פסולת ומיחזור

מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון

היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?

יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים

פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?

בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)

לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו

כשמדברים על זיהום פלסטיק, פעמים רבות מתייחסים לפגיעה בבעלי חיים ימיים. אבל חשוב לזכור גם את בתי הגידול ואת חיות הבר ביבשה. דוגמה נהדרת לכך היא קופים ופרימטים אחרים שחיים ביערות. דעה

בזבוז מזון הוא תופעה שפוגעת בכיס של כולנו ובעיקר באלו שסובלים מאי-ביטחון תזונתי. מה הפתרון שמיזמים קהילתיים יכולים להציע?

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

בעולם שמחפש פתרונות "ירוקים" לשימוש בפלסטיק, לא פעם נשמעות הבטחות על חומרים חדשים ומתכלים שיחליפו את הפלסטיק המסורתי. מחקר חדש שבחן שקיקי תה מעלה תהיות על אחד מהתחליפים הנפוצים לפלסטיק

סטארטאפ ישראלי מציע להסתכל על 'סוף החיים של הבגד' מנקודת מבט אחרת. בתהליך פיתוח מהיר הצליחה חברת TextRe להראות פוטנציאל משמעותי לצמצום נזקי פסולת הטקסטיל, ואף להוכיח התכנות לרווחיות

מדינות החולקות נהרות ואגמים עם מדינות נוספות נתקלות באתגרים רבים. בניית שיתופי פעולה בנושא מים בצל משבר האקלים היא קריטית לביטחון המים של כולנו

ישראל היא שיאנית בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בסוף החודש עתיד להתקיים בדרום קוריאה מפגש שנועד לנסח אמנת פלסטיק בינלאומית, וגם ישראל צפויה להשתתף בו. מהי אותה אמנה ואיך היא תשפיע עלינו, אם בכלל?

פסולת היא מקור לזיהום ולריחות רעים, אבל זה לא חייב להיות ככה. איך בעזרת איסוף חכם של מידע אפשר לשפר את תהליך המחזור ואפילו לייצר אנרגיה לא מזהמת?

הזיהום בחלקיקי פלסטיק הוא צרה עולמית חמורה. זוהי קריאת השכמה להתייחס אליה בכובד ראש ולבצע מיפוי מסודר של הזיהום בישראל. דעה

כיצד ניהול נכון של פסולת יכול לשפר את איכות חיינו? ד"ר ריבה ולדמן, מומחית לפסולת, מציגה זוויות חדשות על שקית האשפה שלנו

טכנולוגיה מתקדמת של הדפסה בתלת-ממד מאפשרת ליצור קפסולות קטנות שהופכות למוצר קוסמטי, ומאפשרת לנו, הצרכנים, לקחת חלק פעיל בשמירה על הסביבה

תזכורות חכמות, הסברה אישית ושירות יציב התגלו כיעילים יותר מכל קמפיין שנועד לעודד אותנו להפריד את הפסולת שלנו. כעת, כשהתיקון לחוק האריזות יוצא לדרך, צריך ללמוד מכל הניסיון והידע שהצטברו כדי להצליח לרתום את הציבור. דעה

במשך עשרות שנים פעל דני מורגנשטרן ז"ל בחזית הדיון הציבורי ומאחורי הקלעים, לקידום שינוי מעשי בישראל. השפעתו ניכרת היום ותימשך בעתיד

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?

בזמן שהממשלה מקדמת הקמה של מתקני השבת אנרגיה מפסולת, מעניין לדעת שבירושלים כבר שרפו אשפה לפני יותר ממאה שנה, ויש לנו מה ללמוד מכך. דעה

פסולת פלסטיק היא יותר מכלים חד-פעמיים שנשארו מהפיקניק או משקית ניילון שהסתבך בה דולפין. חלקיקי פלסטיק נמצאו אפילו בגוף האדם. מהי אמנת הפלסטיק והאם היא תוכל לפתור את הבעיה?

