מחקר חדש מנתח צילומי לוויין על מצב הצומח בצפון הנגב באזורים שעלולים להפוך למדבר. המסקנה: יש תקווה, סכרים קטנים שתופסים את מי הגשם מייצרים חיים סביבם ויכולים למנוע את תהליך המדבור
ועידת האקלים של האו"ם, שצפויה להתקיים בחודש הבא בבאקו, היא הזדמנות קריטית להעלות הילוך במאבק במשבר האקלים – במיוחד במקרה של ישראל, שיכולה לתרום רבות לעולם בתחום של החדשנות האקלימית. דעה
עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
בזמן שהוריקן 'הלין' והוריקן 'מילטון' בארצות הברית תופסים את הכותרות, מה קרה בשאר העולם? ומה צופה לנו החורף ההולך וקרב בצל משבר האקלים?
דו"ח מצב האוויר העולמי חושף כי זיהום אוויר גרם למוות של יותר מ-8 מיליון בני אדם בשנה אחת. מי נמצאים בסיכון גבוה, מה המצב בישראל ומה אפשר לעשות?
חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה
משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.
עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)
אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?
דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל
יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות
מסתבר שבעל החיים הגדול ביותר בעולם הוא גם "פעיל" משמעותי במאבק הסביבתי: מחקר חדש ממחיש את התפקיד החשוב של הלווייתנים בהפחתת הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, שנוכחותו מחריפה את המשבר האקלים
דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה
העולם מתחמם, והכרמים צצים בבריטניה: בסתיו האחרון מחוז יין חדש הנץ באנגליה, והשמועה אומרת שהיין משובח. אבל רגע לפני שנרים כוס לחיי הכרמים החדשים, כדאי שנשאל את עצמנו איך ולמה הם הגיעו למדינה המעוננת הזאת
השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה
לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?
מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה מראה את הקשר בין תנאי החום ההולכים ומקצינים לבין החמרת תת-תזונה אצל ילדים באפריקה. הממצאים החדשים מעלים את החשש שעליית הטמפרטורות תעצור את ההתקדמות שהושגה במיגור הרעב ביבשת, ותחזיר אותנו הרבה אחורה
מחקר חדש חושף שלמרות הצהרותיהן השאפתניות, טוויטר ופייסבוק לא פועלות בצורה יעילה להסרת תוכן שקרי שמזלזל בחומרת משבר האקלים – ואף תורמות להפצתו הנרחבת. בישראל המצב עלול להיות חמור במיוחד
פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?
לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?
מחקר חדש שבדק את העמדות של בני נוער בישראל ביחס למשבר האקלים, מראה שבעוד שכמעט 90 אחוז (!) מבני הנוער בישראל מודעים לקיומו של משבר האקלים – רק כ-3 אחוזים מהם לוקחים חלק פעיל במחאות או בכל פעילות אחרת בתחום
דעה: בשנים האחרונות הצטרף גורם נוסף לרשימת אויביה של ישראל: משבר האקלים. ככזה, יש צורך לפתח יכולת מודיעינית שתאפשר את ההיערכות וההתמודדות איתו
החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול
מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי שרוצה להתקדם יודע שלא להתעסק במשבר האקלים"
בימים אלה מתבצע החלק השני של העבודות להגנה על נהריה מפני השיטפונות החוזרים ונשנים מצד נחל הגעתון שזורם בה. האם הנחל יהפוך ממקור לשיטפונות קטלניים – למשאב עבור העיר, ולבסיסם של אתרי פנאי ונופש?
משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום
לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך
במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה להמשך קיומם של העצים
במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם
בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה
במחקר בריטי חדש ומקיף התגלה שהאביב במדינה מגיע בממוצע חודש מוקדם יותר מבעבר. מה המצב בישראל? והאם בשנים הקרובות פסח יאבד את התואר "חג האביב"?
לאחרונה פורסם מכתב שעליו חתמו מעל 300 מדענים, שקוראים לאסור את השימוש בשיטות שמשנות באופן מלאכותי את עוצמתה של קרינת השמש בכדור הארץ. האם הנדסה סולארית היא צעד הכרחי במאבק נגד משבר האקלים המחריף, או פתח לאסון?
