במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם

תאגידים שמזרימים מי קולחין לנחלים לא משלמים על כך שקל. נשמע מקומם? זה דווקא כנראה הפתרון הצודק ביותר. דעה

המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל

מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי

לקראת ועידת האקלים הקרבה ובאה, עשינו לכם סדר בכל מה שצריך לדעת: מה נשתנה מאז הוועידה בגלזגו בשנה שעברה, איך רוסיה קשורה לזה, ועל מה מגיעה לנו טפיחה על השכם?

אחרי שנים ארוכות שבהן מאזן הכוחות ביערות נשמר, חיפושיות קטנטנות מאיימות להשתלט על האורנים שלנו. מחקר חדש מציע להשתמש בשומרי יער דוממים: "עצי מלכודת" שעתידים להרחיק את המזיקים הזעירים

בשעה שהוריקן "איאן" זרע הרס בפלורידה, וניתק מיליוני משפחות מהחשמל – עיירה אחת נותרה ללא פגע. איך הם עשו את זה? בעזרת רשת אנרגיה מתחדשת מבוזרת ותכנון עירוני מקיים – בבקוק ראנץ' הקטנה שמרה על תשתיות החשמל שלה, ועל תושביה

במהלך מיזמי פינוי-בינוי נפגעים בעלי חיים רבים שקולם לא נשמע. בעמותת "נח" פועלים להצלת ה"דיירים" חסרי הזכויות – אך הדרך להגנה עליהם עוד ארוכה

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?

סוכות באות והולכות, אבל יש מבנים שנדמה כאילו ימשיכו להבנות לנצח: מיזמי תמ"א 38, שהופכים את הרחובות שלנו לאתרי בנייה. מחקר ישראלי חדש התעלם מהרעש, ובדק היבט אחר של המצב: כיצד פוגע המיזם שמשנה את ערי ישראל בגינות ובפארקים שצמודים לבתים שלנו?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו לשוליים? נשמור על השמורות הימיות

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?

הפיצוצים שאירעו בצינורות הגז שזורמים מרוסיה לגרמניה, ושרוסיה חשודה בגרימתם, הם עדות נוספת לכך שההסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה היא בעייתית מאוד. הדרך של ישראל להימנע מפגיעות כאלה ולהגיע לחוסן אנרגטי אמיתי היא פשוטה: להשקיע במתקני אנרגיה מתחדשת ואגירתה, ובהקדם

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק" למציאות מקיימת של שפע אמיתי

בונה כינורות מאנגליה הוכיח שלכל מוצר יש תחליף סביבתי, וייצר כינור טבעוני שאין כמותו בעולם. אז מי מרים את השרביט ומעלה קונצרט ללא חשש חומרים מן החי?

המפגש בין בודהיזם לאקולוגיה, שמכונה גם "אקו-דהרמה", מעניק מבט נוסף על היחס שלנו לסביבה. האם אחת מהתורות העתיקות ביותר בעולם יכולה לעזור לנו להציל את עצמנו מידי עצמנו?

לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

לכבוד ראש השנה: מצעד בעלי החיים שמימשו את הברכה היהודית על גופם, ודאגו שגם הזנב שלהם – יהיה לראש

מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה מראה את הקשר בין תנאי החום ההולכים ומקצינים לבין החמרת תת-תזונה אצל ילדים באפריקה. הממצאים החדשים מעלים את החשש שעליית הטמפרטורות תעצור את ההתקדמות שהושגה במיגור הרעב ביבשת, ותחזיר אותנו הרבה אחורה

מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ

פיתוח חדש מציע לתפוס טרמפ אקולוגי על הרכבת: לשאוב פחמן דו-חמצני מן האוויר בעזרת אנרגיה שנוצרת על ידי כלי-התחבורה עצמו, ושכיום מתבזבזת. "רכבת ההפתעות", הגרסה הסביבתית?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?

למידה חוץ-כיתתית מסתמנת כחלופה שמאפשרת הוראה משמעותית במיוחד עבור הילדים שלנו. אז למה זה לא קורה בפועל? שיעור על הנושא, לכבוד פתיחת שנת הלימודים

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?

