טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
לטייל במצפון שקט? אתר נופש יוקרתי שייבנה בקרוב באחת משמורות הטבע בדרום אפריקה – מתוכנן באופן בר-קיימא, שיספק לאורחים את צורכי החשמל והמים שלהם בעזרת אנרגיה מתחדשת
בשורות משמחות לעירוניים שבינינו: מחקר אמריקאי חדש מצא שערים צפופות יותר הן לא בהכרח ירוקות פחות. איך זה הגיוני, ומה מצבו של הטבע במרחבים האורבניים שלנו בישראל?
קריאת השכמה: מחקר בינלאומי חדש מצא ש"האב הקדמון" של התרנגול שכולנו מכירים – עלול להעלם לחלוטין. מדוע זה צריך לעניין את כולנו?
מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו
מיהו ידידו הטוב ביותר של החקלאי? מסתבר שזהו הכלב: בשנים האחרונות כלבים מתגלים כאמצעי יעיל ביותר לזיהוי מזיקים שונים בחקלאות. איך הם עושים את זה ולמה מדובר במצב שבו כולם יוצאים מורווחים?
רשת הכבישים הגדולה ביותר בעולם שמתוכננת מראש עבור רכבים חשמליים מוקמת כיום באוסטרליה: 6,600 קילומטר של כבישים רצופי עמדות טעינה, שיאפשרו לנהגי הרכבים הללו לנהוג בבטחה – ללא חשש היתקעות בצד הדרך
כשהעובדים נשארים לעבוד מהבית, המשרדים נותרים ריקים: כדי למנוע את בזבוז השטח, אלגוריתם חדש מאתר את המרחבים הנטושים הללו, במטרה להפוך אותם לאזורי מגורים
הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים
מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את כפות הרגליים הפרוותיות שלהם
פיתוח קנדי חדש תופס גל על הגלים, ומתפיל מים בעזרת תנועת האוקיינוס הטבעית. האם בקרוב נראה אותו בפעולה גם בים התיכון?
צעד נוסף לאנרגיה הסולארית – צעד גדול לאדם: לאחרונה שוגרה חללית אמריקאית כדי לחקור את האפשרות לקלוט אנרגיה סולארית בחלל – ולשגרה לשימוש בכדור הארץ. האם נזכה לצרוך אנרגיה שהופקה בתחנות כוח בחלל החיצון עוד בימי חיינו?
דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע ב"פשיטת רגל" שלא נוכל לקום ממנה
התייעלות אנרגטית היא תחום שתופס תאוצה בעולם, ושמאפשר חיסכון משמעותי בחשמל – ובכסף. מדריך חדש מכווין רשויות מקומיות כיצד ליישם את עקרונותיו בתחומן. אז מה עושות עיריות ומועצות מקומיות שונות בישראל? איפה אנחנו בהשוואה לעולם? ואיך אנחנו, האנשים הפרטיים, יכולים לקחת חלק?
בקופנהגן שבדנמרק נבנית בימים אלה תחנת מטרו ידידותית לסביבה. חסכון במשאבים, חומרים ממוחזרים ושימוש באור טבעי עתידים להפוך את האתר הזה ליותר מסתם מקום שממנו עולים לרכבת: הוא עשוי להיות מודל לחיקוי עבור אתרים נוספים ברחבי העולם – כולל בישראל
העיר העתיקה המודרנית ביותר בעולם: פומפיי שבאיטליה אומנם נחרבה לפני 2,000 שנה והפכה לאתר ארכאולוגי, אך כיום היא מתפקדת כ"עיר ירוקה" בזכות רעפים שמכסים את גגותיה – שהם למעשה פאנלים סולאריים מוסווים
משוגעים על תורת האבולוציה? מתים על המגוון הביולוגי? אז האלבום המוזיקלי הבא הוא בדיוק בשבילכם: Endless Forms Most Beautiful, של להקת המטאל הפינית Nightwish הוא הפסקול המושלם לחגוג איתו את יום דרווין הבינלאומי, שחל ב-12.2
בצרפת חוקקו חוק חדש וירוק: בעלי חניונים גדולים יידרשו להתקין בהם פאנלים סולאריים. גם לנו יש קרינת שמש – ואחת חזקה במיוחד, וגם לנו יש חניונים – ולא מעט מהם, אז... בקרוב אצלנו?
פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את ההצפות המסוכנות שחזינו בהן בחורפים האחרונים
מזקקה אמריקאית מייצרת ויסקי ממין של סרטן פולש – ובכך מציפה דיון על פתרונות ראויים לנזקי האדם. "אקטיביזם אקלימי" בגרסה האלכוהולית, או מהלך שיגרום יותר נזק מתועלת?
ברוטרדם שבהולנד הגגות רחוקים מלהיות רק כיסויים משעממים לבניינים, ועל גביהם מתקיימים מופעי תרבות מגוונים, מטופחות גינות קהילתיות ואף נוצרת אומנות רחוב מרהיבה. מתי גם ישראל תנצל יותר את הפוטנציאל שטמון בגגותיה השטוחים והריקים?
הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר או התפרק גם לאחר עשורים
העולם מתחמם, והכרמים צצים בבריטניה: בסתיו האחרון מחוז יין חדש הנץ באנגליה, והשמועה אומרת שהיין משובח. אבל רגע לפני שנרים כוס לחיי הכרמים החדשים, כדאי שנשאל את עצמנו איך ולמה הם הגיעו למדינה המעוננת הזאת
בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
פיתוח חדש מאפשר את השמדתם של PFAS – חומרים מזיקים שמצויים באינספור מוצרים סביבנו ושכמעט שלא מתפרקים בסביבה. האם בעזרת מימן ואורות אולטרה-סגולים נצליח להיאבק בחומרים שזכו לכינוי "כימיקלי נצח"?
מהפך בירדן: נמל עקבה יעבור שיפוץ שעשוי למצב אותו כנמל הסביבתי ביותר באזורנו. אך האם הצעד הזה מספיק כדי "לנקות" את תעשיית הסחר הימי של שכנתנו ממזרח, ולהפוך אותה למקיימת?
המצאה ישראלית חדשה מאפשרת להתפיל מים בעזרת טורבינת רוח ייחודית שציר הסיבוב שלה אנכי, שפועלת ללא כל שימוש בחשמל. זאת כדי להתמודד עם בעיית צריכת האנרגיה האדירה של תהליך ההתפלה, ולאפשר גם לתושבי אזורים נידחים ליהנות ממים נקיים
בעוד אצלנו מבטלים את המיסוי על כלי פלסטיק חד-פעמיים – המאבק העולמי בתופעה מתרחב: גם ויילס שבבריטניה הצטרפה למדינות שאוסרות על שימוש במוצרים אלה; וכך, האיסור על החד"פ מתברר כמהלך לא חד-פעמי בכלל
זורקים להם חכה: כרישים רבים מתים כתוצאה מלכידתם ברשתות ובפיתיונות הדיג שיועדו לתפיסתם של מיני דגים אחרים; פיתוח חדש משתמש בחוש ייחודי של אותם בעלי-סנפיר, במטרה להרחיק אותם מאזורי הסכנה
ביום שבו ניסע ל"מצפה הבולעני", נתגייס ל"חיל האקלים" ונציית להוראות הבטיחות של "חטיבת המלח": מיצב ייחודי מציע לחשוב על גורלו המטריד של ים המלח דרך מסע אינטראקטיבי בין אתרים בעתיד הבדיוני של האזור
לגינות השעשועים שבערים וביישובים שלנו יש חשיבות רבה, עבור הילדים – וגם עבור המבוגרים. תכנון מיטבי ושימוש חכם יתרמו להנאה שלמה יותר מיתרונותיהן
הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה
סיפורו הלא-ייאמן של מיזם LiberEat: המערכת המקיימת לגידול צמח עתיר חלבון, שפותחה בידי תלמידי תיכון במטרה להתמודד עם הרעב העולמי – ושהגיעה עד אפריקה
כותרת מפתיעה, לא? אבל מסתבר שזבובים מסוימים אכן יכולים לסייע נגד פסולת: חוקרים ישראלים מציעים לשלוח את רימות זבוב החייל השחור, שיכולות לצרוך כמויות נרחבות מהזבל האורגני שאנחנו מייצרים – לערבה, שמתמודדת עם בעיית פסולת חקלאית קשה
משחק מחשב חדש שם את משבר האקלים במרכז העניינים ומציע לשחקנים לבנות את הציוויליזציה מחדש, בגרסה ירוקה
אירועים בינלאומיים כמו המונדיאל שנגמר לאחרונה מוציאים אותנו מתוך ה"בועה" הישראלית, ומובילים אותנו להסתכל על העולם. עלינו לאמץ את המבט הרחב הזה גם בכל הנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. דעה
מחקר חדש חושף שעצי הפרי שצומחים בהתיישבות הכפרית בישראל יכולים לשמש כמקור זמין למזון עשיר בערכים תזונתיים עבור התושבים. אז כיצד עץ הקלמנטינה שבחצר שלכם יכול לתרום למאבק בבעיית הביטחון התזונתי העולמית?
