שני חוקרים ישראלים אספו נתונים מרחבי העולם ומצאו קשר מדאיג בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לרמת התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה

מחקר מדעי חדש מצא דרך לאתר את זהותן האמיתית של חברות שמבצעות עבירות דיג במים הבינלאומיים ושפוגעות במערכות הטבעיות של האוקיינוסים

שאריות לוויינים, חתיכות טילים ופיסות ציוד אחרות מרחפות כיום סביב כדור הארץ ועלולות לפגוע בחלליות ובמתקנים פעילים. חברה שוויצרית תתחיל בקרוב לנסות ולפנות את הפסולת הזאת במבצע הניקוי החללי הגדול ביותר עד כה

על פי הערכות, רוב מיני בעלי החיים שעדיין לא התגלו בעולם הם טפילים, שמהווים כ-50 אחוז מעולם החי. יוזמה מדעית חדשה מבקשת למפות בצורה יסודית יותר את הטפילים וכך גם לדעת יותר על השפעתם על האדם

חוקרים גילו שקרחונים בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי העבירו ביניהם במשך עשרות אלפי שנים מסרים שמשפיעים על מפלס פני הים. כיצד שינוי האקלים שאנחנו נמצאים בעיצומו מושפע ומשפיע על התהליך הזה?

תכנית החילוץ הירוקה, שאותה יזמו והכינו יחד ארגוני סביבה וחברה, הגיעה לוועדת הכלכלה בכנסת. האם הרשויות בישראל יאמצו אותה?

בעוד כמה שבועות יצאו לדרך העבודות על פרויקט הזרמת הנפט הגדול ביותר באפריקה, שעתיד לחצות בתי גידול של בעלי חיים נדירים ושעלול לגרום לנזק עצום לשמורות טבע יבשתיות וימיות במקרה של תקלה או דליפה 

נדמה שהקורונה השתלטה על כל חלקה טובה השנה, אבל במקביל למשבר הזה התרחשו עוד הרבה סיפורים סביבתיים קטנים וגדולים ב-12 החודשים האחרונים 

הצפות הנחלים אחרי הגשם גורמות לכך שבעלי חיים רבים מוצאים מפלט מהזרם החזק בשלוליות חורף עונתיות. אלא ששם הם חשופים לפגיעה קטלנית מגלגלים של ג'יפים וכלי רכב אחרים. אז איך אפשר לשמור עליהם?

ההצפות והשיטפונות שמביאים אתם אירועי הגשם החזקים גורמים לפגיעה בשטחים חקלאיים רבים. מומחים מתחומים שונים מנסים למצוא דרכים לצמצם את ממדי הבעיה, אבל מה עושים כאשר הפתרון נמצא מחוץ לשדה?

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם המיוצר במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית? 

מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה מציגים תכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל ממשבר הקורונה, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך – דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל

פיטר דירמן, ממציא בריטי עצמאי ללא הכשרה מדעית מסודרת, פיתח מערכת לאגירת אנרגיה המבוססת על הקפאת אוויר נוזלי. האם הרעיון שלו יחולל מהפכה בתחום האנרגיות המתחדשות?

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לחברת מיחזור פורטוגלית אמור לפתח פתרון טכנולוגי מקורי לבעיית הפלסטיק החד-פעמי: להאכיל בו חיידקים

דעה: משבר האקלים העולמי משפיע באופן דרמטי גם על הדרך שבה מתנהלים צבאות ומערכות ביטחוניות אחרות. ישראל צריכה להיערך למציאות החדשה הזאת עוד היום

הם תזזיתיים, הם אגרסיביים, הם מחסלים יריבים ומשבשים את המערכת הטבעית ביערות שאליהם הם מגיעים. הכירו את שלשולי האמינתאס, הסכנה המיניאטורית של עולם הטבע. האם הם יגיעו גם לישראל?

דו"ח חדש חושף שהפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בתרומתם להחרפתו של משבר האקלים – ושכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון גדולה פי שניים מהכמות שמיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם

מדענים הצליחו ליצור מכשיר שמבצע פוטוסינתזה באופן מלאכותי – ושממיר פחמן דו-חמצני ומים באמצעות אור השמש לדלק ידידותי לסביבה

המשרד להגנת הסביבה מכין תכנית חדשה לטיפול בפסולת בישראל, זאת אחרי שכמה תכניות להתמודדות עם בעיית הפסולת אושרו ובוטלו בכל פעם ששר חדש מונה לתפקיד. האם המיזמים להקמת מתקנים לשריפת פסולת לשם השבת אנרגיה שהשרה גמליאל עיכבה שוב ייצאו לפועל, או שאולי יימצא פתרון מקיף יותר לבעיה?

מיזם חדש של חברות בינלאומיות קורא לציבור לקחת אחריות על משבר האקלים ולשנות את הרגלי הצריכה שלו. אולם, האם האזרח הקטן הוא באמת מי שצריך לחולל את השינוי הגדול, או שאולי התאגידים רק מנסים לגלגל מעליהם את האחריות למצב?

המעצבת הישראלית אנאי גרין מספרת על Lumiweave, פיתוח חדשני שיכול לספק צל ואור למרחב הציבורי ושזיכה אותה בפרס הראשון בתחרות טכנולוגית מקיימת בינלאומית יוקרתית. האם בקרוב גם נראה אותו בתל אביב?

פרופ' ג'נט פליטווד, מומחית אמריקאית לבריאות הציבור, מודאגת מהדרכים השונות שבהן הקורונה יצרה וממשיכה ליצור חוסר-ביטחון תזונתי בעולם (וגם בישראל) ומציעה לשלב מדענים בתהליך קבלת ההחלטות כדי להתמודד עם הבעיה

שינוי האקלים צפוי להחריף את תופעת סחף הקרקע המשמשת לחקלאות ולגרום לירידה ביבולים ולעלייה במחירים – כך עולה ממחקר בינלאומי חדש. בישראל, מנסים המומחים של משרד החקלאות לקדם תכניות שיעודדו חקלאים לפעול כדי לצמצם את ממדי הבעיה

מקדם הצעות חוק בתחום האנרגיה הנקייה, כותב ועורך מגזין בינלאומי של בני נוער, מככב בקמפיין של "גאפ", מתמחה בבית הלבן ומפגין בכל יום שישי מול הקונגרס. הגיע הזמן להכיר את ג'רום פוסטר השני, סטודנט בן 18 ואחד ממנהיגי העתיד של התנועה הסביבתית בעולם

אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות להיגמל מדלקי המאובנים ולהגיע למשק מאופס פליטות עד 2050. זו המגמה השלטת בעולם, ואם לא נשנה מסלול אנחנו עלולים לשלם מחיר כלכלי כבד

בעוד שמשבר האקלים העולמי טומן בחובו איומים רבים על החי והצומח בישראל, בעיקר בגלל העלייה בטמפרטורות, יש כמה בתי גידול מקומיים שדווקא צפויים להרוויח בעקבות המציאות החדשה

חוקרים בוחנים האם תגובות כימיות של צמחים עשויות לסייע באיתור שרידי אדם בטבע, גם בתנאי שטח קשים במיוחד

פיתוח חדש מאפשר להשתמש במדפסות תלת-ממד כדי לבנות בתים מאדמה – וכך לצמצם את הנזק הסביבתי העצום של תעשיית הבטון

הבנק הגדול ביותר בארצות הברית הודיע כי הוא נרתם למאבק במשבר האקלים, באמצעות ניהול תזרים השקעות המעודד צעדים ופעולות להפחתת פליטת גזי חממה. האם בקרוב נראה גם מוסדות פיננסיים בישראל מתקדמים בכיוון הזה?

