מזקקה אמריקאית מייצרת ויסקי ממין של סרטן פולש – ובכך מציפה דיון על פתרונות ראויים לנזקי האדם. "אקטיביזם אקלימי" בגרסה האלכוהולית, או מהלך שיגרום יותר נזק מתועלת?

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

ברוטרדם שבהולנד הגגות רחוקים מלהיות רק כיסויים משעממים לבניינים, ועל גביהם מתקיימים מופעי תרבות מגוונים, מטופחות גינות קהילתיות ואף נוצרת אומנות רחוב מרהיבה. מתי גם ישראל תנצל יותר את הפוטנציאל שטמון בגגותיה השטוחים והריקים?

העולם מתחמם, והכרמים צצים בבריטניה: בסתיו האחרון מחוז יין חדש הנץ באנגליה, והשמועה אומרת שהיין משובח. אבל רגע לפני שנרים כוס לחיי הכרמים החדשים, כדאי שנשאל את עצמנו איך ולמה הם הגיעו למדינה המעוננת הזאת

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

פיתוח חדש מאפשר את השמדתם של PFAS – חומרים מזיקים שמצויים באינספור מוצרים סביבנו ושכמעט שלא מתפרקים בסביבה. האם בעזרת מימן ואורות אולטרה-סגולים נצליח להיאבק בחומרים שזכו לכינוי "כימיקלי נצח"?

מהפך בירדן: נמל עקבה יעבור שיפוץ שעשוי למצב אותו כנמל הסביבתי ביותר באזורנו. אך האם הצעד הזה מספיק כדי "לנקות" את תעשיית הסחר הימי של שכנתנו ממזרח, ולהפוך אותה למקיימת?

המצאה ישראלית חדשה מאפשרת להתפיל מים בעזרת טורבינת רוח ייחודית שציר הסיבוב שלה אנכי, שפועלת ללא כל שימוש בחשמל. זאת כדי להתמודד עם בעיית צריכת האנרגיה האדירה של תהליך ההתפלה, ולאפשר גם לתושבי אזורים נידחים ליהנות ממים נקיים

בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל

זורקים להם חכה: כרישים רבים מתים כתוצאה מלכידתם ברשתות ובפיתיונות הדיג שיועדו לתפיסתם של מיני דגים אחרים; פיתוח חדש משתמש בחוש ייחודי של אותם בעלי-סנפיר, במטרה להרחיק אותם מאזורי הסכנה

ביום שבו ניסע ל"מצפה הבולעני", נתגייס ל"חיל האקלים" ונציית להוראות הבטיחות של "חטיבת המלח": מיצב ייחודי מציע לחשוב על גורלו המטריד של ים המלח דרך מסע אינטראקטיבי בין אתרים בעתיד הבדיוני של האזור

לגינות השעשועים שבערים וביישובים שלנו יש חשיבות רבה, עבור הילדים – וגם עבור המבוגרים. תכנון מיטבי ושימוש חכם יתרמו להנאה שלמה יותר מיתרונותיהן

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה

סיפורו הלא-ייאמן של מיזם LiberEat: המערכת המקיימת לגידול צמח עתיר חלבון, שפותחה בידי תלמידי תיכון במטרה להתמודד עם הרעב העולמי – ושהגיעה עד אפריקה

כותרת מפתיעה, לא? אבל מסתבר שזבובים מסוימים אכן יכולים לסייע נגד פסולת: חוקרים ישראלים מציעים לשלוח את רימות זבוב החייל השחור, שיכולות לצרוך כמויות נרחבות מהזבל האורגני שאנחנו מייצרים – לערבה, שמתמודדת עם בעיית פסולת חקלאית קשה

משחק מחשב חדש שם את משבר האקלים במרכז העניינים ומציע לשחקנים לבנות את הציוויליזציה מחדש, בגרסה ירוקה

אירועים בינלאומיים כמו המונדיאל שנגמר לאחרונה מוציאים אותנו מתוך ה"בועה" הישראלית, ומובילים אותנו להסתכל על העולם. עלינו לאמץ את המבט הרחב הזה גם בכל הנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. דעה

מחקר חדש חושף שעצי הפרי שצומחים בהתיישבות הכפרית בישראל יכולים לשמש כמקור זמין למזון עשיר בערכים תזונתיים עבור התושבים. אז כיצד עץ הקלמנטינה שבחצר שלכם יכול לתרום למאבק בבעיית הביטחון התזונתי העולמית?

השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה

חשיפת-יתר לאור בשעות הלילה עלולה להיות מסוכנת עבורנו, ולגרום בין היתר לבעיות לחץ-דם. אבל אל תשבו לבד בחושך, כי מחקר חדש שמצביע על הבעיה גם מציע פתרון: פעילות גופנית, והרבה ממנה

חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם הטכנולוגיה תוביל לנס?

