חוקרים אמריקאים הגיעו למסקנה שאפשר להאכיל את אוכלוסיית העולם בתוצרת חקלאית אורגנית. האם באמת מדובר בפתרון מושלם מבחינה כלכלית, בריאותית וסביבתית?
יחידת כלבים שפועלת בקניה מצליחה לעשות את הלא יאמן - לאתר ציידי פילים כדי להעניש אותם על הרג שביצעו וגם למנוע את הפשע הבא
רעש שמקורו בפעילות האדם גורם להשפעה מזיקה אצל בעלי חיים בים וביבשה. הכירו את זיהום הרעש: מפגע סביבתי שההתמודדות איתו רק בתחילת דרכה
מחקר חדש מגלה: עשים רעילים מודיעים בקול לעטלפים שמנסים לצוד אותם שלא יטרחו לעשות את זה
כיצד מאות מיליוני תצלומים שעולים מדי יום לרשתות החברתיות יכולים לעזור לשמור על הטבע ברחבי העולם?
חיידקים לא מתים על אנטיביוטיקה, אבל הבעיה היא שהרבה פעמים הם לא מתים בגללה. ועדת מומחים שהתכנסה באחרונה הציעה קווי מתאר למדיניות טיפול במי קולחין שבאמצעותם החיידקים העמידים מגיעים לשדות ומשם יכולים להגיע גם אל שולחן האוכל שלנו
לרגל יום דוב הקוטב הבינלאומי: האם דובי קוטב יצליחו להסתגל למזון על היבשה, שאליה הם נאלצים לנדוד כתוצאה מהמסת הקרחונים? מחקר חדש מראה שאין תחליף לארוחה של בשר כלבי ים
איך הגיעה עופרת למי השתייה של תושבי פלינט בארצות הברית? סיפור של מחדל ענק שמתחיל בחלקיקים קטנים שנמצאים בצנרת של כולנו
בשבועות האחרונים נצפתה במי הכנרת פריחה חריגה של אצות כחוליות, שעלולות לפגוע בבריאות בני האדם ששותים אותם או שוחים בהם. מזג האוויר החמים שחווינו בשבועות האחרונים הוא אחד הגורמים להופעתה, מה שמעורר חשש שהמצב יחמיר עוד בהמשך
בפעם הבאה שתאכלו שרימפס, כדאי שתדעו שהם עשויים ללמד אותנו לא מעט על מצבה של המערכת האקולוגית הימית
צמד אמנים שבדים החליט להעביר מסר לעולם לגבי שינוי האקלים באמצעות כיסוי פסגת ההר הגבוה בשבדיה בשמיכה
אם אתם סקרנים ורצים לדעת מה קורה בסביבה, אתר חדש מציג את ריכוז הפחמן הדו-חמצני הממוצע באטמוספרה בכל רגע נתון
הנשרים דואים בשמים בחיפוש אחר פגרים טריים לארוחתם הבאה, אך מציאת פגר אחד בשטח עצום היא משימה לא פשוטה כלל. מחקר חדש מציע שלא רק התחרות עוזרת להם למלא את בטנם
קבורה בארון מתכלה, פירוק הגופה בחליפת פטריות או שריפה בכבשן שמופעל באנרגיה סולארית? יותר ויותר אנשים בוחרים להמשיך את אורח החיים הירוק גם אחרי המוות
חשבתם שרק דבורים אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים? טעיתם. מחקר חדש מגלה שלחרקים אחרים יש תרומה משמעותית להאבקה, שלעתים היא אף רבה יותר מזו של הדבורים
האם עתיד האנרגיה המתחדשת נמצא בלוחות לקליטת קרני השמש שירחפו מעל העננים וייצרו חשמל בכל תנאי מזג אוויר?
בדנמרק בחרו להיערך לשינוי האקלים בדרך יצירתית: הקמת פארקים שיהפכו לאגמים מלאכותיים כשיורדים גשמים עזים. גם בישראל כבר קיימים מקומות שבהם התכנון לוקח בחשבון אירועי גשם קיצוניים
העלייה במספר התושבים בישראל ובאיכות החיים שלהם גוררת פגיעה בשטחים הפתוחים, במזון המקומי ובאיכות האוויר. האם הפתרון הוא בצמצום התמיכה הממשלתית במשפחות עם ילדים?
