אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?

מסתבר שבעל החיים הגדול ביותר בעולם הוא גם "פעיל" משמעותי במאבק הסביבתי: מחקר חדש ממחיש את התפקיד החשוב של הלווייתנים בהפחתת הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, שנוכחותו מחריפה את המשבר האקלים

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות

עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?

מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.

לרגל שבוע של אירועי אקלים בישראל ובעולם, עשינו סדר בבעיה העולמית שצריכה להטריד כל אחד ואחת מאתנו – שינוי האקלים העולמי. לידיעת הקורא דונלד טראמפ

איפה נוכל לראות את השקיעה היפה ביותר ביום האהבה? ואיך זה קשור לסופות בסהרה ולזיהום אוויר מתחבורה בערים הגדולות?

מחקר חדש הראה שציפורים נודדות משנות את דפוסי ההתנהגות שלהן בגלל שינוי האקלים וכך חשופות יותר לסכנה של אובדן מקורות מזון. האם גם הציפורים שעוברות בישראל נוהגות באופן דומה?

ט"ו בשבט הגיע: מחקר חדש בדק את ההתמודדות של עצי אלון התבור עם תנאי יובש, והמסקנות ישמשו כדי להחליט אילו מהם ישרדו גם בתנאי הסביבה הקשים שצפוי לגרום שינוי האקלים העולמי  

עליית פני הים צפויה לפגוע בבתי מלון, בתחנות כוח, במתקני התפלה וביישובים. אם כך, מדוע לא מתקיימת היערכות מקיפה בישראל להשפעות של עליית פני הים על אזורי החוף, למרות הערכות באירופה שהיערכות כזו תוכל לחסוך מיליארדים?

מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה מראה את הקשר בין תנאי החום ההולכים ומקצינים לבין החמרת תת-תזונה אצל ילדים באפריקה. הממצאים החדשים מעלים את החשש שעליית הטמפרטורות תעצור את ההתקדמות שהושגה במיגור הרעב ביבשת, ותחזיר אותנו הרבה אחורה

הים התיכון התחמם בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים, כך קובע דו"ח חדש של המכון לחקר ימים ואגמים. איך משפיעה ההתחממות הזו על היצורים הימיים ועל החמצן שאנו נושמים?

לרגל יום דוב הקוטב הבינלאומי: האם דובי קוטב יצליחו להסתגל למזון על היבשה, שאליה הם נאלצים לנדוד כתוצאה מהמסת הקרחונים? מחקר חדש מראה שאין תחליף לארוחה של בשר כלבי ים

מחשבות על חקלאות ישראלית בצל שינוי האקלים העולמי

מה היה קורה אילו העולם לא היה מאמץ בשנות התשעים את פרוטוקול מונטריאול ומגביל את השימוש בחומרים שפוגעים באוזון?  

מהלך משפטי שמתרחש בימים אלה בפיליפינים מבקש לקבוע ש-47 חברות אשמות בהפרת זכויות אדם יסודיות בגלל אחריותן לשינוי האקלים. האם מדובר בצעד אפקטיבי, או רק בתעלול יח"צני? שני מומחים ישראלים מנסים להכריע בשאלה

האלמוגים באילת מגלים חסינות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים, לעומת שוניות האלמוגים ברחבי העולם שסובלות מתופעות של הלבנה ומוות. אבל זו לא סיבה להפסיק לדאוג להם

קפה, תפוחים ואפילו שוקולד - רשימת המאכלים שייעלמו מהצלחת שלנו בגלל השפעות שינוי האקלים הולכת ומתארכת. מה אפשר לעשות כדי שלא נישאר בלי מזון לנחמה?

ג'ו ביידן הציג במרכז הקמפיין הבחירות שלו תכנית כלכלית שאפתנית שאמורה להציב את הממשל שלו בחזית המאבק במשבר האקלים - ורכב עליה לבית הלבן. האם גם הפוליטיקאים בישראל יכולים ללמוד משהו מהמהלך האסטרטגי הזה?

אירועי מזג אוויר קיצוניים גבו בחודשים האחרונים את חייהם של אלפי בני אדם ברחבי העולם והשאירו רבים עוד יותר ללא קורת גג. האם יש לזה קשר לשינוי האקלים, ומה אפשר לעשות כדי להתכונן למציאות החדשה?

כיצד משפיע שינוי האקלים על אתרי סקי בעולם?

באינדונזיה חשבו על פתרון חדש להתמודדות עם שינוי האקלים וגם לשיקום קרקעות המדינה המדולדלות: לנטוע במבוק – המון במבוק!