תחליף קלקר מתכלה מקנדה פותר שתי בעיות בפיתוח חדש אחד: הוא גם ירוק יותר מהחומר המקורי – וגם משתמש בשאריות עצים, במקום שהן יחריפו את שריפות היער הרבות באזור

חולון החוף, סרטן אוכל-כל שמשמש כ"עובד תברואה" בסביבת מגוריו – כמעט נעלם מחופינו. מחקר ישראלי חדש מצא שפעילות האדם בחופים היא שמדירה את רגליו הארוכות ממחוזותינו

מציפור שעפה 11 יום ברצף ועד לבעלי חיים שנחשבו כנכחדים ו"חזרו מהמתים" – הטבע הוא מחולל ניסים מפתיע ביותר. לכבוד חג החנוכה, אספנו עבורכם סיפורי אגדה שקרו באמת, בימים האלה ובזמן הזה

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע

זורמים על ההיבט הסביבתי: בנורבגיה הושק כלי שיט חדשני – מעבורת מהירה ששטה בעזרת אנרגיה חשמלית בלבד. תעלו על הסיפון?

זה מתחיל בתכנון: לראשונה אי פעם, האו"ם השיק אמנה שקוראת לבנייה מקיימת, וגם אצלנו בישראל הצהרה דומה צפויה להתפרסם בקרוב. מילים ריקות, או הצהרת כוונות שתבנה מציאות אחרת?

רוצים זריקת אופטימיות בימים של משבר דיור כל כך חמור? יש מי שישמחו לספר לכם שמדינתנו הקטנה דווקא דואגת למגורים נוחים לתושביה. דו"ח ישראלי חדש חשף שעופות דורסים מכל העולם מוצאים בית לגידול צאצאיהם ביערות האורנים שלנו

תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?

מחקר חדש חשף מה אנחנו, הישראלים, חושבים על היערות המקומיים, וכיצד אנו נוהגים לבלות בהם: מסתבר שרבים מאיתנו היו מוכנים לשלם עבור קיומם, שמעטים יוצאים אליהם לבדם ושילדים משפיעים על מידת ההנאה מהם (ולא לטובה)

"פייק ניוז", גרסת העכבישים: מחקר בינלאומי חדש שבו נבדקה גם התקשורת הישראלית חושף שקרוב למחצית מהכתבות שמפורסמות בתקשורת בנושאי עכבישים כוללות אי-דיוקים, טעויות והגזמות. בהתחשב בכך שעכבישים לא נוטים לתבוע על הוצאת דיבה, מהי הדרך למנוע ממקרים כאלה להתרחש?

נסיעה נעימה לכולנו: חוקרים אמריקאים יצרו צבע "אולטרה לבן" וקל במיוחד, שעשוי לקרר רכבים, מטוסים ואפילו חלליות. אז יותר לבן – פחות מזגן, בפיתוח חדש וירוק במיוחד

גם בגזרת משבר האקלים, העולם הוא מקום לא צודק: אוכלוסיות מוחלשות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיחשף לסכנות סביבתיות, שעלולות להחליש אותן עוד יותר. בשל כך, ממשל ביידן מקים משרד חדש, שיתמקד בצדק סביבתי. אז איך עושים צדק אקלימי, ומה המצב בישראל?

טוביאס קרטר, בריטי שגדל בצרפת, טייל לאורכו ולרוחבו של העולם במשך שנים – ואז החליט לקנות ספינה, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, ולאסוף ממקומיים וממדענים עדויות להיקפו ולחומרתו של משבר האקלים. כיום הוא מנהל מיזם חינוכי רחב שמתבסס על החומרים שליקט, ומספר למי שרק אפשר על שגילה. סיפור מסע סביבתי מופלא

דעה: על הממשלה החדשה לטפל בדחיפות בבעיית זיהום האוויר, שנקשרת לתחלואה במחלות שונות (כולל הקורונה) – ושמובילה למותם בטרם עת של כ-2,000 ישראלים בשנה

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול אליהם

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?

מחקר חדש מציע לנטוע בערבה ובנגב עצי שיטה ממינים שלא צומחים פרא בישראל – בהם עץ השיטה הרעננה, שצומח כיום בירדן השכנה. זאת כדי לסייע למערכות האקולוגיות המשגשגות שתלויות בעצי השיטה, שמצבן הולך ומידרדר

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם

תאגידים שמזרימים מי קולחין לנחלים לא משלמים על כך שקל. נשמע מקומם? זה דווקא כנראה הפתרון הצודק ביותר. דעה

המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל

מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי

לקראת ועידת האקלים הקרבה ובאה, עשינו לכם סדר בכל מה שצריך לדעת: מה נשתנה מאז הוועידה בגלזגו בשנה שעברה, איך רוסיה קשורה לזה, ועל מה מגיעה לנו טפיחה על השכם?

