כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)

מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל לנהל חשבון בנק מבלי שהכסף שלנו ישמש למטרות שפוגעות בסביבה – וכך גם בנו

מסתבר שלפעמים שינוי תפיסתי שווה כסף: מחקר ישראלי חדש, שבוצע בהולנד, מצא שאנחנו מעריכים יותר את השטחים הירוקים שלנו – ולשינוי הזה יש ערך נדל"ני גבוה

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים

לפעמים לא טוב לראות את האור: מחקר חדש ונרחב למדי מצא שזיהום אור פוגע ברבייתם של אלמוגים ובכך מקטין את הסיכוי להישרדות השוניות ברחבי העולם

לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו

אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?

בין שלל העיסוקים של משרדי הממשלה, השיקולים הסביבתיים נדחקים פעמים רבות לשוליים – על אף חשיבותם האדירה לבריאות ולאיכות החיים של כולנו. תוכנית "ממשק" מתמודדת עם הקושי הזה, ומחברת בין המדע לממשל דרך שילוב בוגרי דוקטורט כיועצים סביבתיים במשרדי הממשלה

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו

בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות

תופעת תאונות העבודה באתרי בנייה בישראל כבר הפכה למגפה, ומחקר ישראלי חדש חושף זווית מטרידה נוספת שלה – מסתבר שזיהום אוויר גורם ליותר תאונות מעין אלה. לצד הנתונים המדאיגים, החוקרים מציעים גם פתרונות – אך האם מישהו בממשלה ירים את הכפפה?

מיוחד: הכירו כמה מהגברים והנשים מהעולם שפעילותם המיוחדת למען הסביבה משנה את הפלנטה שלנו לטובה. ומי יהיו "אנשי הסביבה" הישראליים?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ את הרכבים החסכוניים והסביבתיים-יותר הללו?

איטס קומפליקייטד: מחקר ישראלי חדש מוכיח שגם מערכות יחסים בטבע עשויות להפתיע. הלגינון המוארך, דג פולש שנחשב לבעייתי עבור אוכלוסיית הדגים המקורית של חופי ישראל – התגלה דווקא כידידם של המקומיים ואויבם של פולשים אחרים

עולות על גל החום: מחקר ישראלי חדש מצא ששלבי חייה הצעירים של המדוזה הנפוצה ביותר בישראל משגשגים בתנאי חום, שעתידים רק להחריף לאור עליית הטמפרטורות העולמית. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק ממנה באזורים אחרים וקרירים יותר של הים התיכון – תתאכזבו לגלות שכנראה גם לים של ספרד היא עתידה להגיע

דו"ח מבקר המדינה מעיד: היקף השימוש בחומרי הדברה, שנועדו להתגבר על בעיית המזיקים, עולה משמעותית – ופוגע בבריאותם של הצרכנים הישראלים. אז מה עושים? לומדים לרסס אחרת

אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור

נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?

לראשונה בישראל: יוזמת "אנשי הסביבה" יוצאת לדרך, ומחפשת את היזמים, הפעילים והחוקרים הסביבתיים והאקלימיים הייחודיים של ישראל. תיארנו אתכם? אתם מכירים אנשים כאלה? ההרשמה פתוחה

הכחוליות (ציאנובקטריה) מוכרות היטב לישראלים רבים מהפעמים שבהן הן צובעות את הכינרת בחום-ירוק. כעת, מסתבר שפעולות בני האדם השפיעו על התרבותם עוד לפני אלפי שנים

לאורך קיומה, הטבע והחקלאות היו חלק משמעותי מהמסורת היהודית. חשוב לזכור זאת כשאנחנו מחליטים כיצד לחגוג את ל"ג בעומר הקרב ובא

האופניים של היום הם לא האופניים של פעם: צר לנו לבשר, אבל אחד מכלי הרכב הסביבתיים ביותר עובר גם הוא תהליך שהופך אותו למזהם יותר מבעבר. אז מה עושים? ממשיכים לדווש, ובוחרים את האופניים שלכם טוב יותר

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה המרשימה – אך גם על מגבלותיה

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח פנייה סביבתית-חברתית והחל לקדם חקיקה שתגביל את ייצוא הפלסטיק של המדינות שבשטחו. האם יש לישראל מה ללמוד מאירופה בנושא זה?

חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי מדען מבריק, אלא על התרומה שהייתה לי לשמירה על הסביבה – שאותה ימשיכו תלמידיי, ובתקווה, גם תלמידיהם"

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה עוד ועוד גני פרי ש"נלחמים" בשרפות ברחבי הארץ?

מסתבר שבעל החיים הגדול ביותר בעולם הוא גם "פעיל" משמעותי במאבק הסביבתי: מחקר חדש ממחיש את התפקיד החשוב של הלווייתנים בהפחתת הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, שנוכחותו מחריפה את המשבר האקלים

גרימת אלרגיה, לכלוך ופגיעה במינים אחרים: במאה השנים האחרונות עץ פולש בשם ינבוט הכה שורשים בישראל, ובקרוב הוא עתיד להישתל בטיילת החדשה באילת. מאמר חדש – שלו מתווסף מכתב של מדענים מוטרדים – קורא לעצור את שתילתו לפני שהוא יפגע בתיירים, בשכניו העצים וגם באלמוגים

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות משה רבנו לפסיכולוג שלהן? ומי שורדים בזכות צבא של מאבטחות מסוממות?

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו בישראל הוא מספר כיצד עושים שינוי, מסביר מדוע כריתת היערות שביצעה ממשלת בולסונארו הייתה מנוגדת לחוקה – ולמעשה מיותרת, ומשמיע מסר ברור כשמש ביער: "עדיין לא מאוחר מדי"

חיזוק חיובי למוניטין העכבישי: מחקר חדש מצא שמין של עכביש – שמצוי גם בישראל – יכול להגן על עגבניות מפני מזיקים נפוצים

מזה כמה עשרות שנים שדולפינים ודייגים צדים יחד בחופיה של דרום ברזיל. מחקר בינלאומי חדש חושף כיצד שיתוף פעולה זה תורם לסיכויי ההישרדות של היונקים הימיים ומה עלינו לעשות כדי שהוא לא ייעלם מהעולם

שומרים על הבית: משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה

מחקר חדש חושף ששחקני שחמט מקצועיים מבצעים טעויות רבות יותר במשחקיהם כשהם נחשפים לזיהום אוויר גבוה יותר. ממצאיו מציעים שהמזהמים שבאוויר סביבנו עלולים לפגוע גם בכושר השיפוט של מי שהחלטותיהם מסכנות הרבה יותר מאשר מלכה או צריח

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו

לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת

בשורות משמחות לעירוניים שבינינו: מחקר אמריקאי חדש מצא שערים צפופות יותר הן לא בהכרח ירוקות פחות. איך זה הגיוני, ומה מצבו של הטבע במרחבים האורבניים שלנו בישראל?

קריאת השכמה: מחקר בינלאומי חדש מצא ש"האב הקדמון" של התרנגול שכולנו מכירים – עלול להעלם לחלוטין. מדוע זה צריך לעניין את כולנו?

מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו

מיהו ידידו הטוב ביותר של החקלאי? מסתבר שזהו הכלב: בשנים האחרונות כלבים מתגלים כאמצעי יעיל ביותר לזיהוי מזיקים שונים בחקלאות. איך הם עושים את זה ולמה מדובר במצב שבו כולם יוצאים מורווחים?

רשת הכבישים הגדולה ביותר בעולם שמתוכננת מראש עבור רכבים חשמליים מוקמת כיום באוסטרליה: 6,600 קילומטר של כבישים רצופי עמדות טעינה, שיאפשרו לנהגי הרכבים הללו לנהוג בבטחה – ללא חשש היתקעות בצד הדרך

כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים

מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את כפות הרגליים הפרוותיות שלהם

פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?

