מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון

פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?

יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים

בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)

היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?

לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו

כשמדברים על זיהום פלסטיק, פעמים רבות מתייחסים לפגיעה בבעלי חיים ימיים. אבל חשוב לזכור גם את בתי הגידול ואת חיות הבר ביבשה. דוגמה נהדרת לכך היא קופים ופרימטים אחרים שחיים ביערות. דעה

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

סטארטאפ ישראלי מציע להסתכל על 'סוף החיים של הבגד' מנקודת מבט אחרת. בתהליך פיתוח מהיר הצליחה חברת TextRe להראות פוטנציאל משמעותי לצמצום נזקי פסולת הטקסטיל, ואף להוכיח התכנות לרווחיות

ישראל היא שיאנית בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בסוף החודש עתיד להתקיים בדרום קוריאה מפגש שנועד לנסח אמנת פלסטיק בינלאומית, וגם ישראל צפויה להשתתף בו. מהי אותה אמנה ואיך היא תשפיע עלינו, אם בכלל?

בזבוז מזון הוא תופעה שפוגעת בכיס של כולנו ובעיקר באלו שסובלים מאי-ביטחון תזונתי. מה הפתרון שמיזמים קהילתיים יכולים להציע?

פסולת היא מקור לזיהום ולריחות רעים, אבל זה לא חייב להיות ככה. איך בעזרת איסוף חכם של מידע אפשר לשפר את תהליך המחזור ואפילו לייצר אנרגיה לא מזהמת?

בעולם שמחפש פתרונות "ירוקים" לשימוש בפלסטיק, לא פעם נשמעות הבטחות על חומרים חדשים ומתכלים שיחליפו את הפלסטיק המסורתי. מחקר חדש שבחן שקיקי תה מעלה תהיות על אחד מהתחליפים הנפוצים לפלסטיק

איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?

דו"ח חדש של האו"ם חושף נתונים מעוררי דאגה על ממדיה האדירים של פסולת הפלסטיק בים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה? (רמז: לא פלסטיק מתכלה)

מדינות החולקות נהרות ואגמים עם מדינות נוספות נתקלות באתגרים רבים. בניית שיתופי פעולה בנושא מים בצל משבר האקלים היא קריטית לביטחון המים של כולנו

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל

במחקר חדש נמצא לראשונה שחלקיקי פלסטיק זעירים שנמצאים במים ובאוויר משפיעים על תפקוד התאים שבגופנו ועלולים לפגוע בהם

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

ראש השנה הוא זמן מצוין לקחת על עצמנו הרגלים חדשים, שיהפכו את המעשים שלנו ביום-יום לחלק מהפתרון למשבר האקלים – במקום להיות המקור לבעיה

מערכות להפקת גז לבישול ודשן מצואה אנושית עשויות להציל חיים במדינות שבהן בתי שימוש לא מחוברים לרשת הביוב. במחקר חדש נבדק כיצד אפשר לגרום ליותר אנשים לאמץ אותן, למרות החסם הפסיכולוגי הברור

מדידות שבוצעו באחת המטמנות בישראל מעלות את החשש שהחישובים שעל בסיסם מוערכות פליטות גז החממה מתאן לא משקפים נכונה את המציאות. מדוע הדבר כה מדאיג, ומה המשרד להגנת הסביבה מתכוון לעשות בנושא?

האם ביו-פלסטיק עשוי מצמחים? האם פלסטיק מתכלה באמת מתפרק? הבלבול בין ההגדרות השונות של סוגי הפלסטיק השונים מקשה עלינו לעשות את הבחירה האחראית ביותר לסביבה

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

מדי שנה יוצר ענף החקלאות בישראל כמות של 40 אלף טון פסולת פלסטיק. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי שקשה לטפל בו. מחקר ישראלי-אמריקאי חדש מציע טכנולוגיה חדשה שתאפשר למחזר את הפלסטיק החקלאי בהצלחה וכך לצמצם את ממדי הבעיה

בישראל משתמשים בפי חמישה יותר כלים חד־פעמיים מאשר באירופה. הדרך לגמילה אינה מסתכמת במס החדש, ועוברת גם במנגנוני מחזור יעילים, ובעיקר בחינוך, בהתארגנות אישית ובהפחתת צריכה

חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו ושעלולים לחדור דרך מערכת הנשימה לגופנו

חוקרים החליטו לבדוק כמה זמן באמת לוקח לפלסטיק להתפרק בים באמצעות פיסות לגו ששלו מהאוקיאנוס 

בין השערוריות המתרבות, במונדיאל שייערך השנה בקטאר צפויה להיות גם נקודת אור: אחד מהמתחמים שבהם ייערכו המשחקים הוא האצטדיון המתפרק הראשון בעולם, ובחלקיו ייעשה שימוש חוזר לאחר גביע העולם (תיאורטית, לפחות)

מחקר חדש מצא שזחלי חיפושיות מסוגלים לאכול קלקר, מה שעשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם בעיית פסולת הפלסטיק העולמית

חוקרים שוודים מציעים תהליך תעשייתי מורכב שיוכל להפוך פסולת פלסטיק לחומר גלם למוצרי פלסטיק חדשים. האם זו דרך לעגל את מסלול חייו של הפלסטיק?

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לחברת מיחזור פורטוגלית אמור לפתח פתרון טכנולוגי מקורי לבעיית הפלסטיק החד-פעמי: להאכיל בו חיידקים

בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה?

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק - האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

מה אפשר לעשות עם המסכות החד-פעמיות אחרי השימוש? לרשת, לתעשייה ולאקדמיה יש כמה רעיונות יצירתיים, מעציצים וכיסויים לטלפון תוצרת בית ועד מזרנים וכבישים

חוקרים סינים הצליחו לייצר חומר בעל תכונות מכניות ותרמיות מבטיחות יותר מפלסטיק, שעשוי מרכיבים טבעיים בלבד ומבוסס על המבנה של צדפות

חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק

במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות

האבטיח המלל"י מתוצרת ישראל מספק לנו שפע של גרעינים לפיצוח, אבל 97 אחוז ממנו מושלכים לפח ללא כל שימוש. מחקר ישראלי חדש מראה שאפשר לנצל אותו גם לייצור דלק (או אלכוג'ל)

סיפורו של נחל התבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם

פיתוח טכנולוגי חדש מאפשר למחזר בצורה יעילה יותר פסולת בטון וכך להפחית את הנזק הסביבתי שלו

האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?