האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?

בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?

שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה

עבודה מדעית חדשה חושפת שרשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה – ונזק נקודתי, למשל עקב מתקפת טרור, עלול להשבית אותה לזמן רב. הפתרון: מעבר לרשת חשמלית מבוזרת, מבוססת אנרגיות מתחדשות

אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש

סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?

אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור

כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם

חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?

בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של שגרירת "זווית" בארה"ב מתלבטים האם להירשם למסלול "משרות ירוקות" בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?

לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת

מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים

משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?

זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?

בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר

הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו?

על פי ההתחייבויות של מדינת ישראל, בשנה הבאה נשב על המרפסת ונפיק 10 אחוזים מהחשמל שלנו ממקורות מתחדשים. האם אנחנו קרובים לעמוד ביעד הזה וכמה הוא רחוק מהמצב במדינות אחרות בעולם?

רשת הכבישים הגדולה ביותר בעולם שמתוכננת מראש עבור רכבים חשמליים מוקמת כיום באוסטרליה: 6,600 קילומטר של כבישים רצופי עמדות טעינה, שיאפשרו לנהגי הרכבים הללו לנהוג בבטחה – ללא חשש היתקעות בצד הדרך

דור שלם של ישראלים התרגל לקרצף כתמי זפת מכפות הרגליים אחרי ביקור בים. מאיפה הגיעה הזפת ולאן היא נעלמה? סיפור שמתחיל בהפיכה באיראן ומסתיים בשאלות לגבי עתידו של הים התיכון

שני מחקרים חדשים חושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה וגם ממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור הזה

הגז הטבעי נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא ימנע אותו

פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?

צעד נוסף לאנרגיה הסולארית – צעד גדול לאדם: לאחרונה שוגרה חללית אמריקאית כדי לחקור את האפשרות לקלוט אנרגיה סולארית בחלל – ולשגרה לשימוש בכדור הארץ. האם נזכה לצרוך אנרגיה שהופקה בתחנות כוח בחלל החיצון עוד בימי חיינו?

בני אדם ובעלי חיים רבים נפגעים היום כתוצאה מעודף תאורה מלאכותית. ועדת מומחים מנסה לגבש המלצות לתכנית פעולה בנושא

על פי מחקר ישראלי חדש, אם מדינת ישראל תנקוט בצעדים הנכונים, נוכל להגיע למצב שבו עד 100 אחוז מהחשמל במדינה יופק ממקורות מתחדשים בלבד עד 2030

בזמן שבתל אביב מחכים בחרדה לעבודות ממושכות על הרכבת הקלה, המצרים השלימו תוך פחות משנה פרויקט בניה ענק שזכה לשם תעלת סואץ החדשה. הבעיה היא שבדרך לשיקום מעמדה של מצרים בעולם, התעלמו המצרים מהפצרות המדענים למזער את הנזק הסביבתי שהמיזם החדש עלול לגרום לים התיכון

נהגים רבים לא רוכשים רכב חשמלי בגלל החשש שהסוללה לא תעמוד בהרגלי הנסיעה שלהם. כדי להתגבר על המכירות המדשדשות, מציעים מומחים ליצרניות הרכב לשנות תפיסה ולייצר רכבים חשמליים בשתי רמות סוללה: לנהג הרגיל ולנהג המקצועי

בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק בזנבות של התחייבויות משפטיות קודמות, שלא יפגעו בנחישות האמריקאית להוביל את המאבק העולמי במשבר האקלים?

הישראלים צורכים 3.1 מגבונים לחים מדי שנה. להתמכרות הזאת יש מחיר כבד מבחינה כלכלית, בריאותית וסביבתית. אז איך אפשר להיגמל מהניגוב?

