מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?
בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
בימי מלחמה לא תמיד קל להיות חזקים או לדמיין את היום שאחרי, אך בעלי חיים וצמחים שונים מלמדים אותנו שאפשר לשרוד ולגלות חוסן גם בתנאים עוינים ומאתגרים. שלל דוגמאות מציעות שאם הטבע מצליח להשתקם, גם אנחנו יכולים
הדברה יעילה מדי? מחקר ישראלי חדש מצא שציפור עם תיאבון בריא בשם אנפית הבקר, שתפוצתה בארצנו התרחבה בשני העשורים האחרונים – עלולה גם לפגוע במגוון הביולוגי המקומי
מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה
בין הפעילות המבצעית לשמירות, חיילי מילואים מגלים את בעלי החיים והצמחים שבסביבת הבסיסים שלהם. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצים ברשתות החברתיות. "המפגש עם הטבע מאפשר לנו ולהירגע ולנשום לרגע", מספר אחד מהם
האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך
מחקר חדש מתחקה בשיטות גנטיות חדשניות אחרי מוצאן של הדבורים, וחושף שהן התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. חומר למחשבה לצד צנצנות הדבש המפתות של החג
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
סקירה חדשה חושפת שעל אף ש-30 שנות מאמצי ההגנה על העופות הדורסים בישראל מועילים רבות להתאוששותם, זה עדיין לא מספיק – ומינים שונים נמצאים בסיכון חמור. הפתרון: לעשות יותר
המלחמה הפכה את החילוץ והטיפול בחיות בר פגועות – שמאתגרים גם בזמנים רגילים – למורכבים מאי-פעם. כך מצילים את חיות הבר בימי מילואים ואזעקות
סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
לפעמים לא טוב לראות את האור: מחקר חדש ונרחב למדי מצא שזיהום אור פוגע ברבייתם של אלמוגים ובכך מקטין את הסיכוי להישרדות השוניות ברחבי העולם
מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה
מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?
בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו
מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים
איטס קומפליקייטד: מחקר ישראלי חדש מוכיח שגם מערכות יחסים בטבע עשויות להפתיע. הלגינון המוארך, דג פולש שנחשב לבעייתי עבור אוכלוסיית הדגים המקורית של חופי ישראל – התגלה דווקא כידידם של המקומיים ואויבם של פולשים אחרים
עולות על גל החום: מחקר ישראלי חדש מצא ששלבי חייה הצעירים של המדוזה הנפוצה ביותר בישראל משגשגים בתנאי חום, שעתידים רק להחריף לאור עליית הטמפרטורות העולמית. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק ממנה באזורים אחרים וקרירים יותר של הים התיכון – תתאכזבו לגלות שכנראה גם לים של ספרד היא עתידה להגיע
הכחוליות (ציאנובקטריה) מוכרות היטב לישראלים רבים מהפעמים שבהן הן צובעות את הכינרת בחום-ירוק. כעת, מסתבר שפעולות בני האדם השפיעו על התרבותם עוד לפני אלפי שנים
כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה המרשימה – אך גם על מגבלותיה
לאורך קיומה, הטבע והחקלאות היו חלק משמעותי מהמסורת היהודית. חשוב לזכור זאת כשאנחנו מחליטים כיצד לחגוג את ל"ג בעומר הקרב ובא
גרימת אלרגיה, לכלוך ופגיעה במינים אחרים: במאה השנים האחרונות עץ פולש בשם ינבוט הכה שורשים בישראל, ובקרוב הוא עתיד להישתל בטיילת החדשה באילת. מאמר חדש – שלו מתווסף מכתב של מדענים מוטרדים – קורא לעצור את שתילתו לפני שהוא יפגע בתיירים, בשכניו העצים וגם באלמוגים
חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה
ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה עוד ועוד גני פרי ש"נלחמים" בשרפות ברחבי הארץ?
מסתבר שבעל החיים הגדול ביותר בעולם הוא גם "פעיל" משמעותי במאבק הסביבתי: מחקר חדש ממחיש את התפקיד החשוב של הלווייתנים בהפחתת הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, שנוכחותו מחריפה את המשבר האקלים
מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"
מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות משה רבנו לפסיכולוג שלהן? ומי שורדים בזכות צבא של מאבטחות מסוממות?
חיזוק חיובי למוניטין העכבישי: מחקר חדש מצא שמין של עכביש – שמצוי גם בישראל – יכול להגן על עגבניות מפני מזיקים נפוצים
מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי שהוא לא ייעלם מהעולם
אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
אזורי המעבר שבין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים, כמו אלה שמסביב לקריית שמונה, נחשבים לפגיעים ביותר משריפות. שיקומם יהיה מאתגר במיוחד, אך האם זאת הזדמנות לעתיד ירוק יותר?
האיקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי השיקום
דו״ח מצב הטבע של המארג מצביע על התדרדרות במצב הזוחלים בארץ. מי הם המינים שנמצאים בסכנה, ואיך אפשר לשנות את המגמה לפני שיהיה מאוחר מדי?
פרופ׳ משה שחק מספר כיצד התגלגל להיות חוקר מדבר ואיך השבלולים שחקר הפכו לחלק חשוב בחייו – ריאיון חגיגי עם זוכה פרס מפעל חיים
בשורות משמחות לעירוניים שבינינו: מחקר אמריקאי חדש מצא שערים צפופות יותר הן לא בהכרח ירוקות פחות. איך זה הגיוני, ומה מצבו של הטבע במרחבים האורבניים שלנו בישראל?
היא כמעט בלתי נראית, הנשיכות שלה כואבות וממושכות והכי גרוע - היא נמצאת עכשיו כמעט בכל מקום. נמלת האש היא בין המינים הפולשים המזיקים ביותר בישראל, אך כעת תוכנית פעולה חדשה של המשרד להגנת הסביבה אמורה להפוך את הקערה על פיה
קריאת השכמה: מחקר בינלאומי חדש מצא ש"האב הקדמון" של התרנגול שכולנו מכירים – עלול להעלם לחלוטין. מדוע זה צריך לעניין את כולנו?
מחקר ישראלי חדש בדק כיצד נוכחות זאבים משפיעה על פעילות יונקים גדולים. הממצאים מחזקים את חשיבותו של הטורף בשמירה על תקינות המערכת האקולוגית
בבנק הגנים הישראלי מתמקדים באיסוף זרעים של כמה שיותר צמחים שגדלו בשטחי הנגב המערבי ומחכים ליום שבו יוכלו לחזור ולשתול אותם
מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו
משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?
מחקר ישראלי חדש חושף את השפה המורכבת של שפני הסלע ומראה לראשונה עדות לקיום דיאלקטים שונים בקרב אוכלוסיות שפנים בארץ
סימנים בקרח שמעידים על רצח של כלב ים, ביצי דמה שמסגירות טורפים מסתוריים וטביעות אצבע של דלקים במחלקה לזיהוי פלילי – גששות אחר עקבות וסימנים בשטח מספרת לחוקרים סיפורים שהאמצעים המתקדמים ביותר לא גילו (ויש גם חידון)
מיהו ידידו הטוב ביותר של החקלאי? מסתבר שזהו הכלב: בשנים האחרונות כלבים מתגלים כאמצעי יעיל ביותר לזיהוי מזיקים שונים בחקלאות. איך הם עושים את זה ולמה מדובר במצב שבו כולם יוצאים מורווחים?