לקראת פתיחת שנת הלימודים, למה כדאי לשלוח את הילדים לגן יער? מחקר ראשון בישראל מראה את הקשר בין חינוך במרחב הפתוח לקהילתיות, ואיך שהייה ממושכת וחזרתית בטבע משפרת מיומנויות מגוונת

מגורים ליד שטח חקלאי נחשבו בעבר למצב לא רצוי, אלא שנראה שהנחה זו כבר לא בהכרח נכונה. מחקר ישראלי חדש שם זרקור על ההעדפות המשתנות של ישראלים בעזרת ניתוח שוק הנדל"ן

בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לשיקום יישובי העוטף זכה פרויקט המציע לבנות את בתי המגורים שנהרסו בנגב המערבי באופן סביבתי ויעיל יותר, שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה

האיקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי השיקום

זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?

מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?

סערה בפסטיבל האמריקאי: בשנה שעברה, מעל ל-2,200 טיסות הנחיתו את משתתפי הברנינג מן בלב המדבר; והשנה, רגע לפני שהפסטיבל הוצף בוץ, פעילי סביבה ניסו לחסום את הגישה אליו במחאה על הנזק הסביבתי שהאירוע גורם לו. האם הפסטיבל האגדי – שחרת על דגלו שמירה על הפלנטה – איבד את דרכו?

חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?

לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר

מסתבר שלפעמים שינוי תפיסתי שווה כסף: מחקר ישראלי חדש, שבוצע בהולנד, מצא שאנחנו מעריכים יותר את השטחים הירוקים שלנו – ולשינוי הזה יש ערך נדל"ני גבוה

מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים

האופניים של היום הם לא האופניים של פעם: צר לנו לבשר, אבל אחד מכלי הרכב הסביבתיים ביותר עובר גם הוא תהליך שהופך אותו למזהם יותר מבעבר. אז מה עושים? ממשיכים לדווש, ובוחרים את האופניים שלכם טוב יותר

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה עוד ועוד גני פרי ש"נלחמים" בשרפות ברחבי הארץ?

לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת

שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה

כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים

בקופנהגן שבדנמרק נבנית בימים אלה תחנת מטרו ידידותית לסביבה. חסכון במשאבים, חומרים ממוחזרים ושימוש באור טבעי עתידים להפוך את האתר הזה ליותר מסתם מקום שממנו עולים לרכבת: הוא עשוי להיות מודל לחיקוי עבור אתרים נוספים ברחבי העולם – כולל בישראל

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

מהפך בירדן: נמל עקבה יעבור שיפוץ שעשוי למצב אותו כנמל הסביבתי ביותר באזורנו. אך האם הצעד הזה מספיק כדי "לנקות" את תעשיית הסחר הימי של שכנתנו ממזרח, ולהפוך אותה למקיימת?

משחק מחשב חדש שם את משבר האקלים במרכז העניינים ומציע לשחקנים לבנות את הציוויליזציה מחדש, בגרסה ירוקה

זה מתחיל בתכנון: לראשונה אי פעם, האו"ם השיק אמנה שקוראת לבנייה מקיימת, וגם אצלנו בישראל הצהרה דומה צפויה להתפרסם בקרוב. מילים ריקות, או הצהרת כוונות שתבנה מציאות אחרת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול אליהם

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?

סוכות באות והולכות, אבל יש מבנים שנדמה כאילו ימשיכו להבנות לנצח: מיזמי תמ"א 38, שהופכים את הרחובות שלנו לאתרי בנייה. מחקר ישראלי חדש התעלם מהרעש, ובדק היבט אחר של המצב: כיצד פוגע המיזם שמשנה את ערי ישראל בגינות ובפארקים שצמודים לבתים שלנו?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

מחקר חדש שבדק את העמדות של בני נוער בישראל ביחס למשבר האקלים, מראה שבעוד שכמעט 90 אחוז (!) מבני הנוער בישראל מודעים לקיומו של משבר האקלים – רק כ-3 אחוזים מהם לוקחים חלק פעיל במחאות או בכל פעילות אחרת בתחום

קמפיין חדש של חברת פורד מנסה לשכנע את הנהגים להחנות את המכוניות ולעבור לאופניים או להליכה. מהלך "גרינווש" ציני או סדר יום דו-גלגלי חדש?