השנה האזרחית שמסתיימת בימים אלה התחילה עם מלחמה שמטלטלת את אירופה ושתודלקה על ידי דלקי מאובנים, והמשיכה עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם שכמותם לא ראינו מזה שנים. עם זאת, הדרך הייתה רצופה גם בהבטחות טכנולוגיות, מחקריות ואנושיות לעתיד טוב יותר. רגע לפני סיום, כך נראתה שנת 2022 בסביבה
חשיפת-יתר לאור בשעות הלילה עלולה להיות מסוכנת עבורנו, ולגרום בין היתר לבעיות לחץ-דם. אבל אל תשבו לבד בחושך, כי מחקר חדש שמצביע על הבעיה גם מציע פתרון: פעילות גופנית, והרבה ממנה
חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם הטכנולוגיה תוביל לנס?
תחליף קלקר מתכלה מקנדה פותר שתי בעיות בפיתוח חדש אחד: הוא גם ירוק יותר מהחומר המקורי – וגם משתמש בשאריות עצים, במקום שהן יחריפו את שריפות היער הרבות באזור
חולון החוף, סרטן אוכל-כל שמשמש כ"עובד תברואה" בסביבת מגוריו – כמעט נעלם מחופינו. מחקר ישראלי חדש מצא שפעילות האדם בחופים היא שמדירה את רגליו הארוכות ממחוזותינו
מציפור שעפה 11 יום ברצף ועד לבעלי חיים שנחשבו כנכחדים ו"חזרו מהמתים" – הטבע הוא מחולל ניסים מפתיע ביותר. לכבוד חג החנוכה, אספנו עבורכם סיפורי אגדה שקרו באמת, בימים האלה ובזמן הזה
כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
זורמים על ההיבט הסביבתי: בנורבגיה הושק כלי שיט חדשני – מעבורת מהירה ששטה בעזרת אנרגיה חשמלית בלבד. תעלו על הסיפון?
זה מתחיל בתכנון: לראשונה אי פעם, האו"ם השיק אמנה שקוראת לבנייה מקיימת, וגם אצלנו בישראל הצהרה דומה צפויה להתפרסם בקרוב. מילים ריקות, או הצהרת כוונות שתבנה מציאות אחרת?
רוצים זריקת אופטימיות בימים של משבר דיור כל כך חמור? יש מי שישמחו לספר לכם שמדינתנו הקטנה דווקא דואגת למגורים נוחים לתושביה. דו"ח ישראלי חדש חשף שעופות דורסים מכל העולם מוצאים בית לגידול צאצאיהם ביערות האורנים שלנו
תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?
מחקר חדש חשף מה אנחנו, הישראלים, חושבים על היערות המקומיים, וכיצד אנו נוהגים לבלות בהם: מסתבר שרבים מאיתנו היו מוכנים לשלם עבור קיומם, שמעטים יוצאים אליהם לבדם ושילדים משפיעים על מידת ההנאה מהם (ולא לטובה)
"פייק ניוז", גרסת העכבישים: מחקר בינלאומי חדש שבו נבדקה גם התקשורת הישראלית חושף שקרוב למחצית מהכתבות שמפורסמות בתקשורת בנושאי עכבישים כוללות אי-דיוקים, טעויות והגזמות. בהתחשב בכך שעכבישים לא נוטים לתבוע על הוצאת דיבה, מהי הדרך למנוע ממקרים כאלה להתרחש?