שינוי האקלים גורם לסופות חזקות, להמסת קרחונים ולעלייה בפני הים – השילוב הזה עלול להוביל לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. נשמע כמו תסריט לסרט אסונות? על פי חוקרי אקלים זו המציאות שצפויה לנו בעתיד הלא-רחוק

במחקר ישראלי חדש נמצא שכשנשים הרות נחשפות לטמפרטורות גבוהות או נמוכות במיוחד, הדבר עלול לגרום לכך שתינוקותיהם יוולדו במשקל נמוך – מה שיסכן את בריאותם. מומחים מזהירים מחוסר מודעות לסיכון

על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות סלעים מסוכנות

יש גזים שמזיקים לאוזון, אבל לא גורמים לשינוי האקלים ויש כאלה שלא לא פוגעים באוזון, אבל מזרזים את ההתחממות הגלובלית. מבולבלים? כבו את המזגן ותתחילו לקרוא

חוקרים ישראלים הוכיחו לראשונה שצמחי המדבר למדו לנצל מקור מים לא שגרתי כדי להתקיים בתנאי היובש הקיצוני שבנגב  

ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור

עשרות מיני צמחים, מערכת השקיה משוכללת, בעיות תקציב, סקרנים שפוגעים בציוד וגנבים שלוקחים אתם אפילו את הגדרות - ביקור חורפי בתחנה היחידה בישראל למחקר השפעת שינוי האקלים על מערכות טבעיות, שבה מנסים מדענים מאוניברסיטת תל אביב להבין כיצד תיראה הצמחייה שלנו במצב של בצורת חמורה  

השבוע צוין יום דוב הקוטב הבינלאומי, אבל למרבה הצער גם השנה אין סיבה למסיבה: מחקר חדש מגלה שדובי הקוטב נמצאים בדרך להרעבה המונית. אז מה אפשר לעשות? הפתרון מתחיל בתנור החימום שלכם

לרגל יום המאבק במדבור ובבצורת: כיצד מתמודדים בעולם ובארץ עם סכנות המדבור, ומה הקשר למכרסם אחד קטן שנעלם ממדבריות ארצות הברית?  

גגות מחזירי קרינה הם אמצעי קל פשוט וזול להקטנת ההשפעה של השלילית של החום בשטחים עירוניים, אז למה לא משתמשים בהם מספיק בישראל?

ברחבי העולם נמדדות טמפרטורות קיצוניות שגורמות למקרי מוות ולנזקים אחרים. גל חום? כנראה שזה הרבה יותר מדאיג מזה

"מטוסי הקרח" של נאס"א תיעדו במשך יותר מעשור את מצבם של הקטבים בכדור הארץ וסיפקו נתונים חשובים מאוד לחוקרי האקלים. כעת הם יוצאים לפנסיה

הגשם חזר, אך לצד התוספת החיובית למשק המים, גשמים חזקים גורמים גם לסחף של קרקע חקלאית יקרה. כיצד ניתן למנוע את התופעה?

מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות להתאושש מהם. האם כבר מאוחר מדי לשנות את גורל האלמוגים ואולי הפתרון מסתתר דווקא במפרץ אילת?

עונות השנה קשורות לתפקוד הקוגניטיבי במחלת האלצהיימר, כך עולה ממחקר מקיף שפורסם לאחרונה. האם שינויים בסביבה העירונית או שינויי האקלים ישפיעו באופן ייחודי על אוכלוסייה זו, שתכלול בקרוב כ-200 אלף חולים בישראל?

לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך

גל החום שפוקד את סיביר בתקופה האחרונה צריך להדאיג אותנו מאוד, בעיקר אם מחברים אותו לתופעות סביבתיות אחרות שמתרחשות במקביל באזור

עצי שיטה בערבה המשיכו לצמוח בתנאי חום קיצוניים של 45 מעלות - התיעוד הקיצוני ביותר של תנאי גידול המאפשרים צמיחת עצים. כיצד הם עושים זאת, ואיך זה מסייע בהתמודדות עם שינוי האקלים?

לשאוב פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ולקבור אותו באדמה, או לשלוח לווייני מראות לחלל כדי שיחזירו את קרינת השמש? המדע מנסה להחליט האם קיימות שיטות יעילות ובטוחות להתערבות בוטה באקלים כדור הארץ כדי לבלום את משבר האקלים

השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה

הירידה המתמשכת בכמות המשקעים בצפון הארץ פוגעת בשפיעת הנחלים שמזינים את הכנרת, המפלס מתקרב לקו השחור למרות הפסקה כמעט מוחלטת של השאיבה מהאגם ולפי מספר תרחישים הרע עוד לפנינו. מה אפשר לעשות?

מדענים מזהירים: פליטה מוגברת לאטמוספרה של גזי חממה דחתה את עידן הקרח הבא ב-50 אלף שנה

בכנס שנערך לאחרונה בישראל הוצג רעיון מהפכני להפחתת הנזק העצום שיוצרות סופות ברחבי העולם: הצבת 200 אלף משאבות ימיות שיתיזו מים קרים ממעמקי האוקיינוס על פני הים וכך יאטו את הסופות הקטלניות

עובש, שמוכר לנו כיום בעיקר מחדרי אמבטיה טחובים, יכול להפוך למפגע בריאותי משמעותי בעקבות השפעות שינוי האקלים. כיצד ניתן להיערך לכך?

מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

נתונים עדכניים מראים שהאוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. מה עושים בישראל כדי להתכונן למציאות החדשה הזאת?