בהאקתון לפיתוח פתרונות בנייה חדשניים לשיקום יישובי העוטף זכה פרויקט המציע לבנות את בתי המגורים שנהרסו בנגב המערבי באופן סביבתי ויעיל יותר, שיגרום לתחושת ביטחון גבוהה בקרב הקהילה
דו״ח מצב הטבע של המארג מצביע על התדרדרות במצב הזוחלים בארץ. מי הם המינים שנמצאים בסכנה, ואיך אפשר לשנות את המגמה לפני שיהיה מאוחר מדי?
האיקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי השיקום
מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
אזורי המעבר שבין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים, כמו אלה שמסביב לקריית שמונה, נחשבים לפגיעים ביותר משריפות. שיקומם יהיה מאתגר במיוחד, אך האם זאת הזדמנות לעתיד ירוק יותר?
אימוץ המודל הפיננסי שבו נעשה שימוש בתקופת הקמת המדינה יכול לסייע במימון פיתוח בר-קיימא של העוטף והצפון ובשיקום כלכלת ישראל. דעה
חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה
גם באירוויזיון וגם במט גאלה נצצו התלבושות המוגזמות. אבל בעוד שהאירוויזיון הוא חד-פעמי במהותו, מהמט גאלה ציפיתי לפחות פלסטיק וליותר קיימות (דעה)
אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה של מתקן להנזלת גז טבעי. אולם, מדובר בצעד לא פחות ממסוכן (דעה)
היא פוגעת בבריאות, בטבע ובכיס שלנו: השלכת פסולת שלא כדין היא בעיה נפוצה בישראל שמשפיעה לרעה על הסביבה והכלכלה. איך מתמודדים איתה והאם יש לכך פיתרון?
מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון
משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות התורמות לחדשנות בתחום. אז האם מישראל תבוא בשורת המים לעולם?
מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים
מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.
מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה
הכירו את "רטרופיט ירוק", השיפוץ הייחודי שמטרתו להפוך בניינים קיימים לידידותיים יותר לסביבה – וגם לדיירים עצמם. בימים אלה, הבריטים לוקחים את המגמה הזאת ברצינות יתרה, ותוכנית ממשלתית חדשה עתידה להכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום. בקרוב אצלנו?
הם מקדישים את חייהם לסביבה, מתוך אמונה בצדקת הדרך, ונאבקים על הבית של כולנו, על כדור הארץ: הכירו את 22 הנבחרות והנבחרים של מיזם "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – האנשים שהופכים את המדינה שלנו, ואת הפלנטה בכלל, למקום טוב וירוק יותר
מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים
דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה – ולמתג מחדש את ישראל
יוזמות שצמחו בזמן המלחמה מספקות לגדודים בשטח כלים רב-פעמיים – וכך מאפשרות לצמצם את השימוש הנרחב בכלי פלסטיק חד-פעמיים ומקלות על החיילים
2023 הייתה שנה סביבתית מטלטלת, שנעה בין חדשות מדאיגות לנקודות קטנות של נחת. והחל מה-7 באוקטובר, גם הסביבה שיקפה את השינוי הקשה שחל במדינה. רגע לפני סיום, כך נראתה השנה האזרחית בסביבה
הערים האירופאיות מלאות כיום ברוכבי אופני משא, שמסיעים את ילדיהם או סחורה ממקום למקום בקלות, בזול ובצורה סביבתית. מדובר בפתרון אידיאלי להפחתת העומס בכבישים, להפחתת מצוקת החניה – וזה גם בריא, ואפילו כיף. דעה
מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית
המלחמה הפכה את החילוץ והטיפול בחיות בר פגועות – שמאתגרים גם בזמנים רגילים – למורכבים מאי-פעם. כך מצילים את חיות הבר בימי מילואים ואזעקות
מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים
בין הפעילות המבצעית לשמירות, חיילי מילואים מגלים את בעלי החיים והצמחים שבסביבת הבסיסים שלהם. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצים ברשתות החברתיות. "המפגש עם הטבע מאפשר לנו ולהירגע ולנשום לרגע", מספר אחד מהם
חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול
הטענות שרשתות אופנה מהירה כמו SHEIN הן פרו-פלסטיניות מצטרפות לממצאי תחקירים על תנאי העבודה הנוראיים במפעליהן ולנזק הסביבתי העצום שהן גורמות לו. אז איפה כן כדאי לקנות בגדים ב"חודש הקניות" השנה? ואיך זה יסייע למשק הישראלי?