מחקר חדש חושף שלמרות הצהרותיהן השאפתניות, טוויטר ופייסבוק לא פועלות בצורה יעילה להסרת תוכן שקרי שמזלזל בחומרת משבר האקלים – ואף תורמות להפצתו הנרחבת. בישראל המצב עלול להיות חמור במיוחד

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי

ציפורים הן חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו – ובעוד הערים שלנו הולכות וגדלות, שטחי המחיה שלהן הולכים ומצטמצמים. עם זאת, צמד מחקרים ישראליים חדשים מראים שהערים במרכז הארץ מלאות בציפורים רבות – ומגלים כיצד אפשר למשוך רבות יותר מהן לסביבתנו

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם

בעוד שעומסי החום בישראל ובעולם רק הולכים ומתגברים, ההקפדה על שתייה מרובה הפכה להכרח. אך מה עלינו לעשות אם גם המים שאנחנו שותים עלולים להוביל לפגיעה בבריאותנו? מחקר חדש חושף שתהליך ההתפלה פוגם ברמות המגנזיום במים באופן שעלול להזיק לישראלים

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן

בשקט בשקט, המועצה המקומית הערבית הקטנה ג'לג'וליה עוקפת ערים גדולות בסיבוב והופכת למעצמת אנרגיה מתחדשת. כך קורם עור וגידים המיזם האנרגטי השאפתני של המועצה, שיניב לה רווחים יפים – מבלי שהיא תשקיע בכך אפילו שקל

בברלין מוקם בימים אלה "תרמוס" ענק, שמימיו יאגרו עודפי אנרגיה מתחדשת לצורך חימום הבתים. וגם: איזו "סוללה" נמצאת על גג הבית שלכם?

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

מחקר חדש מציע שלהפחתת פליטות של תחמוצות חנקן – מזהמי אוויר נפוצים – תפקיד חשוב בהגדלת הפריון החקלאי

מחקר חדש בדק את העמדות והפעילויות הסביבתיות של ארבע קבוצות אוכלוסייה בפריפריה הצפונית של ישראל – מושבים וקיבוצים, עיירות פיתוח, יישובים קהילתיים ויישובים ערביים, ומצא הבדלים משמעותיים ביניהן בכל הנוגע להתנהגויות סביבתיות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

מחקר ישראלי חדש חושף שציד חזירי בר עלול שלא להוריד את מספריהם – אלא להיפך, להגדיל את האוכלוסייה. זאת בעקבות השפעת לחץ הציד על המערכת ההורמונלית של החזירות, שעלולה לגרום להן להיות פוריות כבר בגיל מוקדם יותר

מחקר חדש שבדק את העמדות של בני נוער בישראל ביחס למשבר האקלים, מראה שבעוד שכמעט 90 אחוז (!) מבני הנוער בישראל מודעים לקיומו של משבר האקלים – רק כ-3 אחוזים מהם לוקחים חלק פעיל במחאות או בכל פעילות אחרת בתחום

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

דעה: בשנים האחרונות הצטרף גורם נוסף לרשימת אויביה של ישראל: משבר האקלים. ככזה, יש צורך לפתח יכולת מודיעינית שתאפשר את ההיערכות וההתמודדות איתו

מחקר ישראלי חדש מראה שמגורים בסביבה ירוקה עשויים לספק יתרונות אחרי ניתוח מעקפים, ולהקל על ההחלמה מהפרודצורה הרפואית הלא-פשוטה

במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות

מחקר ישראלי חדש מציע דרך קלה ומהירה להעלות את דימוי הגוף החיובי: לשהות בסמוך לקירות ירוקים

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ

מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי שרוצה להתקדם יודע שלא להתעסק במשבר האקלים"

פרס על מפעל חיים יוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה לפרופ' יורם יום-טוב ש"הארץ זרועה באתרים, בתי גידול ובעלי חיים שלקח חלק פעיל ואף מכריע בשמירה עליהם והבטחת קיומם"

כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

קמפיין חדש של חברת פורד מנסה לשכנע את הנהגים להחנות את המכוניות ולעבור לאופניים או להליכה. מהלך "גרינווש" ציני או סדר יום דו-גלגלי חדש?

