בכל שנה בקיץ, אי שם במערב התיכון של ארצות הברית, בוקעים מהביצים זחלים קטנטנים של פרפרי המונרך, שבעברית קוראים להם דנאית מלכותית. אחרי כמה שבועות, כשהם כבר פרפרים בוגרים, הם יוצאים למסע של חייהם: טיסה של מאות קילומטרים דרומה למקסיקו. חלקם ימות בדרך; רק הילדים והנכדים שלהם יזכו לראות את הארץ המובטחת. במקסיקו ישקעו בשנת […]
דובי הקוטב הם נערי הפוסטר של המאבק העולמי בשינוי האקלים. לא רק שהם פוטוגניים להפליא, אלא שחייהם של דובים אלה תלויים פשוטו כמשמעו בקיומה של כיפת הקרח בקוטב הצפוני. טרפם העיקרי הוא כלבי ים, שאותם הם צדים על מדפי קרח הים באוקיינוס הארקטי. אולם, ככל שכיפת הקרח מצטמצמת בגלל שינוי האקלים שאנו חווים במאה האחרונה, […]
השנה מציינים 70 שנה לייסוד האו"ם והנושא המרכזי שמעסיק את הארגון בשנה חגיגית זו הוא פיתוח בר-קיימא. בחודש ינואר האחרון מזכ"ל האו"ם באן קי מון בהודו וחנך מתקן ייחודי להפקת אנרגיה סולארית שניצב מעל תעלות השקיה. לא במקרה נבחרה דווקא הודו לדגמן התפתחות בתחום זה. הודו מנסה למצב את עצמה כמעצמה בתחום האנרגיה המתחדשת והציבה […]
בתחילת דצמבר 2010 נפתחו מנהרות הכרמל (כביש 23) בקול תרועה רמה. המנהרות, שעלות בנייתן מוערכת במיליארד שקלים וחצי, הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. לצד ההבטחה לפתרון תחבורתי, נשמעה ההצהרה שאיכות האוויר באזור תשתפר. התמיכה בכך הגיעה מהמשרד להגנת הסביבה, שבאותה השנה הציג את פתיחת מנהרות הכרמל כאחד […]
כשאדם רואה מושבת אלמוגים בפעם הראשונה הוא לרוב נשאר פעור פה. הדבר המרהיב הזה נראה כמו משהו בין בעל חיים לצמח, שנשטף בצבעים פסיכדליים והונח על קרקעית הים. הפה נפער עוד יותר כשרואים שונית אלמוגים, שהיא אולי המקבילה הימית לג'ונגל טרופי: יער תת-מימי של צורות וצבעים, שמאכלס אין-ספור מינים של אורגניזמים. אחרי שלב התדהמה, […]
במהלך לימודי לתואר ראשון בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה בפאריס, בשנות ה-60, בחרתי להכין סמינר על כרישים. בכל המאמרים שקראתי ובכל הפרסומים המקצועיים שמצאתי חזר והופיע שמה של ד"ר יוג'יני קלארק, שכבר אז זכתה לכינוי "הליידי של הכרישים". ב-1970 עליתי לישראל והתחלתי את לימודי התואר השני בחוג לאוקיאנוגרפיה באוניברסיטה העברית. גם הפעם בחרתי לחקור כרישים, כשאני […]
האם הסוד לאריכות ימים נמצא ב-ד-נ-א של לוויתנים? […]
מדענים אמריקאים מנסים לוודא שיצורים מהונדסים גנטית לא יחמקו מהמעבדות, יתרבו מחוץ להן ויזהמו עם ד-נ-א סינתטי את הטבע […]
העלייה התלולה בביקוש לזהב הופכת את החיפוש אחריו לבעיה של ממש עבור יערות הגשם […]
פעילות כלכלית אנושית לכריתת יערות והעורמה של אוכלוסייות הזאבים הופכות את הקאריבו למין נכחד […]
מחקרים רבים מצביעים על כך שההשפעה השלילית הגדולה ביותר על הסביבה נובעת מהאוכל שאנחנו אוכלים, ובייחוד מתעשיית המזון מן החי. כריתת יערות גשם, בזבוז מים, פליטת גזי חממה, הכחדת מינים ושינויי אקלים – כל אלה הם רק חלק מהנזקים הסביבתיים של תעשיית המזון מן החי. עם זאת, השיח על כך בקהילה האקולוגית מצומצם יחסית, וארגונים […]
כיצד משתמש עש בכנפיו כדי להתגבר על יכולות הציד המתקדמות של אויבו העטלף […]
יש ציפורים שמשלבות בדלי סיגריות בבניית הקנים שלהן כדי להילחם בטפילים, אך גם במקרה שלהן מתברר שהעישון מזיק לבריאות […]