157 שנים לאחר שפורסם לראשונה, רבים עדיין לא קראו את הספר "מוצא המינים" של צ'רלס דרווין. לרגל יום דרווין הבינלאומי אנחנו ממליצים לכם לפנות לעצמכם זמן ולבדוק מקרוב את הרעיונות המסעירים שמופיעים בו
אכלתם עוד סטייק? אי-שם בעולם, מישהו משלם את המחיר הסביבתי במשאבי קרקע ופליטת גזי חממה. מחקר חדש חושף את ההשפעה האמיתית של שרשרת אספקת הבשר לישראל
נשק חדש בידיהם של מכחישי שינוי האקלים: תיאוריית "הורקת כדור הארץ", שמראה שעודפי הפחמן באוויר תורמים לשגשוג הצומח
האם קיים קשר בין חשיפה לזיהום אוויר בזמן ההיריון להיקף ראש קטן של התינוק? כיצד ניתן לבדוק זאת? וכיצד משפיעה סביבה ירוקה בזמן ההיריון על בריאות התינוק? מומחים משיבים
מדענים מזהירים: פליטה מוגברת לאטמוספרה של גזי חממה דחתה את עידן הקרח הבא ב-50 אלף שנה
תכנית מהפכנית שהוצגה באחרונה משרטטת מפה חדשה שבה הים הוא חלק בלתי נפרד משטחה של מדינת ישראל
בעלי חיים רבים נפגעים כתוצאה מפיתוח כבישים. מחקר חדש מציע כלים לקבלת החלטות כך שהפגיעה בבעלי חיים תהיה מינימלית, וכך גם העלות הכלכלית
לכבוד היום הבינלאומי לשמירה על בתי הגידול הלחים: מחקר חדש מגלה שעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה תגן על ביצות החוף מפני עליית מפלס פני הים
בתחילת פברואר חל היום הבינלאומי לשמירת בתי הגידול הלחים, וזה זמן מצוין לבדוק איך קרה שהמגוון הביולוגי באגן האמזונס הוא הגדול בעולם
העתיד של עולם התחבורה הוא כלי רכב חשמליים, כך טוענים בלהט מומחים מתחום התחבורה. מחקר חדש בדק מהן העלויות האמתיות של נסיעה בכלי רכב חשמלי או היברידי, ונתן תשובה לשאלה מתי הבחירה בהם הופכת כדאית לא רק לסביבה, אלא גם לכיס
סופות שלגים חזקות שמתחוללות בישראל בכל חורף מותירות אחריהן נזקים גדולים ליערות. תכנית ניטור שנערכת בימים אלה ממש מנסה לבחון אם היערות האלה יצליחו לשרוד את הנזק הצפוי ולהתאושש
חושבים שהכלב שלכם מבין מה אתם מרגישים? לפי תוצאותיו של מחקר חדש, יכול להיות שאתם צודקים: מומחים טוענים שכלבים מסוגלים להבין רגשות של בני אדם ושל כלבים אחרים
השקדיות אמורות לפרוח בט"ו בשבט, שחל בסוף ינואר/תחילת פברואר, אבל בשנים האחרונות הן עושות את זה כבר באוקטובר. הדבורים המאביקות בכלל לא הספיקו להתכונן, וחוסר התיאום הזה פוגע לא רק בעצים ובדבורים אלא גם בנו
ט"ו בשבט הגיע: מחקר חדש בדק את ההתמודדות של עצי אלון התבור עם תנאי יובש, והמסקנות ישמשו כדי להחליט אילו מהם ישרדו גם בתנאי הסביבה הקשים שצפוי לגרום שינוי האקלים העולמי
במרחבי האוקיינוסים מתרחשות מלחמות עקובות מפחמן: האצות נאבקות לפרוח ולהתרבות, והווירוסים קוטלים אותן במחזוריות קבועה
סיבה לדאגה: במחקר חדש התגלה שאוזון שנוצר בגלל זיהום אוויר נסחף עם הרוחות ופוגע בשדות מרוחקים
לקראת יום דב הקוטב העולמי: דו"ח על מצב הקוטב הצפוני חושף שהוא מתחמם בקצב מהיר פי שניים משאר העולם. ההתחממות המהירה והמסת הקרח המוגברת צפויות לגרום להתרבותם של אירועי קיצון של מזג האוויר בעולם כבר בשנים הקרובות
לצד היתרונות שמספקת התאורה המלאכותית לבני האדם, מחקרים שופכים אור חדש על השפעותיה השליליות עבור מגוון מינים של בעלי חיים – בהם עטלפים. מדוע השפעתה על אוכלוסיות של מיני עטלפים צריכה להדליק לנו נורת אזהרה?
