משבר האקלים כבר כאן. חברות הביטוח מוגבלות ביכולתיהן להתמודד איתו, אבל שינוי בתפיסה יכול להועיל גם לכלכלה וגם לסביבה. דעה

להורדת הדירוג הפיננסי של ישראל על ידי פיץ' והסוכנויות האחרות יש השלכות בכל היבט כלכלי. למרות גיוס מוצלח בשנה שעברה לאג"ח ירוקות, המלחמה וחוסר היציבות הכלכלית מאיימים על השקעות למען הסביבה. דעה

כשמדברים על בנייה ירוקה בישראל, ציבור הרוכשים זקוק לתמריץ. רגולציה על הבנקים ועל חברות הביטוח לעידוד משכנתאות ירוקות יכולה לשפר את הסביבה של כולנו. דעה

מגורים ליד שטח חקלאי נחשבו בעבר למצב לא רצוי, אלא שנראה שהנחה זו כבר לא בהכרח נכונה. מחקר ישראלי חדש שם זרקור על ההעדפות המשתנות של ישראלים בעזרת ניתוח שוק הנדל"ן

מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע

אימוץ המודל הפיננסי שבו נעשה שימוש בתקופת הקמת המדינה יכול לסייע במימון פיתוח בר-קיימא של העוטף והצפון ובשיקום כלכלת ישראל. דעה

גם באירוויזיון וגם במט גאלה נצצו התלבושות המוגזמות. אבל בעוד שהאירוויזיון הוא חד-פעמי במהותו, מהמט גאלה ציפיתי לפחות פלסטיק וליותר קיימות (דעה)

היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?

מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה

בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר

דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה – ולמתג מחדש את ישראל

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית

הטענות שרשתות אופנה מהירה כמו SHEIN הן פרו-פלסטיניות מצטרפות לממצאי תחקירים על תנאי העבודה הנוראיים במפעליהן ולנזק הסביבתי העצום שהן גורמות לו. אז איפה כן כדאי לקנות בגדים ב"חודש הקניות" השנה? ואיך זה יסייע למשק הישראלי?

חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?

אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש

ברחבי העולם, תפיסת וקיבוע פחמן דו-חמצני הוא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שמעבר לתפקידו החשוב במאבק במשבר האקלים – טומן בחובו גם פוטנציאל כלכלי גדול. כאומת ההיי-טק, ישראל יכולה וצריכה להוביל את העולם הצומח הזה

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל לנהל חשבון בנק מבלי שהכסף שלנו ישמש למטרות שפוגעות בסביבה – וכך גם בנו

מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים

אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?

תופעת תאונות העבודה באתרי בנייה בישראל כבר הפכה למגפה, ומחקר ישראלי חדש חושף זווית מטרידה נוספת שלה – מסתבר שזיהום אוויר גורם ליותר תאונות מעין אלה. לצד הנתונים המדאיגים, החוקרים מציעים גם פתרונות – אך האם מישהו בממשלה ירים את הכפפה?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ את הרכבים החסכוניים והסביבתיים-יותר הללו?

כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה

מזקקה אמריקאית מייצרת ויסקי ממין של סרטן פולש – ובכך מציפה דיון על פתרונות ראויים לנזקי האדם. "אקטיביזם אקלימי" בגרסה האלכוהולית, או מהלך שיגרום יותר נזק מתועלת?

השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה

תאגידים שמזרימים מי קולחין לנחלים לא משלמים על כך שקל. נשמע מקומם? זה דווקא כנראה הפתרון הצודק ביותר. דעה

מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק" למציאות מקיימת של שפע אמיתי

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?

כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

קמפיין חדש של חברת פורד מנסה לשכנע את הנהגים להחנות את המכוניות ולעבור לאופניים או להליכה. מהלך "גרינווש" ציני או סדר יום דו-גלגלי חדש?

חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק

דעה: שוק תפיסת הפחמן הולך ומתפתח כיום, ומהווה חלק בלתי נפרד מהאמצעים למאבק נגד משבר האקלים. ישראל חייבת להצטרף למשחק ולהפוך למובילה בתחום, לפני שנישאר מאחור

דעה: הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית צפויה לסייע לאלה שכבר משתמשים בה באופן קבוע, ו"נשכח" בה פלח נרחב מהאוכלוסייה: המשתמשים המזדמנים. יש לערוך מחקרים נוספים כדי לבחון את שיעור משתמשים אלה באוכלוסייה, ולהתאים מהלכים שכאלה אליהם

במחקר חדש מוצע להשתמש בהכנסות מהמיסים על פליטות פחמן כדי להעניק לציבור מוצרים ושירותים ידידותיים יותר לסביבה בחינם – זאת כדי להפחית פליטות גזי חממה, ולהקל על השכבות החלשות. האם אפשר ליישם את השיטה גם בישראל?

נתונים חושפים עלייה של מאות מיליוני דולרים בסכומים שמושקעים בחברות שפועלות לצמצום בזבוז מזון. האם השמירה על האוכל שלנו מעולם לא הייתה משתלמת יותר?

על אף תרומתם הרבה וההכרחית של הגשמים, כשעוצמתם גדולה מדי הדבר עלול להוביל לתוצאות הרסניות – וגם לנזקים כלכליים נרחבים. במחקר חדש נמצא שהצמיחה הכלכלית במדינות שונות ברחבי העולם נפגעת כתוצאה מאירועי גשם קיצוניים, שצפויים להפוך לתדירים ועוצמתיים יותר עקב משבר האקלים

לא כל יום פורים? דו"ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית "תחפושת" שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה

חברה אמריקאית פיתחה תחליף סביבתי לשמן דקלים, שמיוצר על ידי שמרים. זאת במטרה לסייע לענות על הביקוש ההולך וגובר לשמן דקלים, ולצמצם את הנזקים הסביבתיים האדירים שנגרמים בעקבותיו

אמריקה מתקשה להתאושש מהבעיות בשרשרת האספקה העולמית, שפוגעת בתושביה במגוון תחומים. זה עוד כלום לעומת הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות התגברות אירועי מזג אוויר קיצוני

תעשיית העור היא אחת המזהמות בעולם, ופעילותה כרוכה בפגיעה אדירה בבעלי חיים – אך עד כה, תחליפי העור הסינתטיים לא היו משביעי רצון. עם זאת, תחליפים חדשים, מבוססי-צומח, מעוררים כיום סקרנות ואופטימיות רבה

בימים אלו עומדת על שולחן הדיונים של הממשלה הרפורמה בחקלאות. מחבריו של מחקר ישראלי חדש בדקו מה חקלאים באמת חושבים על הסביבה וכיצד מקבלי ההחלטות יכולים להפוך את החקלאות המקומית למקיימת ויעילה יותר

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

האמריקאי הממוצע ישקיע השנה 886 דולר במתנות חג המולד. למחיר הזה צריך להוסיף את הפגיעה הסביבתית והאקלימית שיוצרת קדחת הקניות השנתית, אבל עם קצת יצירתיות אפשר למצוא פתרון צרכני מקיים וערכי הרבה יותר

הסנאטורית האמריקאית אליזבת וורן יוצאת במאבק פומבי נגד חברה לכריית ביטקוין בצפון מדינת ניו יורק, זאת בגלל טביעת הרגל האקלימית השלילית שלה. כמה נזק סביבתי באמת גורמת תעשיית הקריפטו והאם יש דרך להפוך אותה למקיימת יותר?

ארגון התעופה הבינלאומי IATA התחייב לאחרונה להגיע למצב של נטו-אפס פליטות פחמן עד 2050. כיצד הוא מתכנן לעשות זאת? והאם הישג כזה הוא בכלל אפשרי בתעשיית התעופה?

עקב פרצה בתקנות המס, חומרים מסוכנים שמשמשים בתעשיות כימיות נמכרים כיום בתחנות דלק ולצרכנים, כדלק לרכבים ולחימום הבית – מה שעלול לגרום לבעיות בריאותיות וכן לנזקים לרכב. מה אפשר לעשות כדי לשמור על עצמנו מפניהם?

כיצד אפשר ליהנות מאורם של נרות החנוכה – ובמקביל לצמצם את השפעותיהם על הסביבה ועל בריאותנו?