צעד נוסף לאנרגיה הסולארית – צעד גדול לאדם: לאחרונה שוגרה חללית אמריקאית כדי לחקור את האפשרות לקלוט אנרגיה סולארית בחלל – ולשגרה לשימוש בכדור הארץ. האם נזכה לצרוך אנרגיה שהופקה בתחנות כוח בחלל החיצון עוד בימי חיינו?

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה

התייעלות אנרגטית היא תחום שתופס תאוצה בעולם, ושמאפשר חיסכון משמעותי בחשמל – ובכסף. מדריך חדש מכווין רשויות מקומיות כיצד ליישם את עקרונותיו בתחומן. אז מה עושות עיריות ומועצות מקומיות שונות בישראל? איפה אנחנו בהשוואה לעולם? ואיך אנחנו, האנשים הפרטיים, יכולים לקחת חלק?

בקופנהגן שבדנמרק נבנית בימים אלה תחנת מטרו ידידותית לסביבה. חסכון במשאבים, חומרים ממוחזרים ושימוש באור טבעי עתידים להפוך את האתר הזה ליותר מסתם מקום שממנו עולים לרכבת: הוא עשוי להיות מודל לחיקוי עבור אתרים נוספים ברחבי העולם – כולל בישראל

העיר העתיקה המודרנית ביותר בעולם: פומפיי שבאיטליה אומנם נחרבה לפני 2,000 שנה והפכה לאתר ארכאולוגי, אך כיום היא מתפקדת כ"עיר ירוקה" בזכות רעפים שמכסים את גגותיה – שהם למעשה פאנלים סולאריים מוסווים

משוגעים על תורת האבולוציה? מתים על המגוון הביולוגי? אז האלבום המוזיקלי הבא הוא בדיוק בשבילכם: Endless Forms Most Beautiful, של להקת המטאל הפינית Nightwish הוא הפסקול המושלם לחגוג איתו את יום דרווין הבינלאומי, שחל ב-12.2

בצרפת חוקקו חוק חדש וירוק: בעלי חניונים גדולים יידרשו להתקין בהם פאנלים סולאריים. גם לנו יש קרינת שמש – ואחת חזקה במיוחד, וגם לנו יש חניונים – ולא מעט מהם, אז... בקרוב אצלנו?

פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את ההצפות המסוכנות שחזינו בהן בחורפים האחרונים

מזקקה אמריקאית מייצרת ויסקי ממין של סרטן פולש – ובכך מציפה דיון על פתרונות ראויים לנזקי האדם. "אקטיביזם אקלימי" בגרסה האלכוהולית, או מהלך שיגרום יותר נזק מתועלת?

ברוטרדם שבהולנד הגגות רחוקים מלהיות רק כיסויים משעממים לבניינים, ועל גביהם מתקיימים מופעי תרבות מגוונים, מטופחות גינות קהילתיות ואף נוצרת אומנות רחוב מרהיבה. מתי גם ישראל תנצל יותר את הפוטנציאל שטמון בגגותיה השטוחים והריקים?

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים

העולם מתחמם, והכרמים צצים בבריטניה: בסתיו האחרון מחוז יין חדש הנץ באנגליה, והשמועה אומרת שהיין משובח. אבל רגע לפני שנרים כוס לחיי הכרמים החדשים, כדאי שנשאל את עצמנו איך ולמה הם הגיעו למדינה המעוננת הזאת

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

פיתוח חדש מאפשר את השמדתם של PFAS – חומרים מזיקים שמצויים באינספור מוצרים סביבנו ושכמעט שלא מתפרקים בסביבה. האם בעזרת מימן ואורות אולטרה-סגולים נצליח להיאבק בחומרים שזכו לכינוי "כימיקלי נצח"?