בימי מלחמה לא תמיד קל להיות חזקים או לדמיין את היום שאחרי, אך בעלי חיים וצמחים שונים מלמדים אותנו שאפשר לשרוד ולגלות חוסן גם בתנאים עוינים ומאתגרים. שלל דוגמאות מציעות שאם הטבע מצליח להשתקם, גם אנחנו יכולים
מומחים מזהירים שהמתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר וירי הרקטות על ישראל מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף יצריך טיפול בזיהומים אלה, ועל מי שנמצאים במקום כיום לעטות מסכה וכפפות לשמירה על בריאותם
בימים אלו, יציאה (בטוחה) אל הטבע או מגע איתו יכולים לעזור לנו ביצירת חוסן נפשי ובהקלה על הרגשות הקשים שאנחנו חווים
קראתי את ההזדהות שהבעת עם עזה ועם חמאס, ואני חשה צער עמוק ורחמים על העיוורון הכואב שלך. שתינו חיות מתוך אידיאולוגיה סביבתית, אבל בזמן שאת היית במקום בטוח – החיים שלי ושל היקרים לי עמדו בסכנה קיומית. תושבת קיבוץ ניר-עם ואשת סביבה כותבת לפעילת האקלים גרטה טונברג
התמיכה השערורייתית של פעילת האקלים גרטה טונברג בעזה תוך התעלמותה הגורפת מהטבח שביצע חמאס בישראל גורמת נזק שהוא לא רק פוליטי, אלא גם סביבתי. הסביבה היא לא של השמאל או של הימין, אלא של כולנו. How dare you, גרטה?
כדי לאפשר קצת הקלה והפוגה בימים קשים אלה, ריכזנו עבורכם אוסף של כתבות "זווית" חיוביות ונעימות בנושאי מדע וטבע, שמתאימות למבוגרים וגם לצעירים. למי שמחפשים תעסוקה במרחבים המוגנים או בבתים, למי שקראו כבר יותר מדי חדשות, למי שפשוט צריכים רגעים של שפיות בין כל מה שקורה עכשיו.
איך הטיול שלכם עזר לסביבה שבה הייתם? הכירו את התיירות המשקמת, שלא רק שלא מזיקה – אלא גם מסייעת לטבע ולקהילות מקומיות תוך כדי הטיול. חומר למחשבה לכבוד טיולי חול המועד
היום – יותר מאי פעם – אנחנו נדרשים ללמד את תלמידינו ותלמידותינו על משבר האקלים, ובכך להפוך אותם למנהיגים בתחום, לפני שיהיה מאוחר מדי. דעה
האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?
הדברה יעילה מדי? מחקר ישראלי חדש מצא שציפור עם תיאבון בריא בשם אנפית הבקר, שתפוצתה בארצנו התרחבה בשני העשורים האחרונים – עלולה גם לפגוע במגוון הביולוגי המקומי
מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם
פיתוח אמריקאי חדש מציג אפשרות לייצר צמיגים מחומר עמיד יותר בפני קרעים, שיפלוט עקב כך פחות פלסטיק מיקרוסקופי אל הסביבה בנסיעתם. האם עולם הצמיגים צפוי לחוות סיבוב של 180 מעלות?
בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)
מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה
מחקר חדש מתחקה בשיטות גנטיות חדשניות אחרי מוצאן של הדבורים, וחושף שהן התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. חומר למחשבה לצד צנצנות הדבש המפתות של החג
סקירה חדשה חושפת שעל אף ש-30 שנות מאמצי ההגנה על העופות הדורסים בישראל מועילים רבות להתאוששותם, זה עדיין לא מספיק – ומינים שונים נמצאים בסיכון חמור. הפתרון: לעשות יותר
חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
בשנים האחרונות, מרוץ חדש יצא לדרך: לא רק מהי המכונית המהירה בשוק, אלא גם מהו הרכב שמזהם בכמות הפחותה מכולם. אז שוחחנו עם מומחים, בדקנו והשווינו – ומסתבר שבהקשר הזה, הסביבתי ביותר הוא גם החשמלי ביותר
זה הקטן – גדול יהיה? לאחרונה הוצבו ברחבי קופנהגן 15 פביליונים שעוסקים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם – ושלושה מהם עשויים לשמש כאבי טיפוס לבנייני מגורים ירוקים בגודל "אמיתי". האם כך ייראו מבני העתיד?
בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
האנרגיה הגרעינית חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הסרט ״אופנהיימר״, אך מאז המצאת פצצת האטום בשנות ה-40 הטכנולוגיה הספיקה להשתנות ולהתפתח רבות – לטוב ולרע. מהם החידושים בתחום אנרגיית הגרעין, ואילו מהם עשויים להבטיח לנו חשמל בטוח ונקי יותר?
הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני הנוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה של אותם צעירים לתמיכה ממערכת החינוך
בתערוכת הבוגרים.ות של האקדמיה בצלאל בלטו בנוכחותן עבודות הגמר שעוסקות בנושאים סביבתיים. אלו העידו על סטודנטים וסטודנטיות מלאים באמביציה וברעיונות חדשניים, שבאמצעותם הם מקווים להוביל שינוי מחשבתי ומעשי סביב סוגיית משבר האקלים
פיקניק משפחתי, ריצה או מדיטציה – ליערות תפקיד חשוב בתרבות הפנאי שלנו, אך כיום הם נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכבים פרטיים. בימים אלה מקודמת תוכנית שכוללת מערך היסעים ליערות ברחבי הארץ כדי לאפשר דרך ירוקה – ונגישה חברתית – להגיע לסביבה המיטיבה הזאת
סערה בפסטיבל האמריקאי: בשנה שעברה, מעל ל-2,200 טיסות הנחיתו את משתתפי הברנינג מן בלב המדבר; והשנה, רגע לפני שהפסטיבל הוצף בוץ, פעילי סביבה ניסו לחסום את הגישה אליו במחאה על הנזק הסביבתי שהאירוע גורם לו. האם הפסטיבל האגדי – שחרת על דגלו שמירה על הפלנטה – איבד את דרכו?
לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה
בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו בעוד שנים לא-כה-רבות
מה קורה כשבני נוער יהודים וערבים נפגשים באמצע המדבר, ומחליטים לייצר סרטים? במיזם החדש "המדבר סביבי", תושבי המדבר הצעירים פגשו סוגיות מדבריות לוהטות – והתוצאות לפניכם
ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת לנו למפות את התופעה, ולגלות מה מתרחש בים העזתי
עבודה מדעית חדשה חושפת שרשת החשמל הישראלית פגיעה ושברירית עקב ריכוזיותה – ונזק נקודתי, למשל עקב מתקפת טרור, עלול להשבית אותה לזמן רב. הפתרון: מעבר לרשת חשמלית מבוזרת, מבוססת אנרגיות מתחדשות
אם לא ידעתם, מזה כמה שנים שרכבים חשמליים הם לא רק מכונות שמסיעות אותנו ממקום למקום – הם גם עשויים להיות מתקני אגירת אנרגיה ניידים. ובימים אלה, קליפורניה מקדמת חקיקה שתהפוך את התופעה החשובה הזאת – לחוק של ממש
מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?