מחקר חדש גילה שבשל שינוי האקלים והלחצים הנוספים של האדם שונית המחסום הגדולה צפויה להתכווץ לגודל של 10 אחוזים משטחה הנוכחי […]
בשנתיים האחרונות הואטה המסת כיפת הקרח הקיצית בקוטב הצפוני, אבל החוקרים טוענים שמוקדם לשמוח […]
40 מיליון ליטר נפט שקבורים בקרקעית מפרץ מקסיקו חושפים את האזור לזיהום מתמשך, שישפיע בצורה שלילית על מארג המזון […]
מיזמים נדל"ניים גדולים רבים דורשים שיתוף פעולה בין אדריכלי נוף לאקולוגים. היחסים בין אנשי המקצוע המעורבים במיזם מגיעות לא פעם למבוי סתום, בגלל הבדלי גישות וסגנון, אינטרסים מנוגדים, או בגלל ענייני אגו. סטיבן הנדל, אקולוג שיקומי מאוניברסיטת ראטגרס בארה"ב, מציע מבט מקורי במיוחד אל מערכת היחסים הזוגית הייחודית הזאת, במאמר שפורסם במקור בבלוג "The Nature […]
בכל שנה, בלילה אחד מסוים בחודש נובמבר, כמה לילות לאחר ליל ירח מלא, משחררים יותר מ-130 מינים של אלמוגים בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה את תאי הביצית והזרע שלהם אל המים לצורך הפריה, במה שלא יהיה מוגזם לכנות "האורגיה הגדולה בתבל". בכוריאוגרפיה המדויקת הזאת משתתפים גם הירח, שמתזמן את שחרור תאי המין אל המים, וגורמי […]
שונית האלמוגים היא בית למגוון בעלי חיים ימיים יפים וצבעוניים, שמתחרים רק ביופי ובצבעוניות שלה עצמה. לכאורה, מדובר במקום פסטורלי ושליו, אבל הדממה העמוקה של השונית טומנת בחובה גם סכנות ומאבקים מרתקים לחיים ולמוות בין טורפים לנטרפים, מספר ד"ר דניאל שר מהמחלקה לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה. "באופן מפתיע, הטורפים המסוכנים ביותר בשונית הם האלמוגים עצמם", […]
לעתים נדמה שהחיים המודרניים כפי שאנחנו מכירים אותם תלויים במצב ההטענה של סוללות מסוג ליתיום-יון. הייצור המסחרי של סוללות אלו הפך לאפשרי את פריחת ומזעור הטלפונים הסלולריים, המחשבים הניידים, המצלמות הדיגיטליות, המכוניות החשמליות, מכשירי GPS, כלי טייס זעירים ללא טייס, ועוד מכשירים רבים אחרים שמהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. עם זאת, טכנולוגיה […]
העולם המדעי מאוחד בדעה שפעילות האדם ב-150 השנים האחרונות, שכוללת שריפה מוגברת של דלקי מאובנים, בירוא יערות ופעילות חקלאית מסוימת (בעיקר גידול בקר) מביאה להצטברות גזי חממה בהיקף ובקצב חסרי תקדים. גזי החממה, כדוגמת פחמן דו-חמצני ( CO2) ומתאן (CH4), מונעים את בריחת אנרגיית השמש מכדור הארץ וגורמים לכך שהיא נשארת כלואה באטמוספרה. הצטברות גזי […]
תמנונים הם חיות מדהימות. הם לא רק חסרי החוליות החכמים ביותר, אלא שהם גמישים במיוחד ויכולים להידחק דרך חללים צרים – בקוטר של המקור (הפה) שלהם, שהוא האיבר הקשיח היחיד בגופם. רוב מערכת העצבים שלהם נמצאת מחוץ למוח המרכזי, לכן הזרוע שלהם יכולה ליזום תנועות ומשימות מבלי שההחלטה על כך תתקבל במוח המרכזי. כמו כן, […]
ביום שישי, ה-20 במרץ, התרחש ליקוי חמה מלא באירופה (בישראל זכינו לראות רק ליקוי חלקי), שהחשיך את אירופה – מטורקיה ועד לגרינלנד. אם לוקחים בחשבון שכשלושה אחוזים ממתקני ייצור החשמל באירופה מתבססים על אנרגיה סולארית (בגרמניה ובכמה מדינות נוספות למעלה משישה אחוזים מהפקת החשמל היא סולארית) הרי שלליקוי חמה היתה השפעה חדשה ומאתגרת על הטכנולוגיה […]
