שנהיה לראש ירוק ולא לזנב מזהם לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

כשהגניזה עולה על גדותיה על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

מדברים סביבה החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

טיהור מזהמים בניחוח תמר במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות

האם ישראל תהיה חלק מבעיית הפלסטיק – או חלק מהפתרון? כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

קהילה מפתחת נחל מפתח קהילה סיפורו של נחל התבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם

שקיות מחוץ לחוק חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק

תולדותיו הקודרות של נחל הקדרון עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

פלסטיק סביבתי בניחוח ים חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

מהאסלה לכיריים מערכות להפקת גז לבישול ודשן מצואה אנושית עשויות להציל חיים במדינות שבהן בתי שימוש לא מחוברים לרשת הביוב. במחקר חדש נבדק כיצד אפשר לגרום ליותר אנשים לאמץ אותן, למרות החסם הפסיכולוגי הברור

כיצד נפתור את בעיית פסולת הפלסטיק? דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

פליטות המתאן הנסתרות מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. מדוע הדבר כה מדאיג, ומה המשרד להגנת הסביבה מתכוון לעשות בנושא?

למחזר את האצטדיון בין השערוריות המתרבות, במונדיאל שייערך השנה בקטאר צפויה להיות גם נקודת אור: אחד מהמתחמים שבהם ייערכו המשחקים הוא האצטדיון המתפרק הראשון בעולם, ובחלקיו ייעשה שימוש חוזר לאחר גביע העולם (תיאורטית, לפחות)

מהארון שלנו למזבלות של אפריקה גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

הפלסטיק המיקרוסקופי שעלול לפגוע בתאים האנושיים במחקר חדש נמצא לראשונה שחלקיקי פלסטיק זעירים שנמצאים במים ובאוויר משפיעים על תפקוד התאים שבגופנו ועלולים לפגוע בהם

חקלאות לשימוש חוזר מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי שקשה לטפל בו. מחקר ישראלי-אמריקאי חדש מציע טכנולוגיה חדשה שתאפשר למחזר את הפלסטיק החקלאי בהצלחה וכך לצמצם את ממדי הבעיה

שנה חדשה וירוקה? ראש השנה הוא זמן מצוין לקחת על עצמנו הרגלים חדשים, שיהפכו את המעשים שלנו ביום-יום לחלק מהפתרון למשבר האקלים – במקום להיות המקור לבעיה

ההיפך מתשליך יוזמה חדשה קוראת לנו להסתכל אחרת על טקס ה"תשליך" המסורתי – ולהצטרף לצוותים שמנקים את הים מ"חטאי" הפסולת שהשלכנו לתוכו. הכירו את התשליך ההפוך

צדפה במקום פלסטיק? חוקרים סינים הצליחו לייצר חומר בעל תכונות מכניות ותרמיות מבטיחות יותר מפלסטיק, שעשוי מרכיבים טבעיים בלבד ומבוסס על המבנה של צדפות

חד"פ והעיר הגדולה בישראל משתמשים בפי חמישה יותר כלים חד־פעמיים מאשר באירופה. הדרך לגמילה אינה מסתכמת במס החדש, ועוברת גם במנגנוני מחזור יעילים, ובעיקר בחינוך, בהתארגנות אישית ובהפחתת צריכה

זבל של קורונה חוקרים מפארק המיחזור חירייה בחנו את הפסולת שיוצרה על ידי תושבי מרכז הארץ ב"שנת הקורונה" – וגילו כמה ממצאים מפתיעים

החיים השניים של המסכות החד-פעמיות מה אפשר לעשות עם המסכות החד-פעמיות אחרי השימוש? לרשת, לתעשייה ולאקדמיה יש כמה רעיונות יצירתיים, מעציצים וכיסויים לטלפון תוצרת בית ועד מזרנים וכבישים

להדביק את הפסולת פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק - האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

למה לזרוק כסף לפח? התכנית החדשה לטיפול סביבתי בפסולת אלקטרונית תכלול גם אופניים חשמליים, קורקינטים ממונעים וסוללות שנהפכו לפסולת. היבואנים כבר התחילו לזעוק גוועלד ולאיים בהעלאת מחירים, אבל מדובר במסגור בעייתי וחסר מעוף של הזדמנות אמיתית - לכולם

החיידקים הישראלים ימחזרו פלסטיק בפורטוגל שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לחברת מיחזור פורטוגלית אמור לפתח פתרון טכנולוגי מקורי לבעיית הפלסטיק החד-פעמי: להאכיל בו חיידקים

למחזר את שוק העבודה האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?

החיפושית שזוללת קלקר מחקר חדש מצא שזחלי חיפושיות מסוגלים לאכול קלקר, מה שעשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם בעיית פסולת הפלסטיק העולמית

אדום מבפנים, דלק מבחוץ האבטיח המלל"י מתוצרת ישראל מספק לנו שפע של גרעינים לפיצוח, אבל 97 אחוז ממנו מושלכים לפח ללא כל שימוש. מחקר ישראלי חדש מראה שאפשר לנצל אותו גם לייצור דלק (או אלכוג'ל)

ים של לגו חוקרים החליטו לבדוק כמה זמן באמת לוקח לפלסטיק להתפרק בים באמצעות פיסות לגו ששלו מהאוקיאנוס 

זהירות, יש פלסטיק בבריזה חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו ושעלולים לחדור דרך מערכת הנשימה לגופנו

המשרד של השכן ירוק יותר? היציאה מבידוד הקורונה החזירה רבים מאתנו לשגרת העבודה במשרד. הנה כמה רעיונות איך אפשר להפוך את סביבת העבודה החדשה/ישנה שלך לידידותית יותר לבריאות, לסביבה ולמצב הרוח שלך

אסטרטגיית יציאה מהחד-פעמי בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה?

הבוטניקה של הבטון פיתוח טכנולוגי חדש מאפשר למחזר בצורה יעילה יותר פסולת בטון וכך להפחית את הנזק הסביבתי שלו

אלופי העולם בלסיים מהצלחת לרגל יום צמצום בזבוז המזון העולמי: פחים חכמים, שקיות זבל מתכלות, עיבוד אשפה מתקדם וחוות של זבובים שמפרקים פסולת. כך דרום קוריאה הפכה את עצמה למעצמה עולמית בתחום צמצום בזבוז המזון. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההצלחה הזה?

שמח, מבדח ורב-פעמי איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?

פסולת אלקטרונית בתוך הפה השימוש המתרחב בסיגריות אלקטרוניות, במיוחד בקרב בני נוער, מעורר דאגה בישראל ובעולם. אך המוצר החדש לא גורם רק נזק בריאותי, אלא גם מייצר נזק סביבתי בדמות פלסטיק, סוללות ופסולת אלקטרונית

לייצר פלסטיק מפלסטיק חוקרים שוודים מציעים תהליך תעשייתי מורכב שיוכל להפוך פסולת פלסטיק לחומר גלם למוצרי פלסטיק חדשים. האם זו דרך לעגל את מסלול חייו של הפלסטיק?

אבן, ברזל, פלסטיק מאז מלחמת העולם השנייה הצליח המין האנושי לדחוף את עצמו גם לתוך שכבות הקרקע והסלע. ברוכים הבאים לעידן גיאולוגי חדש: הפלסטוקן

אירוע רב-פעמי ליטל אשכנזי-רודד רק רצתה להפחית את כמויות הכלים החד-פעמיים שהיא צורכת. היא לא תיארה לעצמה שהיא תוביל יוזמה חברתית-סביבתית שסוחפת אחריה אלפי אנשים בכל הארץ  

הפסולת עוברת את הגבול בעונת הסתיו ניתן לראות לאורך חופי ישראל נחילי פסולת פלסטיק גדולים. מאיפה הם מגיעים, למה דווקא עכשיו, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את ממדי התופעה?

פסולת על גדות הירקון מיזם מדעי-קהילתי חדש מציע לשכנים של נחל הירקון לקחת חלק במחקר שיעקוב אחרי סוגי הפסולת בנחל ומקורותיה וכך לסייע לשפר את מצבו

ביולוגי? מתכלה? או שזה בכלל לא משנה? האם ביו-פלסטיק עשוי מצמחים? האם פלסטיק מתכלה באמת מתפרק? הבלבול בין ההגדרות השונות של סוגי הפלסטיק השונים מקשה עלינו לעשות את הבחירה האחראית ביותר לסביבה