ברחבי העולם, תפיסת וקיבוע פחמן דו-חמצני הוא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שמעבר לתפקידו החשוב במאבק במשבר האקלים – טומן בחובו גם פוטנציאל כלכלי גדול. כאומת ההיי-טק, ישראל יכולה וצריכה להוביל את העולם הצומח הזה
בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה, שנערכה בשבוע שעבר, השתתפו אנשי ממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ואוהבי סביבה שבאו לשמוע ולקחת חלק בפורום הישראלי הרחב ביותר לדיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית
מחקר ישראלי חדש בדק את דפוסי ההעמקה – ירידה למים עמוקים וקרים יותר – של דגים שונים בים התיכון ומצא שהרכב חברות הדגים שלנו משתנה. מה זה אומר? משבר האקלים משנה עמוקות את הים – וכתוצאה מכך, גם את שוק הדגים הישראלי
פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "אסור לנו לאבד את השוניות"
עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)
כשאנחנו (או הנינים שלנו) נגור על הירח, כנראה שנצטרך חשמל. אך אל דאגה: חברת Blue Origin פיתחה טכנולוגיה לייצור פאנלים סולאריים מאדמת הירח בלבד (ויש בה פוטנציאל לייעל את תהליכי ייצורם גם בכדור הארץ)
מסתבר שחיידקים בעייתיים הם חובבי נחלים גדולים: מחקר ישראלי חדש מצא שנחלים מזוהמים עלולים להוות מוקד התפשטות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל לנהל חשבון בנק מבלי שהכסף שלנו ישמש למטרות שפוגעות בסביבה – וכך גם בנו
מסתבר שלפעמים שינוי תפיסתי שווה כסף: מחקר ישראלי חדש, שבוצע בהולנד, מצא שאנחנו מעריכים יותר את השטחים הירוקים שלנו – ולשינוי הזה יש ערך נדל"ני גבוה
מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?
דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל
מלבנים מקליפות ביצים ועד לחומר להעשרת אדמה שעשוי משיער אדם: הוכרזו הזוכים בתחרות הבינלאומית Make it Circular Challenge שאתגרה את המשתתפים להפיק מוצרים שגורמים נזק סביבתי מצומצם ככל האפשר. בין הזוכים: כפכפים ישראליים
לפעמים לא טוב לראות את האור: מחקר חדש ונרחב למדי מצא שזיהום אור פוגע ברבייתם של אלמוגים ובכך מקטין את הסיכוי להישרדות השוניות ברחבי העולם
לכבוד יום הסביבה הבינלאומי – כמה מילים על זבל: כמויות הפסולת שאנחנו מייצרים מחריפות את משבר האקלים; זאת עובדה. וכשאנחנו זורקים על הסביבה – אנחנו פוגעים בעצמנו, בבעלי החיים ובכדור הארץ כולו
אנחנו משלמים על זה: מחקר ישראלי חדש מצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל. אז איך מתכוננים לקיץ הקרוב?
בין שלל העיסוקים של משרדי הממשלה, השיקולים הסביבתיים נדחקים פעמים רבות לשוליים – על אף חשיבותם האדירה לבריאות ולאיכות החיים של כולנו. תוכנית "ממשק" מתמודדת עם הקושי הזה, ומחברת בין המדע לממשל דרך שילוב בוגרי דוקטורט כיועצים סביבתיים במשרדי הממשלה
מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו
בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
תופעת תאונות העבודה באתרי בנייה בישראל כבר הפכה למגפה, ומחקר ישראלי חדש חושף זווית מטרידה נוספת שלה – מסתבר שזיהום אוויר גורם ליותר תאונות מעין אלה. לצד הנתונים המדאיגים, החוקרים מציעים גם פתרונות – אך האם מישהו בממשלה ירים את הכפפה?
