"לקראת העבודות על הרכבת הקלה, המשטרה ממליצה: עברו לתחבורה הציבורית". כך קראו כותרות העיתונים בסוף יולי השנה, עת החלו העבודות לבניית הרכבת הקלה בתל אביב. האירוע הדרמטי ששיאו בינתיים בפיצוץ גשר מעריב, יצר משבר באמון הציבור ביכולתו להתנייד ברכב הפרטי ברחבי העיר. על אף הביקורת הרבה כנגד חוסר הנוחות הכרוך בעבודות הללו, ניתן לראות במציאות זו מעין קפיצה בזמן אל העתיד הצפוי לגוש דן לולא ישתנה מן היסוד מערך התחבורה במטרופולין: קריסת מערך התחבורה בשל העומס המוטל עליו בגלל ריבוי כלי הרכב הפרטיים.
גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, שנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל אביב אינם מתגוררים בה, ותופעת היומְמות (commuting) בתל-אביב ובמטרופולין שלה מעוררת בעיות תחבורתיות רבות. מרבית היומְמים בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים שיאפשרו הגעה נוחה ומהירה בין הבית לעבודה או לכל יעד נסיעה אחר.
לתופעה של חוסר בתחבורה ציבורית יעילה והיעדר חשיבה תחבורתית עירונית מקיימת יש השפעות שליליות כבדות במונחים חברתיים, סביבתיים וכלכליים – גודש, זיהום אוויר, רעש, תאונות דרכים ופגיעה בנגישות של השכבות החלשות בחברה שידן אינה משגת לרכוש רכב. נוסף על כך, קיימות השפעה ישירה ועקיפה על כלכלת ישראל ופגיעה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג).
תחבורה עירונית מקיימת
כדי להתמודד עם תופעות שליליות אלו, החלו ערים שונות בעולם להטמיע עקרונות של תחבורה עירונית מקיימת בתכנית בניית העיר (תב"ע) שלהן. הטמעת עקרונות אלה מביאה לתחבורה שיש בה תועלת חברתית, סביבתית ואקולוגית, ושמאפשרת שימוש במקורות אנרגיה שאינם מתכלים. עקרונות רבים עומדים בבסיס תחבורה עירונית מקיימת, וכוללים בין היתר תחבורה שיתופית, תחבורה ציבורית מהירה ויעילה, אגרת גודש ותכנון עירוני מתקדם, המאפשר תנועה במרחב העירוני באמצעות הליכה או רכיבה על אופניים.
תחבורה עירונית מקיימת מביאה להפחתת השימוש ברכב פרטי ומעודדת נסיעה בתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה. קידום מערכת תחבורה מקיימת בגוש דן הוא אינטרס לאומי, שמחייב גיבוש חזון בעל מעוף ועבודה משותפת של גורמים מכל רמות הממשל והמגזרים כדי להביא למימושו לטובת הציבור הרחב בגוש דן בפרט ובישראל בכלל.
ב-10 בספטמבר, התכנסו לשולחן דיונים מיוחד של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נציגים מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי, חוקרים מהאקדמיה ומומחים נוספים, כדי לבחון מהי תחבורה עירונית מקיימת לפי זווית ראייתם, ואיזה מודלים של תחבורה עירונית מקיימת שקיימים בעולם ניתן יהיה להטמיע ברחבי המטרופולין של גוש דן.
מי ומי בשולחן הדיונים?
ירון עברון, ממשרד ירון עברון הנדסה ויזם Moovit ידבר על תכנון תחבורה בעידן המידע. ככל שעולים מגוון אמצעי התחבורה ורמת המידע שטכנולוגיות מתקדמות מאפשרות לנו לאסוף ולהנגיש לציבור הנוסעים, כך גוברת תרומתן המעשית והפוטנציאלית של מערכות המידע לייעול השימוש במערכות התחבורה. כמו כן, לאור המגמה של עלייה במגוון וכמות כלי הרכב האישיים הקלים (לא רק אופניים "קלאסיים", אלא גם אופניים חשמליים, segways, קורקינטים חשמליים ועוד) עברון יעסוק בהכרח להקים של תשתית ראויה לרכיבה על אופניים במטרופולין באמצעות תקציבים נמוכים מאוד במונחי תשתיות תחבורה.
