באיזה דבש אתם טובלים את התפוח שלכם השנה, לכבוד החג? דבש הדרים? דבש ממבחר פרחי בר? או פשוט זה שהכי זול בסופר? מאחורי כל צנצנת דבש עומדת דבורה, ומאחורי כל דבורה עומד הפרח שהיא אספה ממנו את הצוף המתוק אל הכוורת כשיצאה למרעה (כן כן, גם דבורים רועות). וכמו שאנחנו מה שאנחנו אוכלים – הדבש […]
גבירותיי ורבותיי, הורים וילדים בכל הגילאים, התכוננו לעונת חגים מהסרטים, שלכבודה המשפחה כולה עומדת להפוך לאוסף גיבורי על שנלחמים ברשע אמיתי שאין כמוהו. אז לפני שיותר מדי מארוחות החג הכה-מושקעות שלנו ימצאו את עצמן בפח, לבשו שכמיות והצטרפו אלינו אל "העימות הגדול נגד בזבוז המזון"! לפני שנים רבות, בארץ החגים החגיגיים והאורות הנוצצים, קם לו […]
כשצמיגי המכונית שלנו מתחככים שוב ושוב באספלט, הגומי העמיד שלהם נשחק ומתפרק לו לאיטו כמו היה פירורי לחם שנושרים מכריך. הדבר מציק לנו בעיקר כשאנחנו צריכים להחליף עוד צמיג יקר, אבל גם אם הגלגל שלנו עדיין מתאים לנסיעה, הגומי שבו יגיע תמידית אל סביבתנו: כיום מיוצרים בעולם כ-2 מיליארד צמיגים בשנה (ועוד היד נטויה), ואלה […]
השנה, אפילו נשיא ארצות הברית היה מודע לקיומו של פסטיבל ברנינג מן. אבל לא המסכות, התחפושות, המבנים המיוחדים או פסל האיש הבוער הובילו לפרסום נרחב של המאורע המדברי, שהתרחש בשבוע שעבר בצפון נבדה, אלא דווקא הנסיבות שהובילו לסגירתו: סופת גשמים חריגה בממדיה שגרמה להצפות אדירות, לבוץ טובעני ולנזקים נרחבים עד כדי שרכבי החילוץ שהגיעו לאזור […]
טרנד ישן-חדש הוא מוצרים טבעיים: מזון טבעי, קוסמטיקה טבעית ועוד. ומה לגבי הדברה ביולוגית? האם היותה "טבעית" הופך אותה בהכרח לטובה יותר לסביבה? בשנים האחרונות אנחנו שומעים לא מעט על השיטות הללו, שמהוות מעין תשובת נגד להדברה הכימית הרווחת בעידן המתועש – שבעיותיה הן רבות: פגיעה בחרקים מועילים, פגיעה בבריאות, זיהום קרקע ומים ועוד. עם […]
רובנו מכירים את הסיטואציה הבאה: אנחנו נכנסים לסופרמרקט הקרוב לביתנו – ורוכשים בשר שהגיע מארגנטינה. אחר כך אנחנו זורקים לעגלת הקניות גם אבוקדו מספרד, קטניות שגדלו בקנדה ודגי סלמון מנורבגיה. האמת היא שהתרגלנו למגוון הזה, וגם לעובדה שהאוכל שמוגש לצלחת שלנו מגיע מכל קצוות תבל. לצד התפריט העשיר – קולינרית ואוניברסלית – שהגלובליזציה מאפשרת לנו, […]
בילדותי הצטרפתי אל אמי לביקור בשוק ארבעת המינים. אני זוכרת היטב את ההמולה שרחשה סביב שולחנות האתרוגים: באי השוק בחנו את הפירות בדקדוק, הריחו אותם ושקלו את כובדם בידיהם. בשלב מסוים, אחד המוכרים הוציא קופסת כסף מעוטרת ובה כרית מקטיפה כחולה, שעליה נח לו האתרוג המהודר והיקר ביותר. אנחנו הסתפקנו באתרוג ״פשוט״ שמצא חן בעיני, […]
היום – יותר מאי פעם – אנחנו נדרשים ללמד את תלמידינו ותלמידותינו על משבר האקלים, ובכך להפוך אותם למנהיגים בתחום, לפני שיהיה מאוחר מדי. דעה […]
החופש הארוך בסוכות הוא הזדמנות מעולה לטייל בפנינים הטבעיות המגוונות של ארצנו: בין אם תבחרו ביערות ובמפלים בצפון, בים של מישור החוף או במרחבי המדבר בדרום – הטבע שלנו לא יאכזב. רבים מאיתנו חושבים על ההשפעה שלנו על הסביבה בזמן הטיול – ואוספים את האשפה אחרינו, למשל. עם זאת, גישה חדשה לטיולים שתופסת תאוצה בשנים […]
[…]
עד כה גרטה טונברג הייתה אקטיביסטית, צעירה, שוודית, בועטת, ובעיקר – פעילת אקלים. היום נוסף לה תואר חדש: פרו-פלסטינית. כשטונברג הכריזה בחשבון האינסטגרם שלה שהיא "עומדת לצד עזה", וקראה להפסקת אש מיידית ולחופש לפלסטינים – לאחר שלא אמרה ולו מילה על מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר – היא לא רק לקחה ברשלנות את הצד […]
גרטה שלום, אנחנו לא מכירות באופן אישי, אבל שתינו חולקות אידיאולוגיה זהה – או לפחות חלקנו עד לפני רגע. קוראים לי שקד שפי כהן ואני אמא של יער רעי, שיחגוג בעוד שבועיים יום הולדת 4, נשואה לרוני וחברת קיבוץ ניר-עם, בעוטף עזה. שכנה של חמאס ושל האנשים שאת תומכת בהם מצד אחד, ושל העיר ה"כובשת" […]
בימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" לא יכולתי להתיק את עיני מהחדשות – ניסיתי להיאחז בשידורים כמו עוגן בים סוער, בניסיון להשקיט את ההלם, את תחושת חוסר האונים ואת הכאב העצום. ככל שהזוועות המשיכו להיחשף, חרדה ופחד הציפו אותי וגרמו לי להתחפר מתחת לשמיכה כמו הייתה חומה שחוצצת ביני לבין הרגשות. אך בשלב מסוים, למרות […]
