ובכסף. מדריך חדש מכווין רשויות מקומיות כיצד ליישם את עקרונותיו בתחומן. אז מה עושות עיריות ומועצות מקומיות שונות בישראל? איפה אנחנו בהשוואה לעולם? ואיך אנחנו, האנשים הפרטיים, יכולים לקחת חלק?
מחקר חדש מיפה את המערכות האקולוגיות בעולם שבהן יש מאגרים גדולים במיוחד של פחמן שיוכל להיקלט חזרה רק בעוד מאות שנים. מדובר בכלי חשוב למדענים ולקובעי מדיניות, שיכול למקד את המאמצים להאטת משבר האקלים במקומות הנכונים
שנה אחרי אסון הקרחון בהודו פורסם מחקר חדש שמצא שקצב הפשרת הקרחונים בהרי ההימלאיה הוא המהיר ביותר בעולם. כיצד אפשר להסביר את התופעה הזאת והאם מאוחר מדי לעצור את התהליך המסוכן?
מיוחד ליום האישה: במינים רבים של בעלי חיים הנקבות הן שמנהיגות את העדר. אילו מינים נשלטים על ידי הנקבות? ומה אפשר ללמוד מהם על היכולת הטבעית של בנות האדם להנהיג ולהוביל?
סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר
לאחרונה פורסם מכתב שעליו חתמו מעל 300 מדענים, שקוראים לאסור את השימוש בשיטות שמשנות באופן מלאכותי את עוצמתה של קרינת השמש בכדור הארץ. האם הנדסה סולארית היא צעד הכרחי במאבק נגד משבר האקלים המחריף, או פתח לאסון?
בשוודיה נחנך לאחרונה גורד שחקים שנבנה כולו מעץ בטכנולוגיה חדשנית, ושלו יתרונות סביבתיים משמעותיים. האם העץ יתפוס את מקומו של הבטון כחומר הבנייה של העתיד?
בימים אלה מתבצע החלק השני של העבודות להגנה על נהריה מפני השיטפונות החוזרים ונשנים מצד נחל הגעתון שזורם בה. האם הנחל יהפוך ממקור לשיטפונות קטלניים – למשאב עבור העיר, ולבסיסם של אתרי פנאי ונופש?