על אף תרומתם הרבה וההכרחית של הגשמים, כשעוצמתם גדולה מדי הדבר עלול להוביל לתוצאות הרסניות – וגם לנזקים כלכליים נרחבים. במחקר חדש נמצא שהצמיחה הכלכלית במדינות שונות ברחבי העולם נפגעת כתוצאה מאירועי גשם קיצוניים, שצפויים להפוך לתדירים ועוצמתיים יותר עקב משבר האקלים
קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את חקר האקלים באור חדש
פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
שנה אחרי אסון הקרחון בהודו פורסם מחקר חדש שמצא שקצב הפשרת הקרחונים בהרי ההימלאיה הוא המהיר ביותר בעולם. כיצד אפשר להסביר את התופעה הזאת והאם מאוחר מדי לעצור את התהליך המסוכן?
במחקר חדש התגלה שהסיבה להתרחשותו של "עידן הקרח הקטן" הייתה דווקא התחממות יתר בתקופה שקדמה לו. האם הקור הקיצוני עלול לחזור שנית בימינו בעקבות עליית הטמפרטורה העולמית?
השערוריות שסובבות את משחקי החורף האולימפיים בבייג'ינג לא נפסקות: השתקת מדענים שמזהירים על פגיעה סביבתית, ציור מחדש של גבולות אזורים מוגנים, וגולת הכותרת – יצור כמויות אדירות של שלג מלאכותי עבור התחרויות
מחקר חדש מיפה את המערכות האקולוגיות בעולם שבהן יש מאגרים גדולים במיוחד של פחמן שיוכל להיקלט חזרה רק בעוד מאות שנים. מדובר בכלי חשוב למדענים ולקובעי מדיניות, שיכול למקד את המאמצים להאטת משבר האקלים במקומות הנכונים
אתרי הסקי בארצות הברית מרגישים בשנים האחרונות את השפעות משבר האקלים באופן ישיר - פחות שלג ופחות ימי גלישה בעונה. באופן אירוני, תותחי השלג שהם מפעילים כדי לייצר שלג מלאכותי במדרונות משמשים בעונות החמות כדי להילחם בשריפות יער שמתרבות בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים
אירועים בינלאומיים כמו המונדיאל שנגמר לאחרונה מוציאים אותנו מתוך ה"בועה" הישראלית, ומובילים אותנו להסתכל על העולם. עלינו לאמץ את המבט הרחב הזה גם בכל הנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. דעה
במחקר ישראלי חדש נמצא שכשנשים הרות נחשפות לטמפרטורות גבוהות או נמוכות במיוחד, הדבר עלול לגרום לכך שתינוקותיהם יוולדו במשקל נמוך – מה שיסכן את בריאותם. מומחים מזהירים מחוסר מודעות לסיכון
על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות סלעים מסוכנות
ועידת האקלים בגלזגו הובילה מנהיגים מרחבי העולם להתחייב ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה שמעוררים אופטימיות בקרב רבים. אך איך אפשר להפוך את ההצהרות למציאות? ומי ישלם על הכול?
ההפגנות הסוערות של פעילי סביבה בוועידת האקלים בגלזגו מעידות על הקונפליקט שקיים בין אנשי החברה האזרחית לבין מנהיגי מדינות בעולם. למרות אי-ההסכמות, הדרך לנצח את הקרב החשוב למען האקלים טמונה בשיתוף פעולה בין הצדדים
יש הרבה ביקורת על ועידת האקלים של האו"ם, שנפתחה השבוע בגלזגו: המשלחת הישראלית מנופחת, האו"ם הוא מוסד חסר שיניים, המנהיגים מבטיחים אך לא מקיימים, ועוד. אבל למרות הכול, הוועידה חשובה והצלחתה היא קריטית לעתיד האנושות
לקראת ועידת האקלים בגלזגו, יצאנו לבדוק: מה השתנה בשנים שחלפו מאז חתימת הסכם פריז ב-2015? והאם אנחנו בדרך הנכונה למיתון משבר האקלים?