מהפך בירדן: נמל עקבה יעבור שיפוץ שעשוי למצב אותו כנמל הסביבתי ביותר באזורנו. אך האם הצעד הזה מספיק כדי "לנקות" את תעשיית הסחר הימי של שכנתנו ממזרח, ולהפוך אותה למקיימת?

המצאה ישראלית חדשה מאפשרת להתפיל מים בעזרת טורבינת רוח ייחודית שציר הסיבוב שלה אנכי, שפועלת ללא כל שימוש בחשמל. זאת כדי להתמודד עם בעיית צריכת האנרגיה האדירה של תהליך ההתפלה, ולאפשר גם לתושבי אזורים נידחים ליהנות ממים נקיים

בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל

זורקים להם חכה: כרישים רבים מתים כתוצאה מלכידתם ברשתות ובפיתיונות הדיג שיועדו לתפיסתם של מיני דגים אחרים; פיתוח חדש משתמש בחוש ייחודי של אותם בעלי-סנפיר, במטרה להרחיק אותם מאזורי הסכנה

ביום שבו ניסע ל"מצפה הבולעני", נתגייס ל"חיל האקלים" ונציית להוראות הבטיחות של "חטיבת המלח": מיצב ייחודי מציע לחשוב על גורלו המטריד של ים המלח דרך מסע אינטראקטיבי בין אתרים בעתיד הבדיוני של האזור

לגינות השעשועים שבערים וביישובים שלנו יש חשיבות רבה, עבור הילדים – וגם עבור המבוגרים. תכנון מיטבי ושימוש חכם יתרמו להנאה שלמה יותר מיתרונותיהן

הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה

סיפורו הלא-ייאמן של מיזם LiberEat: המערכת המקיימת לגידול צמח עתיר חלבון, שפותחה בידי תלמידי תיכון במטרה להתמודד עם הרעב העולמי – ושהגיעה עד אפריקה

כותרת מפתיעה, לא? אבל מסתבר שזבובים מסוימים אכן יכולים לסייע נגד פסולת: חוקרים ישראלים מציעים לשלוח את רימות זבוב החייל השחור, שיכולות לצרוך כמויות נרחבות מהזבל האורגני שאנחנו מייצרים – לערבה, שמתמודדת עם בעיית פסולת חקלאית קשה

משחק מחשב חדש שם את משבר האקלים במרכז העניינים ומציע לשחקנים לבנות את הציוויליזציה מחדש, בגרסה ירוקה

אירועים בינלאומיים כמו המונדיאל שנגמר לאחרונה מוציאים אותנו מתוך ה"בועה" הישראלית, ומובילים אותנו להסתכל על העולם. עלינו לאמץ את המבט הרחב הזה גם בכל הנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. דעה

מחקר חדש חושף שעצי הפרי שצומחים בהתיישבות הכפרית בישראל יכולים לשמש כמקור זמין למזון עשיר בערכים תזונתיים עבור התושבים. אז כיצד עץ הקלמנטינה שבחצר שלכם יכול לתרום למאבק בבעיית הביטחון התזונתי העולמית?

השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה

חשיפת-יתר לאור בשעות הלילה עלולה להיות מסוכנת עבורנו, ולגרום בין היתר לבעיות לחץ-דם. אבל אל תשבו לבד בחושך, כי מחקר חדש שמצביע על הבעיה גם מציע פתרון: פעילות גופנית, והרבה ממנה

חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם הטכנולוגיה תוביל לנס?

תחליף קלקר מתכלה מקנדה פותר שתי בעיות בפיתוח חדש אחד: הוא גם ירוק יותר מהחומר המקורי – וגם משתמש בשאריות עצים, במקום שהן יחריפו את שריפות היער הרבות באזור

חולון החוף, סרטן אוכל-כל שמשמש כ"עובד תברואה" בסביבת מגוריו – כמעט נעלם מחופינו. מחקר ישראלי חדש מצא שפעילות האדם בחופים היא שמדירה את רגליו הארוכות ממחוזותינו

מציפור שעפה 11 יום ברצף ועד לבעלי חיים שנחשבו כנכחדים ו"חזרו מהמתים" – הטבע הוא מחולל ניסים מפתיע ביותר. לכבוד חג החנוכה, אספנו עבורכם סיפורי אגדה שקרו באמת, בימים האלה ובזמן הזה

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע

זורמים על ההיבט הסביבתי: בנורבגיה הושק כלי שיט חדשני – מעבורת מהירה ששטה בעזרת אנרגיה חשמלית בלבד. תעלו על הסיפון?