גם לאחר בלימת המתקפה הרצחנית על העוטף, האדמה במקום עודנה רעילה. שאריות התחמושת והדלקים שנשרפו והנזק הרב שנגרם עד כה ושעדיין נגרם מפגיעות הרקטות הותירו מזהמים רבים בקרקע, באוויר ובמים. ללא טיפול מתאים, הם עלולים לפגוע משמעותית בבריאותם של תושבי המקום ביום שבו יוכלו לשוב סופסוף לבתיהם. מומחים קוראים למי שמסתובבים כיום בשטחי העוטף לנקוט […]
רבים מאיתנו חוו בחודש האחרון תחושות ייאוש ואובדן מול תמונות הקיבוצים, המושבים והיישובים ההרוסים אחרי המתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר. הרבה ממה שאיבדנו באותו יום נורא לא ישוב לעולם. אך אם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהחי ומהצומח זה ששיקום הוא אפשרי, ושחוסן הוא חלק טבעי ממי שאנחנו. בפתיחת ספרו ״על פני האדמה״, חוקר הטבע […]
כחוקרת אופנה בת-קיימא, "חודש הקניות" נובמבר הוא לרוב התקופה בשנה שבה אני כותבת טורים שקוראים לכן ולכם לא לקנות ב-SHEIN, או בזארה, או בכל רשת אופנה מהירה אחרת – אולם נדמה שהשנה אין בכך צורך. אל המוניטין הגרועים גם ככה של הרשתות האלה הצטרפה האשמה חדשה: אנטי-ישראליות. נוכח העובדה שמדובר ברשתות ששמן נקשר לתנאי עבודה […]
חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול […]
באחד הלילות, כשהאיש שלי התקשר אליי מהמילואים הארוכים בין המטחים והמשימות, יצאה מפיו לפתע קריאת התפעלות. דורבן עבר ממש לידו, סיפר לי בהתרגשות. והוא לא לבד: הזמן הפנוי בין הפעולות המבצעיות נותן לחיילים ולחיילות במילואים ובסדיר הזדמנות להתבונן ולהתפעל מהטבע באזורי הכינוס והלחימה. הדבר גם הוליד תופעה מעניינת בקבוצות פייסבוק שעוסקות בזיהוי ובצילום בעלי חיים, […]
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים […]
כשנגה שטינמץ קיבלה דיווח על עיט זהוב (Aquila chrysaetos) שהתחשמל, היא הייתה בדרכה חזרה מניחום אבלים אצל מתנדבת שאחיה נרצח במתקפת הפתע בכיסופים. פקח רשות הטבע והגנים האזורי היה במילואים, ולכן מתנדבי "חיבולנס" ופקחים אחרים התגייסו לאסוף את העיט ולמסור אותו לשטינמץ, גם היא מתנדבת בחיבולנס. שטינמץ מיהרה עם העיט, שנמצא שוכב על הקרקע בבסיס […]
מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית […]
הערים האירופאיות מלאות כיום ברוכבי אופני משא, שמסיעים את ילדיהם או סחורה ממקום למקום בקלות, בזול ובצורה סביבתית. מדובר בפתרון אידיאלי להפחתת העומס בכבישים, להפחתת מצוקת החניה – וזה גם בריא, ואפילו כיף. דעה […]
2023 הייתה שנה סביבתית מטלטלת, שנעה בין חדשות מדאיגות לנקודות קטנות של נחת. והחל מה-7 באוקטובר, גם הסביבה שיקפה את השינוי הקשה שחל במדינה. רגע לפני סיום, כך נראתה השנה האזרחית בסביבה […]
יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים […]
דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה – ולמתג מחדש את ישראל […]
סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים […]
מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל? […]
הם מקדישים את חייהם לסביבה, מתוך אמונה בצדקת הדרך, ונאבקים על הבית של כולנו, על כדור הארץ: הכירו את 22 הנבחרות והנבחרים של מיזם "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – האנשים שהופכים את המדינה שלנו, ואת הפלנטה בכלל, למקום טוב וירוק יותר […]
הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו? […]
מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה […]
לאחר שפעילת האקלים גרטה טונברג הצטלמה עם תחילת המלחמה כשהיא מניפה דגל פלסטין, ואף התבטאה מאז בחריפות נגד ישראל, עולה הצורך למצוא דמות סביבתית חדשה שתוביל את המאבק. אז מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל. […]
מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים […]
משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם? […]
מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון […]
היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון? […]