אחרי שנים ארוכות שבהן מאזן הכוחות ביערות נשמר, חיפושיות קטנטנות מאיימות להשתלט על האורנים שלנו. מחקר חדש מציע להשתמש בשומרי יער דוממים: "עצי מלכודת" שעתידים להרחיק את המזיקים הזעירים

בשעה שהוריקן "איאן" זרע הרס בפלורידה, וניתק מיליוני משפחות מהחשמל – עיירה אחת נותרה ללא פגע. איך הם עשו את זה? בעזרת רשת אנרגיה מתחדשת מבוזרת ותכנון עירוני מקיים – בבקוק ראנץ' הקטנה שמרה על תשתיות החשמל שלה, ועל תושביה

במהלך מיזמי פינוי-בינוי נפגעים בעלי חיים רבים שקולם לא נשמע. בעמותת "נח" פועלים להצלת ה"דיירים" חסרי הזכויות – אך הדרך להגנה עליהם עוד ארוכה

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?

סוכות באות והולכות, אבל יש מבנים שנדמה כאילו ימשיכו להבנות לנצח: מיזמי תמ"א 38, שהופכים את הרחובות שלנו לאתרי בנייה. מחקר ישראלי חדש התעלם מהרעש, ובדק היבט אחר של המצב: כיצד פוגע המיזם שמשנה את ערי ישראל בגינות ובפארקים שצמודים לבתים שלנו?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו לשוליים? נשמור על השמורות הימיות

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?

הפיצוצים שאירעו בצינורות הגז שזורמים מרוסיה לגרמניה, ושרוסיה חשודה בגרימתם, הם עדות נוספת לכך שההסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה היא בעייתית מאוד. הדרך של ישראל להימנע מפגיעות כאלה ולהגיע לחוסן אנרגטי אמיתי היא פשוטה: להשקיע במתקני אנרגיה מתחדשת ואגירתה, ובהקדם

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק" למציאות מקיימת של שפע אמיתי

בונה כינורות מאנגליה הוכיח שלכל מוצר יש תחליף סביבתי, וייצר כינור טבעוני שאין כמותו בעולם. אז מי מרים את השרביט ומעלה קונצרט ללא חשש חומרים מן החי?

המפגש בין בודהיזם לאקולוגיה, שמכונה גם "אקו-דהרמה", מעניק מבט נוסף על היחס שלנו לסביבה. האם אחת מהתורות העתיקות ביותר בעולם יכולה לעזור לנו להציל את עצמנו מידי עצמנו?

לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?

לכבוד ראש השנה: מצעד בעלי החיים שמימשו את הברכה היהודית על גופם, ודאגו שגם הזנב שלהם – יהיה לראש

מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה מראה את הקשר בין תנאי החום ההולכים ומקצינים לבין החמרת תת-תזונה אצל ילדים באפריקה. הממצאים החדשים מעלים את החשש שעליית הטמפרטורות תעצור את ההתקדמות שהושגה במיגור הרעב ביבשת, ותחזיר אותנו הרבה אחורה

מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ

פיתוח חדש מציע לתפוס טרמפ אקולוגי על הרכבת: לשאוב פחמן דו-חמצני מן האוויר בעזרת אנרגיה שנוצרת על ידי כלי-התחבורה עצמו, ושכיום מתבזבזת. "רכבת ההפתעות", הגרסה הסביבתית?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?

למידה חוץ-כיתתית מסתמנת כחלופה שמאפשרת הוראה משמעותית במיוחד עבור הילדים שלנו. אז למה זה לא קורה בפועל? שיעור על הנושא, לכבוד פתיחת שנת הלימודים

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?