זה מתחיל בתכנון: לראשונה אי פעם, האו"ם השיק אמנה שקוראת לבנייה מקיימת, וגם אצלנו בישראל הצהרה דומה צפויה להתפרסם בקרוב. מילים ריקות, או הצהרת כוונות שתבנה מציאות אחרת?

רוצים זריקת אופטימיות בימים של משבר דיור כל כך חמור? יש מי שישמחו לספר לכם שמדינתנו הקטנה דווקא דואגת למגורים נוחים לתושביה. דו"ח ישראלי חדש חשף שעופות דורסים מכל העולם מוצאים בית לגידול צאצאיהם ביערות האורנים שלנו

תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?

מחקר חדש חשף מה אנחנו, הישראלים, חושבים על היערות המקומיים, וכיצד אנו נוהגים לבלות בהם: מסתבר שרבים מאיתנו היו מוכנים לשלם עבור קיומם, שמעטים יוצאים אליהם לבדם ושילדים משפיעים על מידת ההנאה מהם (ולא לטובה)

"פייק ניוז", גרסת העכבישים: מחקר בינלאומי חדש שבו נבדקה גם התקשורת הישראלית חושף שקרוב למחצית מהכתבות שמפורסמות בתקשורת בנושאי עכבישים כוללות אי-דיוקים, טעויות והגזמות. בהתחשב בכך שעכבישים לא נוטים לתבוע על הוצאת דיבה, מהי הדרך למנוע ממקרים כאלה להתרחש?

נסיעה נעימה לכולנו: חוקרים אמריקאים יצרו צבע "אולטרה לבן" וקל במיוחד, שעשוי לקרר רכבים, מטוסים ואפילו חלליות. אז יותר לבן – פחות מזגן, בפיתוח חדש וירוק במיוחד

גם בגזרת משבר האקלים, העולם הוא מקום לא צודק: אוכלוסיות מוחלשות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיחשף לסכנות סביבתיות, שעלולות להחליש אותן עוד יותר. בשל כך, ממשל ביידן מקים משרד חדש, שיתמקד בצדק סביבתי. אז איך עושים צדק אקלימי, ומה המצב בישראל?

טוביאס קרטר, בריטי שגדל בצרפת, טייל לאורכו ולרוחבו של העולם במשך שנים – ואז החליט לקנות ספינה, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, ולאסוף ממקומיים וממדענים עדויות להיקפו ולחומרתו של משבר האקלים. כיום הוא מנהל מיזם חינוכי רחב שמתבסס על החומרים שליקט, ומספר למי שרק אפשר על שגילה. סיפור מסע סביבתי מופלא

דעה: על הממשלה החדשה לטפל בדחיפות בבעיית זיהום האוויר, שנקשרת לתחלואה במחלות שונות (כולל הקורונה) – ושמובילה למותם בטרם עת של כ-2,000 ישראלים בשנה

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול אליהם

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?

מחקר חדש מציע לנטוע בערבה ובנגב עצי שיטה ממינים שלא צומחים פרא בישראל – בהם עץ השיטה הרעננה, שצומח כיום בירדן השכנה. זאת כדי לסייע למערכות האקולוגיות המשגשגות שתלויות בעצי השיטה, שמצבן הולך ומידרדר

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם

תאגידים שמזרימים מי קולחין לנחלים לא משלמים על כך שקל. נשמע מקומם? זה דווקא כנראה הפתרון הצודק ביותר. דעה

המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל