חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול
מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים
האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?
בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?
כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה המרשימה – אך גם על מגבלותיה
האופניים של היום הם לא האופניים של פעם: צר לנו לבשר, אבל אחד מכלי הרכב הסביבתיים ביותר עובר גם הוא תהליך שהופך אותו למזהם יותר מבעבר. אז מה עושים? ממשיכים לדווש, ובוחרים את האופניים שלכם טוב יותר
נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?
ברחבי העולם, תפיסת וקיבוע פחמן דו-חמצני הוא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שמעבר לתפקידו החשוב במאבק במשבר האקלים – טומן בחובו גם פוטנציאל כלכלי גדול. כאומת ההיי-טק, ישראל יכולה וצריכה להוביל את העולם הצומח הזה
כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)
פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה – ולמתג מחדש את ישראל
זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?
בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר
מיהו ידידו הטוב ביותר של החקלאי? מסתבר שזהו הכלב: בשנים האחרונות כלבים מתגלים כאמצעי יעיל ביותר לזיהוי מזיקים שונים בחקלאות. איך הם עושים את זה ולמה מדובר במצב שבו כולם יוצאים מורווחים?
סימנים בקרח שמעידים על רצח של כלב ים, ביצי דמה שמסגירות טורפים מסתוריים וטביעות אצבע של דלקים במחלקה לזיהוי פלילי – גששות אחר עקבות וסימנים בשטח מספרת לחוקרים סיפורים שהאמצעים המתקדמים ביותר לא גילו (ויש גם חידון)
מה קורה כשנותנים טלפון חכם לקבוצת אנשים שמעולם לא השתמשו בסמארטפון? מחקר ישראלי חדש מראה כיצד השימוש בסמארטפון משנה את פעילות המוח וגורם לירידה בקשב ולחרדה חברתית
רשת הכבישים הגדולה ביותר בעולם שמתוכננת מראש עבור רכבים חשמליים מוקמת כיום באוסטרליה: 6,600 קילומטר של כבישים רצופי עמדות טעינה, שיאפשרו לנהגי הרכבים הללו לנהוג בבטחה – ללא חשש היתקעות בצד הדרך
ישראל נהפכה למרכז עולמי חשוב לפיתוח בשר מעבדה. הטכנולוגיה מתקדמת והבשר החדש הוא טעים, בריא וזול יותר מאשר בתחילת הדרך, אבל האם הצרכנים באמת רוצים לאכול אותו?
הכותנה מבזבזת מים, הצבעים מכילים כימיקלים, הכביסה מבזבזת אנרגיה ובסוף הבגד נקבר בתחתית הארון ואז באדמה. איך אפשר לצאת מהמעגל ולצמצם את ההשפעה הסביבתית של תעשיית האופנה?
הגז הטבעי נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו
פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?
צעד נוסף לאנרגיה הסולארית – צעד גדול לאדם: לאחרונה שוגרה חללית אמריקאית כדי לחקור את האפשרות לקלוט אנרגיה סולארית בחלל – ולשגרה לשימוש בכדור הארץ. האם נזכה לצרוך אנרגיה שהופקה בתחנות כוח בחלל החיצון עוד בימי חיינו?
תחום המחקר של הנדסה גנטית של צמחים משגשג בישראל, עם כ-100 קבוצות מחקר שמנסות להגביר את התפוקה החקלאית ולשפר את איכותה. מצד שני, בשנים האחרונות הוגשו שתי בקשות בלבד לשימוש מסחרי במוצרים שפותחו באמצעות הנדסה או עריכה גנטית. האם הפער הזה קשור לפחד בציבור מפני צריכת מזון מהונדס גנטית, או לביורוקרטיה הישראלית?
נהגים רבים לא רוכשים רכב חשמלי בגלל החשש שהסוללה לא תעמוד בהרגלי הנסיעה שלהם. כדי להתגבר על המכירות המדשדשות, מציעים מומחים ליצרניות הרכב לשנות תפיסה ולייצר רכבים חשמליים בשתי רמות סוללה: לנהג הרגיל ולנהג המקצועי
מיליארדי כוסות קפה חד-פעמיות מגיעות מדי שנה למטמנות האשפה בעולם ולא למיחזור. הסיבה: הכוסות אמנם עשויות מנייר, אבל הן מצופות בשכבת פלסטיק ולכן לא כלכלי למחזר אותן. ומה המצב בישראל?
מחקר חדש מציע להשתמש בקליפות של פירות הדר כחומר הדברה יעיל ובטוח הרבה יותר מבחינה סביבתית ובריאותית מאשר חומרי הדברה מלאכותיים
תוכנה חדשה מסייעת לזהות ג'ירפות על פי דפוסי הכתמים הייחודיים שעל פרוותן. חוקרים מקווים שזה יעזור לשמור על בעלי החיים הנהדרים האלה מהכחדה
תוסף אינטרנטי חדש מציע לצרכנים ולבתי עסק להפחית, ולו במעט, את טביעת הרגל הסביבתית של הקניות ברשת, באמצעות הפניית משאבים למיזמים אקלימיים נבחרים
פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?
חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?
גגות מחזירי קרינה הם אמצעי קל פשוט וזול להקטנת ההשפעה של השלילית של החום בשטחים עירוניים, אז למה לא משתמשים בהם מספיק בישראל?
"מטוסי הקרח" של נאס"א תיעדו במשך יותר מעשור את מצבם של הקטבים בכדור הארץ וסיפקו נתונים חשובים מאוד לחוקרי האקלים. כעת הם יוצאים לפנסיה
במעבדה של פרופ' אורי להב בטכניון מפתחים שיטות שיאפשרו להתפיל מי ים בצורה יעילה וחסכונית יותר. ביקור מעבדה: כתבה ראשונה בסדרה
יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות
חברת גוגל מפתחת אלגוריתם שמסוגל לחזות מראש כמה רוח תנשב ביממה הקרובה וכמה אנרגיה ניתן יהיה להפיק ממנה. האם ענקית הטכנולוגיה תצליח לתת דחיפה משמעותית לענף האנרגיות המתחדשות?
לרגל יום הקומפוסט הבינלאומי: בשורת המיקרואורגניזמים המועילים (EM), שהחלה ביפן בשנות השמונים, רושמת הצלחות בקרב חקלאים בישראל ויכולה להעשיר גם את הקומפוסט הביתי שלכם
השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה
לשאוב פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ולקבור אותו באדמה, או לשלוח לווייני מראות לחלל כדי שיחזירו את קרינת השמש? המדע מנסה להחליט האם קיימות שיטות יעילות ובטוחות להתערבות בוטה באקלים כדור הארץ כדי לבלום את משבר האקלים
סוללות הליתיום שמניעות את הטלפונים החכמים ואת המכוניות החשמליות שלנו הגיעו כנראה לקצה דרכן הטכנולוגית וגם החומרים מהם הן עשויות מציבים קשיים כלכליים וסביבתיים. אז מה יהיה הדבר הגדול הבא בתחום הסוללות והמצברים?
לאחרונה נחשף ששטחים נרחבים ביער האמזונס, חלקם אף מיושבים, נמכרים באין מפריע בפייסבוק. הרשת החברתית מתנערת מאחריות, הגורמים השלטוניים המקומיים משתפים פעולה, ויער הגשם הולך ונעלם לו מן המפה
תחשבו טוב לפני הכביסה הבאה: מעילי פליס ובגדים סינתטיים אחרים פולטים סיבי פלסטיק מיקרוסקופיים שנשטפים לים, פוגעים בדגים ומגיעים בסופו של דבר גם לצלחת שלנו
בכנס שנערך לאחרונה בישראל הוצג רעיון מהפכני להפחתת הנזק העצום שיוצרות סופות ברחבי העולם: הצבת 200 אלף משאבות ימיות שיתיזו מים קרים ממעמקי האוקיינוס על פני הים וכך יאטו את הסופות הקטלניות
התרעת צונאמי בחופי אשדוד? בינתיים מדובר רק בתרגיל, אבל מומחים מסבירים שגלים ענקיים כבר התנפצו בעבר על חופי ישראל, וממליצים איך כדאי להתכונן לפעם הבאה שזה יקרה
הכירו את טריטון: טכנולוגיה חדשה שמבטיחה לספק 15 אחוז מצריכת החשמל העולמית באמצעות אנרגיה מתחדשת מקרקעית האוקיינוס. האם היא תצליח לקיים?
אף שזכוכית נחשבת חומר אידיאלי למיחזור, אחוז המיחזור של אריזות זכוכית שואף לאפס וגם בקבוקי הזכוכית שנאספים תמורת פיקדון מיוצאים למיחזור בחו"ל. למה זה קורה?
תחליף קלקר מתכלה מקנדה פותר שתי בעיות בפיתוח חדש אחד: הוא גם ירוק יותר מהחומר המקורי – וגם משתמש בשאריות עצים, במקום שהן יחריפו את שריפות היער הרבות באזור