קארמה איז אה ביץ': מכרה הפחם הפעיל האחרון באזור הסמוך לקוטב הצפוני הוצף במים, שמקורם בקרח שנמס בעקבות משבר האקלים

במערב תאילנד נמצאו טיגריסים בטבע בפעם הראשונה מזה ארבע שנים, אך כלל לא בטוח שזה אומר שהמאבק להגן עליהם אכן מצליח

שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר שינויים מהותיים בחברה, בכלכלה ובביטחון: משבר האקלים

יוזמה חדשה של מדענים מציעה להעניק שמות לגל החום הקטלניים שמספרם הולך וגובר בגלל שינוי האקלים, כפי שקורה עם הוריקנים, זאת על מנת להגביר את המודעות אליהם בקרב הציבור הרחב

מחקר חדש מצא שזחלי חיפושיות מסוגלים לאכול קלקר, מה שעשוי לסייע בעתיד בהתמודדות עם בעיית פסולת הפלסטיק העולמית

משבר הקורונה מיקד את תשומת הלב הציבורית בחיכוך ההולך וגובר בין בני האדם לחיות בר ולסכנות הטמונות בו. כיצד אפשר להגביל את הסחר בבעל חיים מוגנים, שמגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה ברחבי העולם, ומה נעשה בנושא בישראל?

בניגוד למגמת שינוי האקלים העולמי, יש אזור בצפון האוקיאנוס האטלנטי שדווקא מתקרר. מחקר חדש מסביר את התופעה האקלימית הייחודית הזאת

מחקר ישראלי ראשון מסוגו בדק מהן ההשפעות הסביבתיות והאקלימיות של מי השתייה שלנו, החל מנקודת המוצא שלהם, דרך מתקני ההתפלה, הצנרת ועד שהם מגיעים לצרכן

מחקרים חדשים מראים שהגדלת מספר העצים בעיר עשויה למנוע מקרי מוות ואף לסייע להיאבק בנגיפים

קבלת החלטות מושכלת תלויה, כמובן, בנתונים מהימנים - אך נראה שקיים מחסור במידע כזה בישראל. מומחים מסבירים מה חסר בתהליך קבלת ההחלטות בזמן משבר הקורונה

דעה: חברות הביטוח הגדולות נפגעו בשנים האחרונות ממשבר האקלים, אך גם נושאות באחריות היסטורית להידרדרות במצב. כעת עליהן להחליט האם הן ימשיכו להיות חלק מהבעיה או שיהפכו לכלי מרכזי לפתרונה

מחקר חדש מלמד כיצד היעלמות ערפילי החוף משפיע לרעה על מערכות אקולוגיות התלויות בהם כמקור כמעט בלעדי למים. גם בישראל המגמה הולכת ומתבררת

החצר האחורית של חולון צפויה לקבל מתיחת פנים משמעותית. מבט ראשון אל התכניות לחבר את הטבע לעיר ולתושביה

מה המשמעות האמיתית של הדירוג של ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ייצור חשמל סולארי מתוך כלל צריכת החשמל במשק? מבט אל האותיות הקטנות של שוק האנרגיה הישראלי

אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, ויחד עימה מזנק גם הביקוש למזון. בחממה האקולוגית בעין שמר דור העתיד כבר בוחן את שיטות החקלאות שיאפשרו ייצור יעיל יותר של מזון במטרה לספק לעולם ביטחון תזונתי. האם שיטת ההידרופוניקה היא אחת מהן?

גל החום שפוקד את סיביר בתקופה האחרונה צריך להדאיג אותנו מאוד, בעיקר אם מחברים אותו לתופעות סביבתיות אחרות שמתרחשות במקביל באזור

מחקר אמריקאי חדש מציג פיתוח טכנולוגי שיאפשר להשתמש בביצים כדי לשמור על הטריות של פירות וירקות וכך למנוע בזבוז מזון

דעה: עלייה במקרי האלימות המגדרית היא אחת ההשפעות המושתקות של משבר האקלים. השינוי צריך להתחיל במודעות של פעילי הסביבה והאקלים לממדי התופעה

ייבוא של סוסים, ביזונים ואיילים לאזור הארקטי עשוי למלא חלק משמעותי בשימור קרקעות הפרמפרוסט והאטת תהליכי ההתחממות הגלובלית - זו לפחות המסקנה של מחקר תיאורטי שנערך לאחרונה. האם יש טעם להוציא אותו לפועל?

חברה בריטית תבצע בקרוב ניסוי מסקרן שאמור לפגוע בהתפתחותן של זחלים ממין נקבה וכך לסייע לנו במלחמה בבעל החיים המסוכן ביותר בעולם

מחקר חדש מציע להאכיל דבורים, שמשחקות תפקיד חשוב מאוד בהאבקת גידולים בחקלאות, במזון המבוסס על אצות

דעה: המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות   

מיזם בינלאומי שאפתני מבקש לרתום את כוח ההיתוך הגרעיני לייצור אנרגיה נקייה. אם הכול יעבוד לפי התכניות, בעוד חמש שנים הוא יכנס לפעולה (ובעוד 15 שנה אולי אפילו יתחיל לייצר חשמל)

היציאה מבידוד הקורונה החזירה רבים מאתנו לשגרת העבודה במשרד. הנה כמה רעיונות איך אפשר להפוך את סביבת העבודה החדשה/ישנה שלך לידידותית יותר לבריאות, לסביבה ולמצב הרוח שלך

ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שפליטות עצומות של פחמן דו-חמצני מפעילות געשית היו הגורם להכחדת מינים המונית שהתרחשה לפני כ-200 מיליון שנה

דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך ליישם את זה גם על האיומים שמייצר משבר האקלים

האם ניתן לחטא ולעשות שימוש חוזר במסכה פנים חד-פעמית? האמריקאים כבר אישרו תהליך שמאפשר להתגבר על מחסור במסכות המיועדות לצוות רפואי

אחרי שהעולם יתמודד בהצלחה עם משבר הקורונה, תשומת הלב של ישראל צריכה להיות קידום פעילות אינטנסיבית בתחום החדשנות האקלימית, כדי למקם את עצמה כמובילה במציאת פתרונות ל"אתגר הגדול הבא" של האנושות

בהולנד ובמדינות אחרות כבר החלו לחפש אחר הימצאות קורונה במי השפכים העירוניים. צעד זה יכול לכאורה לחסוך הרבה בדיקות פרטניות ולקדם התמודדות יעילה יותר עם הנגיף. האם גם בישראל יאמצו בקרוב את המודל?

אלפי איטלקים יצאו בשבוע שעבר למרפסות שלהם. הפעם הם לא שרו, אלא לקחו חלק במחקר מדעי שניצל את סגר הקורונה כדי לבדוק את היקפו של זיהום האור העירוני

הצצה אל כמה אתרי תיירות מסקרנים שהקורונה לא הגיעה אליהם (עדיין)

בשנים האחרונות מתו תוך זמן קצר מיליוני כוכבי ים, מאות אלפי אנטילופות, עשרות אלפי עטלפים ועוד המוני בעלי חיים במקומות שונים מסביב לעולם. מה גורם לאירועי התמותה ההמוניים האלה?

מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח? מאמר חדש מנסה לתת תשובה סופית לדילמה המוכרת

דעה: חייבים להתמודד עם השפעות הקורונה, אבל גם בימים אלו אסור להזניח את הטיפול במשבר האקלים ובנושאים סביבתיים אחרים

באילת מתכוננים לקיץ הלוהט שממתין להם ומפתחים טכנולוגיה חדשה שתפחית את צריכת החשמל של המזגנים

כיצד משפיע השינוי בהתנהגות האנושית בזמן הקורונה על הסביבה? והאם השינוי הזה יימשך גם אחרי שנצא מהבידוד?

"מטוסי הקרח" של נאס"א תיעדו במשך יותר מעשור את מצבם של הקטבים בכדור הארץ וסיפקו נתונים חשובים מאוד לחוקרי האקלים. כעת הם יוצאים לפנסיה

כיצד הבחירות האופנתיות שלך משפיעות על הסביבה? זה הזמן לבחון את עצמך

לרגל יום צמצום בזבוז המזון העולמי: פחים חכמים, שקיות זבל מתכלות, עיבוד אשפה מתקדם וחוות של זבובים שמפרקים פסולת. כך דרום קוריאה הפכה את עצמה למעצמה עולמית בתחום צמצום בזבוז המזון. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההצלחה הזה?

חברת מקינזי מפרסמת לראשונה דו"ח המציב את משבר האקלים כסיכון עיקרי לפעילות כלכלית. האם בעקבות הדו"ח החדש המגזר העסקי באמת יתחיל להשתנות?

חברה שווייצרית מציעה קולקציית תיקים יוקרתית שעשויים מחומר מפתיע וידידותי לסביבה

בתגובה לירידת המפלס המהירה, הנחלים באזור ים המלח מעמיקים את שיפועיהם ומסכנים כבישים ותשתיות. מחקרים חדשים בנושא מספקים גם הצצה מרתקת לעבר הרחוק של כדור הארץ

כדי לבדוק כיצד צמצום השימוש במים במערכת הביוב ישפיע עליה, חוקרים יצרו צואה מלאכותית ועקבו אחריה. עוד יום רגיל במעבדה של ד"ר רוני פן בטכניון

איך אפשר לחגוג את פורים תוך פגיעה מינימלית בסביבה?

יומן המסע האלטרנטיבי שלי בחו"ל, שסיפק לי הזדמנות להכיר אנשים ותרבויות ולאמץ אורח חיים שתורם לסביבה יותר ממה שהוא לוקח ממנה

ארצות הברית חזרה לאחרונה להיות יצרנית הנפט הגדולה בעולם, הרבה בזכות קידוחי גז ונפט בשיטת הסידוק ההידראולי ("פראקינג"). אך לעצמאות האנרגטית יש מחיר סביבתי ובריאותי, כפי שחושף דוח ישראלי

מי ששואל מה זה משבר האקלים, כיצד הוא נגרם, מה האחריות שלי ליצירתו וכיצד ניתן למנעו – עלה על דרך המנהיגות האקלימית, גם אם הוא כלל איננו מודע לכך

תעשיית המלט העולמית מייצרת כ-4 מיליארד טון בשנה ופולטת יותר פחמן דו חמצני מאשר הודו כולה. במקביל, שימוש בעץ בכלל ובבמבוק בפרט כחומר בנייה הולך ומתרחב. האם באמת מדובר בחלופה מוצלחת מבחינה סביבתית וכלכלית לבטון?

יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות

משבר האקלים מייצר שלל סיכונים בפני משקיעים, והם נדרשים להשתמש בכלים חדשים על מנת לנהל אותם באופן מושכל – בעולם, וגם בישראל

איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?

משק האנרגיה בישראל מתבסס יותר ויותר על גז טבעי, על אף שמחיר הפקת חשמל מפאנלים סולאריים נמוך יותר. בינתיים, ערים בעולם כבר מתכוננות למשק שנשען על אנרגיות מתחדשות ומוציאות את הגז הטבעי אל מחוץ לחוק

האם חקלאות אורגנית באמת טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר חקלאות קונבנציונלית?

כמה מיזמים טכנולוגיים חדשים ומבטיחים מציעים להציב אסדות צפות בים ולייצר עליהן אנרגיה משמש ומרוח כדי לשחרר אותנו מהתלות בדלקי מאובנים. האם כדאי ליישם אותם גם בישראל?