אסדה שתוצב כעשרה קילומטר מערבית לחוף דור ושמיועדת לספק גז טבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים כבר נמצאת בשלבי פיתוח והקמה מתקדמים. האם היא בטוחה לבריאות ולסביבה? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המאבק הסביבתי המרכזי של 2018

ועידת גלזגו וההחלטות האנמיות שהתקבלו בה הוציאו לרבים את האוויר מהמפרשים. עם זאת, חשוב לשמור על אופטימיות, כי שינוי אמיתי יכול להגיע גם מהזירה העירונית והמקומית שלנו

מודל "שלם כפי שתזרוק", על פיו המשתמשים מחויבים על פי כמות הפסולת הביתית אותה הם הוציאו לאיסוף בפועל, מיושם כבר באירופה, בארצות הברית ובאסיה. האם צריך לאמץ אותו גם בישראל?

דעה: הפסקת ההשקעה באנרגיה הגרעינית לאחר אסון צ'רנוביל הגדילה את התלות של מדינות אירופה בדלקי מאובנים מרוסיה. מצב זה איפשר לרוסיה לפלוש לאוקראינה באין-מפריע ואף עלול להוביל דווקא לאסון גרעיני כעת, כשרוסיה כובשת כורים גרעיניים פעילים ומושבתים

יש גזים שמזיקים לאוזון, אבל לא גורמים לשינוי האקלים ויש כאלה שלא לא פוגעים באוזון, אבל מזרזים את ההתחממות הגלובלית. מבולבלים? כבו את המזגן ותתחילו לקרוא

ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?

כיצד תיראה דליפת נפט מול חופי ישראל? צוות חוקרים מיפה את מסלולי ההתפשטות האפשריים של כתם הנפט, וגילה שישראל לא תהיה הנפגעת היחידה

סדרת הטלוויזיה החדשה על אסון צ'רנוביל החזירה לשיח הציבורי את סכנות השימוש באנרגיה גרעינית לייצור אנרגיה. עם זאת, לצד הסכנות יש גם יתרונות לא מבוטלים לשיטה. האם נראה כורים לייצור חשמל גם בישראל?

בדיקה של המשרד להגנת הסביבה גילתה שהמערכות להשבת אדי דלק בתחנות הדלק בישראל מתפקדות כמו שצריך, אבל לא מונעות לחלוטין פליטת חומרים מסוכנים לאוויר. אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את החשיפה בזמן התדלוק?

בשנים האחרונות עולות קריאות להציב פאנלים סולאריים מעל חניונים, זאת כדי להגדיל את היקף הפקת האנרגיה המתחדשת מבלי לפגוע בשטחים פתוחים

חברת גוגל מפתחת אלגוריתם שמסוגל לחזות מראש כמה רוח תנשב ביממה הקרובה וכמה אנרגיה ניתן יהיה להפיק ממנה. האם ענקית הטכנולוגיה תצליח לתת דחיפה משמעותית לענף האנרגיות המתחדשות?

השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה

מדענים מזהירים: פליטה מוגברת לאטמוספרה של גזי חממה דחתה את עידן הקרח הבא ב-50 אלף שנה

דעה: ההסתמכות על הגז הטבעי ועל דלקי מאובנים אחרים עלולה שלא להספיק כדי להגן על ישראל מפני משברים אנרגטיים, כמו זה שהתפתח בסתיו האחרון – אלא רק להחמיר את משבר האקלים. הדרך הנכונה לפעול היא להשקיע יותר באנרגיות מתחדשות

כ-80 אחוז מהפסולת בישראל מועברת לאתרי הטמנה, שם היא פולטת גזי חממה, מזהמת את הקרקע ואת מי התהום, תופסת שטחי קרקע נרחבים, פוגעת בנוף ויוצרת מפגעי ריח. תכנית חדשה אמורה להקטין את ממדי הבעיה

ישראל נמצאת היום במשבר מים חמור. אחד הפתרונות הפשוטים והיעילים לבעיה הוא ניצול מיטבי של מי הגשם – כיצד אפשר להפוך כל גג, כביש ומדרכה בישראל למקור מים?

הכירו את טריטון: טכנולוגיה חדשה שמבטיחה לספק 15 אחוז מצריכת החשמל העולמית באמצעות אנרגיה מתחדשת מקרקעית האוקיינוס. האם היא תצליח לקיים?