מחקר חדש חושף שלמרות הצהרותיהן השאפתניות, טוויטר ופייסבוק לא פועלות בצורה יעילה להסרת תוכן שקרי שמזלזל בחומרת משבר האקלים – ואף תורמות להפצתו הנרחבת. בישראל המצב עלול להיות חמור במיוחד

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי

ציפורים הן חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו – ובעוד הערים שלנו הולכות וגדלות, שטחי המחיה שלהן הולכים ומצטמצמים. עם זאת, צמד מחקרים ישראליים חדשים מראים שהערים במרכז הארץ מלאות בציפורים רבות – ומגלים כיצד אפשר למשוך רבות יותר מהן לסביבתנו

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם

בעוד שעומסי החום בישראל ובעולם רק הולכים ומתגברים, ההקפדה על שתייה מרובה הפכה להכרח. אך מה עלינו לעשות אם גם המים שאנחנו שותים עלולים להוביל לפגיעה בבריאותנו? מחקר חדש חושף שתהליך ההתפלה פוגם ברמות המגנזיום במים באופן שעלול להזיק לישראלים

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן

בשקט בשקט, המועצה המקומית הערבית הקטנה ג'לג'וליה עוקפת ערים גדולות בסיבוב והופכת למעצמת אנרגיה מתחדשת. כך קורם עור וגידים המיזם האנרגטי השאפתני של המועצה, שיניב לה רווחים יפים – מבלי שהיא תשקיע בכך אפילו שקל

בברלין מוקם בימים אלה "תרמוס" ענק, שמימיו יאגרו עודפי אנרגיה מתחדשת לצורך חימום הבתים. וגם: איזו "סוללה" נמצאת על גג הבית שלכם?

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון

על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

מחקר חדש מציע שלהפחתת פליטות של תחמוצות חנקן – מזהמי אוויר נפוצים – תפקיד חשוב בהגדלת הפריון החקלאי

מחקר חדש בדק את העמדות והפעילויות הסביבתיות של ארבע קבוצות אוכלוסייה בפריפריה הצפונית של ישראל – מושבים וקיבוצים, עיירות פיתוח, יישובים קהילתיים ויישובים ערביים, ומצא הבדלים משמעותיים ביניהן בכל הנוגע להתנהגויות סביבתיות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

מחקר ישראלי חדש חושף שציד חזירי בר עלול שלא להוריד את מספריהם – אלא להיפך, להגדיל את האוכלוסייה. זאת בעקבות השפעת לחץ הציד על המערכת ההורמונלית של החזירות, שעלולה לגרום להן להיות פוריות כבר בגיל מוקדם יותר

מחקר חדש שבדק את העמדות של בני נוער בישראל ביחס למשבר האקלים, מראה שבעוד שכמעט 90 אחוז (!) מבני הנוער בישראל מודעים לקיומו של משבר האקלים – רק כ-3 אחוזים מהם לוקחים חלק פעיל במחאות או בכל פעילות אחרת בתחום

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו השבוע בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

דעה: בשנים האחרונות הצטרף גורם נוסף לרשימת אויביה של ישראל: משבר האקלים. ככזה, יש צורך לפתח יכולת מודיעינית שתאפשר את ההיערכות וההתמודדות איתו

מחקר ישראלי חדש מראה שמגורים בסביבה ירוקה עשויים לספק יתרונות אחרי ניתוח מעקפים, ולהקל על ההחלמה מהפרודצורה הרפואית הלא-פשוטה

במחקר ישראלי חדש נמצא שימוש בלתי-שגרתי בכפות התמרים, שנערמות כפסולת חקלאית לאחר קטיפת הפרי הטעים: ניקוי מתכות רעילות

מחקר ישראלי חדש מציע דרך קלה ומהירה להעלות את דימוי הגוף החיובי: לשהות בסמוך לקירות ירוקים

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ

מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי שרוצה להתקדם יודע שלא להתעסק במשבר האקלים"

פרס על מפעל חיים יוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה לפרופ' יורם יום-טוב ש"הארץ זרועה באתרים, בתי גידול ובעלי חיים שלקח חלק פעיל ואף מכריע בשמירה עליהם והבטחת קיומם"

כ-300 מיליון טון פלסטיק לא ממוחזרים כל שנה. האם תדע תעשיית הפלסטיק הישראלית להפנות את משאבי הידע, הניסיון והחדשנות שצברה אל עבר אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים של זממנו? האם תצליח להפוך את המשבר להזדמנות? מאמר דעה

קמפיין חדש של חברת פורד מנסה לשכנע את הנהגים להחנות את המכוניות ולעבור לאופניים או להליכה. מהלך "גרינווש" ציני או סדר יום דו-גלגלי חדש?

מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

חוקרים ישראלים מהטכניון מפתחים פתרון יוצא דופן לבעיית המחסור בידיים קוטפות בחקלאות: רובוטים שנעזרים ברחפנים קטנים, שיוצרים תמונה ממוחשבת של העצים, כדי לבצע פעולות חקלאיות במטעי פירות

סיפורו של נחל התבור, שמאחד סביבו יהודים, מוסלמים ונוצרים, צעירים ומבוגרים, שרואים את פיסת הטבע המרהיבה כחלק מביתם

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?