מיוחד: הכירו כמה מהגברים והנשים מהעולם שפעילותם המיוחדת למען הסביבה משנה את הפלנטה שלנו לטובה. ומי יהיו "אנשי הסביבה" הישראליים?
ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ את הרכבים החסכוניים והסביבתיים-יותר הללו?
איטס קומפליקייטד: מחקר ישראלי חדש מוכיח שגם מערכות יחסים בטבע עשויות להפתיע. הלגינון המוארך, דג פולש שנחשב לבעייתי עבור אוכלוסיית הדגים המקורית של חופי ישראל – התגלה דווקא כידידם של המקומיים ואויבם של פולשים אחרים
עולות על גל החום: מחקר ישראלי חדש מצא ששלבי חייה הצעירים של המדוזה הנפוצה ביותר בישראל משגשגים בתנאי חום, שעתידים רק להחריף לאור עליית הטמפרטורות העולמית. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק ממנה באזורים אחרים וקרירים יותר של הים התיכון – תתאכזבו לגלות שכנראה גם לים של ספרד היא עתידה להגיע
דו"ח מבקר המדינה מעיד: היקף השימוש בחומרי הדברה, שנועדו להתגבר על בעיית המזיקים, עולה משמעותית – ופוגע בבריאותם של הצרכנים הישראלים. אז מה עושים? לומדים לרסס אחרת
אם חשבתם ש"קיימות" זה לחבק עצים ולמחזר בקבוקים, אז כדאי לכם לחשוב שוב: דאגה לסביבה היא גם דאגה לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. כן, כשאתם מפחיתים את צריכת החשמל שלכם אתם שומרים על העולם – ועל חשבון הבנק שלכם – יציבים ומאוזנים יותר. אז לקראת הקיץ, הכנו לכם רשימת דרכים פשוטות ויעילות לחסוך באנרגיה; לגזור ולשמור
נלחמים בזיהום הפלסטיק: טכנולוגיה שיוצרת בנתיבי מים "וילון" בועות – שמשנה את מסלולו של החומר ההרסני ומביא לאיסופו – הוכחה כיעילה למדי, ועתידה להתרחב ולהגיע למקומות שונים באירופה. האם בועות האוויר ינצחו את אחד החומרים המזהמים ביותר בעולם?
לראשונה בישראל: יוזמת "אנשי הסביבה" יוצאת לדרך, ומחפשת את היזמים, הפעילים והחוקרים הסביבתיים והאקלימיים הייחודיים של ישראל. תיארנו אתכם? אתם מכירים אנשים כאלה? ההרשמה פתוחה
הכחוליות (ציאנובקטריה) מוכרות היטב לישראלים רבים מהפעמים שבהן הן צובעות את הכינרת בחום-ירוק. כעת, מסתבר שפעולות בני האדם השפיעו על התרבותם עוד לפני אלפי שנים
לאורך קיומה, הטבע והחקלאות היו חלק משמעותי מהמסורת היהודית. חשוב לזכור זאת כשאנחנו מחליטים כיצד לחגוג את ל"ג בעומר הקרב ובא
האופניים של היום הם לא האופניים של פעם: צר לנו לבשר, אבל אחד מכלי הרכב הסביבתיים ביותר עובר גם הוא תהליך שהופך אותו למזהם יותר מבעבר. אז מה עושים? ממשיכים לדווש, ובוחרים את האופניים שלכם טוב יותר
כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה המרשימה – אך גם על מגבלותיה
הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח פנייה סביבתית-חברתית והחל לקדם חקיקה שתגביל את ייצוא הפלסטיק של המדינות שבשטחו. האם יש לישראל מה ללמוד מאירופה בנושא זה?
חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי מדען מבריק, אלא על התרומה שהייתה לי לשמירה על הסביבה – שאותה ימשיכו תלמידיי, ובתקווה, גם תלמידיהם"