בשבוע שעבר מלאו 350 שנה להשקת כתב העת המדעי הראשון בהיסטוריה: Philosophical Transactions. עיתון זה הושק באנגליה בשנת 1665 על ידי הנרי אולדנבורג, ששימש כמזכיר האגודה המלכותית הבריטית. מטרתו היתה לקדם את המדע המודרני והוא חולל מהפכה. עד לאותה תקופה, ניתן היה ללמוד על מחקרים מדעיים רק בהרצאות או מקריאת ספרים עבי כרס ויקרים. מאורע […]
שוב חצינו קו אדום והפעם מדובר במחסום ה-400. במשך מיליוני שנים, ריכוז ה-CO2 באטמוספרה לא השתנה הרבה ועמד על פחות מ-300 חלקיקים מתוך מיליון (ppm – parts per million). בפברואר 2015, רמת ה-CO2 החורפית עלתה לראשונה מעל 400 ppm, והשלימה עליה של 42 אחוז מאז שנת 1800. ב-200 השנה האחרונות האנושות מגבירה במהירות את קצב […]
כולנו חווינו אכזבה קשה כאשר מוצר חשמלי אהוב שקנינו ושאליו כבר הספקנו להיקשר התקלקל בטרם עת. המצב גרוע לא-פחות כאשר המכשיר נפגע באורח קל בלבד, לכאורה, אך מתברר לנו שעלות התיקון תהיה גבוהה יותר מרכישת מוצר חדש. אם יש לכם תחושת בטן שבעבר נהגו לייצר מכשירים איכותיים ועמידים יותר מאשר היום – כנראה שאתם צודקים. […]
הם כאן כבר למעלה מ-450 מיליון שנה, חולשים על קרקעית הימים והאוקיינוסים, מהאזור הטרופי עד לקטבים ומקו החוף עד למעמקי הים. אין להם ראש, מוח או ידיים ואת כל פעולות היום-יום הם עושים באמצעות עשרות של רגליים. הם מסוגלים להצמיח מחדש זרוע שנשרה, בגופם הנוקשה אין לא דם ולא לב, ולנו בני האדם הם מוכרים […]
מצוק החוף של ישראל משתרע על פני 70 קילומטר, ורובו נמצא בין הרצליה לגבעת אולגה. גובהו כ-40-30 מטר מעל פני הים והוא מפריד בין החוף והגלים למישור החוף, שבו נמצאים מבנים רבים ותשתיות חשובות. עובדה ידועה היא שהמצוק הולך ומתמוטט ונסוג לכיוון היבשת, אך מתברר שיש פולמוס לגבי קצב ההתמוטטות שלו ולגבי הפעולות שצריך לנקוט […]
המימן נחשב לדלק העתיד. כעת, נמצא באגם בארה"ב חיידק שמייצר גז מימן כתוצר לוואי, בכמויות שמשתוות לאלו שמתקבלות מחיידקים מהונדסים גנטית […]
לאחרונה ציינו בעולם ובישראל את יום ציפור הדרור, שמבקש לעורר מודעות לאוכלוסיות ציפורים שנמצאות בסכנה בסביבה העירונית. מחקר חדש של אקולוג ישראלי, שבדק את התנהגותם של דרורים, יונים וציפורים אחרות בצרפת, יכול ללמד אותנו עד כמה מערכת היחסים בינינו לציפורים הקטנות שחיות בקרבנו היא מורכבת ומסקרנת ועד כמה עוד יש לנו ללמוד עליה. הכול התחיל כאשר […]
החתירה הבלתי פוסקת לעצמאות אנרגטית הניעה בשנים האחרונות פעילות רחבת היקף של חיפושי גז ונפט בים התיכון. החל משנות ה-80, פיתוחים טכנולוגיים אפשרו קידוחי גז ונפט במים עמוקים, שהבשילו בעשור הראשון של שנות האלפיים לגילויים של מאגרי גז גדולים ב"מים הכלכליים" של ישראל – רצועה מול חופי ישראל, שמדינת ישראל רשאית לנצל את המשאבים בה. […]
חג הפסח כבר כאן, ואין כמעט בית בישראל שלא הוציא מהארונות את חומרי הניקוי לקראת מה שהפך למסורת חשובה כמעט כמו ליל הסדר – ניקיונות החג. חג האביב מסמל גם את שובם של המקקים, הנמלים והיתושים, מה שרק מגביר את הצורך בניקיון יסודי ואף בהדברה. חומרי הניקוי וההדברה מכילים כימיקלים מסוכנים, ולכן יש לשמור […]
מחקר חדש מאשר שיש עלייה בטמפרטורות בריכוזים אורבניים גדולים […]
חוקרים בדקו את מבנה הגולגולת של לווייתנים וגילו יכולות שמיעה באינפרה-סאונד שיכולות לשמש לפיתוח טכנולוגיות חדשות […]
הקרחונים באיסלנד נמסים ומעלים את פני השטח של חלקים האי בכשלושה סנטימטרים בשנה […]