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

חוקרים ישראלים מהטכניון מפתחים פתרון יוצא דופן לבעיית המחסור בידיים קוטפות בחקלאות: רובוטים שנעזרים ברחפנים קטנים, שיוצרים תמונה ממוחשבת של העצים, כדי לבצע פעולות חקלאיות במטעי פירות

סיפורו של נחל התבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?

בימים אלה נבנית תוכנית לשיקומו של נחל ציפורי שבגליל התחתון, שסובל מזה שנים משאיבת יתר שמרוקנת אותו כמעט לגמרי ממים בימי הקיץ. עם זאת, הדבר מצריך שיתוף פעולה מצד החקלאים הרבים באזור – שיצירתו היא לא תמיד משימה קלה

יש לנו הרבה מה ללמוד מארה"ב בכל הנוגע ליחס לסביבה ולמאבק במשבר האקלים – ויש גם כמה דברים שממש לא כדאי שנאמץ. אחרי שנתיים של כתיבת הטור ושנה וקצת בניו יורק, נטע חוזרת לארץ ונפרדת. טור אחרון

בימים אלה מתבצע החלק השני של העבודות להגנה על נהריה מפני השיטפונות החוזרים ונשנים מצד נחל הגעתון שזורם בה. האם הנחל יהפוך ממקור לשיטפונות קטלניים – למשאב עבור העיר, ולבסיסם של אתרי פנאי ונופש?

משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום

ענקית הסוללות הסינית CATL הציגה לאחרונה סוללת נתרן-יון ללא אנודה, שעשויה להוות חלופה יעילה וסביבתית יותר לסוללות הליתיום-יון הנפוצות

חוק השקיות אומנם עודד רבים מהישראלים להביא איתם לקניות שקיות רב-פעמיות, אך לפי סקר חדש, השימוש בשקיות החינמיות שמוצעות במדפי הפירות והירקות נותר נרחב. חומר למחשבה לאור ההצעה להרחבת החוק

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל

נחל בצת בגליל המערבי, שהתייבש בעבר בגלל שאיבות מי תהום מוגברות, מתחיל להתאושש. טיול בו מהווה הזדמנות ליהנות מנופים יפהפיים ומשכשוך בנחל – וגם לחשוב על זכותו של הטבע למים

לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך

יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים. מיוחד ליום הדבורה הבינלאומי

בשוודיה נחנך לאחרונה גורד שחקים שנבנה כולו מעץ בטכנולוגיה חדשנית, ושלו יתרונות סביבתיים משמעותיים. האם העץ יתפוס את מקומו של הבטון כחומר הבנייה של העתיד?

דעה: שוק תפיסת הפחמן הולך ומתפתח כיום, ומהווה חלק בלתי נפרד מהאמצעים למאבק נגד משבר האקלים. ישראל חייבת להצטרף למשחק ולהפוך למובילה בתחום, לפני שנישאר מאחור

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?

במקרים רבים, היחס שמי שמתאבלים על חיית מחמד קרובה שנפטרה מקבלים מסביבתם הוא של חוסר הבנה ואף זלזול בכאבם. הדבר עלול להחמיר משמעותית את הסבל שאובדן כזה מביא איתו. הכירו את היגון משולל הזכויות

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן

במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה

פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה להמשך קיומם של העצים

בישראל מצויות מערות ייחודיות ומרהיבות בקנה מידה עולמי – אך הן לא זוכות להגנה חוקית מתוקף קיומן, ונמצאות תחת איום תמידי. כדי להגן עליהן, יש לחוקק בישראל חוק להגנת מערות

במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם

במחקר בריטי חדש ומקיף התגלה שהאביב במדינה מגיע בממוצע חודש מוקדם יותר מבעבר. מה המצב בישראל? והאם בשנים הקרובות פסח יאבד את התואר "חג האביב"?

בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה

אם אתם סובלים ממיגרנות או קשיי נשימה בעבודה, כדאי שתדרשו מהמעסיק לבדוק את איכות האוויר שאתם נושמים. מערכות מיזוג תקולות, חומרי ניקוי לא ידידותיים ואפילו צבע הקירות עלולים לפזר סביבכם כימיקלים מסוכנים. פיתוח טכנולוגי לניטור ובקרת האוויר בתוך מבנים מביא איתו בשורה חדשה ומגלה למה לא תמיד יעיל לפתוח חלון

חוקרים תיעדו את הצלילים הייחודיים שמשמיעים היצורים השונים שחיים בשונית אלמוגים ששוקמה באינדונזיה, וגילו עולם תת-ימי מופלא של קולות משונים ומרתקים

סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר

דעה: הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית צפויה לסייע לאלה שכבר משתמשים בה באופן קבוע, ו"נשכח" בה פלח נרחב מהאוכלוסייה: המשתמשים המזדמנים. יש לערוך מחקרים נוספים כדי לבחון את שיעור משתמשים אלה באוכלוסייה, ולהתאים מהלכים שכאלה אליהם

בשורות טובות לחובבי צמחי הבית: במחקר חדש נחשף שעציצים מנקים את האוויר שבתוך הבתים שלנו מחנקן דו-חמצני, אחד ממזהמי האוויר המסוכנים והנפוצים

לאחרונה פורסם מכתב שעליו חתמו מעל 300 מדענים, שקוראים לאסור את השימוש בשיטות שמשנות באופן מלאכותי את עוצמתה של קרינת השמש בכדור הארץ. האם הנדסה סולארית היא צעד הכרחי במאבק נגד משבר האקלים המחריף, או פתח לאסון?

מחקרים רבים ממחישים שנשים, נערות וילדות נפגעות יותר מהשפעותיו הקשות של משבר האקלים. עם זאת, במקביל, יותר ויותר מהן נוטלות את המושכות ומובילות את המאבק למען עתיד סביבתי יותר

במחקר חדש מוצע להשתמש בהכנסות מהמיסים על פליטות פחמן כדי להעניק לציבור מוצרים ושירותים ידידותיים יותר לסביבה בחינם – זאת כדי להפחית פליטות גזי חממה, ולהקל על השכבות החלשות. האם אפשר ליישם את השיטה גם בישראל?

דו"ח חדש דירג את תעשיית הקלינטק של תל אביב במקום השני בעולם – לפני ערים מובילות כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון. האם ישראל תוביל את המהפכה הסביבתית בעולם הטכנולוגיה?

ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?

במחקר חדש נחשף שהביקוש לנוזל כיס מרה של דובים, חומר שמשמש ברפואה הסינית ושייצורו גורם לדובים סבל רב, ירד בשנים האחרונות בווייטנאם. האם הפרקטיקה האכזרית בדרכה להיעלם מן העולם?

לא כל יום פורים? דו"ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית "תחפושת" שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה

מנורה חדשה וייחודית שפותחה לאחרונה פועלת באמצעות מי הים בלבד, ללא חיבור לחשמל או סוללות. כך מתאפשר חסכון באנרגיות מזהמות, וקהילות שלא מקושרות לרשת החשמל יכולות לזכות באור

נתונים חושפים עלייה של מאות מיליוני דולרים בסכומים שמושקעים בחברות שפועלות לצמצום בזבוז מזון. האם השמירה על האוכל שלנו מעולם לא הייתה משתלמת יותר?

תערוכה חדשה באירופה מציגה מזונות יומיומיים, כמו תפוחי אדמה, קפה ובננות, כמוצגים נדירים במוזאון. זאת כדי להמחיש את הסכנה שטמונה בהיעלמותם של מזונות עקב משבר האקלים

העיסוק במלחמת רוסיה-אוקראינה ממלא את אתרי החדשות ושולט בשיח ובתודעה, מסיבות מובנות ומוצדקות. עם זאת, הלחימה גם ממחישה שלמצבו של שוק דלקי המאובנים העולמי עלולות להיות השפעות גאופוליטיות מרחיקות לכת, ואת חשיבות ההתמודדות עם משבר האקלים גם בזמנים כאלה

הלחימה בין רוסיה לאוקראינה ממחישה את המידה שבה שיקולים מתחום הפקת האנרגיה משפיעים על המהלכים שמתבצעים בזירה הגאופוליטית. עם זאת, קיימות גם דוגמאות לכך שכשהם נבנים נכון, קשרים בינלאומיים בתחום האנרגיה יכולים דווקא להועיל ליחסים בין מדינות שונות