כשמדברים על זיהום פלסטיק, פעמים רבות מתייחסים לפגיעה בבעלי חיים ימיים. אבל חשוב לזכור גם את בתי הגידול ואת חיות הבר ביבשה. דוגמה נהדרת לכך היא קופים ופרימטים אחרים שחיים ביערות. דעה

היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?

מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון

יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים

פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?

בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)

לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל

לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות

כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

סיפורו של נחל התבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם

חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

מערכות להפקת גז לבישול ודשן מצואה אנושית עשויות להציל חיים במדינות שבהן בתי שימוש לא מחוברים לרשת הביוב. במחקר חדש נבדק כיצד אפשר לגרום ליותר אנשים לאמץ אותן, למרות החסם הפסיכולוגי הברור

דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. מדוע הדבר כה מדאיג, ומה המשרד להגנת הסביבה מתכוון לעשות בנושא?

בין השערוריות המתרבות, במונדיאל שייערך השנה בקטאר צפויה להיות גם נקודת אור: אחד מהמתחמים שבהם ייערכו המשחקים הוא האצטדיון המתפרק הראשון בעולם, ובחלקיו ייעשה שימוש חוזר לאחר גביע העולם (תיאורטית, לפחות)

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

במחקר חדש נמצא לראשונה שחלקיקי פלסטיק זעירים שנמצאים במים ובאוויר משפיעים על תפקוד התאים שבגופנו ועלולים לפגוע בהם

מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי שקשה לטפל בו. מחקר ישראלי-אמריקאי חדש מציע טכנולוגיה חדשה שתאפשר למחזר את הפלסטיק החקלאי בהצלחה וכך לצמצם את ממדי הבעיה

חוקרים סינים הצליחו לייצר חומר בעל תכונות מכניות ותרמיות מבטיחות יותר מפלסטיק, שעשוי מרכיבים טבעיים בלבד ומבוסס על המבנה של צדפות

ראש השנה הוא זמן מצוין לקחת על עצמנו הרגלים חדשים, שיהפכו את המעשים שלנו ביום-יום לחלק מהפתרון למשבר האקלים – במקום להיות המקור לבעיה

יוזמה חדשה קוראת לנו להסתכל אחרת על טקס ה"תשליך" המסורתי – ולהצטרף לצוותים שמנקים את הים מ"חטאי" הפסולת שהשלכנו לתוכו. הכירו את התשליך ההפוך

בישראל משתמשים בפי חמישה יותר כלים חד־פעמיים מאשר באירופה. הדרך לגמילה אינה מסתכמת במס החדש, ועוברת גם במנגנוני מחזור יעילים, ובעיקר בחינוך, בהתארגנות אישית ובהפחתת צריכה

חוקרים מפארק המיחזור חירייה בחנו את הפסולת שיוצרה על ידי תושבי מרכז הארץ ב"שנת הקורונה" – וגילו כמה ממצאים מפתיעים

מה אפשר לעשות עם המסכות החד-פעמיות אחרי השימוש? לרשת, לתעשייה ולאקדמיה יש כמה רעיונות יצירתיים, מעציצים וכיסויים לטלפון תוצרת בית ועד מזרנים וכבישים

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק - האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

התכנית החדשה לטיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית תכלול גם אופניים חשמליים, קורקינטים ממונעים וסוללות שנהפכו לפסולת. היבואנים כבר התחילו לזעוק גוועלד ולאיים בהעלאת מחירים, אבל מדובר במסגור בעייתי וחסר מעוף של הזדמנות אמיתית - לכולם

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לחברת מיחזור פורטוגלית אמור לפתח פתרון טכנולוגי מקורי לבעיית הפלסטיק החד-פעמי: להאכיל בו חיידקים

האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?

מחקר חדש מצא שזחלי חיפושיות מסוגלים לאכול קלקר, מה שעשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם בעיית פסולת הפלסטיק העולמית

האבטיח המלל"י מתוצרת ישראל מספק לנו שפע של גרעינים לפיצוח, אבל 97 אחוז ממנו מושלכים לפח ללא כל שימוש. מחקר ישראלי חדש מראה שאפשר לנצל אותו גם לייצור דלק (או אלכוג'ל)

חוקרים החליטו לבדוק כמה זמן באמת לוקח לפלסטיק להתפרק בים באמצעות פיסות לגו ששלו מהאוקיאנוס 

חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו ושעלולים לחדור דרך מערכת הנשימה לגופנו

פיתוח טכנולוגי חדש מאפשר למחזר בצורה יעילה יותר פסולת בטון וכך להפחית את הנזק הסביבתי שלו

היציאה מבידוד הקורונה החזירה רבים מאתנו לשגרת העבודה במשרד. הנה כמה רעיונות איך אפשר להפוך את סביבת העבודה החדשה/ישנה שלך לידידותית יותר לבריאות, לסביבה ולמצב הרוח שלך

בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה?

לרגל יום צמצום בזבוז המזון העולמי: פחים חכמים, שקיות זבל מתכלות, עיבוד אשפה מתקדם וחוות של זבובים שמפרקים פסולת. כך דרום קוריאה הפכה את עצמה למעצמה עולמית בתחום צמצום בזבוז המזון. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההצלחה הזה?

איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?

השימוש המתרחב בסיגריות אלקטרוניות, במיוחד בקרב בני נוער, מעורר דאגה בישראל ובעולם. אך המוצר החדש לא גורם רק נזק בריאותי, אלא גם מייצר נזק סביבתי בדמות פלסטיק, סוללות ופסולת אלקטרונית

חוקרים שוודים מציעים תהליך תעשייתי מורכב שיוכל להפוך פסולת פלסטיק לחומר גלם למוצרי פלסטיק חדשים. האם זו דרך לעגל את מסלול חייו של הפלסטיק?

מאז מלחמת העולם השנייה הצליח המין האנושי לדחוף את עצמו גם לתוך שכבות הקרקע והסלע. ברוכים הבאים לעידן גיאולוגי חדש: הפלסטוקן