הישראלי הממוצע אוכל כ-20 קילוגרם דגים בשנה – 800 גרם דגים טריים מדי חודש בממוצע, ועוד 800 גרם מוצרי דגים כמו סלטים, שימורי דגים ודגים מלוחים. נתונים אלה פורסמו החודש על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר לרגל חג הפסח. בחודש חג הפסח אנו צורכים יותר דגים טריים בממוצע – כ-1.4 קילוגרם, עלייה של כ-75 אחוז לעומת […]
צד פחות מתוקשר של נושא התחבורה והסביבה הוא הפצת מחלות ומגיפות באמצעות תחבורה. ללא תחבורה בין אזורים מרוחקים, הסיכויים להתפשטות מגיפה מאזור אחד לשני נמוכה ומוגבלת על ידי הסביבה הפיזית. לשפעת עופות, למשל, יש פוטנציאל גדול יותר להתפתח למגיפה עולמית מכיוון שיש לנו שליטה מוגבלת על עופות נגועים שמתעופפים להם ברחבי העולם. אמנם, גם […]
מדי יום נלגמים בעולם כמה מיליארדי ספלי קפה. בעשור האחרון, מאז נכנסו לשוק מכונות אספרסו ביתיות במחירים נמוכים, נמכרו בעולם מיליוני מכונות כאלה, שמאפשרות לצרכנים ביתיים לשתות קפה איכותי ובעל ארומה עשירה פי כמה מקפה טחון או מקפה נמס שקונים בשקית או במיכל, וכל זאת בנוחות ומבלי להתעסק עם פילטרים של קפה או עם אבקה מציקה […]
בשנים האחרונות התאווה האנושית למחצבים, לדלקים ולמינרלים הולכת וגוברת. העלייה ברמת החיים, גידול האוכלוסין וההתפתחות המואצת של סין והודו הביאה לכך שבני האדם רוצים יותר אנרגיה כדי להניע באמצעותה את חייהם ונזקקים ליותר מתכות ומינרלים לבנייה, לדשנים ולמוצרים אלקטרונים. במקביל, רזרבות הכרייה ביבשה הולכות ואוזלות. לכן, חברות כרייה רבות פונות לחפש מחצבים במקומות שעד לפני […]
מחקר חדש בדק את יכולות התעופה של גמל השלמה וניתן ללמוד ממנו כיצד לבנות רובוטים מקפצים […]
חומר שנמצא בשיניים של צדפת הצלחית נחשב כיום לחומר הטבעי החזק ביותר בעולם – חזק פי 1.5 מקור העכביש העמיד ביותר […]
האיחוד האירופי מקדם שימוש באנרגיות מתחדשות ממקורות שונים. אחד מהמקורות המתפתחים בקצב מהיר ביותר כיום הוא תחום הפקת אנרגיה מביומסה. האיחוד קבע יעדי ייצור אנרגיה מביומסה בלבד של 20 אחוז מסך ייצור האנרגיה במדינות האיחוד עד שנת 2020 (ו-27 אחוז עד שנת 2030). לשם השוואה, בישראל היעד להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות מכל הסוגים בשנת 2020 […]
בסרט "בחזרה לעתיד 2”, המדען המטורף דוק בראון חוזר מהעתיד (שנת 2015!) אל ההווה (שנת 1985!) ומתדלק את מכונית הדלוריאן המעופפת שלו בפסולת אורגנית שמצא בפח אשפה. במקרה הזה, הדמיון גבר על המציאות ואף על פי שאנו כבר בשנת 2015 אנחנו עדיין לא יכולים להטיס מכונית עם מיכל מלא בקליפות בננה, אבל אנו בהחלט כבר […]
מתי בפעם האחרונה דרכתם על אגרה שוורצנגרי, אכלתם טוקטונה שגיאכהני או מצאתם מאובן של אובמדון? גם היום, מדענים ממשיכים לגלות מינים חדשים וזוכים לתת להם שמות – חלקם מקוריים ביותר. אבל איך הם יודעים מלכתחילה שמולם נמצא מין חדש? והאם מותר להם לתת להם איזו שם שירצו? המדע שעוסק בסיווג ומיון של עולם הטבע […]
עונת הרחצה בפתח, והמוני רוחצים צפויים לפקוד את חופיו החוליים של הים התיכון. אם אתם בני שלושים פלוס, אתם בוודאי זוכרים את הימים שבהם הבילוי בים הסתיים לא פעם בקרצוף של כתמי זפת עקשניים מכפות הרגליים ומהבגדים. קוראים צעירים יותר אולי אינם מכירים הטקס הקבוע של ניקוי הרגליים במתקן ספוג נפט לאחר בילוי בחוף. […]