נסיעה נעימה לכולנו: חוקרים אמריקאים יצרו צבע "אולטרה לבן" וקל במיוחד, שעשוי לקרר רכבים, מטוסים ואפילו חלליות. אז יותר לבן – פחות מזגן, בפיתוח חדש וירוק במיוחד
גם בגזרת משבר האקלים, העולם הוא מקום לא צודק: אוכלוסיות מוחלשות הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיחשף לסכנות סביבתיות, שעלולות להחליש אותן עוד יותר. בשל כך, ממשל ביידן מקים משרד חדש, שיתמקד בצדק סביבתי. אז איך עושים צדק אקלימי, ומה המצב בישראל?
טוביאס קרטר, בריטי שגדל בצרפת, טייל לאורכו ולרוחבו של העולם במשך שנים – ואז החליט לקנות ספינה, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, ולאסוף ממקומיים וממדענים עדויות להיקפו ולחומרתו של משבר האקלים. כיום הוא מנהל מיזם חינוכי רחב שמתבסס על החומרים שליקט, ומספר למי שרק אפשר על שגילה. סיפור מסע סביבתי מופלא
דעה: על הממשלה החדשה לטפל בדחיפות בבעיית זיהום האוויר, שנקשרת לתחלואה במחלות שונות (כולל הקורונה) – ושמובילה למותם בטרם עת של כ-2,000 ישראלים בשנה
חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול אליהם
פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?
מחקר חדש מציע לנטוע בערבה ובנגב עצי שיטה ממינים שלא צומחים פרא בישראל – בהם עץ השיטה הרעננה, שצומח כיום בירדן השכנה. זאת כדי לסייע למערכות האקולוגיות המשגשגות שתלויות בעצי השיטה, שמצבן הולך ומידרדר
במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
תאגידים שמזרימים מי קולחין לנחלים לא משלמים על כך שקל. נשמע מקומם? זה דווקא כנראה הפתרון הצודק ביותר. דעה
המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל
מחקר קנדי חדש מיפה את עשרת השחקנים הכלכליים שבידיהם נמצא המפתח להחרפת משבר האקלים – ולפתרונו. כתב אישום סביבתי
לקראת ועידת האקלים הקרבה ובאה, עשינו לכם סדר בכל מה שצריך לדעת: מה נשתנה מאז הוועידה בגלזגו בשנה שעברה, איך רוסיה קשורה לזה, ועל מה מגיעה לנו טפיחה על השכם?
אחרי שנים ארוכות שבהן מאזן הכוחות ביערות נשמר, חיפושיות קטנטנות מאיימות להשתלט על האורנים שלנו. מחקר חדש מציע להשתמש בשומרי יער דוממים: "עצי מלכודת" שעתידים להרחיק את המזיקים הזעירים
בשעה שהוריקן "איאן" זרע הרס בפלורידה, וניתק מיליוני משפחות מהחשמל – עיירה אחת נותרה ללא פגע. איך הם עשו את זה? בעזרת רשת אנרגיה מתחדשת מבוזרת ותכנון עירוני מקיים – בבקוק ראנץ' הקטנה שמרה על תשתיות החשמל שלה, ועל תושביה
במהלך מיזמי פינוי-בינוי נפגעים בעלי חיים רבים שקולם לא נשמע. בעמותת "נח" פועלים להצלת ה"דיירים" חסרי הזכויות – אך הדרך להגנה עליהם עוד ארוכה
בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?
סוכות באות והולכות, אבל יש מבנים שנדמה כאילו ימשיכו להבנות לנצח: מיזמי תמ"א 38, שהופכים את הרחובות שלנו לאתרי בנייה. מחקר ישראלי חדש התעלם מהרעש, ובדק היבט אחר של המצב: כיצד פוגע המיזם שמשנה את ערי ישראל בגינות ובפארקים שצמודים לבתים שלנו?
שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה
מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו לשוליים? נשמור על השמורות הימיות
בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?