צבוע מפוספס נצפה לאחרונה במפתיע ביישובי המרכז. האם יש סיבה לדאגה? כנראה שכן, אם אתם צבועים
לידיעת ציידי השיטפונות: מחקר חדש מראה ששיטפונות מדבריים גדולים מתרחשים דווקא אחרי סופות שנעות ממקום למקום באטיות
מה קורה כאשר צייד הורג את מנהיגת עדר הפילים? מחקר חדש מצא שהרשת החברתית של האם משמש את הבת כדי לשמור על יציבות העדר
זה מספר האנשים בעולם שאין להם גישה לשירותים פרטיים והיגייניים. מה יש לחדש כשמתמודדים עם אחת הבעיות העתיקות בעולם?
רחפנים, חתולים, מלכודות סולאריות ואפר מתים – הקדמה האנושית מייצרת סכנות חדשות לסביבה
טוב, כרגע זה נכון רק אצל זוחלים, כך אומר פרופ' שי מאירי שעמד בראש מחקר בינלאומי למציאת המאפיינים של אריכות חיים אצל לטאות ונחשים. ביום שני הוא יספר על המחקר בהרצאה במרכז חמד"ע בתל אביב
שתי חברות בינלאומיות ופיתוח ישראלי חדש מציעים טכנולוגיות לתפיסה של הפחמן הדו-חמצני מהאוויר ושימוש בו ליצירת דלקים ירוקים ולעידוד התנובה החקלאית בחממות
הכירו את מתקן המילוט לצבי ים, שעשוי להציל מאות צבים שנתפסים ברשתות דיג של ספינות מכמורת בישראל מדי שנה
מצאתם אבן משונה? חושבים שזה מאובן של יצור קדום? אין בעיה בכלל: אתר חדש יעזור לכם למצוא את שמו וללמוד על חייו
לאחר שלוש שנים של דיונים, אישרה בשבוע שעבר ועדת התכנון לתשתיות לאומיות את תכנית קציר המלח מהאגן הדרומי של ים המלח. מה המשמעות הסביבתית והכלכלית של התכנית, וכיצד היא תשפיע על האגם ההולך ונעלם?
פיתוח חדש מבטיח שתוכלו לטעון את הטלפון הנייד שלכם בכל מקום, בכל עת. זאת, כמובן, בהנחה שאתם מוכנים להשתמש בשתן של עצמכם
הלווייתן הכחול הוא שריד אחרון לעולם שבו שוטטו ממותות, קרנפי ענק וקנגורואים עצומים. לענקים הללו היה תפקיד חשוב בהשבת חומרי הזנה לטבע, איך מסתדרת המערכת האקולוגית בלעדיהם?
אובך מסוריה, צקלון בתימן, תחלואה בחיפה וועידה בפריז – השנה הייתה מלאה באירועים סביבתיים גדולים, חלקם בעלי השפעה אדירה על עתיד ישראל והעולם. "זווית" מציגה: סיכום שנת 2015
מערכת מחזור הנייר המשרדית הראשונה בעולם: מפסולת נייר לגיליון בגודל A4 בתוך כמה דקות
אמנם החורף רק התחיל, אבל מי שצולל באילת יודע שבחודשי הקיץ יש פקקי תנועה מתחת למים באתרי הצלילה הפופולריים. אולי כדאי לנצל את הזמן עד שעונת הצלילה תתחיל שוב, ולהשתמש בהצעה של סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון באילת ליצור שוניות מלאכותיות כדי להפחית את העומס באתרי הצלילה ולשמור על הטבע
חשבתם שהם חכמים סתם? עכשיו התגלה שדיונונים גם יכולים להסתיר את השדה החשמלי שלהם כדי לחמוק מטורפים
כמה הייתם מוכנים לשלם כדי שביתכם לא יוצף בחורף? תשובה לשאלה הפשוטה הזאת היא אחד המפתחות החשובים להיערכות העולמית לשינוי אקלים, כך לפי הגיאוגרף האוסטרלי ג'ון ברנט, שמאמין שזו סוגיה חברתית-כלכלית יותר מאשר רק מדעית
האם הסערה בסופ"ש תביא לנו שלג? זה בדיוק מה ששני מחשבי-על בהאנגר ענק באנגליה מנסים לבדוק. בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה אמיתית בחיזוי מזג האוויר, והיא חומקת בשקט מתחת לרדאר
הדרך שבה החקלאי מעבד את השדה משפיעה לא רק על היבול, אלא גם על עמידות הקרקע בפני שיטפונות ואפילו על אגירת מי התהום. לראשונה בישראל נעשתה הערכה כלכלית של שדות חקלאיים שמביאה בחשבון את כלל שירותי המערכת האקולוגית
מעצב הולנדי מציג פתרון סביבתי לדרי הרחוב: מעיל שהופך לשק שינה, עשוי מיריעות אוהלים ישנים
חורף גשום לא תמיד מועיל, כי יחד איתו מגיעים היתושים שמעבירים את קדחת מערב הנילוס. אז אולי עדיף חורף שחון? לא ממש, כי הקדחת תגיע בכל מקרה
בני אדם ובעלי חיים רבים נפגעים היום כתוצאה מעודף תאורה מלאכותית. ועדת מומחים מנסה לגבש המלצות לתכנית פעולה בנושא
53 מהחברות המובילות בעולם התחייבו לעבור להשתמש ב-100 אחוז אנרגיות מתחדשות. האם המהלך הזה ישפיע גם על המגזר הציבורי?
