בעוד מספר שבועות ייפגשו בשארם א-שייח' שבמצרים עשרות אלפי משתתפים מכל רחבי העולם, בהם ראשי מדינות רבים, בוועידת האקלים שתיערך בעיר החמימה. הוועידה, שתיערך בין 18-6 לנובמבר וששמה הרשמי הוא COP 27 (Conference of the Parties), היא האירוע הבינלאומי הגדול ביותר של האו"ם, והיא מושכת מגוון רחב של משתתפים מכל המגזרים: ממשלות, ארגונים בינלאומיים, חברה אזרחית, אקדמיה ועוד. כמו בוועידת גלזגו (COP 26) שנערכה בשנה שעברה, ובוועידה שבה נחתם הסכם פריז ב-2015 (COP 21), גם הפעם יתנהל בוועידה המשא-ומתן הבינלאומי שנועד להפחית את היקף פליטות גזי החממה שגורמים למשבר האקלים, ולהיערך לקראתו.
הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים: שיטפונות ענק בפקיסטן שפגעו בעשרות מיליוני בני אדם והשמידו או הזיקו ליותר ממיליון בתים, בצורות קשות באירופה שפגעו קשות בזרימת נהרות כמו הריין שמשמשים לתחבורה ולתיירות, בצורות קיצוניות בסין ובארצות הברית, סופות עזות ביפן, הוריקן חסר תקדים בפורטו ריקו, רעב נרחב בצפון-מזרח אפריקה (ובעיקר בסומליה) ועוד. ברקע כל אלה עומדים הדו"חות הקודרים של האו"ם ושל חוקרי אקלים שמזהירים מפני ההחמרה הצפויה של המשבר האקלימי – וההבנה שאנחנו כבר מצויים בעיצומו.
ריבוי המשתתפים בוועידה השנה ותשומת הלב העולמית שלה היא זוכה מעידים על העלייה המשמעותית בחשיבות הטיפול במשבר האקלימי בעולם, ועל המעבר הגובר לעיסוק בו על חשבון הנושאים שממלאים בשגרה את העולם המורכב של היחסים הבינלאומיים. ועידות האקלים הן כיום המקום שבו מוכרעות שאלות קריטיות לעתיד האנושות: באיזו מהירות יפחית המין האנושי את פליטת גזי החממה שלו, מה יהיה קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות בעולם, איך ימוזער הנזק החמור שנגרם למדינות הפגיעות למשבר האקלים ועוד.
על סדר היום
מדי שנה מתקיימת ועידת האקלים באזור גיאוגרפי אחר. השנה המארחת היא כאמור מצרים, כנציגת מדינות אפריקה. מטבע הדברים, מצרים מעוניינת לשים את הדגש בוועידה על הנושאים החשובים-יותר למדינות יבשת זו: לטענת מדינות מתפתחות, על המדינות העשירות לפצות אותן על נזקי האקלים שנגרמו כתוצאה מפליטת גזי החממה של המפותחות, ולסייע להן כספית בכדי שתוכלנה להתמודד עם המשבר האקלימי. לכן, שתי סוגיות אלה צפויות להיות מרכזיות על סדר היום.
נושאים נוספים על סדר יומה של הוועידה צפויים להיות הגדרת יעד גלובלי להסתגלות למשבר האקלים. תחום זה כולל בין השאר קביעת עקרונות מנחים שעל פיהם מדינות העולם תבנינה את התוכניות הלאומיות שלהן להסתגלות ולבניית החוסן למשבר האקלים, ומספר מטרות גלובליות להעלאת החוסן העולמי למשבר.
הזדמנות ליצירת שיתופי פעולה
ישראל נערכת השנה לוועידת האקלים בצורה משמעותית, שמהווה עליית מדרגה ניכרת במעורבותה הבינלאומית בשיח האקלים העולמי. המשלחת הישראלית צפויה להיות גדולה מאי-פעם ובין-מגזרית: היא תכלול נציגים מהממשלה, מהחברה אזרחית, מהמגזר הפרטי, מהאקדמיה ועוד. לראשונה בתולדות השתתפותה בוועידות האקלים, מקימה ישראל ביתן לאומי שבו תוצג החדשנות האקלימית הישראלית לבאי הוועידה, מתוך מטרה לשתף אותם בפתרונות מעשיים להפחתת פליטות ולהסתגלות למשבר האקלים שפותחו בישראל. בין היתר תוצגנה טכנולוגיות ויכולות מתחומי המים, החקלאות, חיזוי מזג האוויר, האנרגיות המתחדשות, הפתרונות מבוססי-הטבע (כמו שיקום מערכות טבעיות והגנה על יערות) ועוד. לא ייפקד גם מקומן ותרומתן של החברה האזרחית ושל האקדמיה, כמי שמפתחות פתרונות מעשיים רבים להתמודדות עם משבר האקלים.
הביתן הישראלי יהיה גם מוקד ליצירת שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים, ומתוכננים בו עשרות רבות של אירועים שמטרתם יצירת תהליכים ארוכי טווח של שיתופי פעולה והשקה של יוזמות משותפות חדשות. מדובר באירועים שרבים מהם כוללים הן שיתוף פעולה בין-מגזרי ישראלי, בין הממשלה, החברה האזרחית, האקדמיה והמגזר הפרטי, והן שיתוף פעולה עם עם גורמים מהמזרח התיכון ומהעולם. בפרט, חיזוק הקשרים עם שותפים במזרח התיכון יכול לאפשר לנו לבנות חוסן אקלימי אזורי, שכה נחוץ לנו ולשכנינו.
אנחנו נמצאים בלב ההיערכות לקראת ועידת האקלים במצרים, ובו זמנית, עינינו נשואות גם לעבר ועידת האקלים הבאה, COP 28, שתיערך גם היא לא כל כך רחוק מכאן – באיחוד האמירויות הערביות. שתי הוועידות הללו מספקות לנו תקופה שחובה עלינו לנצל היטב, של הזדמנות אמיתית לקדם פעילות אזורית ובינלאומית אקלימית אינטנסיבית.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.
