מומחים מזהירים שהמתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר וירי הרקטות על ישראל מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף יצריך טיפול בזיהומים אלה, ועל מי שנמצאים במקום כיום לעטות מסכה וכפפות לשמירה על בריאותם
הם מקדישים את חייהם לסביבה, מתוך אמונה בצדקת הדרך, ונאבקים על הבית של כולנו, על כדור הארץ: הכירו את 22 הנבחרות והנבחרים של מיזם "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – האנשים שהופכים את המדינה שלנו, ואת הפלנטה בכלל, למקום טוב וירוק יותר
קראתי את ההזדהות שהבעת עם עזה ועם חמאס, ואני חשה צער עמוק ורחמים על העיוורון הכואב שלך. שתינו חיות מתוך אידיאולוגיה סביבתית, אבל בזמן שאת היית במקום בטוח – החיים שלי ושל היקרים לי עמדו בסכנה קיומית. תושבת קיבוץ ניר-עם ואשת סביבה כותבת לפעילת האקלים גרטה טונברג
חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול
התמיכה השערורייתית של פעילת האקלים גרטה טונברג בעזה תוך התעלמותה הגורפת מהטבח שביצע חמאס בישראל גורמת נזק שהוא לא רק פוליטי, אלא גם סביבתי. הסביבה היא לא של השמאל או של הימין, אלא של כולנו. How dare you, גרטה?
בין הפעילות המבצעית לשמירות, חיילי מילואים מגלים את בעלי החיים והצמחים שבסביבת הבסיסים שלהם. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצים ברשתות החברתיות. "המפגש עם הטבע מאפשר לנו ולהירגע ולנשום לרגע", מספר אחד מהם
לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו
חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי מדען מבריק, אלא על התרומה שהייתה לי לשמירה על הסביבה – שאותה ימשיכו תלמידיי, ובתקווה, גם תלמידיהם"
מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"
לאורך קיומה, הטבע והחקלאות היו חלק משמעותי מהמסורת היהודית. חשוב לזכור זאת כשאנחנו מחליטים כיצד לחגוג את ל"ג בעומר הקרב ובא
עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)
הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח פנייה סביבתית-חברתית והחל לקדם חקיקה שתגביל את ייצוא הפלסטיק של המדינות שבשטחו. האם יש לישראל מה ללמוד מאירופה בנושא זה?
ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי
לראשונה בישראל: יוזמת "אנשי הסביבה" יוצאת לדרך, ומחפשת את היזמים, הפעילים והחוקרים הסביבתיים והאקלימיים הייחודיים של ישראל. תיארנו אתכם? אתם מכירים אנשים כאלה? ההרשמה פתוחה
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
בין שלל העיסוקים של משרדי הממשלה, השיקולים הסביבתיים נדחקים פעמים רבות לשוליים – על אף חשיבותם האדירה לבריאות ולאיכות החיים של כולנו. תוכנית "ממשק" מתמודדת עם הקושי הזה, ומחברת בין המדע לממשל דרך שילוב בוגרי דוקטורט כיועצים סביבתיים במשרדי הממשלה
מסתבר שלפעמים שינוי תפיסתי שווה כסף: מחקר ישראלי חדש, שבוצע בהולנד, מצא שאנחנו מעריכים יותר את השטחים הירוקים שלנו – ולשינוי הזה יש ערך נדל"ני גבוה
מיוחד: הכירו כמה מהגברים והנשים מהעולם שפעילותם המיוחדת למען הסביבה משנה את הפלנטה שלנו לטובה. ומי יהיו "אנשי הסביבה" הישראליים?
בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)
פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"
דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם
בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך
הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני הנוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה של אותם צעירים לתמיכה ממערכת החינוך
דעה: על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין המגזרים, ולאפשר לנו לבנות יחד עתיד מקיים יותר
מה קורה כשבני נוער יהודים וערבים נפגשים באמצע המדבר, ומחליטים לייצר סרטים? במיזם החדש "המדבר סביבי", תושבי המדבר הצעירים פגשו סוגיות מדבריות לוהטות – והתוצאות לפניכם
סערה בפסטיבל האמריקאי: בשנה שעברה, מעל ל-2,200 טיסות הנחיתו את משתתפי הברנינג מן בלב המדבר; והשנה, רגע לפני שהפסטיבל הוצף בוץ, פעילי סביבה ניסו לחסום את הגישה אליו במחאה על הנזק הסביבתי שהאירוע גורם לו. האם הפסטיבל האגדי – שחרת על דגלו שמירה על הפלנטה – איבד את דרכו?
לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה
מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?
בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה, שנערכה בשבוע שעבר, השתתפו אנשי ממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ואוהבי סביבה שבאו לשמוע ולקחת חלק בפורום הישראלי הרחב ביותר לדיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית
פיקניק משפחתי, ריצה או מדיטציה – ליערות תפקיד חשוב בתרבות הפנאי שלנו, אך כיום הם נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכבים פרטיים. בימים אלה מקודמת תוכנית שכוללת מערך היסעים ליערות ברחבי הארץ כדי לאפשר דרך ירוקה – ונגישה חברתית – להגיע לסביבה המיטיבה הזאת
סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים
2023 הייתה שנה סביבתית מטלטלת, שנעה בין חדשות מדאיגות לנקודות קטנות של נחת. והחל מה-7 באוקטובר, גם הסביבה שיקפה את השינוי הקשה שחל במדינה. רגע לפני סיום, כך נראתה השנה האזרחית בסביבה
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים
בשורות משמחות לעירוניים שבינינו: מחקר אמריקאי חדש מצא שערים צפופות יותר הן לא בהכרח ירוקות פחות. איך זה הגיוני, ומה מצבו של הטבע במרחבים האורבניים שלנו בישראל?
היום – יותר מאי פעם – אנחנו נדרשים ללמד את תלמידינו ותלמידותינו על משבר האקלים, ובכך להפוך אותם למנהיגים בתחום, לפני שיהיה מאוחר מדי. דעה
מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.
כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים
בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?
גם בגזרת משבר האקלים, העולם הוא מקום לא צודק: אוכלוסיות מוחלשות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיחשף לסכנות סביבתיות, שעלולות להחליש אותן עוד יותר. בשל כך, ממשל ביידן מקים משרד חדש, שיתמקד בצדק סביבתי. אז איך עושים צדק אקלימי, ומה המצב בישראל?
השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה
בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
"פייק ניוז", גרסת העכבישים: מחקר בינלאומי חדש שבו נבדקה גם התקשורת הישראלית חושף שקרוב למחצית מהכתבות שמפורסמות בתקשורת בנושאי עכבישים כוללות אי-דיוקים, טעויות והגזמות. בהתחשב בכך שעכבישים לא נוטים לתבוע על הוצאת דיבה, מהי הדרך למנוע ממקרים כאלה להתרחש?
תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?
שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
המפגש בין בודהיזם לאקולוגיה, שמכונה גם "אקו-דהרמה", מעניק מבט נוסף על היחס שלנו לסביבה. האם אחת מהתורות העתיקות ביותר בעולם יכולה לעזור לנו להציל את עצמנו מידי עצמנו?
הפיצוצים שאירעו בצינורות הגז שזורמים מרוסיה לגרמניה, ושרוסיה חשודה בגרימתם, הם עדות נוספת לכך שההסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה היא בעייתית מאוד. הדרך של ישראל להימנע מפגיעות כאלה ולהגיע לחוסן אנרגטי אמיתי היא פשוטה: להשקיע במתקני אנרגיה מתחדשת ואגירתה, ובהקדם
זה מתחיל בתכנון: לראשונה אי פעם, האו"ם השיק אמנה שקוראת לבנייה מקיימת, וגם אצלנו בישראל הצהרה דומה צפויה להתפרסם בקרוב. מילים ריקות, או הצהרת כוונות שתבנה מציאות אחרת?
מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי
טוביאס קרטר, בריטי שגדל בצרפת, טייל לאורכו ולרוחבו של העולם במשך שנים – ואז החליט לקנות ספינה, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, ולאסוף ממקומיים וממדענים עדויות להיקפו ולחומרתו של משבר האקלים. כיום הוא מנהל מיזם חינוכי רחב שמתבסס על החומרים שליקט, ומספר למי שרק אפשר על שגילה. סיפור מסע סביבתי מופלא
המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל