הגלובליזציה מאפשרת מעבר מהיר של סחורות, מה שמאפשר למדינות עשירות לשמור על הטבע שלהן אבל במחיר של פגיעה בטבע של מדינות עניות

פסולת פלסטיק היא יותר מכלים חד-פעמיים שנשארו מהפיקניק או משקית ניילון שהסתבך בה דולפין. חלקיקי פלסטיק נמצאו אפילו בגוף האדם. מהי אמנת הפלסטיק והאם היא תוכל לפתור את הבעיה?

מאילת, דרך הנגב ועד אשקלון: הזרמת יותר נפט תגדיל את הסיכון לשונית האלמוגים, לשמורות הטבע בנגב ולמי השתייה שלנו

בין אם תוכניתו של טראמפ מעשית ובין אם לאו, דבר אחד ברור, המצב הסביבתי הנוכחי בעזה מאיים באופן ישיר לא רק על תושבי רצועת עזה, אלא גם על ישראל ובראש ובראשונה על תושבי העוטף

למה ההשלכות המדאיגות מהפשרת הקרחונים עשויות לעניין פתאום את טראמפ?

המדינות האחרונות באיחוד האירופי שעדיין היו מחוברות לרשת החשמל הרוסית מתנתקות מרוסיה ומבלארוס ומתחילות דף חדש ונקי יותר

דו"ח חדש חושף את החוסן החברתי של אוכלוסיית הגיל השלישי בנגב המערבי. האם נדע להתכונן למשברים הנוספים כשיגיעו?

טראמפ מחזיר את הקשיות החד-פעמיות במהלך שמוגדר בעיניו כ"ניצחון לחירות הצרכנית". האם מדובר בהחלטה כלכלית אידיאולוגית או בקרב סימבולי מול הדמוקרטים?

קטאר או ערב הסעודית, איפה יתקיימו אירועי הספורט הגדולים בצל ההתחממות הגלובלית?

ישראל עומדת מול בעיית מחסור בשטח. האם בתי הקברות יהפכו לריאות הירוקות של הערים בישראל?

השריפה האיומה בלוס אנג'לס מדגישה את ההמלצות שעולות בדו"ח חדש של הפורום הכלכלי העולמי – עסקים חייבים להיערך למשבר האקלים. פרשנות

נפילתו של אסד עלולה להשפיע גם על נחל הירמוך שעובר, בין היתר, במשולש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן. איך אזורי סכסוך משפיעים על המערכות האקולוגיות, שמשפיעות בחזרה על ביטחון המדינה?

כשבגוש דן חם משתמשים במזגן, אבל מה קורה בנגב? מחקר ישראלי חדש בחן את השפעת הסיכונים הבריאותיים שקשורים למשבר האקלים על החברה הבדואית בנגב

בשנה החולפת המשיכה המלחמה לתפוס את הכותרות, אבל הסביבה לא עצרה לרגע. כך השנה הזאת נראתה מהצד של בעלי החיים, של הגידולים החקלאיים ושל המערכות האקולוגיות הסובבות אותנו

בצל משבר האקלים, לא מעט אנשים חווים חרדה של ממש. השתתפות ביוזמות סביבתיות קהילתיות לא רק תורמת לבריאות כדור הארץ, אלא גם עושה טוב לנפש שלנו. דעה

בעולם שהולך ומתחמם בקצב מהיר מהצפוי, מס פחמן הוא תמריץ שיועיל לנו גם לו הכסף היה נזרק לים. למרות הפשרות, מדובר בחקיקה הכרחית. דעה

מדינות החולקות נהרות ואגמים עם מדינות נוספות נתקלות באתגרים רבים. בניית שיתופי פעולה בנושא מים בצל משבר האקלים היא קריטית לביטחון המים של כולנו

בימים אלה מקודמת הקמתו של שדה תעופה ברמת דוד. אלא שמדובר באזור בעל חשיבות חקלאית, ושדה תעופה חדש עלול לפגוע בביטחון המזון של מדינת ישראל

מוועידת האקלים בבאקו ועד בחירתו של דונלד טראמפ: על אילו גורמים תפיסתיים נשענים מכחישי אקלים, ואיך הם משפיעים על העולם?

ישראל היא שיאנית בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בסוף החודש עתיד להתקיים בדרום קוריאה מפגש שנועד לנסח אמנת פלסטיק בינלאומית, וגם ישראל צפויה להשתתף בו. מהי אותה אמנה ואיך היא תשפיע עלינו, אם בכלל?

דו"ח חדש של האו"ם קובע כי אוכלוסיית העולם תחל להצטמצם ב-2080. אוכלוסיית ישראל לעומת זאת תמשיך לגדול גם לאחר סיום המאה

בינואר יושבע טראמפ כנשיא ארצות הברית בפעם השנייה. לנוכח משבר האקלים מדובר בסיבה ממשית לדאגה. אלא שייתכן שלצד נזק למאבק בשינוי האקלים, נזכה גם לראות איך עושים מהלימון לימונדה. ריאיון מיוחד עם החוקר ד"ר אורי שרון

ועידת האקלים של האו"ם, שצפויה להתקיים בחודש הבא בבאקו, היא הזדמנות קריטית להעלות הילוך במאבק במשבר האקלים – במיוחד במקרה של ישראל, שיכולה לתרום רבות לעולם בתחום של החדשנות האקלימית. דעה

ברמת הנגב נפתח מסלול טיול עם הגבלות כניסה למטיילים. איך זה משפיע על פעילות הצבאים והפראים? על הארנבת והשועל?

בינואר הקרוב תחל אכיפה בשמורת ים ראש כרמל – על מה השמורה מגינה ואיך שיתוף הפעולה בין חוקרים לפקחים מסייע בשמירה על החי והצומח מתחת למים?

איך פרויקט מיוחד בקריית שמונה הניע תושבים לקחת חלק בשיקום טבע עירוני נוסטלגי בעיר, ואיך הוא ממשיך להתקיים למרות הפינוי המתמשך

למה הסכמים בינלאומיים סביבתיים לא תמיד משיגים את מטרתם? איך מלחמת חרבות ברזל יכולה לשנות את היחס שלנו למשבר האקלים? ומה אנחנו האזרחים יכולים לעשות? ריאיון מיוחד עם פרופ׳ רונלד מיטשל מאוניברסיטת אורגון, מומחה לפוליטיקה סביבתית

דו"ח חדש חושף פערים בין היעדים של הפחתת פליטות גזי החממה בארצות הברית לתוצאות בפועל. למרות המאמצים הנרחבים של ביידן, נראה כי התמונה מורכבת בהרבה

לקראת פתיחת שנת הלימודים, למה כדאי לשלוח את הילדים לגן יער? מחקר ראשון בישראל מראה את הקשר בין חינוך במרחב הפתוח לקהילתיות, ואיך שהייה ממושכת וחזרתית בטבע משפרת מיומנויות מגוונת

המעבר לאנרגיה מתחדשת מקושר במשך שנים לנושאי סביבה ומשבר האקלים. אולם כיום המציאות מאלצת אותנו להבין שלאנרגיה מתחדשת יש חשיבות ביטחונית דחופה ומשמעותית

כשמדברים על בנייה ירוקה בישראל, ציבור הרוכשים זקוק לתמריץ. רגולציה על הבנקים ועל חברות הביטוח לעידוד משכנתאות ירוקות יכולה לשפר את הסביבה של כולנו. דעה

איך התקנת פאנלים סולאריים על בתי רשת וחממות תשפיע כלכלית על החקלאי, על הציבור ועל הסביבה? מחקר ישראלי חדש מנסה לענות על שאלה זו

מיהן ומיהם הצעירות והצעירים שפועלים למען האקלים והסביבה בישראל? אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל.