אמיר זלצברג, מאגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, יפרוס את החזון שלו לפתרון צמצום זיהום האוויר בגוש דן: יותר תחבורה ציבורית, פחות כלי רכב פרטיים ובלי רכבי הדיזל הישנים. זלצברג ירחיב אודות האפשרות לאמץ את כלי המדיניות של קביעת מרכז העיר כאזור מופחת פליטות כאזור, שכניסה אליו של כלי רכב מזהמים אסורה. הדבר הכרחי בין השאר מכיוון שהתחבורה אחראית בממוצע על כ-50 אחוז מהעלות של נזקי זיהום האוויר.
מירב מורן, מבקרת ערים וסגנית עורך מוסף הנדל"ן, גלובס, תתאר חזון של תחבורה עירונית מקיימת כשילוב של תחבורת המונים שיתופית בין נקודות מרכזיות בארץ ובערים ותחבורה אישית-שיתופית קלה בתוך מרכזי הערים, שתיתן מענה להגעה ליעד המבוקש ממרחק קצר. מורן אינה רואה בתחבורת המונים מטרה שיש לשאוף אליה, כי אם פתרון בעל השפעות שליליות על המרקם העירוני ועל הסביבה, לכן היא תטען שעל מתכנני התחבורה לצמצם למינימום את השימוש בה, לא כל שכן את השקעת הכסף בתשתיותיה. צמצום השימוש בפתרון של הסעת המונים יאפשר ליצור מערכות של תחבורה אישית-שיתופית. לטענתה, תשתית הדרך הנדרשת למימוש החזון כבר קיימת (הלא היא מערכת כבישי ישראל), לכן נדרשים מתכנני התחבורה ומעצבי פני העיר בראש ובראשונה לכבוש את הדחף להשקיע כסף ציבורי במיזמי בניית תשתיות תחבורה עתירי-תקציב.
עידו שמיר, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי תל-אביב–יפו, יעסוק בהשפעות המגמה העולמית של התגברות כלכלה שיתופית על התחבורה עירונית, בדגש על מיזם תל-אופן ועל מיזם חדש שמתכננת עיריית ת"א בתחום שיתוף כלי רכב. שמיר יסביר שתחבורה עירונית מקיימת אינה אינטרס של עיריית תל-אביב–יפו בלבד, ואף לא של הרשויות בגוש דן, אלא אינטרס לאומי. לטענתו, לקיום של מערכת תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן תהיה השפעה לאומית נרחבת, למשל בהיבטים של עלויות דיור ומגמות בשוק העבודה. לפיכך הוא קורא למשרד התחבורה לגבש חזון של תחבורה עירונית מקיימת, ולפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בנושאים שייתכן שמסורתית אינם על סדר יומו, לאור חזון זה.
יותם אביזוהר, מנהל עמותת ישראל בשביל אופניים, יתאר מציאות תחבורתית עגומה, שבה עבור רבים מתושבי ישראל אין אפשרויות מוצלחות להתניידות מנקודה לנקודה. לקראת יום הכיפורים הוא קורא לחשבון נפש ביחס לפער בין משרד ממשלתי שיש לו, לכאורה, את כל הסמכויות הנדרשות ליצירת שינוי, שנהנה מתקציבים נדיבים (בניגוד למשרדים אחרים) ושבראשו עומד שר דומיננטי הנחשב לביצועיסט ומכהן בתפקיד מאז הכנסת ה-18, ובין המציאות התחבורתית העגומה. הוא יציע לייצר חשיבה שתביא לפתרונות במעלה הזרם ולא להסתפק במתן מענה לביקוש הקיים, שנגזר מהפרדיגמה הקיימת. אביזוהר יפרוש את חזונו לצמצום השימוש ברכב הפרטי על ידי יצירת מציאות שתעודד את הציבור לאמץ את הפתרונות התחבורתיים שמפחיתים את הנזק לסביבה ושהם יעילים ומהירים מהרכב הפרטי
זאב שדמי, ראש תחום מו"פ טכנולוגי ביחידת המדען הראשי של משרד התחבורה, יתאר התפתחויות טכנולוגיות הצפויות להשפיע על מערכות התחבורה בגוש דן, וכן ידבר על תכניות משרד התחבורה לקידום עירוניות מקיימת בגוש דן.