בשנים האחרונות נראה שמזג האוויר השתגע וענף החקלאות בכל העולם נפגע קשה. השאלה היא איך יתמודדו חקלאי ישראל עם שינוי האקלים, וד"ר נועם צ'כנובסקי מציע שתי דרכים אפשריות
כלכלת ישראל בסכנה: תוצאות מחקר חדש מראות ששינוי האקלים יגרום לעצירת הצמיחה הכלכלית בישראל עד 2055 ולהתכווצות משמעותית עד סוף המאה. וגם: מהי הטמפרטורה האופטימלית לכלכלה חזקה?
שפכי העקר, תוצר לוואי של הפקת שמן הזית בבית הבד, מפוזרים במטעי הזיתים בהמלצת המשרד להגנת הסביבה. אולם מחקר חדש מצא כי לפעולה זו השלכות שליליות על הקרקע ועל הזיתים
ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור
אחרי הקפה והקקאו, גם גידולי התה בעולם עלולים להימצא בסכנה עקב השפעות שינוי האקלים. האם מפעלי התעשייה הסיניים גורמים במו ידיהם להרס מורשת התרבות שלהם?
לא לסובלים מחרדת טיסות: שינוי האקלים צפוי לגרום ליותר כיסי אוויר, ביטולי טיסות ושינויי נתיבים. כיצד נערכים בענף התעופה להשפעות של האקלים המשתנה?
המחלוקות סביב הנוסח הסופי של הסכם פריז הביאו לדחייה של 24 שעות במועד החתימה עליו. קריאה בטיוטת ההסכם מלמדת שנכון לעכשיו יש יותר סימני שאלה מאשר הסכמות בקרב המדינות המשתתפות. האם בסופו של דבר נקבל הסכם היסטורי שישנה את העולם?
קריאה בטיוטה להסכם פריז, שאמור להיחתם מחר בצהריים מלמדת שנכון לעכשיו יש יותר סימני שאלה מאשר הסכמות בקרב המדינות המשתתפות. האם נקבל הסכם היסטורי, או רק עוד מסמך חסר שיניים?
תכנית ממשק משלבת מדענים במשרדי ממשלה כדי שיסייעו בעיצוב המדיניות הסביבתית של ישראל. הדוקטורט שלכם יכול להשפיע
למה גברים במערב ירושלים חשופים יותר לזרחנים אורגניים שמקורם בחומרי הדברה, מה ההשפעה על הורמוני המין ואיך אפשר למנוע את החשיפה לחומרים אלה?
תרומתה של ישראל למניעת שינוי האקלים ולהתמודדות עם השפעותיו יכולה להיות משמעותית, אך המדינה לא נרתמה עדיין לעניין ברצינות מספקת. עדיין אפשר לשנות את המצב ולקבוע יעדים שאפתניים יותר בתחום הפחתת פליטת גזי החממה l דעה
כל העולם דיבר בוועידת פריז לשינוי אקלים על צמצום פליטות גזי חממה, אבל בינתיים שכחו שצריך לדבר על שינוי האקלים שכבר החל ועל הצעדים שאפשר וצריך לנקוט כדי להסתגל אליו
פרופ' יואב יאיר, חבר הנהלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ודיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, מספר על הימים ראשונים של ועידת פריז לאקלים ועל תקוות להמשך הוועידה
אורוגואי הקטנטנה מצליחה לייצר 94.5 אחוז מתצרוכת החשמל שלה ממקורות מתחדשים ויש לה שאיפות גדולות גם לגבי הפחתת פליטות גזי החממה. נדמה שלמדינה קטנה אחרת שאנחנו מכירים בהחלט יש מה ללמוד ממנה
מחקרים מראים שהשינויים במחזור העונות בעקבות שינוי האקלים משפיעים גם על נדידת הציפורים בעולם