הם מקדישים את חייהם לסביבה, מתוך אמונה בצדקת הדרך, ונאבקים על הבית של כולנו, על כדור הארץ: הכירו את 22 הנבחרות והנבחרים של מיזם "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – האנשים שהופכים את המדינה שלנו, ואת הפלנטה בכלל, למקום טוב וירוק יותר

היום – יותר מאי פעם – אנחנו נדרשים ללמד את תלמידינו ותלמידותינו על משבר האקלים, ובכך להפוך אותם למנהיגים בתחום, לפני שיהיה מאוחר מדי. דעה

סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים

2023 הייתה שנה סביבתית מטלטלת, שנעה בין חדשות מדאיגות לנקודות קטנות של נחת. והחל מה-7 באוקטובר, גם הסביבה שיקפה את השינוי הקשה שחל במדינה. רגע לפני סיום, כך נראתה השנה האזרחית בסביבה

מומחים ממליצים שהבתים שישוקמו בעוטף ייבנו בטכניקות סביבתיות ומקיימות. זאת כדי שהתושבים ייהנו מבתים יעילים יותר, נעימים יותר – ומוגנים יותר מפני איומים ביטחוניים

חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על החשיבות של הנסיעה לאירוע הבינלאומי המרכזי, למרות הכול

בין הפעילות המבצעית לשמירות, חיילי מילואים מגלים את בעלי החיים והצמחים שבסביבת הבסיסים שלהם. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצים ברשתות החברתיות. "המפגש עם הטבע מאפשר לנו ולהירגע ולנשום לרגע", מספר אחד מהם

מומחים מזהירים שהמתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר וירי הרקטות על ישראל מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף יצריך טיפול בזיהומים אלה, ועל מי שנמצאים במקום כיום לעטות מסכה וכפפות לשמירה על בריאותם

התמיכה השערורייתית של פעילת האקלים גרטה טונברג בעזה תוך התעלמותה הגורפת מהטבח שביצע חמאס בישראל גורמת נזק שהוא לא רק פוליטי, אלא גם סביבתי. הסביבה היא לא של השמאל או של הימין, אלא של כולנו. How dare you, גרטה?

קראתי את ההזדהות שהבעת עם עזה ועם חמאס, ואני חשה צער עמוק ורחמים על העיוורון הכואב שלך. שתינו חיות מתוך אידיאולוגיה סביבתית, אבל בזמן שאת היית במקום בטוח – החיים שלי ושל היקרים לי עמדו בסכנה קיומית. תושבת קיבוץ ניר-עם ואשת סביבה כותבת לפעילת האקלים גרטה טונברג

בשנים האחרונות, בין חג לחג, צמח והתחזק לו נבל מסוכן: בזבוז המזון. אך אל דאגה, עם קצת הכוונה מאיתנו, ילדינו יכולים להיות גיבורי העל שילחמו בו, ויצילו את האוכל! (וגם את הכסף ששילמנו עליו)

סערה בפסטיבל האמריקאי: בשנה שעברה, מעל ל-2,200 טיסות הנחיתו את משתתפי הברנינג מן בלב המדבר; והשנה, רגע לפני שהפסטיבל הוצף בוץ, פעילי סביבה ניסו לחסום את הגישה אליו במחאה על הנזק הסביבתי שהאירוע גורם לו. האם הפסטיבל האגדי – שחרת על דגלו שמירה על הפלנטה – איבד את דרכו?

בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך

פיקניק משפחתי, ריצה או מדיטציה – ליערות תפקיד חשוב בתרבות הפנאי שלנו, אך כיום הם נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכבים פרטיים. בימים אלה מקודמת תוכנית שכוללת מערך היסעים ליערות ברחבי הארץ כדי לאפשר דרך ירוקה – ונגישה חברתית – להגיע לסביבה המיטיבה הזאת

הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני הנוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה של אותם צעירים לתמיכה ממערכת החינוך

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט לא מספיק אכפת מנזקיה של אחת מהתעשיות הכי מזהמות בעולם

לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי – והגיע הזמן לשינוי מלמטה