ביום שישראל התייחדה עם זכר הנופלים במערכות ישראל, ציינו ברחבי העולם את יום כדור הארץ, שמוכר גם כיום איכות הסביבה. סמיכות האירועים אמנם הקשתה על דיון רציני ומעמיק בנושא, אבל גם ביום כזה יש טעם לדבר על הסביבה ועל המדע, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהשנה, אפילו יותר מאשר בשנים עברו, אנו עדים למאבק על מקומו של […]
הדיון הציבורי שמתקיים בימים האחרונים סביב זיהום האוויר במפרץ חיפה בוודאי השאיר תושבים רבים מבולבלים. הציבור מעוניין לקבל תשובה פשוטה לשאלה פשוטה: האם זיהום האוויר במפרץ חיפה גורם לסרטן? אך מתברר כי התשובה אינה חד-משמעית, ובטח שלא פשוטה. מחקרים הקשורים לבריאות הציבור לא נערכים בתנאי מעבדה, ולכן קשה להסיק מהם באופן חד-משמעי על קשר […]
יערות של עצי צפצפה בצפון אמריקה הולכים ונכחדים. המדענים מצביעים של שינוי האקלים כגורם שאחראי לתופעה […]
מדענים מצאו מאובן של לובסטר קדמון מעידן הקמבריום ויצרו הדמיה דיגיטלית שלו […]
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה פרסמה דו"ח שבו נסקרו 12 סכנות גלובליות לקיום הציביליזציה האנושית. בואו לגלות מה יחסל אותנו קודם […]
סיני ממחוז בייג'ינג וסיני ממחוז סצ'ואן נפגשים ברחוב – האם הם יבינו אחד את השני? שניהם אמנם מדברים את השפה המנדרינית, אך לכל אחד מהם יש דיאלקט (ניב) שונה. דיאלקטים נוצרים באופן טבעי כשאוכלוסייה מסוימת מתפצלת לאוכלוסיות שביניהן מרחק גיאוגרפי. בכול אוכלוסייה מתפתחים הבדלים בהגייה של ההברות, נוצרות מילים חדשות וכן הלאה. שני הסינים […]
ב-16 באפריל התארחה ד"ר חגית אולנובסקי במפגש בסדרת "הכה את המדען" מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. אולנובסקי היא בעלת תואר שלישי בביולוגיה סביבתית. עבדה במכוני הבריאות הלאומיים האמריקניים במרילנד והוכשרה בניהול סיכוני בריאות וסביבה באוניברסיטת הרווארד. בעבר שימשה כיועצת למדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה (במסגרת תכנית ממשק) וכיום פועלת כיועצת עצמאית, כמומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה וכיו"ר […]
בסוף השבוע האחרון התרחשה רעידת אדמה חזקה מאוד בנפאל, שבה נהרגו אלפי אנשים ושגרמה לנזק רב במדינה ובכל האזור. אמנם, במקרה זה מדובר ברעידת אדמה טבעית, שמקורה בתנועה טקטונית של קרום כדור הארץ, אולם ידוע שפעולות כריה, הפקת אנרגיה גיאותרמית ושלל פעילות תת-קרקעיות גורמות לרעידות אדמה במקומות שונים בעולם. עד כה היה מדובר ברעידות חלשות […]
הקיץ כבר כאן, ותושבי הערים הגדולות סובלים מהחום יותר מאשר מי שגרים מחוץ לעיר. למה? ממבט הציפור, ערים מכוסות במדרכות, כבישים, וגגות – משטחים כהים ואטומים שמתחממים במשך היום מקרינת השמש, ואז פולטים את החום בחזרה לאוויר במהלך הלילה. מכוניות, מזגנים ומכשירי חשמל למיניהם פולטים חום, ותורמים גם הם לחימום העיר. במאמרם של שרון […]
מחקרים חדשים מגלים עובדות מפתיעות על השפעת חומרי הדברה על דבורי דבש ודבורי בר […]
אם לא די היה בהמסת קרחונים, בעלייה בפני הים, בהתפשטות מדבריות ובאירועי מזג-אויר קיצוניים, הרי שכעת חוקרים מצאו עוד השלכות שליליות של שינוי האקלים: הרוחות בחופים
[…]
מדוע שורדות האורקות עד גיל כה מאוחר? […]
חוקרים אפיינו סוף סוף את ההבדלים הגנטיים בין ממותות לפילים. האם עכשיו צריך לשבט ממותה חדשה?
[…]
מדוע הפרח הטרופי Heliconia tortuosa מאפשר רק לציפורים עם מקור ארוך ומעוקל להאביק אותו?
[…]
חוקרים חישבו איך כדאי לחלק כסף שנועד לשימור על מנת להציל כמה שיותר מינים
[…]
בשלהי המאה ה-19 יזם הברון היהודי-גרמני מוריס הירש את מעברם של יהודים רבים מ"תחום המושב" ברוסיה, שבו היו חייהם קשים מאוד, אל שטח ארץ רחב ידיים וכמעט ריק מאדם בדרום אמריקה הרחוקה. הירש מימן רכישת כשישה מיליון דונם של אדמה באזור מחוז סנטה-פה, בצפון-מזרח ארגנטינה, שם הוקמו קהילות חקלאיות של מהגרים יהודים, שעד מהרה […]
בשנת 1999 הבחינו תושבי ניו יורק בעורבים שנופלים מהשמיים. במקביל, מחלה נוירולוגית מסתורית התגלתה בקרב קשישים בעיר. לאחר חקירה נרחבת, התגלה שמקור הווירוס הוא בעופות, שללא מגנון עצירה מסודר מצד רשויות הבריאות התרחב והדביק גם בני אדם ואף עופות פלמינגו וציפורים אקזוטיות אחרות בגני חיות. עד שהתגלה הקשר בין האירועים, הווירוס גבה את חייהם […]
באביב יוצאים המוני בית ישראל אל יערות קק"ל. חלקם רק בשביל לצלות בשר על האש באוויר הפתוח, אחרים כדי ליהנות מכמה דונמים של עצים ונוף אביבי. רוב רובם של מטיילים הישראלים כנראה לא יבחינו בשינויים שחלו ביער מאז שביקרו בו בחופשה הקודמת שלהם. שינויים אלה מתרחשים אמנם בצעדים אטיים מכדי שמתבונן אקראי יבחין בהם, אך מי […]
עצמו עיניים ודמיינו מצב שבו יערות הגליל מתייבשים, שוניות האלמוגים במפרץ אילת נמסות ומצוקי הכורכר נשטפים לים. כעת פקחו עיניים – זה אינו תרחיש דמיוני. על פי סקר מקיף שנערך בישראל בהשתתפות 103 מומחים, אלה הן רק חלק מההשלכות האפשריות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל. המושג "מגוון ביולוגי" מתייחס למידת הגיוון והעושר […]
מקצוע הדיג עתיק לפחות כמו ההיסטוריה של האדם המודרני. אך המקצוע הרומנטי שאליו נקשרו אגדות וסיפורים רבים, נהפך בעשורים האחרונים לתעשייה – ממש כמו ענפים אחרים בתחום המזון. כתוצאה מכך אנחנו זוכים לקבל דגים במחירים שפויים לאורך רוב חודשי השנה, אך במקביל נגרמת פגיעה מתמשכת לענף עצמו, שאף מסכנת את המשך קיומו. מומחים בישראל […]
הכירו את האנזים שמונע מכדור הארץ מלהפוך לגיהינום רותח
[…]
חוקרים אמריקאים פיתחו ציפוי חדש לבניינים, שיוכל לקרר את הבניין ללא השקעת אנרגיה […]
מאמר חדש קורא לשלב יותר מדענים מתחום מדעי החברה בתחום שינוי האקלים
[…]
חוקרים קוריאנים מפתחים שיטה למחזור מלא של פאנלים סולאריים
[…]
השימוש במזל"טים במחקרים ובמיזמים אקולוגיים הופך לנפוץ יותר ויותר ומסייע בנטיעות עצים, בניטור קרח ובאיתור עבריינים סביבתיים
[…]
מאמר שראה אור בתחילת חודש אפריל האחרון בכתב העת היוקרתי "הניו יורקר" ושעסק בסוגיית המאבק בשינויי אקלים ובהשפעתו ההרסנית של המאבק הסביבתי על בעלי החיים עורר סערה גדולה בקרב פעילים סביבתיים, מדענים וגופים ממשלתיים שונים. הדיון חרג מגבולות השיח המדעי בעיקר בגלל זהות המחבר: ג'ונתן פראנזן, אחד הסופרים האמריקאים הידועים בדורנו ("התיקונים", "חירות") ואדם שכבר […]
פיילוט חדש למערכת תרמו-סולארית מבוססת חימום אוויר מקרב אותנו מעט יותר להפקת חשמל נקי וזול יותר […]
לאחרונה צוין בעולם יום הצב הבינלאומי. מטרתו של יום זה היא להגביר את המודעות לאוכלוסיית הצבים ולעודד פעולות לשמירה עליהם. זאת הזדמנות לתת במה לייצור שרובנו לא פוגשים כמעט בסביבתו הטבעית, על אף שבכל שנה מבקרים לא מעט פרטים שלו בחופינו: צב הים. צבי הים מוגדרים כיום בעולם כמין בסכנת הכחדה. בחופי ארצנו […]
"תמרה" (Tamera) היא קהילה בינלאומית שמתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל. תושבי הקהילה בחרו ליישם בה חזונות חברתיים וסביבתיים והפכו אותה למעשה למעבדת מחקר גדולה מרובת משתתפים וחזונות. כאן תמצאו שילוב ייחודי – ולעתים מוזר – של אנשי רוח, מחקר יוצאי דופן שמבקשים להראות שחברה אנושית יכולה ולחיות באופן שונה, הרמוני, יצירתי ואפילו יעיל לטווח הארוך. […]
לאדם ולרוח יש מערכת יחסית ארוכה ומורכבת, שבה צד אחד עובד קשה ומתנשף והצד האחר בעיקר נהנה. הרוח נשבה והניעה בשביל האדם כלי שיט על פני ימים ואגמים; היא סובבה במקומו כנפיים כבדות של טחנות רוח שסייעו לו בהפקת קמח ובשאיבת מים; ואפילו עזרה לו להתנתק מהקרקע ולהמריא לשמיים. כיום, האדם מנצל את הרוח […]
נמלים למדו לייצר חומרים קוטלי פטריות כדי ללחום בזיהומים שמאיימים עליהן
[…]
השרפות בקליפורניה הופכות אותה למקור של זיהום עולמי
[…]
מדענים מתכננים לגדל קרני קרנף מזויפות כדי להציל את החיה שנמצאת בסכנת הכחדה
[…]
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים / טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים / טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ. טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן / מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל. חלקים אלה מתפילת הטל מלמדים שגם בעבר הרחוק היה מי שהכיר […]
באפריל האחרון נפתחו ארובות השמים וגשמים עזים פקדו את הארץ מצפון ועד דרום. כמות המשקעים ברוב אזורי הארץ חצתה מזמן את הממוצע השנתי, והזרימות בנחלים שברו שיאים. אחרי עונה גשומה במיוחד, קל לשכוח שמצב המים ברוב המאגרים ובמי התהום עדיין אינו טוב. ישראל ממשיכה להתייבש וגירעון המים, שנוצר לאחר רצף של שנים מעוטות בגשמים, עדיין מורגש. […]
דו"ח ועדת המומחים בנושא כריית חול ימי: א. כריית חול ימי בישראל תמונת מצב השלכות סביבתיות והמלצות – מסמך מסכם ב. מסמך רקע השפעות סביבתיות של כריית חול ימי ג. כריית חול ימי מדיניות, רגולציה והיבטים כלכליים ד. השפעת כריית חול על אורגניזמים ה. השפעות כריית חול ימי על רמות טרופיות, בתי גידול ומערכות אקולוגיות […]
אחד ממהנדסי הסביבה החשובים ביותר בחופי הים התיכון הוא חלזון ימי קטנטן בשם צינורן, שאחראי על תחזוקת טבלאות הגידוד, שאותן ניתן לראות בחופים רבים בישראל ושמשמשות כבית גידול ייחודי למגוון בעלי חיים ימיים. הצינורן החרוץ נאלץ להתמודד עם כוחות רבים וחזקים שגורמים לשחיקה ולבלייה של הכרכובים שהוא בונה על שפת טבלאות הגידוד באמצעות חומר […]
חוקרים ישראלים מפתחים שבב שיכול לתרגם תנועה של אנשים, רוח וכלי רכב לאנרגיה חשמלית מתחדשת […]
מדענים מאנגליה פיתחו דרך זולה ופשוטה לזיהוי זיהום נחלים ונהרות במי ביוב בעזרת מוצר שנמצא כמעט בכל בית […]
מדענים פיתחו תא סולארי המבוסס על שריונות סרטנים […]
מה המחיר הסביבתי של הבשר שאתם אוכלים? דו"ח המלצות תזונתיות שהתפרסם לאחרונה בארצות הברית הפנה שוב את הזרקור למחיר הסביבתי הכבד של תעשיית המזון מן החי. הדו"ח, כמו גם הסרט התיעודי "קאוספירסי" (Cowspiracy), שמתפשט באינטרנט בשבועות האחרונים, קורא להפחתה משמעותית בצריכת הבשר כדי למנוע פגיעה בסביבה ומעורר עניין רב בקרב הציבור ובתקשורת. כדי לייצר בשר, […]
בעולם שבו הצרכנות נהפכה מצורך קיומי לתחביב ואף להתמכרות, נדמה שאי אפשר להתעלם יותר מהעובדה שתהליך ייצור מוצרי צריכה כה רבים מחייב ניצול קיצוני של משאבי טבע, ומביא עמו השפעות על הסביבה בכל שלבי מחזור חייו של המוצר – ייצור, שינוע, צריכה, שימוש ולבסוף גריטה ומיחזור. השבוע, ב-5 ביוני, יצוין יום איכות הסביבה הבינלאומי, […]
תחרות צילום בנושא שבוע ים וחופים באתר זווית ביום שני, ה-8 ביוני, יצוין יום האוקיינוסים העולמי. בישראל, שהים משמש לה כעורק כלכלי, תיירותי ותרבותי חשוב וחסר תחליף, התאריך הזה משמעותי במיוחד. לכן, החלטנו בזווית, סוכנות הידיעות למדע ולסביבה, להקדיש לנושא הים והחופים שבוע שלם, שבמהלכו נעסוק בהיבטים הסביבתיים השונים והמגוונים שלו. בשבוע זה נקיים ברשתות […]
קילומטר אחד של נסיעה במכונית עולה לנו לפחות פי ששה יותר מקילומטר רכיבה באופניים
[…]
בשבוע שעבר הייתי בחתונה שנערכה על החוף של קיסריה. לאור השקיעה הסתכלתי סביב וראיתי נופשים, גולשים, דייגים ומתרחצים שנהנים מהים הכחול. במבט רחוק יותר ראיתי את תחנת הכוח של חדרה שעושה שימוש במי הים לקירור, את מתקן ההתפלה השואב את מי הים ואת אניות המשא המגושמות שהגיעו מרחוק ובבטנן פחם. ברגע הזה הבנתי, שוב, שהים הוא […]
הקיץ המגיע מסמל לרובנו אבטיח, גלידה וחוף ים. אין כמעט ישראלי שלא מגיע לים לפחות פעם בשנה. לשחות, לתפוס גלים, לגלוש, לחתור על הסאפ, ללכת על החוף, לצלול, לבנות ארמונות בחול, או סתם לחזות בשקיעה כשבריזת הערב נושבת. כולנו רוצים ליהנות מחוף נקי עם חול לבן ונעים וצדפים, אך המצרך הזה – חול נקי […]
הרג מסיבי של חיידקים על ידי וירוסים במעמקי הים הוא זה שמאפשר קיום דינמי של המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בעולם
[…]
הבוקר עולה באי הטרופי הקטנטן Tom Owens Caye לחופי הים הקאריבי של בליז במרכז אמריקה. הצטרפתי לקבוצת תיירים המתארחת באי שהתכוננה לצלילת הבוקר והקשבתי למדריכת הצלילה מתחילה בשגרה הקבועה של תדריך הבטיחות: עומק, מגבלת אוויר, נהלי הצלילה מהסירה וכו'. בתור צולל ותיק שמעתי תדריך דומה לזה כבר מאות פעמים, אך הפעם חיכתה לי הפתעה. […]
הכוכבות הנוצצות של מפרץ אילת הן ללא ספק שוניות האלמוגים. הן צבעוניות, מגוונות, יש להן יחסי ציבור מצוינים, וכל מי שבא לבקר רוצה תצלום סלפי אתן. אין ספק ששוניות האלמוגים מהוות את עמוד השדרה של מערכות אקולוגיות רבות ומגוונות, הן תומכות ביצורים חיים רבים (ביניהם גם בני האדם) ומהוות מוקד משיכה תיירותי. עם זאת, […]
אל תחרות צילום ים וחופים של האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה נשלחו מאות תצלומים. הבחירה הייתה קשה, אבל הצלחנו לבחור את המועמדים הסופיים, שמתוכם נבחר התצלום הזוכה. [huge_it_gallery id="2"] למקום השני הגיעו במשותף תצלומיהם של יגאל דקל ותומר כתר: ובמקום הראשון, התצלום הזוכה בתחרות צילום ים וחופים, נמצא התצלום "דניאל" של הצלמת גליה פלד. התצלום צולם בחוף מכמורת […]
מדענים אמריקאים הצליחו לייצר קרם שיזוף טבעי באמצעות גנים שגילו אצל דגים […]
הים התיכון הוא עורק החמצן של מדינת ישראל, ברז המים שלה ומאגר האנרגיה שלה לעתיד. רבים מהשירותים שהים מספק לנו, כמו ים נקי לרחצה, מים להתפלה, דיג, שיט ופירוק מזהמים, תלויים במערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. פגיעה במערכות אקולוגיות עשויה להתרחש כתוצאה מפעילות האדם בים, מפיתוח תשתיות, מניצול משאבים וכדומה. לכל פעילות יש את המחיר […]
בעולם המערבי קונים כל הזמן. דוגמאות קיצוניות הן ימי הקניות המרוכזים שמתקיימים סמוך למועדים מיוחדים – "יום שישי השחור" שמתקיים לקראת חג ההודיה ו"סייבר מאנדיי" ביום שני שאחריו, עונת הסיילים של חג המולד וסוף השנה האזרחית ועוד זמנים שבהם הסוחרים מנצלים את הרצון של הצרכנים לקנות הרבה ובזול. המנגנון המשומן של החברות היצרניות גורם לנהירה […]
לכריש יש תדמית של חיה צמאת דם שמסוכנת מאוד לאדם. קשה למצוא אדם סביר שירצה להיתקל בכריש בעת שחייה בים, זאת למרות שבהיסטוריה של מדינת ישראל מתועדת תקיפה אחת בלבד של אדם בידי כריש בים התיכון – זו אירעה ב-2013, כאשר עובד בכלובי הדגים באשדוד ננשך בידו על ידי כריש. התקיפה הקודמת, אגב, אירעה […]
דו"ח אירופי חדש מראה שחלק ניכר ממיני הדגים באירופה נמצא בסכנת הכחדה עקב דיג יתר
[…]