הפיצוצים שאירעו בצינורות הגז שזורמים מרוסיה לגרמניה, ושרוסיה חשודה בגרימתם, הם עדות נוספת לכך שההסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה היא בעייתית מאוד. הדרך של ישראל להימנע מפגיעות כאלה ולהגיע לחוסן אנרגטי אמיתי היא פשוטה: להשקיע במתקני אנרגיה מתחדשת ואגירתה, ובהקדם
דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק" למציאות מקיימת של שפע אמיתי
בונה כינורות מאנגליה הוכיח שלכל מוצר יש תחליף סביבתי, וייצר כינור טבעוני שאין כמותו בעולם. אז מי מרים את השרביט ומעלה קונצרט ללא חשש חומרים מן החי?
המפגש בין בודהיזם לאקולוגיה, שמכונה גם "אקו-דהרמה", מעניק מבט נוסף על היחס שלנו לסביבה. האם אחת מהתורות העתיקות ביותר בעולם יכולה לעזור לנו להציל את עצמנו מידי עצמנו?
לקראת ראש השנה: באילו מהתחומים הסביבתיים ישראל נמצאת בראש בהשוואה למדינות האחרות – ובאילו היא דווקא מדשדשת בזנב?
לכבוד ראש השנה: מצעד בעלי החיים שמימשו את הברכה היהודית על גופם, ודאגו שגם הזנב שלהם – יהיה לראש
מחקר אמריקאי שפורסם לאחרונה מראה את הקשר בין תנאי החום ההולכים ומקצינים לבין החמרת תת-תזונה אצל ילדים באפריקה. הממצאים החדשים מעלים את החשש שעליית הטמפרטורות תעצור את ההתקדמות שהושגה במיגור הרעב ביבשת, ותחזיר אותנו הרבה אחורה
מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?
כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ
פיתוח חדש מציע לתפוס טרמפ אקולוגי על הרכבת: לשאוב פחמן דו-חמצני מן האוויר בעזרת אנרגיה שנוצרת על ידי כלי-התחבורה עצמו, ושכיום מתבזבזת. "רכבת ההפתעות", הגרסה הסביבתית?
בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
למידה חוץ-כיתתית מסתמנת כחלופה שמאפשרת הוראה משמעותית במיוחד עבור הילדים שלנו. אז למה זה לא קורה בפועל? שיעור על הנושא, לכבוד פתיחת שנת הלימודים
פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
מחקר חדש חושף שלמרות הצהרותיהן השאפתניות, טוויטר ופייסבוק לא פועלות בצורה יעילה להסרת תוכן שקרי שמזלזל בחומרת משבר האקלים – ואף תורמות להפצתו הנרחבת. בישראל המצב עלול להיות חמור במיוחד
עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
ציפורים הן חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו – ובעוד הערים שלנו הולכות וגדלות, שטחי המחיה שלהן הולכים ומצטמצמים. עם זאת, צמד מחקרים ישראליים חדשים מראים שהערים במרכז הארץ מלאות בציפורים רבות – ומגלים כיצד אפשר למשוך רבות יותר מהן לסביבתנו
ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?
דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?
מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו
מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
בעוד שעומסי החום בישראל ובעולם רק הולכים ומתגברים, ההקפדה על שתייה מרובה הפכה להכרח. אך מה עלינו לעשות אם גם המים שאנחנו שותים עלולים להוביל לפגיעה בבריאותנו? מחקר חדש חושף שתהליך ההתפלה פוגם ברמות המגנזיום במים באופן שעלול להזיק לישראלים
עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן
בשקט בשקט, המועצה המקומית הערבית הקטנה ג'לג'וליה עוקפת ערים גדולות בסיבוב והופכת למעצמת אנרגיה מתחדשת. כך קורם עור וגידים המיזם האנרגטי השאפתני של המועצה, שיניב לה רווחים יפים – מבלי שהיא תשקיע בכך אפילו שקל
בברלין מוקם בימים אלה "תרמוס" ענק, שמימיו יאגרו עודפי אנרגיה מתחדשת לצורך חימום הבתים. וגם: איזו "סוללה" נמצאת על גג הבית שלכם?
חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון
על פי ההלכה, קיימת חובה לגנוז כתבים שכוללים את השמות הקדושים או ציטוטים מהתנ"ך או מהתלמוד. עם זאת, בימינו כמויות הגניזה הולכות ומתעצמות, מה שעלול להוביל בין השאר לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם הגדילה הזו? והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?
לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?