תכנית לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה מקודמת לאחרונה באופן נמרץ. ארגוני המאבק לאוויר נקי במפרץ חיפה, שזכו בפרס ריבלין לקיימות, מסכמים מעל שני עשורים של פעילות ונערכים למה שיהיה אולי הקרב האחרון במערכה

מערכת ייחודית שמאפשרת לתושבים לקבל תחזית מדויקת לגבי שיטפונות הישר לטלפון הנייד פועלת מזה שנים בארצות הברית. מתי נראה מערכת כזו גם בישראל?

כיצד משפיע שינוי האקלים על אתרי סקי בעולם?

איך אפשר לטייל בעולם מבלי לפגוע בו?

מחקר חדש מצא כי שילוב פעולה בין פטריות ועצים יכול להאט את שינוי האקלים ואף לצמצם את פליטת גזי החממה לאטמוספרה. עכשיו רק צריך להפסיק להפריע להם לסייע לנו

על פי שני מודלים חדשים של חוקרי אקלים הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לקראת סוף המאה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי

התאגידים הגדולים אינם נוקטים את הצעדים הנכונים גם כשהם יכולים כדי להקטין את ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה. שיחה ביקורתית, ודי פסימית, עם פרופ' יוסי שפי על הפער בין קיימות לבין אחריות תאגידית

על פי הערכות, בישראל יש כ-85 מיליון מ"ר של מוצרי אסבסט. טיפול לא-נכון בהם עלול לגרום למחלות קשות וקטלניות. אולם, בעוד שבזמן עבודות במבני ציבור נדמה שיש מי שמשגיח על מבצעי העבודות, הרי שבכל הנוגע לבתים פרטיים יש סיבה לדאגה

אובדן חשמל ברשת גורם לבזבוז אנרגיה ולפליטת מאות מיליוני טונות של גזי חממה לאטמוספירה מדי שנה. רשתות חשמל קטנות ומקומיות הן אלטרנטיבה ירוקה ורווחית לרשתות הריכוזיות הנהוגות כיום, וגם המשק הישראלי עשוי להרוויח מכך

על צה"ל מוטלת המשימה הקריטית של שמירה על ביטחון ישראל, אך לא פעם במהלך פעילותו נוצרת גם פגיעה בסביבה. אז מי שומר על השומרים?

לפי דו"ח חדש, משבר האקלים צפוי להקטין את הכלכלה העולמית ב-7 אחוזים ואת כלכלת ישראל ב-4 אחוזים עד סוף המאה – זאת אם לא יינקטו צעדי מנע מקדימים

אנטנות של הרשת הסלולרית מהדור החמישי (5G) החלו להיכנס לפעולה ברחבי העולם, ומכרז לפריסתה פורסם לאחרונה גם בישראל. מהי הרשת החדשה, שמעוררת חששות מפני השפעות בריאותיות אפשריות בקרב חלק מהחוקרים ומהציבור, והאם באמת יש סיבה לדאגה?

הדגם החדש של הסמארטפון ההולנדי "פיירפון" מבטיח להיות התשובה המקיימת לשוק הטלפונים החכמים – חומרי הגלם שלו מופקים בסחר הוגן, הוא מתוכנן להחזיק מעמד חמש שנים וניתן לתקן אותו בקלות

בארצות הברית כבר אוספים, מבקבקים ומוכרים מי גשם. האם יש טעם שגם בישראל נתחיל לנצל את ממטרי החורף שלנו?

הורים לתלמידים במערכת החינוך בתל אביב יצאו למאבק בהגשת מזון בכלי פלסטיק חד-פעמי בגנים ובצהרונים בעיר. "מדובר בילדים שנחשפים למזון במשך כחמישים שבועות בשנה, חמישה ימים בשבוע. זו חשיפה מטורפת שאין כמותה בעולם, אנחנו בעצם עושים פה ניסוי על ילדי ישראל", אומרת מומחית לסיכוני בריאות וסביבה

תכנית מהפכנית משנה את הסדרי התנועה בברצלונה על ידי הגבלת כניסה לכלי רכב מזהמים לאזורים רבים בעיר וכך מפחיתה את זיהום האוויר. האם יש סיכוי שהיא תיושם גם בישראל?