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?

דו"ח חדש דירג את תעשיית הקלינטק של תל אביב במקום השני בעולם – לפני ערים מובילות כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון. האם ישראל תוביל את המהפכה הסביבתית בעולם הטכנולוגיה?

תערוכה חדשה באירופה מציגה מזונות יומיומיים, כמו תפוחי אדמה, קפה ובננות, כמוצגים נדירים במוזאון. זאת כדי להמחיש את הסכנה שטמונה בהיעלמותם של מזונות עקב משבר האקלים

תכנית תשתיות חדשה ומסקרנת מציעה להגדיל את שטחו של חצי האי מנהטן כדי לייצר 180 אלף יחידות דיור ולהגן עליו מפני עליית מפלס הים – האם מדובר ברעיון רציני או בפנטזיה נדל"נית?

מגפת הקורונה הובילה ערים רבות בעולם להשקיע יותר ויותר בתיירות שמבוססת על רכיבה על אופניים. איפה בעולם הכי נוח לטייל ברכיבה? ומה מצב תשתיות האופניים באזורי התיירות הישראליים?

בין השערוריות המתרבות, במונדיאל שייערך השנה בקטאר צפויה להיות גם נקודת אור: אחד מהמתחמים שבהם ייערכו המשחקים הוא האצטדיון המתפרק הראשון בעולם, ובחלקיו ייעשה שימוש חוזר לאחר גביע העולם (תיאורטית, לפחות)

בסין נבנה כיום גורד שחקים שלאורך חזיתו יגודלו צמחים, ללא צורך באדמה. האם העתיד של עולם החקלאות טמון בקירות הבניינים שסובבים אותנו?

סרט גיאורגי חדש ומסקרן עוקב אחרי מיזם אבסורדי ומטריד של העתקת עצים עתיקים וגבוהים מקו החוף במדינה אל גינתו הפרטית של אוליגרך מקומי. מה אפשר ללמוד ממנו על המציאות הישראלית?

פיתוח חדש של חברה שוודית מבטיח לצמצם את הנזק הסביבתי שיוצר תהליך צביעת בדים בתעשיית הבגדים המזהמת. האם מדובר בבשורה אמיתית או רק בגרין-ווש?

על פי מחקר ישראלי חדש, אם מדינת ישראל תנקוט בצעדים הנכונים, נוכל להגיע למצב שבו עד 100 אחוז מהחשמל במדינה יופק ממקורות מתחדשים בלבד עד 2030

בניו יורק מתוכננת בימים אלה הקמתה של בריכה שתטהר את מי הנהר המזוהם שזורם בעיר ושתאפשר לתושבים לשחות בהם. מתי נוכל גם אנחנו לשחות שוב בירקון או בנחל אלכסנדר?

מחקר ישראלי ראשון מסוגו בדק את ההשפעה של מבנים ירוקים על הסביבה העירונית ועל בריאות האדם

החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה מחיה מחדש גם את עולם התעופה, שאחראי לנזק סביבתי נרחב. כיצד אפשר לנצל את ההזדמנות כדי להפוך את הטיסות לידידותיות יותר לסביבה?

סרטים בנושאי סביבה, טבע ואקלים זוכים להצלחה רבה בשנים האחרונות, אך האם הם מציירים תמונה אמיתית ומייצגת של האתגרים הסביבתיים בעולם? ומתי הטרנד הזה יגיע גם לישראל?

הסרט "איך ליצור הר", שהוצג בפסטיבל דוקאביב, מציץ אל אחורי הקלעים של התהליך הארוך והקשה של הקמת מבנה אדריכלי-סביבתי יוצא דופן בדנמרק: קופנהיל

הביאנלה לאמנות בהלסינקי שתיפתח ביוני 2021 התחייבה להיות ניטרלית מבחינה פחמנית ואחראית מבחינה אקולוגית. מה שאר עולם האמנות – ומוסדות התרבות בישראל – יכולים ללמוד מהמהלך הזה?

דו"ח חדש של האו"ם, שנכתב בעיצומה של מגפת הקורונה, מדגיש את החשיבות של הערים הגדולות ברחבי העולם מבחינה בריאותית וסביבתית, במיוחד בזמן משברים גדולים