הכריכים שההורים טורחים להכין בבוקר לילדים לא תמיד נאכלים. מחקר חדש מגלה איך מעורבות הילדים יכולה להפחית את בזבוז המזון

מחקר חדש מראה שדווקא משחקים יכולים להפוך את הפרדת הפסולת בבית להרגל מהנה. ולא רק בבית – גם ארגונים וחברות גדולות יכולים לשלב כלים חכמים לניהול יעיל וחסכוני של פסולת

הים לא מכיר בגבולות מדיניים – וכשמדינה אחת שופכת פסולת תעשייתית או ביוב גולמי לים, זו לא רק הבעיה שלה. בים התיכון, שבו ישראל חולקת גבול ימי עם לבנון, מצרים, קפריסין ועוד – כל החלטה מזהמת עלולה להתגלגל אלינו בגל הבא

בזבוז המזון אחראי לעשירית מפליטות גזי החממה בעולם, ותורם משמעותי לשינוי האקלים. שינוי האקלים בתורו מגביר את בזבוז המזון. האם חודש מודעות לנושא יעזור לשבור את המעגל?

הצטברות של פסולת והפינוי שלה הם בין הנושאים החמים ביותר בתחום הסביבה בישראל. מחקר חדש בחן תהליכים של כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל וגילה שם פעילות ערה בתחום

הפרויקט השכונתי בתל אביב "לירה שפירא" לא רק מצמצם את כמות הפסולת, אלא גם הופך אותה לאוצר שמייצר ערך סביבתי, ערך כלכלי וערך קהילתי

בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל

רבים מהנזקים של המלחמה ברורים מייד לעין. עם זאת, יש נזקים אחרים, שקטים יותר אך מטרידים לא פחות, שכוללים חומרים שמשתחררים בזמן הלחימה ומסכנים אותנו

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

מסע ביפן חושף את החדשנות, את תפיסת האחריות הייחודית ואת היופי שבניהול פסולת ביפן

לא כל אש נראית לעין: הסכנות שמתחבאות מאחורי סוגים שונים של שריפות שפוגעות בבריאות שלנו ובטבע

איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?

דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

בעולם שמתקשה להיגמל משימוש בפלסטיק, פתרונות קסם הם מצרך מבוקש. האם אנחנו בפתח של מהפכה סביבתית או שמא מדובר בגימיק ביולוגי?

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

איך זר פרחים לראש לחג השבועות מוביל לדרך מלאת התלבטויות על פלסטיק, רגשות אשם וחיפוש אחר "אקולוגיה שפויה"

במחקר חדש נמצא לראשונה שחלקיקי פלסטיק זעירים שנמצאים במים ובאוויר משפיעים על תפקוד התאים שבגופנו ועלולים לפגוע בהם

מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. מדוע הדבר כה מדאיג, ומה המשרד להגנת הסביבה מתכוון לעשות בנושא?

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

בין השערוריות המתרבות, במונדיאל שייערך השנה בקטאר צפויה להיות גם נקודת אור: אחד מהמתחמים שבהם ייערכו המשחקים הוא האצטדיון המתפרק הראשון בעולם, ובחלקיו ייעשה שימוש חוזר לאחר גביע העולם (תיאורטית, לפחות)

חגיגות רומנטיות כוללות פעמים רבות פסולת חד-פעמית, שאולי משמחת לרגע אבל משאירה אחריה זיהום שנשאר שנים. קבלו הצעת הגשה לוולנטיין דיי עם פחות נזק

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

מערכות להפקת גז לבישול ודשן מצואה אנושית עשויות להציל חיים במדינות שבהן בתי שימוש לא מחוברים לרשת הביוב. במחקר חדש נבדק כיצד אפשר לגרום ליותר אנשים לאמץ אותן, למרות החסם הפסיכולוגי הברור

חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו ושעלולים לחדור דרך מערכת הנשימה לגופנו

מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי שקשה לטפל בו. מחקר ישראלי-אמריקאי חדש מציע טכנולוגיה חדשה שתאפשר למחזר את הפלסטיק החקלאי בהצלחה וכך לצמצם את ממדי הבעיה

האם ביו-פלסטיק עשוי מצמחים? האם פלסטיק מתכלה באמת מתפרק? הבלבול בין ההגדרות השונות של סוגי הפלסטיק השונים מקשה עלינו לעשות את הבחירה האחראית ביותר לסביבה